48 שנים לאחר שעלה לראשונה המחזמר "איי לייק מייק" על במת תיאטרון אלהמברה בהפקתו של גיורא גודיק המנוח, שב ועולה המחזמר הנוסטלגי, המרגש והתוסס על במת תיאטרון רמת גן בהפקת בית צבי ועם להקת שחקנים מוכשרים ומופלאים. איי לייק מייק נחשב למחזמר מצליח שמילא וגדש את האולם היפואי ששימש משכן למחזות זמר בעידן של גיורא גודיק, האיש שהקים מקדש לז'אנר הזה - עד שקרס כלכלית ונמלט לחו"ל, עד למותו. המחזה המקורי הועלה בהבימה בשנת 1956 וארבע שנים לאחר מכן, הפך לסרט קולנוע עם חיים טופול ואחרים מגדולי הבמה. רק מספר שנים לאחר מכן, הוחלט להפכו למחזמר שזור שירים ולחנים תוססים ולהצלחה נקראו מחשובי הבמה דאז ובראשם ליאור ייני כמייק, כוכבת להקת הנחל הצעירה שולה חן, דליה פרידלנד, שחקנית הבימה,אברהם מור והכוכבת ליא דוליצקיה בתפקיד האימא, שזכורה גם כגולדה בכנר על הגג. במחזמר הזה נתגלו גם מוטי גלעדי, יגאל בשן, מוטי ברכאן ורפי טיילור ועוד רבים וטובים. את הלחנים התוססים והמוצלחים חיבר דובי זלצר למילים של חיים חפר האגדי. העלילה עוסקת אם שאפתנית שמבקשת לשדך חתן אמריקני עשיר לבתה הבכורה, תמרה, אלא שהיא מאוהבת בסטודנט אביון לפילוסופיה, המלמד גם אנגלית את אחותה הצעירה ציפי. התייר האמריקני שמגיע להתארח בביתם מתגלה כביטניק מילדי הפרחים שמעוניין בכלל לעסוק בקטיף בקיבוץ ושם העלילה מקבלת תפניות חדשות. העלילה מתפתלת גם לאירועי מלחמת ששת הימים, לגיוס המילואים ושזורה באירועים המתרחשים בארץ על-רקע הקרבות והניצחון. המחזמר הזה מרגש אותי במיוחד, כיון שהיה זה תפקידי העיתונאי הראשון בנעורי כפרח-עיתונות צעיר שנשלח לראיין את הכוכבת הצעירה שולה חן למדור שלי בידיעות אחרונות (אחר כך גם ראיינתי את המורה שלה לזמרה, מיצי לוקר). ראיתי את המחזמר הזה 3 פעמים ובין לבין גם נוספו לו שירים ונערכו שינויים, אבל השירים כבשו אותי ואת הקהל והפכו נכס צאן ברזל בעולם המוזיקה הישראלית ולא רבים יודעים מניין הם לקוחים. בהמשך, גם היו לשחקנים מחליפים, כיון שהיה קשה לעמוד במעמסת ההצגות שגדשו את האולם. הבמאי עידו רוזנברג הצליח להפיח חיים חדשים במחזמר הוותיק וכאילו שהוא בוקע מחדש בימינו ומתאים לכל המתרחש באזורנו. עידו ליהטט עם להקת שחקנים צעירה ומוכשרת ורבים בקהל סביבי מחו דימעה קלה שניגרה בזוית העין למשמע השירים הנפלאים והמרגשים. דותן עמרני נכנס לנעליו הכבדות של ליאור ייני כמייק הביטניק האמריקני והוא פוצח בשיר הנושא "מה צריך בסך הכול בן אדם". זהו שיר מתוזמר ומבוצע בשירה וריקודים מרוממי נפש ומשובבי עין. דותן שולט ביד רמה בשירים - שיר הטרמפ, שיר הדיסקוטק והוא כישרוני ומעולה. רותם מלר מגלמת את תמרה שהוריה מנסים לשדך לה את האמריקני העשיר, בעוד היא מעוניינת תחילה בחברה הצבר. רותם מצוינת בגילום התפקיד ובביצוע השירים והמרגש מכולם הוא הסולו שלה "המלחמה משנה אנשים". הדר ברנשטיין מגלמת נפלא את ציפי, האחות הצעירה ובבואתה של שולה חן ניבטת ממנה בצורה חיננית ושובבה. השירים אנחנו אוהבים אנגלית, המקום הכי בטוח בעולם ומיטב הנוער גורפים תשואות רמות.הדר היא מצוינת בתפקיד והקטע שבו היא מתחילה עם מיכה הוא נהדר. מיכה מגולם בידי רועי מלכה המשובח. רועי מצליח לרגש במיוחד בשיר היום אנחנו באופנה. טירל יגוני כגברת יפה, אימא של הבנות, גונבת את ההצגה והיא מרשימה מאוד בביצוע התפקיד של האם השאפתנית שהדולרים באמריקה כבר חדרו לאישוניה. הקטע שלה בביצוע איי לייק מייק, ביחד עם ויקטור סבג כבעלה - הוא אייטם שווה תשואות חן נלהבות במיוחד. ויקטור מגלם את בנימין, בעלה, באורח מוצלח מאוד. יש לציין את רחלי איצקוביץ בגילום רותי, הפקידה הפלוגתית המאוהבת אף היא במיכה, שהפך במלחמה למפקד אזור והסצנה שלה איתו היא נופת צופים. טל צ'רנובסקי הנהדרת מגלמת את השכנה גברת פרומקין, המוציאה מדעתה את יפה, באביזרי לבושה מפריז ועלילות בנה הסטודנט לרפואה. שי לוי מוצלח מאוד כבעלה, מר פרומקין.במקור היו אלה שלישיית בחורים שהיוו את הבחורים של ציפי, אבל בהפקה הזו, מחוסר בנים, חברותיה של ציפי הם חן יוסף המצוינת, יעל בר שביט וראובן עמנואל סמל, המוצלחים. ענת שרון מעולה כשכנה הצרפתית שושנה. שירלי לב ורטהימר כדיילת אל על מוצלחת מאוד בסצנה בשדה התעופה. דונטלה מימון כקרלה ההולנדית מקסימה בסצנה שלה בטרמפיאדה. דלית דוד (מגלמת לסירוגין את ציפי) היא חייכנית תמיד ונפלאה . גל שדה כאחת ממיטב הנוער ורקדנית קסומה,מעוררת רצון לתת להן חיבוק עז ודומע מהתרגשות. לינוי ארליך, מיכל זיסקרוט, אסתי אסרף, סנדרו זילדמן, רשף ספר,יניב בספורד, וזיו עוז ארי, נפלאים במגוון התפקידים. שיר הסיום לחיי העם הזה הוא מרשים וגורם לקהל להצטרף לשירה ולמחוא כף בעוז. הכוריאוגרפיה התוססת והמוצלחת שייכת לתומר יפרח. אמיר לקנר אחראי לניהול המוזיקלי ולעיבודים. מאיה פלג עצבה תפאורה מרשימה, למרות הפשטות שבה. מתן פרמינגר עיצב את התאורה הראויה. ליאור רונן אחראי לתיזמורים ולהפקה המוזיקלית. אלעד דדון, מבכירי הסאונד מנים בארץ, עיצב את הקול הרהוט והמקצועי. דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית. תשבחות מיוחדות מגיעות לנטשה מנטל, מעצבת התלבושות הבכירה בארץ על שלל הבגדים והתלבושות המרהיבות. המחזמר שהוא בעצם סאטירה על החלום האמריקני של ישראלים רבים הוא אחד ממחזות הזמר החשובים בישראל וההפקה של בית צבי היא מרשימה, מקצועית וראויה לתשואות רמות. אין ספק שגודיק אילו היה זוכה לצפות בהפקה, היה מרים גביע של יין וטופח על כתפיו של עידו רוזנברג וממלמל ברכה בפולנית על מחזמר שלא נס ליחו. המלצתי: לרוץ ולקחת גם את ההורים. רצוי לצפות פעמיים, אם תוכלו להשיג כרטיסים.