X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
המסורת הארץ ישראלית שלמדתי במעברה אספתי חוויות רבות: נסעתי על עגלה רתומה לסוס, והעגלון לימד אותי את השיר "עגלה עם סוסה"
▪  ▪  ▪
בגשם ובשלג [צילום: אתר הכנסת]
שבע שפות
את שבע השפות שידע אבי ואת בקיאותו ברזי התכתובת המסחרית הוא השאיר באוהל.

בערב של ה-11.2.2016 הופיעה בטלוויזיה אם לילד בן 4 שהתלוננה מרה על כך שבנה מוכה על-ידי חבר בגן - ואין מושיע. לא הגננת, לא העירייה, לא משרד החינוך. הילד מופקר לגורלו, ולכן אין היא שולחת אותו לגן. נקודה!
בנובמבר 1950 כבר הייתי ותיק במעברת האוהלים שבפרדס בן אפרים ברחובות. כבר הייתי בן ארבע וחצי. חודש קודם הגעתי עם אבא ואם לאחר שהות ארוכה במחנה עולים בברינדיזי שבאיטליה, שאליה הגענו מאלכסנדריה שבמצרים, בדרכנו ארצה. חודש קודם לכן ירדתי בקפיצה ממשאית שהביאה אותנו ואת חפצינו ממחנה שער העלייה שבחיפה. אבא נתן לי חופש בחירה באומרו: "תבחר את האוהל שנגור בו". רצתי בין אוהלים הודיים גדולים, שכנראה הוקמו בחטף, עד שהגעתי לגדר. מאחר שלא יכולתי להמשיך בריצה, קבעתי את האוהל האחרון כמקום משכננו החדש.
מיד התחלנו לנכש את העשב שבתוך האוהל, ואבא מתח את החבלים, בזוכרו את הפיקניקים שעשה עם חבריו ומשפחתו על שפת ימה של אלכסנדריה. הוכנסו הארגזים, 3 מיטות ברזל ושאר מטלטלין, ואני שמחתי מאוד כי פתאום גרתי עם ההורים באותו חדר. וגם שמעתי את כל מה שהם מדברים. הפכתי למבוגר. אחד מהצוות. תוך זמן קצר גם השתתפתי במשימות של חיי היומיום—הבאת מים בדלי (הקטן) מן הברזייה, לרחצה, בישול ושתייה. באחת הפעמים הללו איבדתי לנצח ליד הברז את שרשרת הזהב עם הלוחית האליפטית הנושאת את השם BENNY שהייתה צמודה לשורש כף ידי.
באותם ימים עזרתי לאמא, שהייתה בהריון מתקדם, לעמוד בתור לקבלת המצרכים הבסיסיים בתמורה לתלושים שהחזקתי בידי ("הצנע" המפורסם), ואפילו הלכתי ברגל עם אם למקלחת הציבורית של אגף הנשים, עד שזרקו אותי משם בטענה שאני "גדול מדי". התנקמתי בנשים הללו כשהצצתי, יחד עם איזאק, דרך חור שהיה בפח המקלחת, במקום שנכנס אליה צינור המים. אגב, לא הבנתי מה ה"ביג דיל" שאיזאק מראה לי, כי בסך-הכל ראיתי חלקי רגליים, ישבנים, והחיבור שביניהם. אבל שתקתי, כי הוא היה יותר מנוסה ומבוגר ממני. בשנה. חוץ מזה הוא כבר ידע עברית ושם משפחתו כבר עבר עיברוּת.
חוויה מרטיטה
בבוקר היינו הולכים לגן, ואחר-הצהריים משתובבים עם חברים ברחבי המעברה-מחנה. אספתי חוויות רבות: נסעתי על עגלה רתומה לסוס, והעגלון לימד אותי את השיר "עגלה עם סוסה". יום אחד הלכנו לראות איפה בדיוק על מסילת הברזל שהשיקה למעברה נהרג החירש שלא שמע את צפירות הקטר. לאחר יום של גשם התרחצנו בתעלת המים החומים, ועד היום הורינו אינם יודעים על כך דבר... היה לנו גם גן שעשועים עם "חליקות". היינו מטפסים למעלה, לראש התורן המרכזי של האוהלים שהתרוקנו, ו... מחליקים מטה. אלא שהיה לזה מחיר - החיכוך המהיר בין הישבן לברזנט של האוהל גרם לכוויות על עור הישבן שהחלימו כעבור יומיים-שלושה, או כשחווינו חוויה מרטיטה חדשה.
בעודנו משתובבים בבוקר ואחרי הצהרים, היו הורינו מתרוצצים לחפש עבודה, תוך לימוד מקצועות חדשים תוך כדי עבודה בשיטת TRAINING ON THE JOB. אבי היה יוצא לחיפוש עבודה כשהוא לבוש כמו שצריך: חליפה, עניבה וכובע בורסלינו - ובראיון הסבירו לו שאת העבודה מבצעים עם טורייה. אחר כך הוא התקדם ועבד כפועל במוסך פורד, כמחליף שמנים. את שבע השפות שידע ואת בקיאותו ברזי התכתובת המסחרית הוא השאיר באוהל.
ערב אחד החליטו אבא ואם ללכת לאולפן ללמוד עברית, כדי להשתלב, ואולי כך יסכימו להשכיר להם חדר ברחובות. באותו ערב טיפטף גשם, והשכיבו אותי לישון די מוקדם, כדי להספיק לכיתה. איני יודע אם היה זה רעם או ברק, או שניהם גם יחד, אבל התעוררתי. אור עששית-הנפט העמום גילה לי שהמיטות לידי ריקות. קריאותי "מאמי", ו"פאפי" נענו ברחש הגשם על בד האוהל. מבלי לחשוב פעמים, נעלתי את נעלי הבית הקטנות מהעור, ורצתי בהן לאוהל שבו התגוררה משפחתו של איזאק, כשאני מתאמץ לא להשמיט את הנעליים מרגלי. בהגיעי לשם החלקתי לתוך שמיכות הפוך, ונדחסתי בהנאה בין איזאק לאחותו הגדולה כשאני נהנה מחום גופם.
לא עבר זמן רב וצעקות "בני","בני" פילחו את חשכת מעברת בן אפרים. בהיותנו בקצה המעברה, ולאור סיפורי הבלהות, חששו הורי שנחטפתי עי ה"שאקאלים" ( תנים) שיללותיהם נשמעו כל לילה לידינו. "אי לה לה" - הוא כאן - ענו השיבו בצעקות בני משפחתו של איזאק. הורי הגיעו רועדים מפחד ורטובים, לקחו אותי למיטתי - וכך נסתם הגולל לעד על רכישתם ידע מעמיק בשפה העברית.
שפה משותפת
עברנו לאוהל במרכז המעברה, צפנו עם כולם בגשם-שלג הגדול של שנת 1951 (או 1952), פונינו כמו רבים, ופרטי החוויה המכוננת תועדו בספר "12 משפחות בישראל" ביוזמת מכון ון ליר. שכנינו החדשים היו בני משפחה מרומניה שמצאו שפה משותפת, צרפתית, עם הורי, ולהם היו שני ילדים גדולים.
אני הייתי עסוק בהישרדות בגן טרום-חובה. יוסי השמן והגדול היה מכה אותי. היו אלה בעיטות בעצם השוק שהפכו במהרה ל"כחולים","ירוקים" ו"שחורים". אבל היו לא רק בעיטות. אני זוכר בעיקר את גושי האדמה הכבדה שבהם היה רוגם אותי. אמי ראתה את הכתמים, אבל כ"ילד טוב אלכסנדריה", לא התלוננתי ולא הלשנתי. זה ארץ ישראל. אלה "לה ז'וויף ד'יזראל" (היהודים של ישראל), וכך הם מתנהגים... ואז יום אחד, תוך כדי משחק או ריב, מצאתי את ראשו השעיר והשחור של יוסי בין שתי ידי. בלי להסס, נשכתי אותו בעוצמה שנאגרה בי זמן רב (המתאגרף טייסון חיקה אותי יותר מאוחר). כשראשו מדמם מן "השעון" שהענקתי לו, הוא הופיע עם אמו הצורחת בפתח האוהל שלנו. אמי שהייתה למודת ניסיון שצברה בטיפול בלקוחות כועסים כשניהלה את חנות הפרחים הגדולה ביותר באלכסנדריה, הושיבה אותה ליד כוס מים ובחנה את הפצע בראשו של הבריון האימתני. היא אמרה לאם הטריפוליטנית כי זהו ריב ילדים, וכי אל להם להורים להתערב. אם לא התלוננה כשאני חטפתי, והפעם הבן שלה נפגע במקצת, אבל זה יעבור.
לימים הדרכתי את הבנים שלי ברוח זו, אבל יעצתי להם לא לחכות יותר מדי... וגם שלא צריך לנשוך בראש. נגיחה בפנים ו/או באף עושה עבודה משכנעת. לאחרונה, נסיתי להנחיל את המסורת הארץ ישראלית לנכדים, אבל אשתי התערבה ואמרה שהזמנים השתנו וכבר אסור להתגונן. זה נקרא "אלימות", והילד עלול להירשם בפרוטוקול החינוכי כ"אלים", רחמנא ליצלן. היא צודקת. עובדה, כל יום מופיעים בעיתונים אנשים מארגוני נימוס ומנעימים את חיינו.
אז הפניתי את הנכדים לאימוני קרטה, עד שיתבגרו מספיק כדי להמשיך את המסורת.
ואת האישה המסכנה שהופיעה בטלוויזיה אני מזמין לכוס קפה, או שתשלח אלי את הבן לשבועיים. גם יומיים יספיקו.

לאתר מגזין מראה
הכותב הוא מהנדס ואיש עסקים. עלה ממצרים בגיל 4 וגדל במעברות ובקרית אתא. לוחם בסיירת מטכ"ל, למד גם קולנוע ותיאטרון. כותב שירים וסיפורים למגירה.
תאריך:  05/10/2016   |   עודכן:  05/10/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יגאל יששכרוב
יוסף מהלל, בן 76, שחקנה המהולל וסמלה המיתולוגי של קבוצת הכדורגל "בני יהודה" משכונת התקווה בתל אביב, בשנות הששים של המאה הקודמת - נשוי בשנית לרעייתו שרה, חובבת ריקודי עם כמוהו, הצעירה ממנו בשש עשרה שנים    כפנסיונר, הוא תורם לקהילה ומלווה אנשים מבוגרים    בראיון בלעדי הוא אומר לי:"הקדמתי את זמני מבחינה כלכלית וחש פספוס גדול"
רבקה שפק ליסק
החוקרים חלוקים בדעתם לגבי עתידו של המערב. על-פי גישה אחת התפוררות בריה"מ מסמנת שליטה מערבית בעולם ועל-פי גישה אחרת המערב צועד לקראת שקיעה. השאלה היא אלו הערכות הוכחו כמוטעות בשנים האחרונות ואלו התגשמו
איתמר לוין
ניתוח של הפטינגטון פוסט - שאינו מסתיר את תיעובו כלפי דונלד טראמפ - מעלה שהוא הרוויח בעסקי הנדל"ן שלו הרבה פחות מכפי שעשה השוק כולו
צילה שיר-אל
במפה האסטרולוגית של השבוע הקרוב ניכר כי השנה נהייה יותר מחוברים לעצמנו ולדרישות הפנימיות של הנשמה שלנו שתבקש לעצמה להיות משוחררת יותר תוך ניקוי דפוסים ישנים שאינם מועילים יותר
מאיר חוטקובסקי
משפחת קצין נטועה עמוק בהיסטוריה של רעננה "פנינת השרון"    מאיר קצין (82) הוא דור שלישי (מתוך שישה עד כה) למשפחה שהייתה שותפה להפרחת השממה ולהפיכת רעננה למה שהיא היום    הסיפור של מאיר קצין, יו"ר העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה, הוא סיפור של עיר בהתגבשות
רשימות נוספות
אפילו לא תמורת נזיד עדשים  /  דפנה נתניהו
דמוקרטיה של שבטים   /  מרדכי קידר
מלחמה אופנתית בסחר החופשי  /  מוטי היינריך
האם היהודים הם בני אדם  /  יובל ברנדשטטר
משיטוטיו של גליציאנער  /  איציק סיבוש
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il