X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
מתברר ומסתבר שאיילת שקד, שואבת עידוד מכך, שהיא הצליחה, עם פוליטיקאים בוועדת הבחירה, לכפות על נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור מינוי נשיא בית המשפט המחוזי, בחיפה, השופט, יוסף אלרון, לשופט בית המשפט העליון. עכשיו ממשיכה, איילת שקד, בשלב הבא ומאיימת - כן. כן. ממש מאיימת ולא לכאורה
▪  ▪  ▪
איילת שקד. מאיימת [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

אח. אח. איך חולפת תהילת העולם. איך? האם מישהו, האם איזה שר משפטים לשעבר, בתקופת כהונתם של נשיאי בית המשפט העליון, לשעבר, מאיר שמגר, אהרן ברק, היה מנצל סמכותו החוקית, כיושב-ראש הוועדה לבחירת שופטים ומי שאחראי על זימון ישיבת חברי הוועדה לבחירת שופטים, לצורך ישיבת חברי הוועדה לבחירת שופטים לבחירת שופטים חדשים או לצורך קידום שופטים ושופטות מכהנים ומעכב זימון ישיבה שכזו, עד שלא יתמלאו דרישותיו הפוליטיות האחרות, בקשר למינוי שופטים, כפי שנוהגת איילה שקד במרים נאור?
מי? באיזה שם אתם נוקבים? אה? דורית ביניש? עזבו נושא דורית ביניש. זו פרשה בפני עצמה. שם היו מעורבות שנאות וטינות אישיות - לכאורה - בין שר המשפטים, לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן לדורית ביניש, על-רקע אי-בחירתה של פרופ' נילי כהן לכהונת שופטת בית המשפט העליון. שם הכל היה - לכאורה - מורעל, מהבסיס ומהיסוד. יש מי שטוענים שיכלו לחתוך האווירה הטעונה בסכין, בפגישות המעטות שנאלצו פרידמן וביניש לקיים ביניהם, באירועים פומביים ואחרים, מכוח ובשל תפקידיהם וכהונותיהם הציבוריים.
אתם רוצים ראייה לכך, שמדובר היה במציאות חריגה וחד-פעמית. הינה הראייה הניצחת והמוכחת. השופט, אשר דן גרוניס, שכיהן כנשיא בית המשפט העליון, לאחר פרישת ביניש - הגם שהיו לו, לא מעט מחלוקות עם שרי המשפטים שכיהנו בתקופתו, יעקב נאמן המנוח ותבדל לחיים טובים וארוכים, ציפי לבני - מעולם לא הגיע לעימותים חזיתיים עם שרי משפטים אלה. הם גם לא עשו שימוש בזכותם לכנס וועדת הבחירה, כדי לנסות ולסחוט (כן. כן. בכל הכבוד הראוי, התנהלותה של שרת המשפטים, איילה שקד, גובלת - לכאורה - בסחיטה ונבהיר, עוד קט, דברים אלה) הישגים פוליטיים, במחיר דחיית או אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים, אם לא יתמלאו, קודם לכן, דרישותיה הפוליטיות.
הנה נביא הוראת סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שעניינה "סחיטה באיומים", הקובעת דברים, בזו הלשון:
"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים". (ההדגשה וההדגשה, בקו אחד, שלי - ח"ש)
מתברר ומסתבר שאיילת שקד, שואבת עידוד מכך, שהיא הצליחה, עם פוליטיקאים בוועדת הבחירה, לכפות על נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור מינוי נשיא בית המשפט המחוזי, בחיפה, השופט, יוסף אלרון, לשופט בית המשפט העליון, הגם שנשיאת בית המשפט העליון, לעתיד, אסתר נאור, התנגדה, נחרצות, למינוי זה, שנכפה עליה, בידי שקד ונאור, כאחת. עכשיו ממשיכה, איילת שקד, בשלב הבא ומאיימת - כן. כן. ממש מאיימת ולא לכאורה! - שאם לא יגיעו חברי הוועדה לבחירת שופטים ובכללם שלושת שופטי בית המשפט העליון בוועדה, כולל נשיאת העליון להסכמה בדבר זהות שני השופטים, שיחליפו השופטים שיפרשו - בעוד כשנתיים - ד"ר יורם דנציגר (מועד פרישה צפוי - פברואר 2018) ואורי שוהם (מועד פרישה צפוי - אוגוסט 2018), כבר בישיבה הקרובה, האמורה להתכנס בתאריך 18.7.2018 ולבחור בשופטת, אסתר נאור, לנשיאת העליון ובשופט, חנן מלצר, למשנה לה, לא תכונס ישיבה זו!
במצב דברים זה שלחה אתמול (יום ב',29.5.17) נשיאת בית המשפט העליון, השופטת, מרים נאור, מכתב לשרת המשפטים, איילה שקד, בו כתבה היא לה - בין היתר - כי: "אין אני רואה הצדקה לדחיית ישיבת הוועדה שנועדה לבחירת הנשיא והמשנה לנשיא. כידוע, נושאי משרה אלה עתידים להיכנס לתפקידם בעוד חודשים ספורים ויש חשיבות לבחירתם כעת". היא הוסיפה וכתבה עוד, כי: "דחיית מועד ישיבת הוועדה מקימה חשש לשיבוש ההיערכות ולפגיעה שלא לצורך במערכת המשפט והציבור". נאור כתבה כי יש מקום לאשר את המינויים כדי שאלו יוכלו לדאוג לחילופים תקינים, לסידורי אבטחה ולאיוש הסגל הבכיר המסייע. "נדמה כי הסיבה היחידה לדחיית הישיבה היא שלא הצלחנו עד כה להגיע להסכמות בעניין זהות שני שופטי בית המשפט העליון שייבחרו במקום השופטים דנציגר ושהם. כמנהגנו נחתור להגיע להסכמות ולהבנות, אך אין מקום לכרוך בין סוגיית מינוי השופטים לבין סוגיית מינוי הנשיא ומשנהו".
בתגובה למכתבה של מרים נאור, השיבה שרת המשפטים לנשיאת בית המשפט העליון, והדגישה, כי היא: "מבקשת לבחור את נשיא העליון הבא למעלה ממאה ימים בטרם הפרישה, ולפיכך ללא כל נחיצות בעת הזאת, וזאת בטרם התקיים דיון מהותי בנושא". עוד ציינה שקד כי בדיון שיתקיים בוועדה במועד בו אמור היה להיות מאושר מינויה של חיות, יתקיים במקום "דיון עקרוני ציבורי בשאלת אופן בחירת נשיא לבית המשפט העליון ושיטת הסיניוריטי".
מרים נאור פורשת מתפקידה, כנשיאת בית המשפט העליון בתאריך 26.10.2017. ממועד כינוס ישיבת ועדת הבחירה, בתאריך 18.7.2017 ועד הפרישה, יחלפו 98 יום בלבד. השופט דנציגר, פורש מכהונתו, בחודש פברואר 2018, קרי, בעוד 247 יום (בהנחה שיפרוש בתאריך 1.1.2018). השופט שהם, פורש מכהונתו, בתאריך 2.8.2018, קרי, בעוד 429 יום.
מדוע יש צורך כעת - למעלה מ-8 חודשים קודם פרישתו הצפויה של דנציגר ולמעלה מ-14 חודשים, קודם פרישתו הצפויה של שהם
- במינוי מחליפיהם, שעה שלא בטוח, כלל וכלל, שאיילה שקד, תכהן כשרת המשפטים, כבר בחודש פברואר 2018? מדוע יש צורך להיכנע לדרישה הסחטנית - לכאורה - של פוליטיקאית, הרוצה להשפיע על בחירתם מחליפיהם של שופטים, שעה שלא בטוח, כלל וכלל, שבמועד סיום כהונת שופטים אלה, תכהן היא כשרת משפטים?

הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
תאריך:  30/05/2017   |   עודכן:  30/05/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סחיטה באיומים? - מה פתאום! - רק משחק פוליטי
תגובות  [ 13 ] מוצגות  [ 13 ]  כתוב תגובה 
1
האם משהו לא חוקי בסיפור?
יואל קורנבלום  |  31/05/17 01:56
 
- אין שום ספק שמסריח שפוליטיקאי
משה צניעותי בהחלט  |  31/05/17 10:50
 
- ממש רחמנות
ארי כספי  |  31/05/17 21:22
 
- אולמרט זוכה בצדק בתיק הולילנד!
ע_הראל  |  1/06/17 00:03
 
- אתה הזוי. אולמרט הורשע בשיבוש
בני בנקר  |  2/06/17 22:14
 
- לשקד=המנדט לחסל הפאשיזם המשפטי
ע_הראל  |  31/05/17 22:36
 
- טמבל,אם שופטי העליון ימשיכו את
בני בנקר  |  2/06/17 23:13
2
כתבה מוטה ומטומטמת ל"ת
ירושלמית  |  1/06/17 17:51
 
- הירושלמית? או הטיפשים סביבה? ל"ת
מי זו המטומטמת?  |  1/06/17 21:01
3
הכותב מומחה לפירוקים ופשיטות
ישראל עמיאל  |  1/06/17 23:04
4
לכותב זיכרון של חתול. ציפי
בני בנקר  |  2/06/17 22:06
5
לא הבנתי את הדיון המלומד
רפי לאופרט  |  11/06/17 22:27
6
הטענה נכונה. אבל...
ניקסון  |  13/08/18 14:28
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עמוס שנער
משה כחלון: "בסוף יהיו פה שתי מדינות - אין לנו כסף לביטוח לאומי לכולם"
חיים שטנגר
גבירותיי ורבותיי, אנא נהגו כבוד במרואן ברגותי, סליחה טעינו, בד"ר מרואן ברגותי, שזכה לקבל תואר דוקטור, בעת ריצוי חמישה עונשי מאסר על רצח, בכלא הישראלי
חנינא פורת
60 שנה חלפו מאז החל טוביהו בשיקומה של באר-שבע הערבית והפיכתה לעיר עברית    שאלנו עצמנו האם שיטות עבודתו של טוביהו כראש עיר דומיננטי, קידמו בעשור הראשון את העיר או שהמשרדים והגופים שטיפלו בעיר היו לעומתיים עקב התנהגות זו?
חיים שטנגר
הפתרון המומלץ לסוכני ביון אלה לכלול בחוזיהם עם מעסיקיהם, חובת פיצוי של מעסיקיהם, בכל מקרה של הדלפות מידע שגרמו להם נזקים - גם אם נעשו הם בידי צדדים שלישיים, שאין להם כל זיקה אליהם ואין יריבות חוזית ומשפטית ביניהם, ואפילו שהנזק שנגרם להם, לא נגרם במישרין בידי מעסיקיהם הישירים
חיים שטנגר
חוק מדינה יש לכבד. כפי שהרוב מצווה על קיום, יישום ומימוש זכותו הדמוקרטית של המיעוט, מצווה גם המיעוט לכבד, לקיים, ליישם ולאפשר לרוב לממש זכותו הדמוקרטית, שהוענקה לו - בחוק מדינה מחייב, שלא נפסל בידי בג"ץ ושהשמאל נכשל בניסיונו לבטלו בכנסת. משקובע חוק מדינה, כי יום שחרור ירושלים, הוא יום חג לאומי, הרי דינו לפחות כדין יום העצמאות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il