X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
המדינה מבקשת לווסת מספרן הרב של בקשות הביניים, כחלק מרפורמה שלמה לייעול המערכת המשפטית. כך שבפועל ולמעשה מבוקש "להעניש" מבקשי בקשות ביניים, על עצם "חוצפתם", כמו גם "העזתם" להגיש בקשות ביניים אלה, בבחינת אזהרה, כי דבר זה יגרור פגיעה בכיסם
▪  ▪  ▪
[צילום: איתמר לוין]

לאחר שהעלתה ו"זרקה" שרת המשפטים לחלל האוויר הציבורי, הצעתה לחייב מגישי תביעות ייצוגיות באגרת משפט, הרי דנה וועדת החוקה של הכנסת, בימים אלה, בהצעה ישנה חדשה להטיל אגרת משפט על הליכי ביניים. המטרה הינה לחייב מגישי הליכי ביניים, בהליכים אזרחיים, המתנהלים בבתי משפט השלום והמחוזיים, באגרה. עד כה נכשלה היוזמה לחייב מגישי הליכי ביניים באגרה שהועלתה עוד לפני למעלה מעשר שנים ולא הפכה לחקיקה מחייבת.
מתברר ומסתבר, כי המדינה כספקית שירותי משפט לאזרחיה צרכניה אינה רואה, בהכרח בהטלת אגרה על בקשות ביניים, כתשלום עבור שירות זה המוענק על ידה. הדבר הגיוני לאור העובדה שכל תביעה אזרחית מחויבת, ממילא, באגרה בגובה של 2,5% משווי התביעה, המשולמת, מחציתה עם פתיחת ההליך המשפטי ומחציתה, סמוך לפתיחת שלב ההוכחות בהליך זה.
מדיוני ועדת החוקה עולה, כי המדינה מבקשת לווסת מספרן הרב של בקשות הביניים, כחלק מרפורמה שלמה לייעול המערכת המשפטית. כך שבפועל ולמעשה מבוקש "להעניש" מבקשי בקשות ביניים, על עצם "חוצפתם", כמו גם "העזתם" להגיש בקשות ביניים אלה, בבחינת אזהרה, כי דבר זה יגרור פגיעה בכיסם.
המדינה שואבת עידוד מהדרך הבלתי ראויה לטעמנו אנו הננקטת בבתי משפט למשפחה, בהן כל בקשת ביניים מחויבת בתשלום אגרה. נציג משרד המשפטים, עו"ד אורי שלומאי, הסביר לחברי ועדת החוקה, כי במהלך שבע השנים האחרונות חל גידול של 44% בהגשת בקשות ביניים, בתיקים אזרחיים. בבתי משפט למשחה בהם מחויבת כל בקשת ביניים בתשלום עולה מדבריו, בוועדה זו, קיימת עלייה מתונה של 21% בהגשות בקשות ביניים.
ובכן, מדברים אלה ניתן להבין ולהיווכח, כי גם הטלת אגרה על בקשות ביניים, לא מנעה הגדל מספרן ושיעורן, בשבע השנים האחרונות.מי שבדק, טרח וקרא המלצות הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים בראשות השופטת רות רונן מחודש יוני 2008, נמצא למד, כי וועדה זו המליצה על הטלת אגרות בבקשות ביניים, בד-בבד עם הקטנה אגרת פתיחת תיקים, בהליכים אזרחיים.
המדינה מתעלמת מהמלצת וועדת רונן כפי שמובעת עמדתה בוועדת החוקה להפחית שיעור אגרת הפתיחה, כתנאי לחיוב בקשות הביניים, באגרה. ואגב, אם מטרת הטלת אגרה בהליכי ביניים, אינה להעשיר קופת המדינה כטענת נציג משרד המשפטים, בוועדת החוקה אלא ייעול המערכת המשפטית, למה לא להעניק גם פרס ותגמול כספי למי המתפשרים ומונעים דיון משפטי מיותר.
כפי שזכאי כל בעל דין להשבת סכום מחצית האגרה הראשונה ששילם הוא בפתיחת ההליך האזרחי (בניכוי סכום שנקבע בחוק), אם התפשר לפני קיום קדם משפט שלישי בואו ונחיל זאת, גם לעניין השבת אגרות האמורות להיות מוטלות על מגישי בקשות ביניים. רוצה לומר, אם תחול חובת אגרה בהלכי ביניים, הרי כל מי שהתפשר לפני קדם משפט שלישי, יושב לו סכום מחצית האגרה הראשונה ששילם (בניכוי הסכום הקבוע בחוק) וכן תושב לו מלוא האגרה ששילם בגין קיום כלל הליכי הביניים, עד אותו מועד בו התפשר וסילק תביעתו מבית המשפט.
ישנה נקודה נוספת המחייבת התייחסות לעניין זה והיא הפטור המוחלט הניתן למדינה מתשלום אגרת משפט, במקרים בהם אזרח מן השורה, נדרש לשאת ולשלם מכיסו, מלוא עלות אגרת משפט זו. ח"כ רויטל סוויד התייחסה לכך, בוועדת החוקה ואמרה, כי: "זה לא הוגן שצד אחד עם אגרה וצד אחד ללא, כפי שנטען".
נציגי משרד המשפטים והאוצר דיברו בוועדת החוקה, בקולות נפרדים ושונים. נציג משרד האוצר, דורון סמיש, דיווח, כי עלות מערכת בתי המשפט היא למעלה משני מיליארד שקל וההכנסות מאגרות עומדות על כ-400 מיליון שקל כ20% מסך העלות של המערכת. לדבריו: "מספר עורכי הדין ומספר הבקשות הם מהגבוהים בעולם. האומדן שלנו להכנסה מהאגרות הללו הוא 30 מיליון שקל, וככל שאנשים יצמצמו את הבקשות תהיה פחות הכנסה". גישה זו של האוצר מצביעה, דווקא, על רצון להטיל נטל כספי נוסף על צרכני המשפט, כדי לממן הוצאות המערכת המשפטית.
דווקא לשכת עורכי הדין, שלא הצטיינה, לדעתנו אנו בשנים האחרונות בשמירת זכויות בסיס של חברי הגילדה שלה והציבור, הפתיעה, בדיון זה. נציגה, עו"ד הלל איש שלום, השמיע דברי טעם ראויים, באומרו, כי: "מדובר במהלך הפוגע בזכות הגישה לערכאות ופוגע באזרחים שאין ידם משגת והם אינם מסכנים. לא ראוי להשתמש בכלי הזה בצורה כה בוטה כשיש אגרת פתיחת תיק וכשמיעוט הבקשות הוא סרק. אנחנו מציעים שבקשות סרק יחויבו בהוצאות על-פי שיקול דעת השופט ויידחו". דברים כדרבנות. סוף-סוף טוענת הלשכה טיעון ענייני, המצדיק קיומה כגילדה ואפילו, בדלית ברירה. נפלא, שיש מי מטעם הלשכה, השומר על זכות הגישה לערכאות ומניעת פגיעה בה.
יש לקוות, כי הדיון בוועדת החוקה יסתיים כדיון אקדמי גרידא וכפי שמאז שנת 2006 ואילך, נדחו בקשות להטלת אגרה בהליכי ביניים, תדחה גם הפעם הצעת נוכחית זו. בהזדמנות זו אולי תבדוק שרת המשפט ביטול חובת תשלום אגרה בהליכי ביניים ובהליכים אחרים, בבתי משפט למשפחה, שאינם מוטלים בהליכים בבתי משפט אזרחיים. אין כל סיבה, לחייב מי המגיש בקשה לאכוף פסק דין או החלטה, באגרת בת מאות ש"ח, בבתי משפט למשפט וליתן פטור מלא, באותו מצב דברים עובדתי, אם ננקט הליך כזה, בבתי משפט אזרחיים. יש לבטל חובת הטלת אגרות מיותרות אלה, בבתי משפט למשפחה ויפה יפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא השותף המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, הלבנת הון, פירוקים ופשיטות רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים משפחתיים ודיני משפחה, כמו גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
תאריך:  14/06/2017   |   עודכן:  14/06/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 רות רונן / Ruth Ronen
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
חיוב בקשות ביניים באגרה - פגיעה בגישה לערכאות
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
הכי טוב לא לעשות שום כלום ל"ת
משה לפקוביץ  |  14/06/17 13:06
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חיים שטנגר
הציבור הרחב, מחכה עכשיו, קצר רוח ושואף נקם לכך, כי הגורמים האחראים על התנהגותם של הבנקים, כמו גם מי האחראים לכך בפיקוח על הבנקים, יספקו הסבר ברור, חד וחלק, אם מעלו הם בתפקידם "וישנו בעמידה", או שתפקדו כראוי, בפרשת פישמן
חיים שטנגר
ככל שתעמוד לפישמן טענת התיישנות לגבי מניעת מימוש נכסים שהעביר למקורביו ובני משפחתו אם בכלל בתום עשר שנים, מההעברה, הרי ניתן לכאורה לתבוע ישירות הבנקים והבנקאים שידעו מצבו הכלכלי הרעוע של פישמן, בזמן אמת והעלימו מידע זה, מהציבור - לכאורה
חיים שטנגר
לא מן הנמנע כי אם יתברר, כי אליעזר פישמן העלים לכאורה מלכתחילה ובכוונת מכוון רכוש רב משלו, מידיעתם של הנושים, המנהל המיוחד וכונס הנכסים, גם יחד, כי בצד ניהול הליכי פשיטת-רגל נגד פישמן, יינקטו נגדו גם הליכים פליליים, על כל המשתמע והכרוך בכך
מפעל הנגב מפתח בשנים 1955-1953 את "משקי הפלחה" תוך התמודדות עם משרד החקלאות והקק"ל על עיצוב המדיניות היישובית בנגב
יגאל יששכרוב
40 גננים נוטלים חלק בטיפול בגנים של עכו    חלקם מקומיים ואחרים מתנדבים מחו"ל    הם מקפידים על טיפוח הסביבה וטיפוח יופים של הגנים כמו בשנים עברו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il