X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
הסבתא רבתא של הפולקלור - רבקה מיכאלי שמה, זעקה שוב, לפני כשבועיים, את הזעקה הזו, "שצריך להחזיר לידינו את המדינה"
▪  ▪  ▪
מיכאלי. מבדרת [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]

מידי פעם בפעם, כאשר המצב הפוליטי אינו מוצא חן בעיני מען דהוא מה"שמנת" המקולקלת, מיד קם איזה ליצן תורן ומשמיע את "הגיגיו" לגבי מה שכן היה צריך להיות במקומותינו וכבר איננו. פעם זה היה דודו טופז ה"אגדי", שמנוחתו עדן, ואחריו צצו כפטריות מורעלות אחר גשמי זעף, ליצנים אחרים כגילה אלמגור, ענת ווקסמן, יאיר גרבוז, יהושע סובול ועד הסנונית האחרונה של הליצנות הישראלית - רבקה מיכאלי, שרוצה בחזרה את המדינה. על הבמה הזו, של הליצנים מהצגות הילדים ומסרטי הפורנוגרפיה ה"קלה", עולים גם בעלי דמיון וכישרון תעתועים הנקראים "סופרים" ו"משוררים" כא.ב. יהושע, עמוס עוז, נתן זך ואחרים, ומעל אותן במות הם משמיעים שוב ושוב את דעותיהם ה"נשגבות", שהמדינה חייבת לחזור לידי אלה שמהם היא נגנבה על-ידי גנבים שבאו באישון הלילה מארצות ערב ו/או בדמות החרדים ממזרח אירופה.
מיד עם כניסתה לתפקיד אמרה שרת התרבות החדשה, גב' מרים רגב, כי כל נושא ה"תרבות" אינו אלא "לחם ושעשועים" שצריך לספק אותו לאזרחים כחלק מחילוץ העצמות שלהם לאחר יום עבודה מפרך. אני חושב שאפילו גב' רגב איננה יודעת עד כמה היא צדקה. המילה "תרבות" מיוחסת בטעות לכול עניין הסרטים, ההצגות וההופעות הליצניות שכוכביהם היו מאז ומתמיד "הוגי הדעות" של ה"שמנת" המקולקלת בישראל. המונח האמיתי ל"תרבות" - על-פי השפה הסוציולוגית, הוא שונה. "תרבות", בלשון החברתית-מדעית, היא אוסף של ערכים ונורמות המתווים דרכי התנהגות וחינוך חברתיים. זוהי התרבות האמיתית ואילו מה שמכונה בטעות כיום כ"תרבות" הרי ששמה הסוציולוגי האמיתי הוא לא אחר מאשר "פולקלור". דהיינו, כל אותם אמנים, שחקני בידור וכו' אינם אלא משווקי הפולקלור של ה"לחם והשעשועים" לאוכלוסייה הישראלית. וכך מתרחשת האיוולת הפוליטית של ישראל, שבחו"ל יש לה משמעות פחות כבדה. אותם משווקי הליצנות והפולקלור הם גם אלה המתיימרים להנהיג את הדרך המדינית, התרבותית והפוליטית של ישראל. ומשום כך הללו גם מעוניינים בהמשך כינוי הפולקלור שלהם בשם היומרני "תרבות". אין להם ניסיון של ממש בחינוך, בביטחון, בעשייה חברתית וכו' אבל יש להם ניסיון בהפקת דמיונות והפיכתם ל"ריאליזם". ההתנשאות והגזענות שלהם באה מתוך אי-הכרת המציאות האמיתית ומתוך ההיבט הפסיכולוגי המביא כל בעל דמיון להאמין כי הדמיון הוא המצב המציאותי האמיתי וכול השאר עורבא פרח.
העולם ה"יצירתי" שאיננו אלא עולם הדמיון
אינני חפץ לזלזל, חס ושלום, בכותבי השירה והסיפורת אבל למעשה גם העולם הזה, של כתיבה "יוצרת", איננו אלא עולם דמיון המבטא יותר את מה שהחולם רוצה שתהיה זו מציאות מאשר את המציאות עצמה. וכך מתחברים חולמי החלומות מהשירה והסיפורת לחולמי החלומות של הפולקלור וביחד טווים חלום של הנהגה. אבל מה לעשות ומידי בחירות ובחירות העם איננו מוכן שחולמי החלומות ינהיגו על-פי שיטה שאין לה קרקע במציאות?! אבל במציאות הישראלית לבעלי החלומות יש מיגרעה נוספת, ואולי זוהי המיגרעה הבעייתית ביותר שלהם.
הסבתא רבתא של הפולקלור הישראלי - רבקה מיכאלי שמה, ביטאה שוב, לפני כשבועיים, את המגרעת הזו כשזעקה ש"אנחנו צריכים להחזיר אלינו את המדינה". המדינה הציונית לא קמה כמו כל מדינה נורמאלית, של עם המקים את מדינתו כתהליך של שחרור לאומי משותף של כל חלקי העם והחברה. המדינה הזו קמה על-ידי קבוצה פוליטית - עדתית - תרבותית - פולקלוריסטית מוגדרת שרתמה את כל שאר בני ישראל והמהגרים הלא יהודים שבאו אליה, לעגלתה המיוחדת במטרה לבנות ממלכה חילונית - מערבית וסוציאל דמוקרטית - צנטרליסטית לעולמי עד. בן-גוריון כבר זיהה את הבעיה הזו עם קליטת העלייה שלו, כששאל בקלם רם מה יהיה ציוויונה של המדינה בעוד דור ושניים אח"כ, כאשר ליוצאי אירופה יגדלו שנים עד שלושה ילדים ואילו לעולים המזרחיים יגדלו אותם עשרה ילדים ומעלה. בשנות השבעים של המאה העשרים שאלו פקידי משרד הפנים של המפד"ל את אותה שאלה רק ביחס לערבים. את השאלה הזו שואלים כיום כל החילוניים - מימין ומשמאל, לגבי החרדים. ומאז 1977 מנסים שוב ושוב מנהיגי הפולקלוריסטים ההזויים לצרוח כי יש להחזיר את המדינה למקימיה הסוציאל דמוקרטים הלבנים-חילונים. וכאן עולה הבעיה האמיתית, שרבים מזהים זאת עם התנשאות וגזענות.
אין לי בעיה עם חילופי שלטון. אדרבה, הגיע באמת הזמן להחליף את הליכוד ואת נתניהו. מהיכרותי את ח"כי הליכוד, ובמיוחד את שרי הליכוד, הרי שיש לזעזע את המערכת השלטונית הזו לא רק מסיבות מדיניות אלא בעיקר מסיבות תרבותיות וחברתיות. אבל אלה הדוחפים לשינוי אינם חפצים בשינוי אמיתי אלא מעוניינים בהחזרת האבידה לעריץ ההיסטורי שלו שייכת האבידה, ושהוא יעשה בה אח"כ כרצונו. מאחורי ההשקפה הזו עומדים ליצני הפולקלור והבידור בישראל, ובהתנשאות של עניים הם מוכנים שהחברה הישראלית תתפורר ותירקב והעיקר שבני השכונות והעיירות עם החרדים והמתנחלים יחזרו להיות מיעוטים תרתי משמע. זו טעות לחשוב שאותם ליצני ולבלרי פולקלור רדוד הם באמת יביאו את השלום ויצרו "אחווה יהודית-ערבית". הגב' מיכאלי למשל הייתה גב' לאומנית ומחרחרת מלחמה כאשר לפני מלחמת 1967 ביקשה מנעמי שמר להכניס לשירה את הבית השני - על הכאב שהעיר העתיקה בי-ם נותרה אצל הירדנים. דהיינו, על-פי מיכאלי היה צריך לכבוש את ירושלים העתיקה רק לשם כיבוש ובלי קשר להגנה כלשהי. מיכאלי, גרבוז, סובול, ווקסמן וחבריהם היו מעדיפים לקום בוקר אחד ולמצוא שהתרבות והפולקלור המזרחיים-יהודים נעלמו יחד עם החרדים והיהדות, אבל הם היו גם שמחים לראות את כל הערבים נמצאים מהעבר המזרחי של הירדן בלבד. אבל מבין כל הגזענים הללו מבטא זאת הכי טוב דווקא פר' אמיר חצרוני.
חצרוני הוא היחיד האומר ועושה את האמת
לומר את האמת, הרי שאינני מבין על מה הכעס על האיש הזה. להבדיל ממיכאלי, מגרבוז ומפוליטיקאים ומאחרים הרי שחצרוני אומר את המילים ביושר ואולי גם נוהג פרקטית לרוחי. חצרוני איננו מיתמם והוא איננו מסתתר מאחורי "מילים מכובסות" כמו "תרבות אוניברסאלית", "חברה ערכית" וכו' אלא חושף את האמת הכואבת לו.
להוריו ולהורי הפולקלוריסטים היה חלום לבנות מדינה אירופית וחילונית, וגם ללא ערבים. ללא יהודי המזרח וללא החרדים. את זאת חושבים גם כל גרבוז, ווקסמן ומיכאלי למיניהם אבל רק לחצרוני יש את האומץ לומר זאת בגלוי, ובעיקר לקרוא להגר מהמדינה הזן כשהמצוי כבר איננו הרצוי. את המסקנה האחרונה של חצרוני - בעניין ההגירה מהארץ מתוך אמונה עקרונית בהשקפתו הגזענית, הייתי מציע לכל העמוס עוזים, הגרבוזים, הווקסמנים וחבריהם לעשות, וכמה שיותר מהר.

תאריך:  15/08/2017   |   עודכן:  15/08/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הסבתא רבתא של המדינה
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
דברים פשוטים ומדוייקים ל"ת
ב_שמואל  |  15/08/17 16:12
2
דברים פשוטים ומדוייקים. ל"ת
אכן  |  15/08/17 21:50
3
פעם
שמ  |  17/08/17 20:13
4
טעויות
רבקה הסבתא רבא  |  20/08/17 23:47
 
- תגובה
אליהו קאופמן  |  22/08/17 11:32
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עמי דור-און
הרגש העמוק של השנאה מסיר מחסומים מוסריים, ומעניק לשונא מעין הרשאה לנקוט בכל האמצעים האלימים כלפי השנוא; בהיעדר נתיב להיחלשות הכעס והשנאה, נוטים רגשות רעים אלה להצטבר ולהתעצם. הסכנה היא כי בשלב מסוים תיתכן הגעה אל נקודת שבירה, שבה יתבטאו הרגשות השליליים באופן תוקפני ואלים. וכבר ראינו בהיסטוריה הקצרה של ישראל מעשי רצח שהמניע שלהם נבע משנאה
יוני בן-מנחם
משלחת של מאע"מ נפגשה בקהיר עם משלחת מהרצועה והבטיחה לה סיוע חודשי בסכום של 15 מיליון דולר. מדובר במהלך משולב של מצרים ומוחמד דחלאן שמטרתו לדחוק את קטר החוצה מכל מעורבות ברצועת עזה
עו"ד ענת כהן
ניתוח של חוק מס ריבוי דירות מעלה, שהוא אינו עומד בפסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. לכן מן הראוי שהכנסת תימנע מלשוב ולאשרו
יוסף קנדלקר
איך זה, שאפילו אחד עדיין לא קם ואמר "אני הייתי שמה, אני יודע במה מדובר ואני יודע על ילד אחד שנחטף והוא נמצא במקום כזה וכזה"?
ציפי לידר
בשולי הכותרות: שופטי עליון - מנותקים?    איך אפשר לשכוח פעוטות ברכב?    אומן - שְׁאַל את האישה    ולקינוח זהירות מצלמים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il