מי רצח את רבין? זכות הציבור לדעת

עשרות שנים לקח למדינת ישראל לזכות את אבא אחי-מאיר, צבי רוזנבלט ואברהם סטבסקי מעלילת-דם ארלוזורוב. אסור לאפשר זאת גם לגבי עלילת-דם רצח רבין שרב הנסתר על הגלוי ואותן השאלות, התמיהות והספקות בעינן עומדות. עם כל הכבוד לוועדת שמגר לטיוח רצח רבין, שמזכירה היה אלון גילון, אחיו של כרמי גילון, שלא חקרה הכל לעדותו של כבוד השופט מאיר שמגר. "לא חקרנו הכל. זכותה של משפחת רבין לבקש בירורים נוספים" (מעריב, 7.11.99)! ומשום מה משפחת רבין שומרת על זכות השתיקה? בניגוד למשפחת ג'ו אלון הי"ד, שלא הרפתה עד צאת האמת לאור. יכול להיות שהשתיקה נובעת מן העובדה שסיפרו למשפחת רבין את האמת המביכה ולכן הם שותקים? יכול להיות שהם יודעים את מה שרבים יודעים? כולל גיבור ישראל מספר אחת מאז בר-כוכבא, מאיר הר-ציון ז"ל שניסח זאת כך: "רבין לא נרצח בכלל. רבין מת בתאונת עבודה" ('מעריב', 25.2.05)! במלאת 21 שנה להירצחו של יצחק רבין הגיע הזמן לשים קץ לעלילת הדם שבזכותה שורד השמאל הישראלי פוליטית. והרי תזכורת קצרה לימים הנוראים ההם: ויהי ביום ההוא, ביום בו נבחר יצחק רבין לראשות הממשלה ב-22.7.92, בזכותם של ליכודניקים מאוכזבי יצחק שמיר שהכריעו את כף המאזניים לטובת הנווט רבין, כנקמה בליכוד, מאחר שרבים ראו בו "ביטחוניסט ימני" לכן סמכו עליו. אך לאחר מעשה, כתוצאה מאסון אוסלו הצטערו מרה, וראו זה פלא, באבחת ניצחון שמאלני קטנטן, עתיד חדש נולד ליהודים במזרח השימון החד"שואו-טו-טו השלום עומד לפרוץ במלוא עוזו.... ולשמאלנים הייתה אורה, שמחה ועסקים חובקי עולם תוך כדי הפרחת בלונים, צפצוף על החוק והבטחות סרק סרק למכביר: "קץ למאה שנות טרור", "שלום עושים עם אויבים", "רק שלום יביא ביטחון", "עומק השלום כעומק הנסיגה" ואפילו "אלטלנה"-ערבית הבטיחו לנו ההוזים. יצחק אורוול הבטיח לנו במצעד האיוולת שהפרטנר החד"ש יאסר ערפאת, שהוכתר באוסלו לראיס חובק עולם בכול כל כול 'פלשתין' הוא: "ילחם בטרור בלי בג"ץ ובלי בצלם ובלי אימהות נגד שתיקה".

השלום המיוחל

והארץ הייתה כמרקחה, יום יום הפגנה, יום יום זעקה גדולה ומרה נוכח הבגידה בארץ חמדה, יום יום הלוויה לקרבות 'שלום' לשווא שהוקרבו על מזבח: 'התקווה' ו'היצירתיות' של מפלגת-עבודה-בעיניים עם האויב המחויב ליצירה אחת בחייו: איטבח איל יאהוד! דם יהודי הותר בידי מתאבדים פלשתינים שהובאו לכאן מתוניס וחומשו ברובים למען ה'שלום' המיוחל - שהפכו את ערינו לשדות-קרב, את האוטובוסים למלכודות מוות ואת חיינו לגיהנום. וכתוצאה מתהליך מדיני מסוכן זה, מצבו הפוליטי של רבין רוסק בסקרים כצפוי ומחנה השמאל התכווץ אלקטוראלית גם לעדותו של "יועץ הסתרים של רבין" רני רהב: "הפופולריות של רבין צנחה בעקבות ההסכם עם 'הפלשתינים' ומהלכים כלכליים...". גם הסקרים שקדמו לרצח העידו על פער ניכר בין המחנה הלאומי לשמאל הקיצוני והרי ראייה אחת מתוך עשרות, סקר שפורסם בערוץ 2 ב-2.4.95: "נתניהו 52%- רבין 42%". הציבור ברובו, לא הסתיר את שנאתו הגלויה לרבין בגלל תרמית אוסלו. לכל מקום שהגיע זכה רבין ליחס משפיל שנבע מתוך כאב, אכזבה, תסכול וחרדה מפני העתיד הצפוי לנו כתוצאה מ'שלום' רצחני וכה צפוי, וללא הפסקה. אפילו אביב גפן, הנחשב בעיני השמאל, ברגע של התפכחות הקדיש לרבין את שיר 'השיכור' שנגנז על-ידי התשקורת הבולשביקית. העם ברובו ציפה מ'מר ביטחון' רבין, לבטל את תרמית אוסלו על האוטובוס הראשון שהתפוצץ בפרצופנו ויודה לאלתר שטעה - ובמקום זאת הודיע יצחק אורוול נחרצות: "נעשה שלום כאילו אין טרור ונלחם בטרור כאילו אין שלום". כך קפצה עלינו תרבות "הכאילו" ממורשת רבין המופלאה שהשתלטה על חיינו המדממים, מה שהעלה ביתר-שאת את חמתו של רוב הציבור. אך פרשנינו המהוללים, כצפוי, פרשו זעקה זאת כ'הסתה' 'פשיסטית' - מאז ועד עצם היום הזה הם לא שינו את דעתם.

חתרן בלתי נלאה

ובתגובה לתרבות 'הכאילו" של רבין השיב לו 'הפרטנר' ערפאת באותו מטבע לשון בתרבות ה"יעני": 'יעני' עושים שלום - 'יעני' נלחמים בטרור 'בלי בג'ץ ובלי בצלם'- 'יעני' מכירים בישראל כמולדתם של היהודים והציונים... ואת המחיר שילמו קורבנות 'השלום' לריק וכתוצאה מכך איבדנו את כוח ההרתעה שלנו, והערבים שזיהו את מחלת הנפש השמאלנית המכונה 'שלום' ו'הסדר מדיני' בכל מחיר - עד היום מנצלים זאת ושורדים בזכותה. למרות זאת, יאמר לזכותו של רבין שמזימת אוסלו נרקמה מאחורי גבו ונכפתה עליו, שמהר מאוד הבין שאין סיכוי ל'שלום' עם 'הפלשתינים' שמלכתחילה לא האמין לערפאת המתעתע וביתר-שאת לא האמין ל'חתרן הבלתי נלאה' שמעון שבתאי, ואלמלא הומרץ על-ידי מר"צ ופרס, הוא לא היה הולך למהלך מדמם שכזה. עד כמה לא האמין רבין בהסכם אוסלו, למדתי מקינתו של שמעון פרס בספרה של אורלי אזולאי כץ, 'האיש שלא ידע לנצח': "אני עושה את כל העבודה השחורה, והוא לוקח את כל התהילה. רבין בכלל לא היה מצליח להגיע להסכם עם 'הפלשתינים' - הוא לא האמין בזה". "האיש שהרס לי את החיים", התבטא פרס על רבין יקירו, בפני שמעון שיפר ונחום ברנע. מדהים, תרמית אוסלו משולה הייתה בעיני פרס ל"תהילה"? ולחתירה הבלתי נלאית שלו נגד רבין הוא כינה: 'עבודה שחורה'? עד כדי כך הכהה ה'שלום' את מוחו? ושכח עם מי יש לנו עסק במזה"ת. לאחר שרבין שהומרץ לאוסלו על חודו של מיציבושי נגרר למדשאות הבית-הלבן נגד רצונו, הגיע מצב נפשי שלא יכל לשאת עוד את שנאת עמו ואת התרמית שנרקמה מאחורי גבו על-ידי"'הפודלים' של פרס כפי שנהג רבין לכנות את אדריכל אוסלו יוסי ביילין.

אל תעקרו נטוע

לכן נקעה נפשו של רבין בעיקר מהסנגוריה האוטומטית שהעניק פרס לערפאת על כל הפרה בהסכם, על כל הסתה לרצח יהודים ועל כל טרור ג'יהאדי שחולל ה'ראיס'-טרוריסט ערפאת בדרך לירושלים עם כל השאהידים שלו... כפי שהבטיח דקה לאחר חתימת ההסכם באוסלו. וכתוצאה מטרור חסר תקדים, מאז קום המדינה, שהתחולל עלינו במסגרת 'השלום' מצבו הפוליטי של רבין התדרדר בסקרים לכן שקל חתן פרס נובל ל'שלום' לבטל במו ידיו את הסכמי אוסלו. כי הוא ידע שזה הסיכוי הבלעדי לזכות שוב באהדת הציבור, באמון העם ובשלטון, ולהפוך את הסקרים על פיהם לקראת הבחירות ב-1996- בהם הוביל הימין בענק. ולזה בדיוק ייחל והתפלל יום וליל הימין בישראל: ביטולם כחוק של הסכמי אוסלו המדממים. הרי לשם כך יצא הימין לזעוק ברחובות: 'אל תתנו להם רובים' - 'אל תעקרו נטוע'- שלום לא עושים עם אויבים המחנכים את ילדיהם להיות נאצים כשיהיו גדולים...! ואם מלאכתו של הימין נעשית על-ידי יצחק רבין שהחליט לבטל במו ידיו את ההסכם? אדרבה ואדרבה! למה שמישהו מהימין ירצה במותו של רבין חלילה וחס?! בניגוד לזעקת הימין על הבגידה בארץ חמדה, התמקדה התשקורת ב קבוצה קטנטנה של 'ימניים קיצונים' ובראשם המסית והמדיח בגלוי לרצח רבין, שלימים הסתבר שהוא סוכן שב"כ שימושי לצרכים פוליטיים, בשליחותו ומימונו של השב"כ של רבין וגילון ובהכשר 'חוקי' של הפרקליטות של ארבל וביניש והראיות לכך זועקות ממסמך 'השמפניה' רביב, הגנוז, ותשאלו את אמנון אברמוביץ'!

מדינה ספייר

עדויות לכך שרבין החליט לבטל את הסכמי אוסלו: לראשונה הודה רבין על רצונו לבטל את הסכמי אוסלו בתוכניתה של דליה יאירי הנדהמת ב"הכל דיבורים" רשת ב', רבין אמר שהוא "שוקל זאת ברצינות". גם עזר ויצמן סיפר לשלי יחימוביץ' בערוץ 2, על החלטתו של רבין לבטל את הסכמי אוסלו. ויצמן הודה גם בפני הנהלת 'חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי' ש"רבין מנסה לשים ברקס על אוסלו, ושמעון פרס נותן גז" ('מקור ראשון', 17.10.02). גם דליה רבין הודתה: "הרבה אנשים שהיו קרובים לאבא אמרו לי שערב הרצח, הוא שקל לעצור את תהליך אוסלו מפני שהטרור השתולל ברחובות וערפאת לא סיפק את הסחורה. אבא הרי לא היה כזה עיוור שרץ קדימה בלי מחשבה" (ידיעות אחרונות,8.10.01). בזאת צדקה דליה רבין. אין מה להשוות בין פרס ההזוי לרבין המציאותי שאמר בעברו: "אין לי מדינה ספייר". בראיון ל'מקור ראשון' סיפר ההיסטוריון מאיר פעיל לשרית ילוב ב-11.11.05: "אני חושב שרבין רצה לעשות שלום, אבל בחסות מלך ירדן. הוא ביקש להחליף את המנהיגים ה'פלשתינים' שהם חתרנים בלתי נלאים, במנהיגי ירדן ולהם להחזיר את רוב הגדה ואפילו חלק מסוים מירושלים ואולי אפילו חלק מהרצועה. הוא האמין שמהלך כזה יביא שלום יותר יציב. יש לי הרגשה שהוא נתן לכל מיני אנשים להרגיש את זה, ולכן הוא נרצח. אני מעריך שבתקופה שיצחק נרצח בשלה בו ההחלטה להחליף את ה'פלשתינים' בירדנים, שהם יותר אמינים, ויש לי הרגשה שמי שרצח אותו עשה זאת - כי הבחין בכך". על כן, המניע לקיומה של עצרת 'השלום' בכיכר מלכי ישראל נבעה מהחלטתו של רבין המיואש מתגובות הציבור ומצבו בסקרים, ולהניא אותו מהחלטתו לבטל את ההסכם עם 'הפלשתינים'. רבין ציפה שהיהודים יצייתו ל'שלום' הטרויאני, ישתקו ויבליגו לנוכח הבגידה בארץ ישראל וקרבנות 'השלום'. לכן אורגנה העצרת לשינוי דעתו של רבין ולהצלת מפעלי אוסלו מפני רבין. וזו התאוריה מנקודת מבטי לרצח רבין בהסתמכי על אילנות גבוהים: לאחר שרבין הגיע למסקנה שאין מנוס מביטולה של תרמית אוסלו שהפכה את חיינו לגיהנום והובילה לקריסת השמאל בסקרים. נחרדו סרסורי 'השלום' ו'הכיבוש' מפני ביטולם של הסכמי אוסלו, שהיו לפסגת היצירה הפוליטית-אינפנטילית-מושחתת שלהם אבל משתלמת כלכלית, והם ידעו שביטולם של הסכמי אוסלו ע"י חתן פרס נובל ל'שלום' יצחק רבין, הייתה מתקבלת בהבנה ובהסכמה בינלאומית - שתוצאותיה היו מובילים לקיצם הפוליטי של המתפרנסים מעלילת-דם 'הכיבוש' - והם לא הרשו זאת לעצמם!

נשיקה וחיבוק

לכן, מיד גויס כל השמאל להצלת הסכמי אוסלו. לבקשתם של עליזה גורן ושמעון פרס נדרשה לאה רבין המגויסת לקראת העצרת לדאוג להביא את רבין לכיכר מלכי ישראל שאורגנה למענו, אפילו נגד רצונו. הם חששו שרבין יסרב להגיע בשל אובדן אמונו בתהליך 'השלום'. מארגני העצרת צ'יץ להט והתורם המיליונר ז'אן פרידמן, גייסו כ-500 אוטובוסים שיצאו לאסוף בני קיבוצים וערבים בהמוניהם כדי למלא את הכיכר האדומה לשביעות רצונו של רבין, וליתר-ביטחון גם את המשתמט אביב גפן הכוכב שהסית בגלוי בני-נוער וקרא לא להתגייס לצבא, ואף דרך באחת מהופעותיו על דגל ישראל, גם הוא גויס למשימה, כי המארגנים ידעו שמעריציו ינהרו לכיכר להופעה בחינם, עד כדי כך היה רבין מיואש אך נחרץ לבטל את ההסכם. וכצפוי הכיכר לא נותרה ריקה, מזה חשש רבין יותר מכל, ואפילו זכה גפן לנשיקה וחיבוק מיצחק רבין. "רבין לא רצה לבוא, הוא פשוט לא האמין שיבואו אנשים. ואם אני לא טועה, שמעון פרס אמר לאבא שלי: 'לך תשכנע אותו לבוא, אתה היחיד שיכול. והוא הלך ושכנע אותו"! (דן להט, בנו של צ'יץ ממארגי העצרת, כפי שסיפר בתשקורת ב-2.10.14). וכצפוי, העצרת התנהלה לשביעות-רצון כולם על-פי התרחיש בו תורגל השב"כ מאות פעמים בשמירה על אישים חשובים בכיכר מלכי ישראל, ולפי המודל הקבוע בו עלול היה ראש ממשלה להירצח בירידה מהכיכר אל רכבו - בדיוק כפי שנרצח רבין בזמן אמת בדרכו לרכבו - אבל בדיוק על-פי התרחיש הידוע מראש- לא יאומן כמה צפוי היה הרצח המתועב הזה! וע"ע אריאלה רינגל הופמן ב'ידיעות אחרונות' ב-28/7/00, שחשפה את החוברת שלפיה תורגלו 'על יבש', אנשי שב"כ וביטחון במשך שנים - ומעולם לא הגיעה חוברת זו לוועדת שמגר לטיוח רצח רבין - משום מה? האם אלון גילון מזכיר וועדת שמגר מנע זאת? גם טוביה ליבנה,לשעבר ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ אמר לרזי ברקאי ב-31.10.10: "אין לי תשובה טובה לשאלה, איך קרה שהחוברת לא הוצגה בפני וועדת שמגר".

צביעות גלויה

רבין, בסופו של שכנוע הגיע לעצרת ואפילו שר את שיר "השלום"-בלוף, מתוך דף ששימש מאוחר יותר כעדות לסתירה מובהקת בראיות סותרות. רבין ופרס התחבקו והחמיאו זה לזה בצביעות גלויה ובהפגנתיות חשודה אבל כמתוכנן... גם 'הצלם החובב' שע'אלק 'באקראי' גויס לאירוע, רוני קמפלר, לא החמיץ שום תמונה להנצחת יגאל עמיר כמתוכנן... העצרת אמורה הייתה להסתיים בניסיון לרצח מבוים - כשרבין 'נפצע' קלות, חמוש בתחבושת בדומה לגיבור ישראל אריק שרון ממלחמת יום-כיפור-השחור, מגיע היישר למסיבת-עיתונאים שתוכננה מראש.... במפקדת השב"כ. לשם גם הוסעה לאה רבין כמתוכנן ובניגוד להיגיון. היא הגיעה היישר למפקדת השב"כ ולא לבית-החולים כפי שהייתה אמורה - ובדרכה למפקדת השב"כ צלצלה לאה רבין לבתה דליה והודיעה לה: יירו באבא, אך זה לא אמתי". וכמתוכנן מראש, באותה מסיבת-עיתונאים הייתה אמורה לאה ליפול לזרועות אהובה שזה עתה 'ניצל' 'מניסיון' לרצח מתועב שהתבצע כמובן ע"י 'הימין הפשיסטי' בישראל, שתכנן לרצוח לא רק את רבין, גם את הדמוקרטיה וגם את ה'שלום' וכמובן גם את הסכמי אוסלו שרבין רצה לבטלם - ולכן נרצח! רק את שמעון פרס לא רצה הימין לחסל! וכצפוי אל מפקדת השב"כ היו אמורים להגיע כל 'הפודלים', 'הבלייזרים' ואדריכלי פשע אוסלו ממכון פרס ל'שלום' סרק סרק במטרה להוסיף שמן למדורה, לחגוג על הימין ולהשתלח כמתוכנן וללא הכרה בשנוא נפשם ביבי,ביבי,ביבי......על לא עוול בכפו!

סרק סרק

כמובן בסיטואציה כזאת כשרבין ניצל מרצח מתועב, הקערה הייתה מתהפכת על פיה והסקרים היו נוסקים לטובת רבין והשמאל - ושוב הליכוד היה נאלץ לשבת באופוזיציה עוד 50 שנה לפחות- כפי שקרה כתוצאה מעלילות-דם: רצח ארלוזורוב! אלא מה? כנראה שגם לשופטים שבשמיים יש קווים אדומים ונמאס להם מעלילותיה של מפא"י הבולשביקית נגד יהודים חפים מפשע, והחליטו להעניק 'מתנה בחינם' לקרבנות השמאל האדום לדורותיו וערפדיו בתשקורת ולחשוף את זהותה של 'השמפניה' לעלילות סרק סרק - דווקא על-ידי העיתונאי הכי אמין בעיני השמאל, אמנון אברמוביץ', כדי ששום שמאלן לא יטיל ספק בעובדות. למרות שאברמוביץ' הצטער מרה לאחר החשיפה שהייתה לאסון פוליטי לפושעי אוסלו, לפרקליטות של ארבל וביניש ולשב"כ של גילון שמאז איבדו את אימון העם, וגילון הבין זאת: "חשיפתו של 'שמפניה' ע"י אברמוביץ' הייתה אסון" ('שב"כ בין הקרעים' עמ' 246). "במחשבה שנייה לא הייתי מפרסם את זה... לא רציתי להיות זה שיעניק לימין מתנות-חינם" (בלעם אברמוביץ' 15.12.95 עיתון ירושלים). לדעתי, רוב הראיות מעידות שרבין נרצח רק בשל החלטתו לבטל את הסכמי אוסלו ולא מכדורי הסרק סרק של יגאל עמיר שטען בתחילת משפטו שרצה לפגוע ולשתק,לא להרוג. עמיר כידוע היה סוכן בעברו ושותפו למחתרת המפוברקת אי"ל של אבישי רביב, והיה ידוע לשב"כ בשמו המחתרתי 'תימני קטן ומקורזל' כולל שני ניסיונותיו הכושלים לפגוע ברבין לעדות השב"כ, ולמרות זאת איש לא מנע ממנו לפגוע ברבין ב'פעם השלישית'? מבולבלים? בצדק!

ארץ חמדת אבות

ולנו עמך ישראל, האנשים הפשוטים של ג'ורג' אורוול, לא נותר אלא לתהות ולשאול כמה שאלות נדרשות וזועקות מן האדמה בנוגע לרצח רבין: מדוע שיהודי, מהמחנה הלאומי, המגדיר עצמו כאיש ימין אוהב עמו ישראל וחרד לקיומם, עם כיפה על ראשו, שהאמין שאוסלו היה אסון כמו רוב העם בישראל, ירצה לחסל דווקא את רבין שהיה הכי פחות אחראי לפשע אוסלו? ודווקא כשכל הסקרים העידו שהשמאל מת באוסלו ורבין מרוסק פוליטית - וניצחונו של הימין מונח בכיסו הקטן של הבנימין לקראת בחירות 96 - ולמרות שרבין שקל ברצינות לבטל את הסכמי הדמים כחוק ובמו ידיו? למה שאיש ימני מאמין ירצה לפגוע בימין ובארץ חמדת אבות? הרי חצי שנה לפני הרצח הצפוי הזהיר כרמי גילון מפני 'ימני קיצוני' העלול לפגוע ברבין - ואף 'התנבא' שהרוצח עלול לצאת לאוו דווקא מההתנחלויות, כי הם לא מצאו מישהו מתאים, אלא: "הוא יכול לבוא גם מהרצליה או מדימונה" (גילון בין הכזבים, עמ' 13). כשחצי דקה לאחר הרצח ידעו בשב"כ של גילון לומר לנו שזהותו של 'התימני הקטן והמקורזל' ידועה להם כולל ניסיונותיו הקודמים לפגוע ברבין? מבולבלים? בצדק!

מי חיסל?

מדוע שרוצח המתגאה ושלם במעשיו כפי שהודה עמיר יאמר לחוקריו בשב"כ מיד לאחר הרצח: "אני אומר לך, זו הייתה מזימה, אני לא ידעתי שאני הולך להרוג את רבין". ולשאלת החוקר:"למה אתה מתכוון? אתה משכת את ההדק פשוט כך", השיב עמיר: "אז למה רביב לא דיווח עלי? הוא ידע שאני הולך לעשות את זה ולא עצר בעדי. ולמה איש לא ירה בי כדי להציל את ראש הממשלה?...ולמה היו צריכים לצעוק: 'זה כדורי סרק?' האם שומר ראש שרואה את ראש הממשלה נפצע באמת היה צועק: 'אלה כדור סרק?" (מתוך העיתונות 1996?)! האם נראה לכם שפוי, שרוצח ראש ממשלה? ראש ממשלה? ריבונו של עולם! מגיע לבית משפט עם חיוך מתריס, וביטחון עצמי שיכול להיות רק למי ששייך לאותה מערכת, ומטיח בעיתונאים בשחצנות מתמיהה: "למה אתם לא מפרסמים שחיסלו את אחד מהמאבטחים של רבין?" וכשמישהו שאל: 'מי חיסל?' השיב עמיר:"מי שצעק סרק סרק". איזה אינטרס יכול להיות לרוצח גאה ומרוצה להטיח בפני שופטיו: "אחרי שתדעו למה, תבינו שהכול רקוב במערכת. הכל מכור. מה שראיתם עד עכשיו הכל היה מסכה. לא חשבתי שיתחילו להרוג פה אנשים - אם תשמעו את האמת כל המדינה תתהפך"!! מבולבלים? גם אני! מאחר שרצח רבין, שהיה בעוכריו של הימין, מעולם לא נחקר, כי וועדת שמגר קיבלה מנדט מוגבל והיא עסקה אך ורק בתחקיר הנוגע להבטחת אישים בעצרת - וע"ע דוח שמגר. ומאחר שמדובר בעלילה שהוטחה על המחנה הלאומי ולא בפעם הראשונה הגיע הזמן להפריך את השקרים - העובדה שהשמאל שותק ולא אכפת לו מי רצח את רבין העיקר שהוא עדיין שורד פוליטית, רק מגבירה את החובה להגיע לחקר האמת - והאמת היא על-פי הראיות: " רבין לא נרצח בכלל. רבין מת בתאונת עבודה" ! לא שוכחת לא סולחת, ולכל מי שהאמת חשובה בעיניו מתבקש להצטרף לעצומה: http:// HYPERLINK "[קישור]. HYPERLINK "[קישור]. HYPERLINK "[קישור]. HYPERLINK "[קישור]/ HYPERLINK "[קישור]