רחוק מהעין רחוק מהלב?

ביום ששי האחרון (24.3.17), זכינו בקצת נחת בערוץ 22 (נדיר מאד!): דני קושמרו הגיש משדר אמיץ מאוד על בעיה חמורה בישראל. קושמרו עשה עבודה מצויינת, כאשר יצא, מהאולפן (הוא, אגב, עושה זאת לעיתים קרובות בניגוד לחבריו), הנוח והממוזג, אל השטח החרוך, השרוף, אל החקלאים היהודיים הנואשים, שעדיין נאחזים בחלקות האלוהים הקטנות שלהם, כבקרנות המזבח. חקלאים אלה, בנים נאמנים לעם ישראל ולמעשה שליחים של כולנו, רואים יומיום, בעיניים כלות, כיצד שודדים, בגלוי, את רכושם. את פרנסתם. ביזת החקלאות על-ידי פשיעה בהקפים נרחבים, רובה ככולה על-ידי ערבים, תושבי ישראל והרשות הפלשתינית, היא גם הרס הציונות. משקים לאורך הקו הירוק לשעבר נתונים למשיסה. לפעמים לילה לילה, כשהמשטרה חסרת אונים ולמעשה לא נמצאת כלל בשטח. הטמטום שאוחז במוסדות השלטון וה"פוליטיקלי קורקט" המנותק מהמציאות הישראלית, מביא אותם לאסור את... אותם חקלאים המעיזים להתגונן, ולהרים נשק אל מול הפורצים האלימים המאיימים עליהם, בביתם שלהם! דווקא הם (לא יאומן עד לאן מגיעה החלמאות של משטרת ישראל. היכן המפכ"ל בכל הסיפור הזה?), נלקחים למשטרה (יעקב זליגר מקיבוץ חפץ חיים), ונשקם מוחרם... שאפו לדני קושמרו. תעודת עניות לממשלת ישראל!

דרום תל אביב. מדוע אנחנו מתנכרים להם?

האסון שנחת על תושבי דרום תל אביב, איננו יורד מסדר היום והוא חוזר ומופיע שוב ושוב, אם בדיונים בכנסת ואם בתקשורת. אבל הוא לא מניב פעולה כלשהי... האדישות חונקת מראש, כל יוזמה ממשלתית ואחרת, לעזור לשקופים בשכונות הדרום הננטשות. גם לא אריה דרעי, שר הפנים, גם לא רה"מ. ביהמ"ש העליון שיתק, על-ידי החלטותיו הידועות מראש לטובת מהגרי העבודה, פורצי הגדרות, את הכל. דיון מבהיל בניכור שבא לידי ביטוי בגסות הרוח שהופגנה כלפי התושבים המוכים, התנהל בוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר, אחת הפעילות המרכזיות למען השקופים החבוטים, שפי פז, סולקה כבר בתחילת הדיון כי העירה לאלי אלאלוף הערה מיותרת, ולאחר דין ודברים משפיל ומכוער עם יו"ר הוועדה קארין אלהרר ("כבר שמעתי. עשית פה הצגה שלמה"), שהואילה להרשות לנציגים לדבר שתי דקות לפני שסוגרים את הדיון. האדם היחיד שהטיח באריתראים ובסודנים את הכינוי "מסתננים" בלי להתפתל, היה יוסי אדלשטיין מרשות האוכלוסין וההגירה: ואכן מסתבר כי מאריתריאה הוגשו בכל השנים עד היום רק כ-8,000 בקשות הכרה בפליטות. כ-4,000 מהן כבר נבדקו. פליטות, הוא הסביר, נבדקת פרטנית מול הגדרות המפורטות באמנות של האו"ם. רק 8 בקשות כאלה אושרו, לגבי כל השאר נמצא כי אין הם עונים על הגדרת פליט וזאת על-פי אמנות בינלאומיות! עוד נשאל אדלשטיין, אם יש הנחייה של ממשלת ישראל לנהוג בפרשנות מחמירה של האמנה. תשובתו: ממש לא. מסתבר כי יו"ר הוועדה ממפלגת כולנו היה מאוד מאוד לא מרוצה בלשון המעטה. אלא שעולם כמנהגו נוהג (ומצפצף). אף אחד מהם מהמסתננים לא מגורש. נהפוך הוא: כמעט כל מסתנן מסתובב עם אישור שהייה, אותו הוא מחדש כשפג תוקפו, וזה אומר שהוא רשאי לעבוד. וכך אתם מוצאים אותם/ן במסעדות. עוסקים/ות בהכנת אוכל, למרות אזהרות הרופאים, מוצאים את מאות האימהות היולדות ואת מאות התינוקות בבתי החולים. ו... את מאות המיליונים בשקלים הנגרעים כבר עתה מתקציב המדינה: 200 מלש"ח להוצאות בריאות, מאה מיליון להקמת מערכת חינוך חדשה (לא, חולדאי לא יעיז לפזר אותם בצפון תל אביב...) המיועדת לפולשים, כולל גני ילדים ובית ספר ההולך ונבנה בסמוך. ואחרון חביב, חברי הכנסת מהליכוד, מהבית היהודי, מש"ס, התאדו לפתע. אם היו בודדים, לא נשמע קולם. לעומת זאת הייתה גם הייתה נוכחות מוגברת של נציגי הארגונים לזכויות אדם. זכויות האפריקנים כמובן. לשקופים (כידוע), אין זכויות אדם. למבקשים פרטים נוספים: הדיון המלא, יום שני, 20 במרס 2017, זרים שאינם ברי הרחקה מישראל דוח מבקר המדינה 64ג - וישיבת הוועדה לביקורת המדינה. ישיבת מעקב שנייה.

סינדרום עופרה חוזר: ביהמ"ש העליון וטענות הבעלות של ערבים על קרקעות באפרת

במשך שנה לא פחות, הוקפא מיזם בנייה באפרת שבגוש-עציון בשל טענותיו של פלשתיני, תושב אל חאדר, על אחזקתו כביכול בקרקעות במקום. לאחר בירורים (בבית הדין הצבאי לערעורים) התברר כי טענותיו היו טענות שווא, ולא היה להן כל בסיס. על-פי דיווח ב'קול ישראל' המיזם שמאחוריו עומד משרד השיכון כולל חמישים יחידות דיור שעליהם שילמו כבר הדיירים העתידיים מאות אלפי שקלים כל אחד כחלק מקבוצת רכישה. תושבים סיפרו כי השתלבו במכרז לאחר שבדקו היטב את מעמד הקרקע ואת ההיתרים לבנייה, ואולם לאחר התחלת העבודות, טען הפלשתיני לבעלות על הקרקע. זאת על-אף שהעילה לטענתו היא מספר עצים שנטע במקום, ללא אישור חוקי כלשהו. המנהל האזרחי הוציא נגד הפלשתיני צו פינוי והגדיר אותו כפולש על קרקע לא לו, אך הוא הגיש ערר על הצו שבעקבותיו הוצא צו להפסקת העבודות עד להשלמת הבירור בעניינו. במרוצת השנה האחרונה התבצע הליך הבירור שהעלה כי אכן טענותיו של הפלשתיני הן דברי שקר וכי על המינהל האזרחי לפנותו מהקרקע שנקבע כי היא אדמת מדינה. זאת לא לפני שרוכשי הדירות במקום עתרו לבג"ץ בדרישה שזה יורה לוועדת הערר לזרז את הדיון בעניינם. ב'קול ישראל' הובאה תגובת דובר צה"ל ולפי ״ועדת הערעורים באיו"ש מקיימת דיונים משפטיים יסודיים בהליכים רבים מדי שנה. ההחלטה ניתנה בסוף חודש פברואר 2017, זמן קצר לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות. ההליך נוהל ביעילות, והסתיים תוך פרק זמן סביר בנסיבות הקיימות״. ישראל זעירא, מנכ"ל "באמונה", חברת הנדל"ן העומדת מאחורי המיזם, אמר: העובדה שבנייתה של שכונה על קרקעות מדינה בהתאם למכרז של משרד השיכון, עוכבה במשך למעלה משנה בשל פלישת פלשתיני לשטח, כאשר המינהל מוציא בהתנדבות מוזרה ללא כל סמכות צו עצירה גורף לבעלים הרשומים והחוקיים, היא תעודת עניות למערכת אכיפת החוק בישראל. עם זאת, לאור הנזקים הגדולים שכבר נגרמו לחברי הקבוצה בשל הסחבת של המדינה, בכוונתנו לפעול על-מנת לקדם את העבודות, בכדי לאפשר את אכלוס השכונה במהירות האפשרית". ושאלה קטנה לנו אל כל המוסדות שגילו זריזות יתר מפתיעה, בעצירת הבנייה: אותו פלשתיני תמים וחף מפשע, כמובן, הובא לדין? שילם דמי הנזק שנגרמו בעטיו למתיישבים החוקיים. משהו?

תאגיד כאן כבר כאן. וכבר פועל על-פי המתכונת הישנה (והשגויה)

בתאגיד כאן, השנוי כידוע מאוד במחלוקת, כלל לא ברור, בעת כתיבת שורות אלו, אם הוא לא עתיד לנפוח את נשמתו, כוולד שנולד בטרם עת... אלא ששם הזדרזו וכבר החליטו על תחום התמחות חדש: הכנסת אצבעות לעיני כולנו, כפי שהגדיר זאת שר האוצר משה כחלון. והוא צודק. ע"ע גאולה אבן -סער, ועכשיו גם ג'ודי שלום ניר מוזס... עכשיו היא (ובנה), בתאגיד "כאן", כן. הם כבר קיבלו אישור ובימים הקרובים יבחן פיילוט בהשתתפותם. ובאמת, איך תתכן עבודת התאגיד ללא ג'ודי שלום ניר מוזס, שהיא כידוע, המאור הגדול? מתברר שבאותו הזמן ממש, פוסחים ב"כאן", על אנשים מצויינים הן בפנלים המתוכננים, כמו יואב יצחק, גיא בכור, קרולין גליק, יורם שפטל, ליטל שמש, בן דרור ימיני, והן בהגשה כמו אברי גלעד, שי גולדן, עמית קוטלר, משה כץ ועוד רבים אחרים. עשרות (ויסלחו לי אלה הטובים שלא הזכרתי), מעניין למה.