בשמונה השנים האחרונות ביצע ארגון הטרור "בוקו חראם" חטיפות, מעשי טבח ופיגועים בעיקר בצפון-מזרח ניגריה וגם באזורי הגבול שלה עם ניז'ר, צ'אד וקמרון. מאז תחילת הפעילות של הארגון בשנת 2009, מנהיגה אבו בכר שקאו ארב כל הזמן בצללים. כעת, הארגון נמצא תחת לחת צבאי וכלכלי, וניגריה פועלת לחיסול הארגון אחת ולתמיד. ב-21 ביולי הודיע הרמטכ"ל הניגרי על מצוד בן 40 יום לתפיסת שקאו מת או חי.
שקאו הוא לא רק עניינה של ניגריה, מציין ניוזוויק. ביוני 2016 הבטיחה ארה"ב 7 מיליון דולר תמורת מידע שיביא לתפיסתו, ובכך הפכה אותו למחבל השביעי המבוקש ביותר בעולם, כחלק מרשימה שכוללת את מנהיג דאעש
אבו בכר אל-בגדדי ומנהיג אל-קאעידה איימן אל-זוואהירי. מחלקת המדינה האמריקנית הגדירה את שקאו כטרוריסט בינלאומי בשנת 2012, והארגון הניגרי איים כמה פעמים על ארה"ב. המאמצים לתפיסת שקאו מעלים את השאלה: מה יקרה לארגון אם וכאשר שייתפס מת או חי?
בשנת 2015 נשבע "בוקו חראם" אמונים לדאעש, במטרה לקדם את המותג של הארגון ולחלוק שיטות פעולה ומשאבים. באוגוסט 2016 דאעש ערער על מעמדו של שקאו כמנהיג בוקו חראם וקבע, כי אבו מוסעב אל-ברנאווי, מי שהיה בעברו דובר בוקו חראם וקרוב למייסד הארגון, הוא המנהיג של שלוחת דאעש בניגריה. שקאו ערער על המינוי, ושני פלגים של בוקו חראם החלו לפעול, לעיתים ביריבות.
מאחר שלא ידוע איזה משני הפלגים חזק יותר, מסביר השבועון, לא ידוע מה תהיה ההשפעה של לכידת שקאו. כיום שני הפלגים ממשיכים בפעילותם בניגריה, למרות תבוסותיהם. מאז בחירתו של מוחמדו בוהארי לנשיא ניגריה בשנת 2015, הארגון - שהחזיק בשטחים בגודל בלגיה - נוחל תבוסות ומאבד שטחים רבים. לשני הפלגים יש בעיות כלכליות והלוחמים נדרשים לגנוב אוכל כדי להתקיים, באזור שגם ככה נאבק על מזון.
בהזדמנויות רבות קבעה ממשלת ניגריה מועד למיגור בוקו חראם. בדצמבר 2015 הקציב בוהארי לצבא שלושה חודשים לחסל את הארגון. כאשר הגיע המועד שנקבע, הוכרז שהארגון חוסל. הכרזה דומה נעשתה בדצמבר 2016. ג'ון קמפבל, שהיה שגריר ארה"ב בניגריה בשנים 2007-2004, אמר שגם אם יעבור המועד שנקבע ושקאו לא ייתפס, שום דבר לא ישתנה.
למרות שבוקו חראם חלש יותר ממה שהיה בעבר, הארגון ממשיך לבצע פיגועים, בעיקר על-ידי מחבלות מתאבדות צעירות שמפוצצות עצמן במסגדים או בשווקים. לא ברור איזה מהפלגים אחראי לפיגועים, כאשר הפלג בהנהגת שקאו נטל אחריות על פיגועים בולטים בשנת 2017, כולל פיגוע באוניברסיטה במדינה וחטיפת שוטרות.
ההערכה היא, ששקאו עדיין נוטל חלק פעיל בתכנון האסטרטגיה של הפלג שלו. ננמדי אובסי, אנליסט של ניגריה, טוען ששקאו אינו רק דמות סמלית, אלא שהוא ממלא תפקיד עמוק יותר בתכנון האסטרטגיה, הטקטיקה והמטרות של הפלג שלו. לכך יש להוסיף את ההכרה הבינלאומית בשקאו, שהוא כנראה הדמות המוכרת ביותר מהארגון ברחבי העולם, בעיקר לאחר חטיפת הנערות בעיירה צ'יבוק.
גם אם שקאו ייתפס, הדבר לא יסיים את הלחימה בארגון – מדגיש ניוזוויק. בוקו חראם הוא ארגון מורכב יותר, כאשר תאים שלו שנמצאים ברחבי צפון ניגריה, יהפכו את הארגון לתנועה מורכבת יותר שבנויה משלוחות מקומיות שכל אחד מהן נשמעת למפקדה וכנראה יפעלו בנפרד. המשמעות היא, שתפיסת שקאו לא תביא להבסת בוקו חראם.
הארגון היה קיים לפני שקאו. את הארגון ייסד בשנת 2002 מוחמד יוסוף, במטרה ליצור מדינה על טהרת האיסלאם ולהפוך את חוקי השריעה לחוקי המדינה. דווקא מותו של יוסוף, שלפי הדיווחים מת במעצרו לאחר שעבר התעללות, הפנה את הארגון לשימוש באלימות. בסופו של דבר, מה שמניע את הארגון הוא אידיאולוגיה, לא אדם אחד – בדיוק כמו דאעש.
