X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
ניסיון לערוך בויקיפדיה העברית נחסם בברוטאליות והותיר את העורך האנונימי המום ותוהה. המטרה שלו הייתה להוסיף הערה אודות ההשלכות העקיפות של פרשת הירי במחבל בחברון על המערכת הפוליטית בישראל – השלכות שכוללות בין השאר את התפטרותו של שר הביטחון יעלון ומינוי ליברמן במקומו. התוצאה – הוא נתקל ב'חזית הסירוב' הויקיפדית ונהדף על ידם באגרסיביות רבה. כל העריכות שלו נדחו ונמחקו. מדוע? לא ברור. האם מדובר בהטיה פוליטית? ניסיון הסתרה? אגו? הכל יחד? שפטו בעצמכם
▪  ▪  ▪
[צילום: AP]

ההדים שעלו מפרשת הירי במחבל בחברון כמו גם ההשלכות העקיפות של פרשה זו על המערכת הפוליטית גדולים הרבה יותר מאשר האירוע עצמו. ניתן להגיד כי מדובר בקו פרשת המים של העימות בין גורמי הביטחון לבין המערכת הפוליטית. בדיוק כפי שקרה בזמנו בפרשת בקו 300 - אירוע קטן שבו חוסל מחבל ע"י איש שב"כ הפך להיות אירוע טראומטי וקו פרשת המים בכל מה שקשור לקשירת ידי זרועות הביטחון בטיפול במחבלים, מאז ועד היום. פרשת החייל מחברון הוא ניסיון לבצע עוד קשר אחד בסידרה. בעקבות הפרשה, והזעקה הציבורית והפוליטית שבאו בעקבותיה, התפטר שר ביטחון של מדינת ישראל ! זה לא דבר של מה בכך. מה שקרה זה רעידת אדמה בצמרת הביטחונית של המדינה. לא ראוי להתעלם מההשלכות האלה, אבל בויקיפדיה העברית יש כאלה שחושבים אחרת...
ניסיונות להוסיף פיסקה או אפילו רק משפט אחד, מגובה באסמכתאות, אודות ההשלכות העקיפות של הפרשה, בערך 'פרשת הירי במחבל בחברון (2016)' - נחסמו ע"י ויקיפדים בברוטאליות, בתוספות רמיזות גנאי כלפי העורך האנונימי, ניסיונות להשפילו ואפילו – לא תאמינו – זיופים ושיכתובים.
הנה תקראו כאן איך, מה ולמה.
ניסיון ראשון
הכוונה הייתה להוסיף בערך 'פרשת הירי במחבל בחברון (2016)' בויקיפדיה, פיסקה נפרדת על ההשלכות העקיפות של פרשת הירי במחבל בחברון – התפטרות בוגי יעלון ומינוי אביגדור ליברמן במקומו כשר הביטחון. לפיסקה הזאת צורפו מספר מקורות. להלן הפיסקה שהוצעה: "עימות שהתפתח בין יעלון וצמרת צה"ל לבין בכירים במערכת הפוליטית בסוגיית החייל שירה במחבל בחברון הביא, לאחר כחודשיים של התכתשויות מילוליות, להתפתחות דרמטית: שר הביטחון יעלון התפטר מהממשלה ונתניהו מינה במקומו את אביגדור ליברמן, שגיבה את החייל".
להלן המקורות שהובאו כאסמכתא:
  • מאמר של אלון מליק, ערוץ 20, שכתב ב-19.5.16 כך: "בוגי יעלון סרח. הוא הפר את אחד הכללים הבסיסיים ביותר בפוליטיקה במדינה דמוקרטית. הוא יצא נגד עמדות מצביעיו וזלזל בהם בהפגנתיות. הוא כינה אותם בכינויי גנאי שהודבקו להם על-ידי יריביהם הפוליטיים, התבטא נגדם בבוטות ודרך בצורה מתריסה על ערכיהם, דעותיהם ואמונותיהם. לצערו, התקופה בה אמירת דברים שמוצאים חן בעיניי הברנז'ה התקשורתית מספיקה כדי לשמור על הכיסא הסתיימה עם תחילת עידן הרשתות החברתיות וכעת הוא חווה על בשרו את תוצאות של מסע הצלב שניהל נגד ציבור מצביעי הימין."
  • נאום ההתפטרות של יעלון ב-20.5.16, כפי שפורסם באתר ynet: "לצערי הרב מצאתי עצמי, לאחרונה, במחלוקות קשות בסוגיות ערכיות ומקצועיות עם ראש הממשלה, מספר שרים וכמה מחברי הכנסת. נאבקתי בכול כוחי נגד תופעות של הקצנה, אלימות וגזענות בחברה הישראלית, המאיימות על חוסנה ומחלחלות גם לצה"ל וכבר פוגעות בו...אך לצערי הרב השתלטו על ישראל, וגם על תנועת הליכוד, גורמים קיצוניים ומסוכנים, המטלטלים את הבית ומאיימים לפגוע ביושביו...תפקידה של מנהיגות הוא להוביל באופן ערכי, על-פי מצפן ולעיתים בניגוד לרוח הנושבת. להתוות דרך ולא להיסחף ולהיגרר מטעמים אלקטורליים ובעקבות סקרי דעת קהל, ולא לנהל או להסכים לשיח מופקר וחסר אחריות. אינני מתחרט כהוא זה על עמדותיי המקצועיות והערכיות, גם אם הדבר הביא לסיום תפקידי כשר הביטחון. אני שלם עם דרכי, ולא אסטה ממנה."
  • מאמר של קרולינה לנדסמן מ-22.5.16 בעיתון 'הארץ', עיתון הנחשב בעיני הימין כשמאל-קיצוני. להלן ציטוט מתוך מאמרה: "להתפטרות יעלון יש לקרוא בשמה: הדחה לכל דבר. בשבר שבין "העם" לצה"ל, שעומקו נתגלה בתמיכה הציבורית בחייל היורה אלאור אזריה, התייצב נתניהו בצד של "העם" ונגד יעלון. בתגובה להתפטרותו של שר הביטחון משה יעלון מהממשלה ומהכנסת, הסביר ראש הממשלה בנימין נתניהו את החלטתו לקחת מידי יעלון את תיק הביטחון ולהציעו לאביגדור ליברמן ככורח קואליציוני, "מן הצורך להרחיב את הממשלה... כדי להביא ליציבות למדינת ישראל מול אתגרים גדולים שלפניה". נתניהו הכחיש את דבריו של יעלון כאילו מדובר במשבר אמון על-רקע ערכי, ואמר שאלמלא יעלון היה מתבקש לעזוב את משרד הביטחון, לא היה מתפתח משבר אמון. נתניהו מבקש מהציבור להעדיף את גרסתו לאירועים על פני זו של יעלון, שהצהיר שהחלטתו היא ממניעים ערכיים. אבל המתח בין המערכת הצבאית למערכת הפוליטית מאז פרשת החייל היורה מחברון אינו נסתר מעיני הציבור ומעורר ספקות רציניים לגבי כנותו של ראש הממשלה. התייצבותו של יעלון לימינו של הרמטכ"ל גבי איזנקוט כשזה הותקף לאחר "נאום המספריים", לצד סגן הרמטכ"ל יאיר גולן, לאחר שזה הותקף בעקבות "נאום ההשוואה", חושפת החזקה איתנה ועקבית של יעלון בערכים שבשמם הוא מדבר. אין שום סיבה להעדיף את גרסתו של נתניהו על פני גרסתו של יעלון. חרף הצהרותיו של נתניהו, להתפטרותו של יעלון מהממשלה ומהכנסת יש לקרוא בשמה. מדובר בהדחה לכל דבר..."לצערי הרב מצאתי את עצמי לאחרונה במחלוקות קשות בסוגיות ערכיות ומקצועיות עם ראש הממשלה, מספר שרים וכמה מחברי כנסת", הצהיר יעלון בהודעת התפטרותו. ברור שיעלון מתכוון לפרשת החייל היורה מחברון, אלאור אזריה. מה שהתחיל בשיחת טלפון של נתניהו לאביו של החייל, הסתיים בהדחתו של יעלון מתפקיד שר הביטחון. בשבר שבין "העם" לצה"ל, שעומקו נתגלה בתמיכת הציבורית בחייל היורה, נתניהו בחר בצד של "העם" והתייצב לצד החייל ומשפחתו, ונגד הרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל ושר הביטחון".
  • מאמר של העיתונאי עמית סגל ב'מקור ראשון', 20.5.16: "דת מול מדינה: מה הביא את יעלון להדחה מהביטחון ולהתפטרות מהממשלה ? סמל אחד ואלוף אחד חתומים על הדחתו המהממת של משה יעלון מהקריה, הדחה משפילה שנייה תוך 11 שנה. הסמל הוא אלאור אזריה. האלוף הוא יאיר גולן. פרשת הירי במחבל המנוטרל היא אירוע השנה בפוליטיקה הישראלית. היא פגשה ציבור עם עצבים מרוטים מחצי שנת ספיגה כבדה של פיגועי סכינים; ראש ממשלה שמצוי במערכת בחירות רוויית אלימות מילולית שמבחינתו לא הסתיימה מעולם עם סגירת הקלפיות; ושר ביטחון שרואה צל הרים כאנשים"..
  • סקר שפורסם בעיתון 'מעריב' ב-20.5.16 ובו נחשף כי 64% מהציבור סבורים כי יעלון הודח מתפקידו בגלל העימות עם נתניהו: "רוב הציבור רואה בהעברתו של משה (בוגי) יעלון מתפקידו כשר הביטחון אקט של הדחה בעקבות העימות שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך עולה מסקר שערך אתמול מכון פאנלס פוליטיקס עבור "מעריב-סופהשבוע".
הניסיון הראשון נתקל בהתנגדות עזה ונסתיים בביטול העריכה. הסיבות לביטול, כפי שנטענו ע"י הויקיפדים, היו אלה: זו פרשנות פוליטית ולא עובדות; הערך עוסק אך ורק בפרשת הירי ועליו להתמקד בנושא זה בלבד; ההיבט הפוליטי צריך להיות מצוין אך ורק בערכים אחרים (למשל ממשלת ישראל השלושים וארבע או משה יעלון); הקשר בין פרשת הירי ל"הדחת" יעלון הוא ספקולטיבי; הסגנון של העורך לא תורם להתקבלות דבריו; הטקסט ארוך מידי; צריך להביא אמירה מפורשת מפי נתניהו; רק תחקיר עיתונאי בנושא יתקבל; רק דעות של פרשנים שיש להם חשיבות אנציקלופדית יתקבלו; צריך להציג גם פרשנות הפוכה ועוד כהנה וכהנה סייגים. טענה הזויה נוספת שהועלתה בהמשך הייתה שמקורות עיתונאיים אינם נחשבים בויקיפדיה בתור אסמכתאות. לדעת הויקיפד שהעלה טענה זו מאמרי פרשנות ופרשנות מקומם בעיתון בלבד. טיעון זה עומד בסתירה מוחלטת למדיניותה של ויקיפדיה בנוגע למקורותיה ובניגוד לשימוש הרווח במאמרים עיתונאיים כמקור לגיטימי לכל אורך מרחב הערכים בויקיפדיה. וכך קובעת ויקיפדיה בערך "ויקיפדיה: ביבליוגרפיה", סעיף 6: "עיתונות ובלוגים מקצועיים: מקורות אלה טובים בעיקר לאירועים חדשותיים שטרם נחקרו על-ידי האוניברסיטאות או שהמחקרים על-אודותיהם טרם פורסמו." הווה אומר - על-פי המדיניות המוצהרת של ויקיפדיה, המקורות העיתונאיים הם מקור טוב לאירועים חדשותיים, קרוב להתרחשותם, בדיוק כמו במקרה שלפנינו.
ניסיון שני
בעקבות הנחייתו של ויקיפד רשום בוצע ניסיון עריכה חדש, והפיסקה הפכה למשפט בודד אחד: "יש הסוברים כי הפרשה תרמה להחלטת נתניהו להעביר את יעלון ממשרד הביטחון למשרד החוץ", למשפט הזה צורפו 3 מהאסמכתאות הנ"ל כמראי-מקום. העריכה נמחקה מייד, זאת על-אף שהמשפט הזה, כפי שהוא, הוצע על-ידי אחד מהויקיפדים הרשומים הוותיקים והועבר לערך ללא כל שינוי נוסף. הויקיפדים התנגדו שוב. למה ? לא ברור.
ניסיון שלישי
ניסיון להוסיף עריכה, בציון עובדת התפטרותו של יעלון מתפקיד שר הביטחון, בתוספת של המשפט הניטרלי הבא: "בנאום ההתפטרות שלו הצהיר יעלון כי אינו מתחרט על העמדות המקצועיות והערכיות שהביע, גם אם הביאו להתפטרותו מתפקיד שר הביטחון", נדחה גם הוא.
התוספת שהעורך האנונימי ניסה להוסיף לערך נתמכה במקורות ובראיות. להתעלם מהנושא של ההשלכות המאוחרות או העקיפות של הפרשה הוא אקט אנטי-אנציקלופדי בעליל. תפקידה של אנציקלופדיה הוא להביא את הדברים לידיעת הציבור - ולא להסתיר אותם מפניו. מי שיקרא את הקטע על פרשת הירי במחבל בחברון יכול לחשוב בטעות שיעלון עדיין שר הביטחון. באף מקום בערך הזה לא מוזכר שהוא התפטר (או התפוטר) מתפקידו חודשים מעטים אחרי האירועים בחברון על-רקע "העמדות המקצועיות והערכיות" שלו, כפי שהצהיר בנאום ההתפטרות שלו, עמדות, שמתנגשות עם הערכים שהביעו בכירים מהימין, על-רקע הפרשה הנ"ל. אחד מהם, אביגדור ליברמן, תמך בחייל היורה במחבל, וגם קיבל את תפקיד שר הביטחון במקום בוגי יעלון.
חלק מהויקיפדים התנגדו לעריכה אפילו בלי להציג סיבה או טענה עניינית כלשהי: 'מתנגד'/'תומך במחיקה'. ותו לא. מה שנראה ונקרא כאילו יש להם זכות ווטו שמוקנית להם באופן אוטומטי מבלי שהם יצטרכו להסביר או לנמק את התנגדותם. הויקיפדים הציגו רק את דעתם האישית בלי להביא אסמכתאות או מקורות כלשהם שיתמכו בדעתם זו, בניגוד לעורך שעשה כל מאמץ כדי לתמוך בגירסתו ובעריכתו. עולה הרושם כי הכלים שויקיפדיה נתנה בידי מפעיליה למטרת שיפור מרחב הערכים, משמשים בידיהם למטרה הפוכה. ניצול הכלים למטרות שבינן לבין השבחת ויקיפדיה אין ולו דימיון קלוש. שורת המחץ של ויקיפד: המשך הוויכוח הזה מיותר, היווה הסבר מספיק מבחינתו לסגירת הדלת בפני העורך.
מאמר של יעקב הכט על ויקיפדיה חושף בהרחבה את הנושא הבעייתי הזה. להלן קטע קצר אך קולע, מתוך המאמר: "חוויית המשתתף של הויקיפדים מאפשרת לשחרר בצורה לגיטימית מניעים אגרסיביים בתהליכי העריכה ב"דפי השיחה" תוך שימוש בסגנון של רוע, יהירות, אגרסיביות והתנשאות (Wallace, 2001: 190). הויקיפדים המחזיקים את "המקל" בקהילת הויקיפדיה והעוסקים בתפקידי שיטור, עשויים לזכות בתחושת השמחה לאיד מהמצוקה של אחרים. האשליה של האנונימיות, ההולכת ונעלמת במרחבי הרשת, מתגמלת בוויקיפדיה וממשיכה להיות כלי רב עוצמה בידי הויקיפדים רעולי הפנים, שהאגו שלהם ניזון מהעצמת האנונימיות והם חושבים כי "טבעת גיגס"14 על אצבעותיהם. חוויית המשתתף האגרסיבית עשויה להסביר כיצד צברה הויקיפדיה נתח הוגן של מתנדבים תאבי כוח וצדקנים עם "יותר מדי זמן בידיים"."
ביטולי העריכה השרירותיים הועברו גם לידיעת ויקיפדים אחרים בלוח המודעות של ויקיפדיה ובמקומות נוספים במטרה שיבואו להתערב לטובת העריכה, אך לא נענו. כאן המקום לציין כי ויקיפדיה היא, בניגוד למה שמצטייר מבחוץ בטעות, ארגון היררכי ביורוקרטי, מסובך, עם כללים שחלים על כ-ו-ל-ם, חוץ ממי שעומד מעל החוקים J. לויקיפדיה יש מבנה של פירמידה: בראש הפירמידה עומדים 3 מנהלי-על שנקראים 'ביורוקרטים', הם בעלי הסמכויות הרחבות ביותר ב'עסק' ובסמכותם לחסום כל משתמש לצמיתות. הם גם יכולים לפנות לספקים חיצוניים כדי לבדוק כתובות IP. מתחתם עומדים מפעילי המערכת, כמה עשרות בודדות, ומתחת להם יש את העורכים-הויקיפדים. בתחתית הפירמידה ניצבים העורכים-האנונימיים, הנמלים הקטנות העמלות ללא תשלום, ובחינם, ובזמנם הפנוי, על הוספת ערכים ועריכות במרחבי האנציקלופדיה, במה שהם רואים כתרומה שלהם לחברה צודקת יותר. אין להם כמובן זכויות הצבעה. המבנה הזה - של פירמידה - מעיד על כך שבויקיפדיה יש שווים, אך יש שווים יותר. בדיוק כמו שהיו בקיבוץ 'הסוציאליסטי'.
עבודת העריכה – לא כמו שחשבתם – היא לא פחות מאשר יציאה למלחמה. נוצר הרושם שכאשר ויקיפדים רשומים יוצאים לעריכה הם יוצאים לשדה-צייד, בחיפוש אחרי אוביקטים לביטול, מחיקה וחסימה. במיוחד בעריכות של עורכים אנונימיים לא רשומים. למה ? ככה. ויקיפדיה היא עסק שוביניסטי. אין פלא שאחוז הנשים העורכות בויקיפדיה נמוך מאוד. נשים אינן יכולות להסתגל לתרבות הדיון האגרסיבית של הציידים-בפוטנציה. יעקב הכט, במאמרו, נתן לתופעה הזאת שם: "תרבות הדחייה". זו גם תרבות שמקדמת השפלה. במקרה שלפנינו אחד הויקיפדים התעלה על עצמו בכך שניסה לצייר את העורך האנונימי כמי שהוא מפוקפק ויש לו 'היסטוריה ארוכה' בויקיפדיה. אכן לאותו עורך אנונימי יש 'היסטוריה ארוכה' של עריכות טובות ומוכחות בערכים רבים, שאת חלקן פירט בדף השיחה. הויקיפד אפילו לא טרח להתייחס אליהן. גם יש לאנונימי היסטוריה של מי שמתעקש על עריכותיו, אם הוא חושב שהן צודקות, נכונות, אמינות ומגובות במקורות. עוד משהו מזעזע – אחד הויקיפדים טען כי העורך האנונימי לא השאיר לויקיפדים מספיק זמן כדי להגיב, לפני שהוסיף את עריכתו לערך, וכדי לבסס את טענתו (השקרית), אותו ויקיפד או מי מטעמם זייף ושיכתב את נתוני העריכה של העורך האנונימי כך שייווצר הרושם המתאים להם. האם זה נוהל המקובל בויקיפדיה ? לזייף עריכות ? לא ברור, בכל אופן אף אחד מהויקיפדים לא התייחס למעשה הזיוף הזה, גם כשהמעשה פורסם ב'דף השינויים' של ויקיפדיה, וגם כשהזיוף נחשף בדף השיחה של הערך.
ניסיון רביעי
ניסיון להוסיף את הפיסקה הבאה: "ב-20 במאי 2016 התפטר יעלון מתפקידו כשר הביטחון. בעיתונות נטען כי להתפטרות קשר ישיר לשאלות ערכיות ועקרוניות שעלו, בין היתר, בפרשת הירי במחבל בחברון. סקר שפורסם ב'מעריב' אישר כי רוב הציבור גם סבר כך", בתוספת מראי מקום למקורות. גם ניסיון זה נחסם.
'הצבעת מחלוקת' נוסח מילכוד 22
במטרה לסיים את הוויכוח טען אחד הויקיפדים כי הדיון מיצה את עצמו ומי שרוצה להמשיך להתעקש – הדרך לעשות זאת היא לפתוח בהצבעת מחלוקת. דא עקא, שעל-פי חוקי ויקיפדיה מי שיכול לפתוח בהצבעה כזו לא יכול להיות משתמש אנונימי, אלא רק משתמש רשום. העורך האנונימי, שניסה לפתוח הצעת הצבעה, נקלע למילכוד 22 – אתה צריך לפתוח בקשת הצבעה, אבל על-פי החוקים אינך רשאי, ובמילים שלהם "משתמש חסר זכות הצבעה לא יכול ליזום הצבעה ובלאו הכי לא עורכים הצבעות בדף שיחה". אופס...
'הטרדה שאינה שווה התייחסות'
שימו לב, כדי להצדיק את ההתנהלות השערורייתית שלהם, חלק מהויקיפדים מנהלים מסע של הכפשה. הם מתחילים להשמיץ את העורך – 'יש לו היסטוריה' עריכותיו הן 'הטרדה שאינה שווה התייחסות' 'דרמה קווין', 'שתה מים ותירגע' 'אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק' ועוד כהנה וכהנה השפלות שמטרתן לפגוע ובסופו של דבר לגרום לעורך האנונימי לפרוש מהעריכה במפח נפש גדול. תלונה על ההתייחסות של הויקיפדים כלפי העורך האנונימי - שהוצגה בלוח המודעות של ויקיפדיה ובבקשות עזרה מהמפקחים - נשארה ללא מענה הולם. הויקיפדים שומרים אחד על השני, או יותר נכון – נשמרים אחד מהשני. כמה מצער שאין בויקיפדיה העברית 'מבוגר אחראי' שהיה יכול לעשות שם קצת סדר...
סוף דבר: חסימה
זה היה ברור מאליו שזה מה שהולך לקרות. מי שאינו מסוגל להתמודד עם בעיות, בוחר תמיד בדרך הקלה: לסגור את השלטר. לצערם של החוסמים, הבעיות לא נעלמות ביחד עם החסימה. הויקיפדים יצטרכו להמשיך לחיות עם תרבות הדיון בה בחרו לפעול...וזה ממש ממש לא נעים.

תאריך:  28/08/2016   |   עודכן:  28/08/2016
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ויקיפדיה העברית: דרוש 'מבוגר אחראי'
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אהוד פרלסמן
מדדי הצמיחה של ישראל בעשרים השנים האחרונות מושווים לאלה של מדינות המערב המובילות. מיקומה של ישראל בראש הטבלה מסביר מדוע שיעור הירידה מהארץ הצטמצם בתקופה זו ב-60%
יובל לובנשטיין
תנובה, אשר מאבדת נתחי שוק, החליטה לבצע הורדת מחיר עמוקה במוצרי הבסיס שלה, על-מנת לחסום התרחבות של המתחרים. רואים ירידה חדה במחיר החלב, הקוטג' והגבינה הלבנה, אך מדוע לא רואים גם ירידה במחיר המעדנים?
יעקב שטרכר
קשה להבחין בעיוותים השונים הכרוכים בפעילויות כלכליות בעיקר בסקטור הציבורי. במאמר יובאו מספר דוגמאות הממחישות את הנעשה לעיתים קרובות מידי בישראל
יוני בן-מנחם
הזרוע הצבאית של חמאס מנהלת מלחמה פסיכולוגית מוצלחת מול ישראל בנושא השבויים והנעדרים. ממשלת ישראל והעומד בראשה מגלים אדישות וחוסר יצירתיות בטיפול בנושא ומפרים את אחריותם וחובתם המוסרית לשחרור השבויים
ראובן לייב
רשת מסעדות אוסטרית-גרמנית מצאה פתרון משלה לבזבוז הגדול של מזון המוגש בה. היא מטילה קנס על כל סועד שלא גומר את מה שיש בצלחת שלו. אולי נאמץ את הכלל הזה גם אצלנו בארץ, אלופי הבזבוז הגדול של מזון?
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il