ה"דיל" ו-"התקדים"

הנהלת המכולת השכונתית שלנו יצאה במבצע חדש - "דיל" לא נורמאלי: על כל קנייה בסכום של חמישים שקלים ומעלה – מקבלים הלקוחות עיתון חינם! משתלם, לא? משתלם! מאוד משתלם! לי – זה הכי משתלם! למה? כי מאז המבצע - אני לא קונה בסכום של חמישים שקלים – מקסימום ב- 49 ש"ח. נכון, אני אומנם יכולה לוותר על "הבונוס", אבל אז אני יוצאת "פראיירית". נכון, אני אומנם יכולה לקחת את העיתון ולתת לשכן, או לעטוף בו דגים... אבל אין לי שכן ואין לי אקווריום. וחוץ מזה: מה, שהם ירוויחו עליי? אבל אתמול איכשהו יצא שקנייתי הסתכמה ב-74 ש"ח. בתחילה ראיתי בכך אות משמיים, רמז מלמעלה כי הנה הגיע הזמן לנקות את חלונות המרפסת, אבל רגע לפני שהפשלתי שרוולים, בחנתי בחופזה את כותרות העיתון ואז נחה עיני על כתבה מעניינת. לאחר הדברים הללו – נחה גם דעתי! מן העיתונות: ביום שלישי, י"ח (יש חדש, ט"ר) באב תשס"ה 23.8.2005, התפרסמה הידיעה הבאה: "בפסק דין אישר בית הדין הרבני לגבר נשוי להתחתן עם אישה נוספת" (!) מקריאת הכתבה למדתי על סכסוך בין בני זוג שלא הסתיים בגירושין אלא בפסק דין תקדימי שבו קבע אב בית-הדין, משה קולר, כי: "זכותו של הבעל להינשא הינה זכות יסודית של כל אדם, ואין לבטלה בגין גילו או מצבו הרפואי". הפרשנות המשפטית לאותה ידיעה הביאה את דבריו של עו"ד אורי צפת: "התקדים הוא בכך שבית-הדין הרבני הלך צעד נוסף לכיוון הגבר, כשקבע כי זכותו לקבל היתר נישואין היא זכות יסוד – שעולה על זכותה של האישה". ואני אומרת: התקדים הוא בכך שבית הדין הרבני קבע שזכותו של הבעל להינשא הינה זכות יסודית של כל אדם! נפלא! לתשומת לב: אישה - היא אדם. לטיפולכם!