X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
ועדת פסיכיאטריה ומשפט של לשכת עורכי הדין קיימה כנס ב 8.12.16 במסגרתו, השופט חנן מלצר הצדיק את פסק דינו הבעייתי משהו
▪  ▪  ▪
כב' השופט חנן מלצר [צילום: איתמר לוין]
חוק לא חוקתי
ענבל בר-און
במשך 17 השנים שחלפו מאז היחקק חוקי היסוד בוטלו חמישה חיקוקים בלבד, בשל היותם סותרים את חוקי היסוד * האם אלו כל החוקים הלא חוקתיים במדינת ישראל?
לרשימה המלאה

מעצרים מנהליים גם בתוך הקו הירוק
ענבל בר-און
בצלם טוענת כי בשנה האחרונה בוצעו כ-548 מעצרים מנהליים בשטחי הגדה * זה פסול, אולם ישנה תופעה פסולה יותר: אלפי 'מעצרים מנהליים' בתוככי הקו הירוק * ארגון 'רופאים לזכויות אדם' עוד לא נתן על כך את דעתו...
לרשימה המלאה

ביום 8.12.16, התקיים בלשכת עורכי הדין כנס אשר נשא את הכותרת "זכויות חולי נפש" - כותרת בעייתית כשלעצמה, היות ש"חולי נפש" הינו מושג מעורר סטיגמה, והיה עדיף להשתמש בביטוי "אנשים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי" (זהו נושא לרשומה נפרדת).
בכנס נאמו אנשים דוברים רבים, פסיכיאטרים ורופאים (וכמובן - לא דובר יחיד מטעם ארגוני המתמודדים), ודיברו על ציבור האנשים המתמודדים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי מעל לראשם, בניגוד גמור למוטו של "שום דבר עלינו בלעדינו".
אחד הדוברים בכנס היה כב' השופט חנן מלצר, מבית המשפט העליון, ומי שידוע בהקשר זה כמי שכתב את פסק הדין בעניין רע"פ 8000/07 היועמ"ש נ' פלוני;
זהו פסק דין ארוך, ונחשב כיום לפסק דין מכונן ומרכזי בתחום הפרשנות המשפטית של אשפוזים בכפייה;
זהו פסק דין בעייתי מאד, והאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים שינס מותניים, בזמנו, עם הינתן פסק דין, ועתר לקיומו של דיון נוסף.
העתירה לקיומו של דיון נוסף נדחתה, ועורכי דין המייצגים אנשים הנתונים לאשפוז כפוי נאלצו להתמודד עם הגזירה החדשה, שכן פסק הדין ביטל לא מעט מן ההלכות הקודמות, אשר הגנו באומץ על זכויות היסוד של אנשים הנתונים להליכי אשפוז בכפייה (בעיקר פסקי דין של כב' השופטת סביונה רוטלוי).

מהי הרמה הראייתית הנדרשת בכדי לאשפז בכפייה?
כי כך זה בארצות הברית

הנימוק, לדברי כב' השופט מלצר, הינו, כי בארצות הברית ההחלטה על אשפוזו הכפוי של פלוני, נתונה בידי בית המשפט, בעוד שבארץ, ההחלטה הזו נתונה בידי טריבונל מנהלי.

באותו עניין, האגף לסיוע משפטי טען כי היות שהסנקציה הגלומה באשפוז כפוי היא סנקציה מעין פלילית (שכן היא כרוכה בשלילת חרות הקשה כמו, ולעיתים אף יותר מעונש מאסר), הרמה הראייתית הנדרשת לצורך הפעלת הסנקציה של אשפוז כפוי צריכה להיות – אם לא "מעבר לספק סביר", אז – לפחות – ברמת ביניים בין "מעבר לספק סביר" לבין "מאזן ההסתברויות" (שהיא רמת ההוכחה המקובלת במשפט אזרחי).
לכך השיב כב' השופט מלצר בפסק הדין, כי אכן, רמת ביניים שכזו מקובלת הן בשיטת המשפט האמריקנית, אך לא בשיטה האנגלית, והוא מבכר את השיטה האנגלית, אשר אינה מקיימת רמת ביניים;
הוא קבע כי ההידרשות ל"רמת ביניים" ראייתית תיעשה אך ורק "כאשר מתעורר חשד לפליליים במסגרת ערעור על תוצאות בחירות", והוא סיכם את דבריו, וגרס כי "קשיותה של טענה המועלית נגד אדם, או החומרה שבתוצאת קבלתה – איננה צריכה להוביל לשיני מידת ההוכחה, אגב יצירת קריטריון שלישי בין שתי אמות המידה, אלא אך ורק להגברת כמות הראיות הנדרשת (או רצינותן) – במידה שתעמוד ביחס לקשיות הטענה, או למשמעות הקשה של קבלתה".
הנימוק, לדברי כב' השופט מלצר, הינו, כי בארצות הברית ההחלטה על אשפוזו הכפוי של פלוני, נתונה בידי בית המשפט, בעוד שבארץ, ההחלטה הזו נתונה בידי טריבונל מנהלי.
על עמדתו זו חזר כב' השופט מלצר, בכנס. הוא טען כי "רמת הוכחה ביניימית אינה אפשרית. זה או "מעבר לספק סביר" או "במאזן ההסתברויות" אין באמצע".

גישתו של מלצר - שגויה
סנקציה הדומה מהותה למעצר [צילום: ShutterStock]

מרגע שמוצאת כנגד אדם הוראת בדיקה פסיכיאטרית כפויה מכוח סעיף 6(א) לחוק האשפוז הכפוי, הוא נשלף מביתו מהרגע להרגע, לבוש או לא לבוש, יחף/עם נעלי בית, ולנגד עיני השכנים.

עולה השאלה, האם הקושי המשפטי ליישם דרגת ביניים בין "מעבר לספק סביר" לבין "מאזן ההסתברויות", הינו אמתלה מספקת לאפשר שלילת חרות של אדם על סמך מאזן ההסתברויות בלבד?
כעורכת דין המייצגת אנשים בפני וועדות ערר פסיכיאטריות, נוכחתי ללמוד כי במהלך שני העשורים האחרונים עברו חברי הוועדות הפסיכיאטריות כברת דרך, הם מכירים את הפסיקה, ומיישמים אותה, ומדובר (באופן חלקי, אך ראוי לציון) גם על הפסיכיאטרים שבהם, אשר חלקם אפילו מגלגלים על הלשון בגאווה טרמינולוגיה משפטית. לפיכך - אם וועדה פסיכיאטרית מכריעה בהמשך שלילת חרותו של אדם – בכליאתו במוסד פסיכיאטרי – מן הראוי שתתייחס בכובד הראש הראוי למעמד, לרבות אימוץ מבחן ראייתי מחמיר.
אולי זה המקום לציין, כי גם וועדות רפואיות בתחום נכי צה"ל, העוסקות בעניינים רפואיים גרידא, נדרשות מפעם לפעם להפעלת אמות מידה משפטיות, ואם אלוהים רוצה אז מטאטא יורה (או במילים אחרות, אם רופאים חברי ועדות רפואיות לעניין נכי צה"ל, למדו את דרך ההנמקה והחשיבה המשפטית, כשנאלצו לכך, גם רופאים חברי ועדה פסיכיאטרית יכולים).
לא זו אף זו: כב' השופט מלצר טוען כי "המקרה החריג" שבו יש לקבל את "המבחן הראיתי הביניימי" הוא במקרה של "התעוררות טענות בעלות אופי פלילי בערעור בחירות". האמנם כך?
אדם אשר מיוחסים לו מעשים פליליים במסגרת ערעור בחירות, לא ייעצר "מהרגע להרגע";
אולם מרגע שמוצאת כנגד אדם הוראת בדיקה פסיכיאטרית כפויה מכוח סעיף 6(א) לחוק האשפוז הכפוי, הוא נשלף מביתו מהרגע להרגע, לבוש או לא לבוש, יחף/עם נעלי בית, ולנגד עיני השכנים.
האם באמת העלאת חשד לפליליים במסגרת ערעור בחירות, כאשר אין חשש שהחשד יוביל למעצר מיידי, וארוכה הדרך עד להגשת כתב אישום, אם בכלל, שקול, בכלל, לסנקציה הכה דרקונית של אשפוז פסיכיאטרי כפוי???

פסק דין הנוגד את עקרונות היסוד של השיטה
פסק הדין סותר את עקרונות היסוד של השיטה

בית המשפט, יכול היה לנצל את ההזדמנות שנתנה לו כאשר הוגש לפתחו הערעור, ולכונן הלכה המעגנת את זכויותיהם של אנשים הנתונים להליכי כפייה פסיכיאטרית להליך הוגן. הוא בחר, תחת זאת לומר אמירה רפה, בעייתית, וכזו אשר חלקים רבים ממנה משמשת את הגישה הפטרנליסטית, וחבל שכך.

לעניות דעתי, החלת רמה ראייתית של "מאזן ההסתברויות" בהתייחס לסנקציה קשה, חריפה, ולעיתים דרקונית כגון אשפוז כפוי, נוגדת את עקרונות היסוד של שיטת המשפט שלנו;
שיטת המשפט שלנו קובעת, כי ככל שסנקציה אשר מוטלת על האזרח פוגעת פגיעה קשה בזכויות היסוד שלו, כך על המשוכות בדרך להפעלתה להיות מרובות ודווקניות יותר (ראו לעניין זה ראה ע"פ 2910/94 מדינת ישראל נ' ארנסט יפת, פ"ד נ(2) 221 (1996), שם נפסק כי הדין הפלילי, ובעיקר הפרוצדורה הפלילית הדיונית מהווה ה'מגנא כרטא' של הנאשם);
כלל זה הינו מעיקרי היסוד של השיטה, והוא עוגן במספר פסקי דין כגון פסק הדין זאדה (בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996)), ופסק הדין ניימן (ע"ב 2/84 משה ניימן נ' יו"ר וועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשר, פ"ד לט(2) 225 (1995)).
למעשה, עיקרון העל-היסודי הזה במשפט שלנו מגולם היטב בדיכוטומיזציה בין משפט פלילי לבין משפט אזרחי:
סדרי הדין הפליליים (כגון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו – 1996, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו – 1996, חוק העונשין, התשל"ז – 1977, ועוד) מהווים את 'מנגנון הביטחון' או את 'חומת המגן' בין האזרח לבין הרשעתו בידי הרשות, וזאת מתוך הבנה כי סנקציית המאסר, המעצר, עם כל הפגיעה בשם הטוב הנלווית להם, היא סנקציה חריפה מנשוא.
באופן מהותי, ברצף שבין הסנקציה הפלילית לבין הסנקציה האזרחית, אשפוז כפוי ממוקם קרוב יותר לסנקציה הפלילית, ובשיטת המשפט שלנו המהות קובעת, ולא הכותרת (ראו לדוגמה בג"ץ 1000/92 חוה בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(2), 221 (1994)).
לפיכך, מן הראוי כי ההגנות אשר יקנה המחוקק לאנשים הנתונים לסנקציה של אשפוז בכפייה, תהנה בהתאם;
בית המשפט, לפיכך, יכול היה לנצל את ההזדמנות שנתנה לו כאשר הוגש לפתחו הערעור בעניין רע"פ 8000/07 היועמ"ש נ' פלוני, ולכונן הלכה המעגנת את זכויותיהם של אנשים הנתונים להליכי כפייה פסיכיאטרית להליך הוגן. הוא בחר, תחת זאת לומר אמירה רפה, בעייתית, וכזו אשר חלקים רבים ממנה משמשת את הגישה הפטרנליסטית, וחבל שכך.

צילום וידאו של דבריו של כב' השופט חנן מלצר בכנס: [קישור]
הכותבת הינה עורכת דין, העוסקת, בין השאר, בייצוג אנשים בפני וועדות ערר פסיכיאטריות.
תאריך:  04/02/2017   |   עודכן:  04/02/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
עוצמת הראיות הנדרשת לשלילת חרות
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
בית המשפט מקדם תפירת תיקים1;
פרפר  |  1/03/17 19:04
2
בית המשפט מקדם תפירת תיקים2
פרפר  |  1/03/17 19:22
3
בית המשפט מקדם תפירת תיקים3
פרפר  |  1/03/17 19:29
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות אקטיביזם שיפוטי
מרדכי ליפמן
מדוע הציבור מאבד את אמונו בבית המשפט העליון? ראו לדוגמה את פסיקותיו בנושא המסתננים ומתווה הגז    ושימו לב גם ללוחות הזמנים של הגרעין באירן והצוללות בישראל
איתמר לוין
אומר על מינוי השופטים לעליון: אי-אפשר להכניס למערכת הזו מישהו שאיננו חלק מהמשפחה    תומך בפסקת התגברות - אם תושלם החוקה    מתנגד לבדיקת דעותיהם הפוליטיות והחברתיות של המועמדים לעליון    "בית המשפט העליון מרוסן מאוד מאוד בביטול חוקים"
פרופ' עמיחי כהן
טענותיה של איילת שקד נגד בית המשפט העליון הן אנכרוניסטיות. בשנים האחרונות הוא מתערב בעבודת הממשלה רק בעניינים שבליבת אחריותו, ובדרך כלל - כאשר הממשלה עצמה נמנעת מלהכריע בהם
איתמר לוין
בית המשפט העליון שב ומעניק ליועץ המשפטי לממשלה סמכויות המכפיפות אליו את הדרג הנבחר. כל זה נעשה בלי שום חקיקה, ובלא שיהיו איזונים ובלמים על כוחו של האדם היחיד במדינה שאין עליו שום ערעור. את זה חייבים לשנות מן היסוד, באמצעות חוק שיחזיר את הכוח לידי הנבחרים
איתמר לוין
מי שצפוי להיות נשיא בית המשפט העליון בשנים 2032-2028: אך טבעי שנידרש לעמדתו של המשפט העברי בסכסוכי שכנים, הגנת הפרטיות, כבוד הבריות, שוחד, הגנה עצמית, קניין ועוד
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il