פרסום דוח המכון הפתולוגי בכפוף לזכות הטיעון

זה אך, לאחרונה, טרם חלף ונסתיים עניין חשיבות קיום נציבות הביקורת על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות, נשוא רשימתנו: "חשיבותה של נציבות הביקורת" ("מחלקה ראשונה" - 4.7.2016) והנה, נתקיים (יום ד', 6.7.16) - הדיון המשפטי בפני בג"ץ, בעניינם של 11 פרקליטים ופרקליטות בשירות המדינה, שעתרו אליו בעתירה, שמטרתה מניעת פרסום דוח נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שנומקה, בין היתר, בפגיעה בשמם. מתוך קריאת פרוטוקול הדיון שנתקיים אתמול בבג"ץ עולה, כי דעתם שלושת שופטי ההרכב שנתכנס לדיון בעתירה, כב' השופטים: ניל הנדל, אורי שהם ונעם סולברג, לא הייתה נוחה, כלל וכלל, מדרישתם של העותרים למנוע, כליל, פרסום דוח נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (הנבת"ם), לשעבר, כב' השופטת, בדימוס, הילה גרסטל. השופט, ניל הנדל, העיר לבא-כוח העותרים, כי הדוח, כרגע, לא פורסם, אך חשוב לו שהדוח יפורסם, באיזו דרך שהיא. פרוטוקול הדיון המוקלד, מאתמול, אינו מותיר כל מקום לספק שהוא. אם יעמדו העותרים על דרישתם המקורית בעתירה לאי פרסום מוחלט של הדוח על המכון הפתולוגי תדחה עתירתם, שכן שמותיהם לא פורסמו, עד כה, ואין כל חשש, ששמותיהם יפורסמו בעתיד במסגרת הפרסום הדוח על המכון הפתולוגי. במלים עדינות רמז השופט, ניל הנדל, לעותרים, כי אולי הייתה להם טעות טקטית שהם לא דרשו להגיב לעניינים שנכללו בדוח, קודם פרסום דוח זה. עניין זה - מסביר השופט, ניל הנדל - ניתן לתיקון, בדרך של יצירת מנגנוני הגנה על עניינם של העותרים. נראה שכוונת הדברים הינה לאפשר לעותרים, שימוע מאוחר, בקשר לעניינים הנכללים בדוח זה, קודם פרסומו, בכפוף להכללת שינויים מסוימים בו, בעקבות שימוע מאוחר זה, אולם לא יהיה בכך, כדי למנוע פרסום הדוח על המכון הפתולוגי. כב' השופט, אורי שהם, ציין כי: "הריב הזה בתוך המשפחה לא בריא לאף אחד". הוא אף המשיך, ציין והדגיש בדבריו, לפרוטוקול המוקלד, כי קיימת חובה לפרסם הדוח על המכון הפתולוגי, תוך מציאת פתרון לשאלות האמיתיות המציקות לעותרים. שופטי הרכב בג"ץ רמזו לעותרים, כי הם לא ייצאו מלפני בג"ץ, כשמלוא תאוותם בידם ואם יצליחו באמצעות עתירתם לפתור מחצית מהבעיות הטורדות אותם, הרי הדבר הינו טוב מאוד. הקו המשפטי והתוצאה המתבקשת מקו זה, שנראה שאליו "מושך" בג"ץ, לפי הערות השופטים, בדיון מאתמול, הינו הכשרת פרסום הדוח על המכון הפתולוגי, בכפוף לקביעת מנגנוני הגנה שישמרו על שמם וכבודם של העותרים והקניית זכות טיעון ולמעשה הקניית שימוע, בדיעבד לעותרים. כך ייתכן שיתוקנו עניינים שנכללו בדוח זה, שיהוו, ככל שיהוו הם, פגיעה בעותרים, ללא ציון שמותיהם, אך דוח נציבת הביקורת על המכון הפתולוגי, יפורסם, גם יפורסם, ברבים, חרף התנגדותם העזה של העותרים, לפרסום דוח זה, ברבים ובפומבי. דומה, כי בג"ץ העניק, בדבריו אתמול, רוח גבית ותמיכה לעמדתה של נציבת הביקורת הפורשת, הילה גרסטל, במלחמתה הבלתי פוסקת, מאז מינויה לתפקידה זה ועד להתפטרותה לפני כחודשיים ימים מתפקידה, בפרקליטויות השונות וראש וראשונה במלחמה הבלתי פוסקת, שהייתה לה עם פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן. נראה שכלל טענות הפרקליטים, בדבר אי-התרת ביקורת פרטנית לנציבת הביקורת, כעולה לטענתם הם מדוח השופט בדימוס, אליעזר גולדברג, אין בהם עוד בכל הכבוד הראוי כל ממש, שעה שאין שמות ופרטי הפרקליטים המבוקרים, נכללים ומפורסמים בדוח שעתידה לפרסם נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות. זו היא המסקנה - החד-משמעית - העולה מהערות שופטי בג"ץ אתמול, הנוטים לדחות עתירת הפרקליטים למנוע פרסום דוח נציבת הביקורת על המכון הפתולוגי, תוך "מתן חבל" לפרקליטים "לרדת מהעץ שטיפסו הם עליו", בדרך של קביעת מנגנוני הגנה שישמרו על שמם וכבודם של פרקליטים אלה ותוך הקניית זכות טיעון להם, בדיעבד, קודם פרסום הדוח על המכון הפתולוגי, ברבים. זו גם הזדמנות אחרונה לשרת המשפטים, איילת שקד, לעגן מעמד נציב הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, בחוק בעל "שיניים", אשר יעניק סמכויות גורפות לנציב ביקורת זה - סמכויות שלא יהיו פחותות מאלה שמעניק החוק לנציב תלונות הציבור על השופטים. כך ניתן יהיה, אולי, לגרום לחזרתה של כב' השופטת בדימוס, הילה גרסטל, מהתפטרותה מתפקיד נציבת הביקורת, כל לאחר שהוצרו צעדיה, לטענתה ולתחושתה, כבדברי הסובבים אותה והיא לא זכתה לגיבוי מערכתי, משרת המשפטים, בעבודתה השוטפת. ובהזמנות זו, נייחד מספר מילות שבח לתנועה להגינות שלטונית ולעומד בראשה, עו"ד מרדכי איזנברג. אלמלא עתר התנועה להגינות שלטונית והעומד בראשה לבג"ץ ודרשו שדיוני בית המשפט העליון יוקלדו בפרוטוקול - דבר שלא נהג, קודם להגשת עתירתם זו - לא היינו זוכים לעיין, כלל וכלל בפרוטוקול המוקלד, עליו בנויה ומבוססת רשימה זו.