תמוה הוא הדבר תמוה עד למאוד מאוד, כי במאה ה21 עדיין ניתן לשלול פרנסתו של אדם שלא הורשע בפלילים, אך ורק בשל האפשרות שהוא עלול להיות מורשע בפלילים בשל הגשת כתב אישום נגדו. ככל שהדבר נשמע תמוה, הרי בחוק לשכת עורכי הדין שחוקק בשנת 1961 כלול סעיף 78 (ב) הקובע, כי עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, לבקשת קובל ואם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין.
אולם בכך לא סגי. סעיף 78 (ג) לחוק לשכת עורכי הדין, מאפשר להשעות עורך דין מעיסוק במקצוע עריכת דין, אפילו שטרם הורשע בפלילים ורק הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה פלילית. לעניין זה קובע סעיף זה, כי עורך דין שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על-פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה המיוחסת לעורך דין משום קלון, להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע של עורך דין, כולו או חלקו, הכל כפי שיקבע בית הדין, עד להכרעת דינו בבית המשפט או בבית הדין הצבאי.
חמור הוא הדבר ומטריד עד למאוד, כי שעה שמצויים אנו מחצית היובל לאחר חקיקת חוק יסוד:
חופש העיסוק, הכולל בחובו הוראה, לפיה מטרתו של חוק היסוד להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק יסוד ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכי כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד, עדיין מגבילים חופש העיסוק, גם ללא הרשעה פלילית. חמור הוא גם הדבר, כי שעה שנקבע בחוק יסוד: חופש העיסוק, כי אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו וכי כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כל אזרח או תושב, קיימים עדיין סעיפי חוק, המאפשרים פגיעה בוטה בחופש עיסוק שכזה.
דברים אלה נכתבים על-רקע הגשת כתב אישום נגד עו"ד
ברק כהן וחבריו למחאת "באים לבנקאים", לאחר שהם הגיעו לביתם של ראשי מערכת הבנקאות בהם מנכ"לית
בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח ובני משפחתם, כשהם מצוידים במגפון והקימו רעש במקום. האירוע תועד באמצעות ווידאו והופץ לאחר מכן בדף ובאתר שהם פתחו לצורך זה. עוד נטען כי עו"ד ברק כהן הגיע לבית הספר של בתה של רוסק עמינח, קרא בקול במגפון קריאות נגד מנכ"לית בנק לאומי ותיעד הכל בווידאו שפורסם בהמשך באתר שהקים. המשטרה טענה, ממעשיהם של הנאשמים עולה כי לאורך זמן רב הם פגעו בפרטיותם של קורבנותיהם, אשר סבלו מרדיפה מתמשכת ועקבית, תוך הפרה בוטה של החוק.
בעקבות הגשת כתב האישום וניהול המשפט הפלילי נגד עו"ד ברק כהן, החליטו בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין להשעותו מהעיסוק בעריכת דין עד לתום משפטו. בתחילת השבוע הגיש עו"ד ברק כהן, באמצעות בא-כוחו, עו"ד
אבי אודיז, ערעור על ההחלטה להשעותו מעיסוק בעריכת דין. בערעור טען עו"ד אבי אודיז, בשם ברק כהן, כי:"השעיה במקרה הזה אינה מידתית ואינה מוצדקת", וכי "במקום לתור אחר חלופות להקלת הכאב כגון סיווג הייצוג" (המשפטי שמעניק עו"ד ברק כהן ח"ש), הרי הזדרז בית הדין המשמעתי, להאריך השעייתו של עו"ד ברק כהן מעיסוק בעריכ תדין, עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו.
¬¬¬¬
אתמול (יום שלישי), הורה בית המשפט המחוזי, בירושלים (כב' השופטת, נאווה בואור) על עיכוב ביצוע ההשעיה של הפעיל החברתי ברק כהן מהעיסוק בעריכת דין. העיכוב ניתן עד להכרעה בערעור שהגיש עו"ד ברק כהן לבית המשפט על החלטת בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין להשעותו מעריכת דין בשל ההליך הפלילי המתנהל נגדו.
השופטת נאווה בן אור ציינה, בהחלטתה, כי היא אינה מביעה עמדה באשר לסיכויי הערעור שהגיש עו"ד ברק כהן על עונש ההשעיה. "עם זאת" כתבה השופטת, נאווה בן אור בהחלטתה זו, "אין לומר כי המדובר בערעור המוסב על קביעות עובדתיות, כי אם בערעור בעל היבטים נורמטיביים".
בערעור שהגיש עו"ד אבי אודיז, הרי טוען הוא, בשם עו"ד ברק כהן, כי: "יותר מכל, ההחלטות בערכאות של בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין בעניינו משקפות עמדה לפיה מעשיו או התבטאויותיו של כהן לא ראויים בעיני בית הדין, ועל כן יש להשעותו מיידית ולהרבה זמן. זאת תחת קיום דיון בשאלה האמיתית, האם עצם הגשת כתב האישום הפלילי, בעבירות המפורטות בו, מצדיק השעיה זמנית מיידית עד לסיום בירור משפטו של כהן".
מעבר לתקווה המתבקשת, כי עו"ד ברק כהן, יזוכה עניינית ונקודתית בדינו, שעה שאין מדובר לטעמנו אנו בבריונות ובחוליגאניזם לשמו, אלא במלחמה על עקרונות ועל
חופש הביטוי, הרי סבורים אנו, כי במאה ה21 אין עוד מקום להכללת סעיפים דוגמת סעיפים 78(ב) ו78(ג) לחוק לשכת עורכי הדין, בספר החוקים הישראלי. סבורים אנו, כי מן הראוי הוא שבפעם הבאה בה יינקטו הליכים משמעתיים נגד עורך דין וגם/או נגד עורכת דין, לפי הוראת סעיפים 78(ב) ו78(ג) לחוק לשכת עורכי הדין, הרי תוגש נגד עורך הדין הנילון או עורכת הדין הנילונה עתירה לבג"ץ, כדי להביא לביטול סעיפים אלה ומחיקתם מספר החוקים הישראלי.
דומה עלינו כי הותרת סעיפים 78(ב) ו78(ג) לחוק לשכת עורכי הדין, במיוחד לאחר חקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק אינה מידתית, אינה ראויה, אינה סבירה וסעיפים אלה דינם לביטול, שעה שאין להם עוד מקום לאור עקרונות חופש העיסוק המעוגנים ומושרשים בהוראות חוק יסוד: חופש העיסוק.