X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
פסק דינו זה של בג"ץ אינו מחמיא, כלל וכלל, לפוליטיקאי בעל החיוך הנצחי, החושף, אגב חיוכו זה, שיניים חדות. הכתובת הייתה רשומה על הקיר, באותיות אש בוהקות, שנראו למרחוק וממזמן. בג"ץ רמז על כך, ברמיזה עבה כחדקו של פיל לאנשי פרקליטות המדינה שייצגו בבג"ץ את משרד האוצר ורשות המיסים
▪  ▪  ▪
כחלון. פוליטיקאי כושל

התמזל מזלו של הפוליטיקאי הוותיק והכושל הזה, משה כחלון המשמש כשר האוצר בממשלתו הרופסת של בנימין (ביבי) נתניהו שפרשות 1000, 2000, 3000 ועוד, הזיזו אותו לרגע קל מבוהק אור הזרקורים. נוקטים אנו לשון "רגע קל", שכן האמת והמציאות, אופי ארור ומעצבן יש להן. תמיד כשמנסים לעוות אותן, לקשטן ולייפותן, בכחל ושרק כוזב, מתמרדות הן וחוזרות אל פניהן הנכונות. אם כעורות הן הפנים, לא יוכלו המנסים להציג בדותות, כאמת לשמה והולכת שולל, כמציאות בפועל למעשה, להמשיך בדרך זו. האמת והמציאות תגברנה לעד על כלל העמדות פנים.
כפי שפתחנו והדגשנו בדברינו אלה האמת והמציאות חוזרות אל מרכזה של במה, גם אם יכחישו אותן, חזור והכחש, הכחש וחזור. "וְאָנֹכִי אוֹמֵר: אֱמֶת אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם כְּשֶׁמֶשׁ אַחַת וּכְשֵׁם שֶׁאֵין שְׁתֵּי יְרוּשָׁלַיִם", התפייט, באחד משיריו הנפלאים, המשורר הענק, אורי צבי גרינברג. רואים אנו לנכון להביא בהקשר ובהדבק דברים זה דברים מנאומו של אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, ברל יעקב (בארי) כצנלסון. במאמרו "בזכות התבונה ובגנות הטיח" כתב הוא בין השאר דברים אלה: "כשרואה אני אדם מתהלך בינינו כמי שתירץ את כל הקושיות והפרכות, או כמי ש'מורה נבוכים' חדש חובר למענו ונתון בחיקו, או כמי שאינו זקוק גם לכך, באשר דעתו הצלולה לא ידעה מבוכה מעולם הריני מהרהר אחריו שמא הוא חי בעולמות אחרים, מחוץ לעולם הבכא שלנו ולתהפוכותיו ולייסוריו ולתקוותיו הגזולות, או שמא הוא משביע את נפשו בלעיסת גירה שהיא היא המיישרת כל הדורים. ואשר לי, טובה לי נפש נבוכה ותועה ובלתי נרגעת, מנפש אשר מום אין בה והיא שוקטת, גם היום, על אמיתותה".
בשורה של מאמרים במרוצת השנה האחרונה שבנו, חזרנו, חזרנו, שבנו ומתחנו ביקורת חריפה על האיוולת בכל הכבוד הראוי הטמונה בחקיקת חוק ריבוי דירות, המוכר לכל, בשמו העממי: "חוק מס על שלוש דירות". לא נחזור, ברשימה זו, על מכלול טענותינו, ברשימותינו השונות, בהן מנינו, אחת לאחת, מכלול הפגמים וחוסר התוחלת בהטלת מס על מי שיש בבעלותו מעבר לשתי דירות ומחצה. דיינו לעניין זה אם נזרקר זרקור אל טענתו המרכזית של משה כחלון, לפיה הטלת מס שכזה, תביא למכירה המונית של דירות, שישוחררו לשוק החופשי וכך תוקל מצוקת הדיור.
ובכן, אין לנו אלא לצטט, לעניין זה, מפרק כד, פסוק יד של ספר משלי, המיוחס במקורות היהדות לחכם מכל אדם, שלמה המלך, עליו השלום. באותו ספר נכתבו, אלה דברים, כדלהלן: "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר". בתקנות חוק מס ריבוי דירות נקבע, כי מי שימכור דירתו השלישית, עד חודש אוקטובר 2017, למי החסר נכס למגורים ולא ירכוש דירה אחת, משך ארבע שנים, ממועד מכירה זו, יזכה למענק ממשלתי, בגובה של 85,000 שקלים. חרף תמריצים ומענקים אלה, מכרו רק 1000 איש דירותיהם, מתוך מכלול 60 איש בעלי שלוש דירות ויותר. אתמול פסל בג"ץ ברוב של ארבעה שופטים מול אחד חוק ריבוי דירות. בכך נחתם הגולל על כוונת האוצר באמצעות רשות המיסים לגבות באמצעות חוק מס ריבוי דירות כ800 מיליון שקלים מהציבור.
חסד של ממש, עשה בג"ץ עם משה כחלון, בכך שביטל חוק ריבוי דירות, רק מהשלב החקיקה, שבו הגיע הוא לדיון בפני וועדת הכספים. בנסיבות השלומיאליות של חקיקת חוק ריבוי דירות, יכול היה בג"ץ לפסול ולבטל תקפות חוק זה לחלוטין ולדרוש הבאתו לחקיקה חוזרת, משלב הקריאה הראשונה. דווקא השמרן שבשמרנים, השופט, נעם סולברג, הוא הוא שכתב פסק הדין בבג"ץ, המורה על פסילת שלבי חקיקת חוק ריבוי דירות, משלב הדיון בו בוועדת הכספים. הצטרפו אליו, הנשיאה, מרים נאור והשופטים: אסתר חיות, ניל הנדל ויצחק עמית. השופט, מני מזוז, בדעת מיעוט, סבר שיש להותיר החוק על מכונו ובתוקפו ולדחות העתירות שהוגשו לביטול חוק זה.
השופט, נעם סולברג, קבע בפסיקתו כי: "אין מנוס מלקבוע כי בהליך חקיקתו של מס ריבוי דירות נפל פגם היורד לשורש ההליך". לדבריו, הרי: "הצטברות הנסיבות האופפות את הליך חקיקתו של הסדר המס בשלב הכנתה של הצעת החוק בוועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית, מחייבת את המסקנה שאכן נפל בו פגם היורד לשורש הליך החקיקה". בפסק דינו ביקר השופט, נעם סולברג, דוחק הזמנים שבו קיימה ועדת הכספים הדיון, שלא אִפשר לחברי הכנסת ללמוד הצעת החוק המעודכנת לפרטיה עובר לדיון בוועדה; הוא הזכיר, קיום אווירת החיפזון, הלחץ והבהילות שאפיינה הדיון בוועדה (כפי שהדבר משתקף בפרוטוקול הדיון); כל זאת, בשים לב למורכבותו של הסדר מס ריבוי דירות, הסדר שנודעות לו השלכות כלכליות ומשפטיות כבדות משקל, ואשר לא ניתן להידרש אליו בחיפזון וכלאחר יד.
בפסק הדין של השופט, נעם סולברג (שאומץ, כמות שהוא בכפוף להוספת הערות נוספות בידי שלושה מארבעת השופטים הנוספים בהרכב), נדרש הוא לשאלה אם ניתן להסתפק ב"התראת בטלות", תוך הותרת החוק, על-כנו והוא משיב לכך, בשלילה רבתי. לכן, כתב הוא לקראת תום פסק דינו, כי: "לבטח יהיה גם מי שיפסיד מביטולו של מס ריבוי דירות, גם מקרב היחידים, גם הציבור, אבל ההפסד יֵצא בשכרנו: בהליכי חקיקה ראויים. מן הראוי לציין, כי למקרא פרוטוקול הדיון בוועדת הכספים, ובשים לב לטענות שנטענו לפנינו, בכתב ובעלפה, דומני שאין זה מן הנמנע כלל וכלל שדיון ראוי בוועדה לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית, יכול היה להביא לשינוי התוכן של פרק מס ריבוי דירות, ולהשפיע על התוצר החקיקתי הסופי. עיקרו של דבר אפוא הוא הפגם החמור, היורד לשורשו של הליך החקיקה, והוא טעון תיקון; כשלעצמו, כמו גם במבט צופה פני החקיקה לעתיד לבוא".
פסק דינו זה של בג"ץ אינו מחמיא, כלל וכלל, לפוליטיקאי בעל החיוך הנצחי, החושף, אגב חיוכו זה, שיניים חדות. הכתובת הייתה רשומה על הקיר, באותיות אש בוהקות, שנראו למרחוק וממזמן. בג"ץ רמז על כך, ברמיזה עבה כחדקו של פיל לאנשי פרקליטות המדינה שייצגו בבג"ץ את משרד האוצר ורשות המיסים.
בג"ץ הציע לפרקליטים שייצגו משרד האוצר ורשות המיסים בחוכמתו ובאדיבותו, כי רבה להימנע ממצב דברים של כתיבת פסק דין, בלתי נעים ובלתי מחמיא, בעליל למשרד האוצר ולהסכים לקבלת העתירות, באופן שהדיון בחוק יחזור לשלב החקיקה, אליו הגיע, בוועדת הכספים. בג"ץ הסכים בהצעתו זו שלא לדרוש חקיקת החוק, מחדש, החל משלב הקריאה הראשונה.
לאחר התייעצות חזרו הפרקליטים והודיעו לבג"ץ, כי "המדינה מסרבת להצעה". רוצה לומר, משה כחלון הפוליטיקאי המודיע, בשער בת רבים ותחת לכל שיח ועץ רענן, כי הוא יעמוד כחומה בצורה נגד פגיעה בסמכויות בג"ץ החליט לבדוק עד כמה אפשרות למתוח גבולות בג"ץ וגמישותו. רצה לבדוק והנה הונח בפני פסק דינו של בג"ץ, כתבשיל לוהט שהוטח בכל הכבוד הראוי הישיר לפרצופו.
ביטול החקיקה, אך ורק משלב הדיון בוועדת הכספים, לא יועיל, כלל וכלל, לפוליטיקאי, משה כחלון. הימים של קיום "הברית ההיסטורית" בין כחלון לנתניהו, חלפו, עברו להם. נתניהו אינו מתכוון עוד ועכשיו להטיל משמעת סיעתית על סיעת "הליכוד" בכנסת, להצביע בעד חקיקת חוק ריבוי דירות, כפי שעשה ערב חקיקת חוק ריבוי זה. הסקרים מראים ומצביעים על כך שסיעת "כולנו" של כחלון יורדת כיום מעשרה מנדטים, לשניים שלושה. ודרך אגב. דרך אגב איפה נמצא שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט? הלשונות הרעות טוענות שהוא ערק משורות "כולנו" לחיקו החם של הליכוד וכי כחלון והוא הינם בגדר של מנועי שיח שוטף ביניהם. האומנם? למה לא נשמע ברבים ולאחרונה קולו של יואב גלנט, כמי התומך במדיניותו הכלכלית של משה כחלון ובעיקר בעיקר, כמי התומך בתוכניותיו בתחום הדיור ופתרון מצוקת הדיור הנוראה של מאות אלפי זוגות צעירים, שעניינם מצוי בגדר סמכויותיו שלו, כשר הבינוי והשיכון.
אם לא די בכך, הרי כדאי לקרוא דבריה של הנשיאה, מרים נאור בפסק הדין, המכוונים ליו"ר וועדת הכספים, ח"כ משה גפני, בו מותחת היא עליו, ביקורת חריפה, לעניין ניהול שלב ההצבעה וחקיקת חוק מס ריבוי דירות, בקריאה השנייה והשלישית. לעניין זה כותבת היא דברים, כהאי לישנא:
"אופן ניהול הדיון בענייננו מצדיק לייחד מספר מילים לתפקידו של יו"ר ועדה בכנסת, ובפרט לתפקידו של יו"ר ועדת הכספים. קשה להתקנא ביו"ר ועדת הכספים. הוא המופקד על תקינות הליכי החקיקה המתקיימים במסגרת הוועדה מחד-גיסא; אך מאידך-גיסא יו"ר ועדת הכספים הוא איש הקואליציה, המחויב לה ולממשלה המכהנת מכוחה. תפקידו מורכב וקשה אפוא. הוא חייב לנווט דרכו בתבונה וברגישות. עליו לדאוג לדיון יעיל. עליו להבין שלעתים השעה דוחקת. בצד כל אלה אין עליו חובה להיכנע לדרישה להביא חוק להצבעה בכל מחיר ובכל שעה. עליו לזכור כי כיו"ר ועדה מוועדות הכנסת עליו לשמור על עיקרון העצמאות הפרלמנטרית ולהבטיח קיומו של הליך חקיקה תקין (ראו והשוו: בג"ץ 15/8612 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פסקה 13 לפסק דינה של השופטת א' חיות (2016.8.17 . (במקרה דנן די היה במתן מספר שעות הארכה וקביעת דיון המשך למחרת כפי שביקשו חלק מחברי הוועדה (ראו ציטוטים מהפרוטוקול בפסקה 7 לפסק דינו של השופט נ' סולברג), או בהיעתרות לפנייתו של יו"ר הכנסת לקיים דיון נוסף בהצעת החוק. הניגודיות שבאינטרסים ה"מושכים" את יו"ר ועדת הכספים, מזה ומזה, מחייבים תשומת לב מצד בית המשפט המפעיל ביקורת שיפוטית על הליכי החקיקה הנערכים בוועדה זו. שומה על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את מורכבות מעמדו של יו"ר ועדת הכספים, ולעמוד ביתר שאת על משמר עצמאותה של הכנסת מפני השפעת הממשלה".
מי מאנשי הרשות המבצעת, קרי, אנשי האוצר ורשות המיסים, שלא השכילו לקבל הצעת הפשרה של בג"ץ ולהימנע מקיום פסק דין כתוב בעניין חוק ריבוי דירות, מוצאים עצמם כיום בפני תקדים משפטי מסוכן מאוד מבחינתם.
בעוד שבעבר הוציא בג"ץ "כרטיס צהוב" למחוקקים והזהירם בשורה של פסקי דין, שכתב שהליכי חקיקה חפוזים, המתקיימים בצורת חקיקה המאפיינת חקיקת "חוק ההסדרים", עלולים להביא לפסילת חקיקה שכזו ולביטול חוק שנחקק כך, הרי הפעם הוציא בג"ץ "כרטיס אדום" למחוקקים וביטל חוק שנחקק, "חאף לאף", בלשון העם, בלי שיעבור שלושת הליכי החקיקה, הסדורים והמסודרים, כעולה וכמתחייב מתקנון הכנסת, המחייב כלל חברי כנסת ישראל, בעת חקיקת חוקים. מקרה קשה, אומרים אנשי משפט, יוצר תקדים קשה. למי ששכח נזכיר המשפט הלטיני, הקובע, כי: "דורה לקס, סה לקס", רוצה לומר: החוק הוא קשה, אבל הוא החוק.
רצינו לסיים רשימה זו במשפט האלמותי: "כל מילה נוספת מיותרת" והנה נזכרנו. אם בג?ץ ביטל תוקפו של חוק ריבוי דירות, הרי לפי עיקרון הדומינו ועיקרון חקיקת המשנה משבוטל החוק העיקרי שמכוחו הותקנו תקנות, בטלות כנגזרת מכך ללא כל צורך, בצו שיפוטי, התקנות שהותקנו, על פיו. במצב דברים זה, קיבלו 1000 מתושבי המדינה, שמכרו דירתם השלישית, מענק, בלתי חוקי, בעליל, בגובה של .85,000 שקלים ועל האוצר ורשות המיסים מוטלת החובה להחזיר לקופת המדינה סכום של 85 מיליון שקלים, שהוצאו מקופת המדינה, לכאורה, שלא כדין.
לכן נסיים רשימתנו זו בשאלה, מה יקבע בג"ץ אם יסרבו האוצר ורשות המיסים לחייב 1000 מתושבי המדינה לכפות עליהם להשיב המענקים, בגובה של .85,000 שקלים, שקיבל כל אחד מהם, כמענק מדינה וכתמריץ, בגין מכירת דירתם השלישית ותוגש עתירה לבג"ץ לחייב האוצר ורשות המיסים לגבות סכומי כסף אלה, חזרה, ממי שקיבלו אותם ממנה, כמענקים.

הכותב הוא השותף המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, הלבנת הון, פירוקים ופשיטות רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים משפחתיים ודיני משפחה, כמו גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
תאריך:  07/08/2017   |   עודכן:  07/08/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סאגה של פסק דין צפוי מראש
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
המדינה מתנהגת כמו סאדו-מאזו ל"ת
בריג'יט לוינקופ  |  7/08/17 09:35
2
כחלון הוא רמאי שפעל בשירות
בני בנקר  |  7/08/17 10:42
3
לפיד -מע"מ אפס. כחלון -סתם אפס ל"ת
דני פריילוביץ'  |  7/08/17 23:42
4
הדרעק חולירע כחלון היה צריך
שבץ חלובה  |  5/03/18 17:25
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ארי בוסל
מי זוכר, מי מכיר, מי יודע? מי זוכר את שעוני היד, ואיך הם פעלו? שעון היד שלי פשוט היה, ובזה קסמו
חנינא פורת
70 שנה להקמת "ועדת הנגב" - נסיון ייחודי לשליטה באזור הדרום באמצעות ועדה אזרחית שבראשה עמד ויץ - שכשל
חיים שטנגר
השאלה המתבקשת אם הרי ארו הוא "דג שמן" או אולי מדובר ב"דג רקק", נובעת, במידה רבה, מטיב המידע ש"יספק" הוא במסגרת עדותו, כעד מדינה. יש ליתן הדעת גם לעובדה, אם עד מדינה זה "יעבור מסך". כוונת הדברים מכוונת לכך, אם לאחר חקירה נגדית שייחשף אליה הרו לאחר הגשת כתב אישום אפשרי נגד נתניהו ובמסגרת עדותו, כעד מטעם התביעה, לצורך הוכחת רכיבי ופרטי כתב אישום זה וגם/או חלקים ממנו תתקבל עדותו במלואה וגם/או בחלקה, בידי בית המשפט ואמינותו לא תיפגע
עפר דרורי
יפעת ארליך לקחה על עצמה משימה כלל לא פשוטה, לספר את סיפורה של מי שהלכה לעולמה בדרך טרגית ועדיין לא להפוך אותה למלאך שלא הייתה    הרבה אני מניח בזכות נתן בעלה שגם הוא החליט שדפנה שבספר תהיה דפנה שבחיים
חיים שטנגר
הדברים מכוונים כלפי ציבור העוברים ושבים אתמול באחד מרחובותיה הראשיים של העיר, תל אביב יפו, שלא "הניחו" לי ולו גם, לרגע קל. כל כמה דקות, שרבב מאן דהוא ראשו או הכניסה, פלונית, ראשה אל תוככי רכבי, כשמבט דאגה נסוך על פניהם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il