משפט הראווה שמתנהל נגד סמל אלאור אזריה, אשר זוהם מראשיתו על-ידי סר ביטחון שסרח, מעורר זעם מובן בקרב הציבור הרחב. סקרים שונים מאשרים שהרוב סולד ממסע הרדיפה הבלתי נתפס. אפילו אתר השמאל ynet הודה השבוע, שבמישאל בקרב קוראים מזדמנים, בהשתתפות 16,000 איש, אמרו 77% שאזריה נרדף על-ידי המערכת הצבאית.
החדשות הרעות הן, שאם עד עכשיו היה לנו אזריה אחד מאז קום המדינה, מפני שהייתה הבנה שמי שמחסל רוצח פעיל אינו עבריין, בוודאי לא רוצח, הנה מעכשיו יהיו לנו הרבה אלאורים בחודש. מפני שמבלי שאיש הבחין בכך, נבחר מתחת לרדאר איש שמאל רדיקלי, ד"ר ערן שמיר-בורר, לתפקיד ראש מחלקת דין בינלאומי (דבל"א) בפרקליטות הצבאית. משמאל לו נמצא רק
גדעון לוי.
מינויו של ד"ר ערן שמיר-בורר (להלן עש"ב), לראשות הגוף האחראי להטמעת המשפט הבינ"ל ודיני מלחמה בצה"ל, הוא מהלך נוסף במסע לעקירת המוטיבציה מחיילינו. אבל בניגוד לחיטוט המכוער בעברו האזרחי של הרב איל קרים, שנאלץ להסביר דברים מלפני 13 שנה, איש לא בדק את השקפת העולם המשפטית ('אלמנטרי', אמר שרלוק הולמס) של עש"ב. היחיד שבדק ונחרד, היה העיתונאי החוקר עקיבא ביגמן, שפירסם מימצאיו המבהילים באתר 'מידה'.
עימות מזויין
"מדובר בחדשות רעות מאוד לצה"ל", אומר ביגמן ומצביע על במאמר שפירסם עש"ב ב-2007 ב-Emory International Law Review, בו הוא מתפלמס עם הפרשנות המקובלת בארה"ב למשפט הבינ"ל בנוגע להפעלת מיתקן המעצר לטרוריסטים בגואנטנמו. באותו מאמר שולל עש"ב את עמדת ביהמ"ש העליון האמריקני, שקבע כי אמנת ז'נבה השלישית, שעוסקת בזכויות שבויים, איננה חלה על טרוריסטים. רוב מוחלט בקרב המשפטנים האמריקנים ואנשי הממשל אימצו עמדה זו. אבל עש"ב טען בניתוח ארוך ומפולפל, שהאמריקנים לא הבינו את הפסיקה, והמסקנה ממנה הפוכה: יש להחיל חלקים נרחבים מהאמנה על טרוריסטים (!).
ביגמן: "הוא מעלה את האפשרות, מבלי להסביר זאת באופן מפורט, שמכיוון שהטרוריסטים אינם חתומים על ההסכמים ההדדיים של ז'נבה, עליהם להיות מוגנים באמצעות מערכת כללים אחרת, שהוא מכנה 'קטגוריה שלישית של עימות מזויין', שתיושם על-ידי הדמוקרטיות באופן חד-צדדי. במילים אחרות: המערב צריך להגביל את עצמו באופן וולונטרי במלחמה בטרור (...). בשם התיאוריה הזו פסל השופט ברק סיכולים ממוקדים, נוהל שכן, הריסת בתי מחבלים, וכן הלאה (...). סימן רע לבאות".
עש"ב מסכם מאמרו בתלונה צדקנית על מדיניות ממשל בוש, שסירב להחיל את כללי אמנת ז'נבה במאבק באל-קאעידה: "למרות כל ההתפתחויות, הממשל לא פטור מאחריות מוסרית זו". הבנתם את זה? לדעת עש"ב גם החמאסניקים והדאעש'יסטים והחיזבאללונים, ראויים להגנת החוק במלחמתם הבלתי חוקית נגד האנושות.
מדינה שומרת חוק
בהערת שוליים למאמרו, מוסיף עש"ב, שהמסקנות העולות ממנו, עשויות להיות רלוונטיות גם לעימות של ישראל מול חיזבאללה. ביגמן: "מה שהממשל האמריקני לא עשה עם טרוריסטים מאל-קאעידה, בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון הפדרלי, יעשה ראש דבל"א הישראלי עם חיזבאללה. אור לגויים ממש".
ביגמן חשף מראיון שהעניק עש"ב למעריב ב-2012, וממנו עולה שלדעתו, החוק הבינ"ל ומיגבלותיו, אינם רק אילוצים חיצוניים כבדים שכובלים את ידי צה"ל, אלא מערכת ערכים מוסרית שעל צה"ל לאמץ מלכתחילה. "לנו כמדינה יש אינטרס לשמור על המשפט הבינ"ל. בראש ובראשונה כי ישראל היא מדינה שומרת חוק, וכי צה"ל הוא צבא ערכי במדינה דמוקרטית", אומר שם עש"ב.
מסקנה: לא הניצחון עיקר, ולא הכרעת האויב, אלא 'הרמה המוסרית'. וגם לחלאות המין האנושי יש זכויות. העיקר היא הטהרנות הצדקנית, ויעלה בדם כמה שיעלה. עש"ב ושמאלניו לא מעוניינים לתת לצה"ל לנצח, אלא להפוך אותו לצבא 'מוסרי' יותר. האם האימהות ששולחות ילדיהן לצה"ל, יודעות את זה?
מטרה חוקית
זאת ועוד: עש"ב רואה במשפטנים הצבאיים סמכות עליונה, הגוברת אפילו על זו של המפקד הקרבי. כך הסביר בתדריך שעיקריו פורסמו ב-ynet: "כאשר עו"ד נותן חוות דעת – היא קובעת. אם עו"ד אומר שזו לא מטרה חוקית, ואומר שאין מטרה, המפקד לא יכול לבצע את התקיפה, ואי-אפשר לערער עליו".
לאמור: אף שעל-פי כל תורות הלחימה, מוטלת האחריות לניצחון בקרב, תוך מינימום נפגעים לכוחותינו ומקסימום לאויב על המפקד הקרבי, מציב עש"ב את עליונות החונטה המשפטית מעל ליעד העליון של צה"ל, לנצח את האויב. מעתה יימצאו משפטן בכל טנק, עו"ד בכל מחלקה, פרקליט בכל פלוגה, קטיגור בכל גדוד. בימי כהונתו של עש"ב, תהיינה שתי ידי המפקדים בשטח קשורות מאחורי הגב. ובלבד שטרוריסטים לא ייפגעו, חלילה.
כך שעם פרקליטות צבאית יותר אקטיביסטית, יותר מוסרנית, יותר טהרנית, יהיו הרבה אלאורים בכל חודש.
מסע אנטי יהודי
אילו הייתה זו מעידה חד-פעמית, ניחא. אבל כשזה משתלב בגזירות להשפלת הלוחם הדתי; באילוץ חיילים להאזין למרצה ל'יהדות חילונית': "מגילת אסתר היא הזויה, משוקצת ואיומה", ומרדכי היהודי היה "פוליטיקאי נבוב וקטן"; ובהעסקת ארגון השמאל בינ"ה שסמנכ"לו ניר ברוידא טען עכשיו (28.7.16) ש"מלחמת מדין הייתה השתוללות חסרת מוסר של ישראל" - כי אז קשה להימלט מהתחושה שמתנהל כאן מסע אנטי יהודי מתוזמן.
וכל האיוולת הנוראה הזו מתרחשת בימי שלטונה של הממשלה הכי ימנית בישראל, שמתַּפקֵדֶת כממשלת השמאל הכי רדיקלי. מצד שני, קשה לבוא בטענות: נתניהו עסוק בירי בתוך הנגמ"ש, בהקפאת הבנייה, במימון החמאס, בבניית מדינה פלשתינית, בהשתלטות על השידור הציבורי ובצייד 'עיתונאים מפד"ל'ניקים'; בנט עסוק בלהתחנף לערביי ישראל; וליברמן מגבה את הגזירות נגד השקפות וסמלים יהודיים בצה"ל. כשהם כל כך עסוקים, לא פלא שמתגנב להם מתחת לרדאר מינוי מסויט, שעוד נצטער עליו ימים רבים.
