בעוד שכל זב חוטם יודע היטב ולאשורם של דברים התנאים הדווקנים והפרטניים של הבנקים העוסקים במתן הלוואות לרבות ובכלל זה אלא שעיסוקם היומיומי והשוטף, במתן והעמדת משכנתאות לנזקקים להם הרי בקשר למתן הלוואות בהיקפי עתק לחברות ענק ולעשירי ארץ, רב הנסתר על הגלוי. אין אנו יודעים לאשורם התנאים שדורש הפיקוח על הבנקים, מהבנקים כתנאי להעמדת הלוואות ענק לגורמים הנוטלים והנזקקים להלוואות שכאלה. לא ידוע אם קיימים תנאי סף שכאלה, שכן פרטים אלה, אינם נחלת הציבור והם סמויים ונסתרים מן העין הציבור.
הדברים נכונה בה במידה לא רק באשר לבנקים, אלא גם באשר לגופים פיננסיים שעיסוקם בכך, דוגמת חברות ביטוח ומי שעיסוקם בהעמדת ומתן אשראי שכזה, שעה שאין הם נכללים בקבוצת הבנקים ואינם מוגדרים, ככאלה.
ישנה חשיבות רבה לפיקוח ההדוק על מתן הלוואות בהיקפים עצומים ובסכומי עתק, לגורמים הנוטלים והנזקקים להלוואות שכאלה, מהסיבה הפשוטה שהבנקים וגורמי האשראי, המעמידים ומעניקים הלוואות ענק ואשראי עצום זה, אינם עושים זאת, מכיסם הם. מימון ומתן הלוואות אלה בא רובו, ככולו מכיסו של הציבור הרחב. לצורך כך נעשה שימוש בהפקדות הציבור בבנקים ובגופי אשראי, שהופקדו לצרכי חסכון והשקעה שוטפים. כמו גם נעשה, לצורך כך, שימוש בכספי הפנסיה של הציבור, האמורים לשמש מי שחסכו לצורך כך, בזקנתם ובעת פרישתם ממעגל העבודה.
על-רקע התמוטטותו הכלכלית של
אליעזר פישמן והכרזתו, לאחרונה, כפושט רגל, התבררה מדיניות הידי החופשית, בה נהגו הבנקים, כלפי אותו אליעזר פישמן. עתה התברר בדיעבד ולאחר מעשה כי וועדות האשראי בבנקים השונים, לא הקפידו לכאורה לגבות מתן הלוואות העתק לאליעזר פישמן, חברותיו וגורמים עסקיים, הקשורים וגם/או שהיו קשורים בו במועדים הרלוונטיים בבטוחות שיבטיחו החזר ההלוואות ופירעון האשראי, ביום פקודה.
אין חולק על כך, כי אם וככל שלא יוכלו אליעזר פישמן, חברותיו וגורמים עסקיים, הקשורים וגם/או שהיו קשורים בו במועדים הרלוונטיים להחזיר, במועד, ההלוואות, כמו גם ולפרוע האשראי שהוענק להם וגם/או למי מהם, הרי המימון ו"התספורת" לחובו אלה, יבוא מקופת הציבור, קרי מתוכניות החיסכון והפנסיה שלו. נשאלת השאלה המהותית, המתחייבת והמתבקשת ואיפה היו אנשי הפיקוח על הבנקים? מי דאג לציבור שכספו ששימש בסיס להלוואות העצומות ולמתן האשראי הנדיב למה שהוגדר כ"קבוצת פישמן" אומנם יוחזר לו ביום פקודה ובמלואו.
הפיקוח על הבנקים שהינה חטיבה בבנק ישראל, שבראשה עומדת המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר פועל כרשות פיקוח הממונה על פעילות הבנקים בישראל. תפקידיו של הפיקוח על הבנקים הינם להבטיח ניהולם התקין של הבנקים, להגן על עניינם של לקוחות הבנקים ולשמור על יציבותם הפיננסית של הבנקים, קרי למנוע מצב דברים של פשיטת רגל. במסגרת פעילותו השוטפת קובע הפיקוח על הבנקים הוראות שונות לכל הבנקים, כיצד עליהם לפעול, כמו גם בודק פעילותם השוטפת בהיבטים הפיננסיים והצרכניים וכן מבקש הוא מהם דיווחים שוטפים. במסגרת פעילותו השוטפת, פונה הפיקוח על הבנקים לבנקים, בבקשות שונות, כדי שיסבירו ויפרטו בפניו, עניינים שונים שנעשו על ידם, במסגרת פעילותם העסקית השוטפת. לו נושאים שונים הקשורים בפעילותם.
על-רקע החקירות שמנהלת רשות ניירות ערך פורסם, כי הבנקים שהעניקו הלוואות ואשראי בסכומי עתק, ל
שאול אלוביץ' המחזיק בחברת
יורוקום ודרכה בשליטה בחברת בזק וגם/או לחברות ולגורמים עסקיים הקשורים לשאול אלוביץ' וגם/או המצויים בשליטתו, בודקים מחדש תנאי מתן והענקת הלוואות ואשראי זה.
מבלי להטיל, חלילה וחס, ספק בכשרות העמדת ההלוואות ומתן האשראי העצום, בעבר, לשאול אלוביץ' וגם/או לחברות ולגורמים עסקיים אליו וגם/או המצויים בשליטתו, נשאלת השאלה מה גרם וגורם להם, לבנקים, לבדוק מחדש ועכשיו, בדיעבד ולאחר מעשה תנאי מתן והענק הלוואות ואשראי זה, כעת, על-רקע החקירה המתנהלת נגדו ונגד מי הקשורים אליו וגם/או לחברות הקשורות אליו, ברשות לניירות ערך? שאלה מתבקשת ונוספת היא, מה ידוע להם, לבנקים, על תנאי מתן והענק הלוואות ואשראי, שניתנו והוענקו לאלוביץ' וחברותיו בעבר שאינו ידוע לנו?
ובכלל, למה צריך לבדוק ומחדש בהווה, תנאי מתן אשראי והלוואות, בסכומי עתק, שניתנו בעבר, אם לכאורה בזמן אמת הועמדו ביטחונות מספקים והכל תקין ונעשה לפי כללים ונהלים מקובלים? נזכיר, כי לצורך רכישת השליטה בבזק בשנת נטל אלוביץ' הלוואות של כ5 מיליארד ש"ח, שהצטרפו לסכום של 1.4 מיליארד ש"ח של הון עצמי. בזק ביצעה מיד במועד הרכישה גיוס חוב, והחליטה על הפחתת הון של 3 מיליארד שקל בשש מנות חצי-שנתיות של 500 מיליון ש"ח. בסך-הכל, במסגרת רכישת השליטה גייסה בזק חוב של בסכום של כ7.5 מיליארד ש"ח ויחד עם הפחתת ההון חילקה היא סכום של כ-10 מיליארד ש"ח בדיבידנד לבעלי המניות. יש להדגיש, כי טענות נגד כשרות עסקה זו, נדחו בידי השופט,
חאלד כבוב, לאחר שתביעה בקשר לכך הוגשה לבית המשפט הכלכלי המחוזי, בתל אביב-יפו. מנכ"ל בזק, באותה תקופה, היה מי שהינו, כיום, יו"ר מפלגת העבודה,
אבי גבאי.
על-רקע קולות הרחש בחש הנשמעים בקול רם, שעוצמתו גוברת מיום ליום, תוך העלאת טענות חוזרות ונשנות של מתן יד פתוחה נדיבה פתוחה ונדיבה מדי לאילי הון ובעלי חברות, בעלי מעמד נכבד, בקהילה העסקית בישראל, מן הראוי להעמיד הפיקוח בתחום ובסוג כזה של הלוואות ומתן אשראי בהיקפים נרחבים. מן הראוי שבנק ישראל כמו גם מחלקת הפיקוח על הבנקים, הפועלת, כחטיבה במסגרתו יפרסמו, ברבים התנאים הבסיסיים שדורשים הם מלווים ומקבלי אשראים, בהיקפים גדולים, כתנאי וכבסיס להעמדת הלוואות ואשראי רב זה להם, בידי הבנקים.
