ד"ר רמי גורביץ, מרצה לפילוספיה, ומנהל המיזם החינוכי, COME TRUE A שמחזיר למסגרת לימודים ילדי פליטים שגורשו מישראל, מפרסם היום מאמר ב
עיתון הארץ תחת הכותרת " לא תאמינו מה קורה בדרום תל אביב".
גורביץ מתייחס במאמרו לטענות תושבי דרום תל אביב נגד הפליטים, השוהים הבלתי חוקיים שמתגוררים באזורם. הטיעון המרכזי של ד"ר גורביץ, הוא שראין ספק שקיימת ואיש לא מנסה לטעון שהיא פשוטה, אבל בהתמודדות איתה, עושים עוול לשתי קבוצות אוכלוסייה: האחת, הפליטים עצמם, בכך שמתייגים את כולם, ללא יוצא מהכלל כעבריינים, אנסים ופושעים בעוד שהמציאות היא שונה לגמרי,והעוול השני, לא פחות חמור, מתייגים את כל אזור דרום תל אביב כמקום של פשע, אלימות וסמים, בגלל המסתננים.
"ה
טענה שכל אזור דרום תל אביב הוא אזור מסוכן והפליטים הם קהילה מטילת אימה, היא שקרית ומגמתית" כותב ד"ר גורביץ". כותב גורביץ. בהמשך מאמרו מתאר גורביץ את הצדדים היפים באמת באזורים שונים של דרום תל אביב, שם מתקייימים יחסי שכנות טובה למופת בין ישראלים לזרים, ובכלל בין ישראלים לבין עצמם.
זהו טיעון שכמעט ולא נשמע בשיח המתלהם סביה בעיית הפליטים, בכל פעם שהוא עולה לסדר היום. זאת למרות שמי שמתגורר באזורים אלו, מי שמכיר את המציאות קצת יותר מקרוב, כולל אנשי תקשורת, לא מדברים על כך. וזה הדבר החמור יותר, לפחות בעיני, הויכוח הציבורי סביב הפליטים שכמו כל ויכוח הולך אל הקצה הפופוליסטי הנמוך ביותר, מטיל כתם על אזורים שלמים בתל אביב, שנכללים תחת הכותרת דרום תל אביב. כל מי שמכיר את העיר יודע שתחת ההגדרה דרום תל אביב, נכללים אזורים שונים, מרוחקים זה מזה וברובם לא קיימת בעיית פליטים. הרבה יותר מזה. מי שמסייר באזורים כמו נווה צדק, שכונת פלורנטין, שכונת שפירא, קריית שלום, יפו וסביבותיה, מכיר את השינוי העצום שחל באזורים אלו, בשני העשורים האחרונים. אלו הם אזורים שאלימות, פשע ורמה סוציו אקונומית נמוכה היו חלק מהתדמת שלהם מאז קום המדינה.
מאמצים רבים שנעשו על-ידי הממשלה, כמו שיקום השכונות, בני הקהילה עצמם שלקחו את גורלם בידם, הפכו את האזורים האלו לפנינות חמד, מלאות בצעירים ועתירות הזדמנויות נדל"ן למשקיעים ויזמים. אילו בעיית הפליטים באמת הייתה בעיה של כל תושבי דרום תל אביב כפי שזהמשתקף מה מההפגנות, אף יזם לא היה משקיע דולר שם. ולכן יש ממש בהסבר של גורביץ כותב כי המאבק נגד המסתננים, בדרום תל אביב שכולל גרעין לא פשוט של אמת, ויש לטפל בו, מונע על-ידי קבוצות שיש להם השקפות עולם מאוד ברורות נגד זרים ואנשים בעלי צבע עור מסוים והם למעשה גורמים פוליטיים שתופסים טרמפ על מציאות שקיימת בכמה אזורים ומכלילים אותה על קהילות שלימות.
הם אינם שונים מקבוצות פוליטיות שמאז ומעולם פעלו בשכונות של דרום תל אביב, ניצלו בציניות את המצוקה של התושבים כדי לקבל קולות בכנסת או במועצת העיר. אז זה היה ברוח הפנתרים השחורים, היום זה ברוח המאבק " בזרים שאונסים את ילדינו".
למרבה הצער, הרוב השקט של תושבי דרום תל אביב, שלחלקם יש מערכת יחסים טובה מאוד עם שכניהם הזרים, עם היהודים והלא יהודים, לא משמיע את קולו והם גם לא באים להפגנות. את העתירות לבג"ץ וההמחאה מממנים גורמים פוליטיים. גורביץ כותב שזה לגיטמי, כלומר מותר לקבוצות פוליטיות לקדם אג'נדה שלה, הבעיה היא שהם אינם מזדהים כך והם מסתתרים או רוכבים על גבם של אותם תושבים, שבשכונות שלהם, באמת יש בעיית פליטים עבריינים ובהם צריך לטפל ללא שום אפליה. אין מקום להכתים ציבורים שלמים.
הזכרונות שלי מדרום תל אביב
כותב שורות אלו, מזדהה עם הטיעון הנכון שמעלה גורביץ. בין היתר מפני שנולדתי וגדלתי בדרום תל אביב, באותם אזורים הנושקים לשכונת התקווה, בימים הקשים של החארקות, האלימות והסמים. כשבגרתי בראשית דרכי העיתונאית, זכיתי להיות חבר מערכת עיתון "השכונות" שנוסד אז על-ידי שני צעירים מדרום תל אביב שהחליטו לשנות את תדמית השכונות ולהיאבק למען אותם תושבים שחשו במשך שנים שהם מקופחים. אז עדיין לא היו פליטים, ולא
עובדים זרים. אלימות הייתה חלק מהדי אן איי של חלק משכונות עוני אלו. במסגרת עבודתי נחשפתי כמעט יום יום ולילה לילה לצדדים השליליים של השכונות לצד הדברים היפים. ב סייעתי ללא מעט אנשים במצוקה, במלחמתם נגד ההמימסד שלא ספר אותם ממטר.
גם ביתר תפקידי בעיתונות, במשך כמעט 37 שנים ברציפות, סיקרתי, כתבתי ועקבתי אחר השינוי הגדול שחל באזורים אלו, החל מפרויקט שיקום השכונות שיזם
מנחם בגין ז"ל יחד עם ראש העיר דאז
שלמה להט,ציץ, דרך עשרות מיזמים, תוכניות ותקציבים שהופנו לתושבים, שמנהיגיהם לקחו את גורלם בידם, נאבקו נגד הקיפוח המקומם, והצליחו.
הסכנה הגדולה היא, שדיון כמו בסוגיה מורכבת, של פליטים שרובם הגיעו לפה כדי להציל את חייהם משלמים את המחיר של קבוצות בודדות מתוכם, שמבצעות פעילות עבריינית ומכתימים קהילה שלימה. צריך להסתכל לתושבי השכונות בעיניים: לזהות את הבעיות האמיתיות שלהם, לטפל באותם אלו שעוברים על החוק, בדיוק כמו שמטפלים בישראלים,. יש הבדל עצום בין גירוש המוני של בני אדם לבין סילוק מיידי של מי שנתפסים בפעילות עבריינית, כפי שזה מקובל בכל מדינה מתוקנת, ובכך לשמור על התדמית הטובה, היפה של מאות אלפי אזרחים טובים שחיים בדרום העיר ונדחפים נגד רצונם למסע הסתה גזעני ששום דבר טוב לא ייצא ממנו מלבד הסכנה להחזיר אחורה 30 שנה את התדמית של מה שכונה בזמנו שכונות תל אביב ודרום העיר.
שורה תחתונה: בעיית הזרים בשכונות מסוימות בדרום תל אביב קיימת והממשלה שנכשלה עד כה בטיפול בהם חייבת להתעשת ולפתור אותה נקודתית, מבלי להכליל אזורים אחרים בדרום שלווים ושקטים. על הדרך הממשלה צריכה לפתור בעיות אחרות לא פחות פשוטות שקיימת בשכונות אלו, שאין להם שום קשר לפליטים. עוני, הזנחה, אפליה היו מאז ומתמיד באזורים מסוימים בדרום תל אביב, והגיע הזמן למגר את זה.
