גם בתקופתנו אנו כשמבקשים כותבים ופוליטיקאים, כאחת, לציין עליונותו של תחום המשפט בישראל והיותו מנותק - דרך כלל מהטיות והקשרים פוליטיים - נוגים הם לצטט המשפט המיוחס לראש ממשלת ישראל המנוח,
מנחם בגין, לפיו:
"יש שופטים בירושלים".
ובכן, בואו נסיר מעקש וטעות של אבן-נגף זו, המיוחסת למנחם בגין המנוח. בעת הדיון בכנסת על הסכם השלום עם מצרים - בחודש מארס 1979 - בעת ניהול ויכוח, בכנסת, על החלטת בג"ץ, אם התנחלות בית אל חוקית היא, אם לאו ואם תפונה היא, אם בכלל, הביע מנחם בגין המנוח דעתו על עליונות המשפט בישראל, על-פני הפוליטיקה ואמר המשפט: "יש שופטים בישראל", תוך שמעולם - מעולם לא אמר וייחס אותו לבית המשפט העליון, בהכרח.
נזכרנו בדברים אלה, על-רקע החלטתו האמיצה של שופט השלום בתל אביבי,
עזריה אלקלעי, שלא לדחות התייצבותם לדיון של ראש-ה
ממשלה, בנימין (ביבי) נתניהו ורעייתו, כדי להיחקר על תצהיריהם, שהוגשו לקראת הדיון הקבוע בעניינו של ראש-הממשלה - היום - בבית משפט השלום, בתל אביב, בתביעת הדיבה שהגיש הוא נגד העיתונאי,
יגאל סרנה. נושא התביעה אינו מענייננו אנו, ברשימה זו, אלא ענייננו אנו בכך, כי משבוחר ראש-ממשלה לנהל הליך משפטי,
כאדם פרטי, הליך שמשפטי שהוא יזם אותו, עליו לקחת בחשבון, שעליו להיפנות מכלל עיסוקיו השוטפים - יהיו הם חשובים, ככל שיהיו - ולהתייצב לדיון במועד שנקבע לדיון, מה-גם שבקשות דחייה קודמות שהגיש נתניהו נתקבלו בידי בית המשפט.
כפי שפורסם, הרי בעבר אושר לבני הזוג נתניהו, שלא להופיע לפגישת גישור ובדיון המקדמי שהתקיים, במסגרת תביעת הדיבה, אושר להם בידי השופט, עזריה אלקלעי, לשהות בבית המשפט, אך ורק לצורך חקירה על תצהיריהם ולעזוב אולם בית המשפט, בתום חקירותיהם אלה ונדחה הדיון - לבקשתם - בשתי ישיבות הוכחות, שנקבעו מראש, ביקש בא-כוחם לדחות דיון ההוכחות, הקבוע להיום, בשל מה שהוגדר: "נוכח ריבוי משימות בינלאומיות של התובע 1 (
בנימין נתניהו - ח"ש), לרבות מפגשים בינלאומיים אשר חלקם בלתי צפוי".
הסופר והעיתונאי, יגאל סרנה, אותו תבע בנימין נתניהו, באותה תביעה, התנגד לדחיית הדיון ובתגובתו כתב הוא - בין היתר - כי: "המבקש הוא התובע. המבקש ידע על כל משימותיו וחובותיו עת בחר לתבוע. יתכבד המבקש ימחק תביעתו ויתפנה להגישה בעת שעתותיו בידיו".
כאמור, השופט, עזריה אלקלעי, לא קיבל בקשת הדחייה של בנימין נתניהו, כאשר בהחלטתו מאתמול, כתב הוא, כי: "אין ספק כי התובע כראש ממשלת ישראל הינו אדם עסוק ביותר ואין חולק כי עיסוקיו חשובים מאין כמותם. עם זאת, חייבים התובעים לדעת כי משהגישו בקשה לבית המשפט עליהם להתייצב לדיון במועד שנקבע, כדי להיחקר על תצהיריהם, וכי לצורך כך על התובע, ראש הממשלה, להיכבד ולהתפנות מעיסוקיו החשובים במועד החקירה, מה גם שקבעתי בהחלטתי כי התובע אינו חייב להיות נוכח בדיון אלא לצורך חקירה על תצהירו, כך שאין מדובר להערכתי בזמן רב".
בהחלטה זו נכתב עוד, כי: "זמנו של בית המשפט מצוי במשורה, כך שדחיית הדיון, בסמוך למועד קיומו, תגרום לירידת זמן שיפוטי יקר מפז לטמיון. ודוק, דיוני הוכחות נקבעים על-ידי מושב זה עקב העומס לחודש מאי 2018, ולא ניתן לדחות את הדיון למועדים קרובים יותר. לא זו אף זו, אלא שהנתבע, שאף לו זכות דיונית מתנגד לדחיה זו.
ומדוע מגדירים אנו החלטתו של שופט השלום התל אביבי, עזריה אלקלעי, החלטה אמיצה, כמו-גם החלטה מכוננת? מפני שבמדינתנו הקטנטונת, בה הכל מעורב ומעורבב בכל, מכל כל. כל אחד מכיר משנהו, מה-גם שבוועדה לבחירת שופטים חברים - מלבד שופטים - גם אחרים, העלולים לבוא חשבון עם אותו שופט, בעתיד, בשל החלטתו זו, בעת שתעלה אפשרות קידומו לבית המשפט המחוזי.
עדיין אין דינם של שופטי ושופטות בית משפט השלום, בתל אביב, כדינו של שופט השלום המכהן, באילת - שהנהלת בתי-המשפט גזרה עליו לגור, חוצה לאילת, כדי למנוע חיכוך מיותר עם תושבי אילת, לאור מספרם המצומצם של תושבי עיר זו - אבל, עדיין, עדיין - הספקות והחשש המנקר, קיימים תמיד ובמדינת-ישראל בפרט ועל אחת כמה וכמה.
גילוי נאות: כותב שורות אלה מכיר, אישית, ראש-ממשלת ישראל, בנימין (ביבי) נתניהו, מתקופת היותו היועץ המשפטי של סיעת "תכלת לבן" בהסתדרות. כן, מכיר הוא, אישית, כלל פרקליטי הצדדים, שאחד מהם ייצגו, בעבר. ומשפט בעניינו מתנהל בפני כב' השופט, עזריה אלקלעי.
