X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
מתברר שמשהו בכל זאת מסריח בממלכת דנמרק, סליחה, בלשכה המייצגת, בקושי רב ציבור עסקניה ורבע רבע מציבור עורכי הדין בישראל! מתברר, שחוץ מהחברים הנכבדים, אפרים נווה ואילנה סקר, אין כל מועמדים אחרים. במצב דברים זה הופכת "בחירת" שני נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים לפארסה, שכן למה יש צורך בקיום "בחירות" שכאלה, אם "בחירתם" של שני מועמדים יחידים אלה לשני המקומות המוקצים על-פי חוק ללשכה, מובטחת מראש?
▪  ▪  ▪
אילנה סקר [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

"מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל" (סעיף 1 לחוק לשכת עורכי הדין)
אם לא היו דברים עצובים כל כך ומכמירים לב, היינו פורצים אל וודאי בצחוק פרוע שמגיע היה, לפחות, עד מקום מושב כס הכבוד בשמיים. אם לא היו דברים חמורים כל כך, אפשר אולי היינו עוברים עליהם לסדר היום. אבל הדברים, לא רק שהם עצובים למדי, לא רק שהם חמורים, עד למאד מאד, אלא יש בהם ובהתנהלותם, משום סכנה ממש כך! לקיום שלטון החוק ולתפקוד הדמוקרטי בישראל. נסביר דברים ונפרט אותם פרט היטב, דבר דבור על אופניו עד כי אפשר אולי המעורבים הישירים בדבר יבינו, כי הפעם הגזימו הם, לחלוטין ואין הם יכולים ליטול לעצמם כוח שאינו מגיע להם, מבחינה מוסרית וערכית.
סעיף 4 לחוק יסוד: השפיטה קובע, כי שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים. עוד קובע, סעיף זה, כי הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב-ראש הוועדה.
אחד ממוסדות הלשכה לפי חוק לשכת עורכי הדין הינה המועצה הארצית. המועצה הארצית מורכבת מראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו; המנהל הכללי של משרד המשפטים; פרקליט המדינה; הפרקליט הצבאי הראשי; עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות ומשלושה חברים מכל מחוז, שהם יושב-ראש הוועד המחוזי ושני חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שייבחרו על-ידי הוועד המחוזי בבחירות חשאיות.
אחוז ההצבעה בבחירות האחרונות ללשכת עורכי הדין שהתקיימו לפני כשנתיים עמד על כ-25% הצבעה. מדובר בשיעור נמוך לעומת הבחירות הקודמות, שבהן עמד שיעור ההצבעה על כ-30%. בכלי התקשורת פורסם אז, כי ייתכן שהתחרות בין שני היריבים, ברזילי ונווה, שלוותה במערכת השמצות הדדית, השיגה תוצאה הפוכה וגרמה לתחושת מיאוס מהפוליטיקה בקרב עורכי הדין. עוד פורסם בכלי התקשורת, כי במערכת הבחירות הקודמת שיתפו השניים פעולה במטרה להדיח את היו"ר יורי גיא רון, אך זמן קצר לאחר ניצחונם, הסתכסכו השניים והפכו ליריבים מרים. נווה איחד מאחוריו ראשי המחוזות, ולמעשה הפעיל לשכה מקבילה בשלוש שנים האחרונות.
הנה כי כן, עסקני לשכת עורכי הדין, הממלאים תפקידים שונים במוסדות לשכת עורכי הדין ובכללם במועצה הארצית של לשכה זו למעט מיעוטם של אלה שמונו מכוח תפקידם למועצה זו, דוגמת פרקליט המדינה והפרקליט הצבאי הראשי הם הם אלה הבוחרים בשני נציגי הלשכה לאחת מהוועדות החשובות ביותר בישראל לוועדה לבחירת שופטים.
אחת משתי נציגות הלשכה בוועדה לבחירת שופטים הינה עו"ד אילנה סקר. הפעם בבחירות האמורות להתקיים לבחירת שני נציגי הלשכה לוועדה זו, בידי המועצה הארצית הם: ראש הלשכה, עו"ד אפרים נווה ואכן, כן, ניחשתם נכונה. פעם שנייה, מועמדת לבחירה לכהן בוועדה זו, עו"ד אילנה סקר.
עד כאן, מבחינה חוקית גרידא, הכל תקין, אבל מתברר שמשהו בכל זאת מסריח בממלכת דנמרק, סליחה, בלשכה המייצגת, בקושי רב ציבור עסקניה ורבע רבע מציבור עורכי הדין בישראל! מתברר, שחוץ מהחברים הנכבדים, אפרים נווה ואילנה סקר, אין כל מועמדים אחרים. במצב דברים זה הופכת "בחירת" שני נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים לפארסה, שכן למה יש צורך בקיום "בחירות" שכאלה, אם "בחירתם" של שני מועמדים יחידים אלה לשני המקומות המוקצים על-פי חוק ללשכה, מובטחת מראש?
עיתונאי, עקיבא ביגמן, פרסם אתמול בעיתון "היום הזה", כי: "גורמים בלשכה טוענים שמדובר במדיניות מכוונת בניסיון לחסום באמצעים שונים את התחרות. דוגמה לכך היא העובדה שהיו"ר אפי נווה הגיש מועמדות לתפקיד בעצמו. גורם הבקיא בנעשה אמר לישראל היוםכי מתמודדים פוטנציאליים קיבלו את המסר שלא כדאי להם להתמודד, שכן אין להם סיכוי מול כוחו של היו"ר. "הוא אינו אדם ששוכח דברים כאלה, ומעדיפים לא להתעסק איתו" ".
ברשימה זו פורסמה גם, בצד הדברים הללו תגובה הצינית והמנוכרת של הלשכה,לפיה: "שאלתכם רצופה בהנחות שגויות ומעוותות מיסודן. המועצה הארצית של הלשכה מונה 48 חברים, אשר כל אחד מהם היה רשאי להציע מועמדים כפי הבנתו. עוד הוסיפו בלשכת עוה"ד כי "העובדה שלשכת עורכי הדין בקדנציה הנוכחית פועלת מתוך אחדות, הרמוניה והסכמות מעידה על עוצמתה ומעמדה, והישגיה מדברים בעד עצמם. הרושם העולה משאלתכם הוא שהמבקרים את הלשכה מתרפקים על ימים עברו, שבהם לשכת עורכי הדין הייתה מטרה נוחה לביקורת עקב היותה מפולגת ומשוסעת, אך ימים אלה לא ישובו עוד".
בשולי הדברים חייב אני בגילוי נאות. לפני 15 שנה עתרתי לבג"ץ וטענתי, כי החברות הכפויה מכוח חוק של כלל ציבור עורכי ועורכות הדין, להיות חברים מן המניין בלשכה, כמו גם חיובם בתשלום דמי חבר שנתיים, ללשכה, כתנאי לעצם זכאותם לעסוק במקצוע עריכת הדין, מדי שנה בשנה, באופן מתחדש וכפוי, מהווה פגיעה בחופש העיסוק.
שלושת שופטי בג"ץ, נשיא העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק והשופטים, אליעזר ריבלין ואשר גרוניס בחנו טענתי בדבר החברות הכפויה בלשכה וחיוב ציבור עורכי הדין לשלם דמי חבר שנתיים ללשכה,, מכוח חוק, כתנאי לעצמם הזכאות לעסוק במקצוע עריכת הדין בשלושה הקשרים הקשר עמידת הדרישות לחברות בלשכה ובתשלום דמי החבר בהוראות חוק יסוד: חופש העיסוק, הקשר פגיעתן בזכויות קנייניות המוקנות לעורכי הדיון, ולבסוף בהקשר לטענה לפיה לשכת עורכי הדין מהווה מונופול שאיננו כדין. בהקשר החוקתי, מסקנתו של הנשיא היתה, שההוראות הרלוונטיות בחוק לשכת עורכי הדין אכן פוגעות בחופש העיסוק של העותר, ו"בצורה משמעותית, כאשר מחייבים אותו להיות חבר בלשכה, ולשלם לה דמי חבר, בלא הסכמתו". עם זאת, הפגיעה מקיימת את תנאיה של פיסקת ההגבלה.
במקרה הנדון, הגיעו השופטים למסקנה, לפיה הוראות החוק הרלוונטיות עומדות בתנאיה המוכרים של פיסקת ההגבלה הן הולמות את ערכיה של מדינת ישראל, תכליתן ראויה ואין אינן עולות על המידה הדרושה. "רבים במדינה נזקקים לשירותי משפט", נכתב בפסק הדין. "אלה נוגעים לעניינים הרגישים ביותר של האדם, חרותו ויחסיו עם זולתו. חוק הקובע פיקוח ובקרה על אופן הגשמתם של שירותי המשפט, והנועד להבטיח כי רק אנשים הראויים לכך יוכלו לתת שירותים חשובים אלה, הינו חוק ההולם את ערכיה של ישראל והנועד לתכלית ראויה".
בהקשר הקנייני, קבע הנשיא, אהרן ברק, ש"מעבר לנדרש, ולאור ההוראה של שמירת הדינים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 10), אציין כי אילו היה עליי לבחון את חוקיותם של דמי החבר מזווית הראייה של דיני הקניין, הייתי בוודאי סבור כי מתקיימים בפגיעה זו תנאים של פיסקת ההגבלה שבחוק יסוד זה".
לטענת המונופול השיבו השופטים, כי: "אכן, ללשכה הוענק מונופול לספק לציבור שירותים של פיקוח ובקרה על עריכת הדין. האופי המונופולי של ההסדר פוגע בחופש העיסוק. פגיעה זו מקיימת את דרישותיה של פיסקת ההגבלה". ההנמקה לכך הייתה, כי הלשכה מהווה מונופול שאינו למטרת רווח. כוונת ההסדר הייתה לשחרר את הלשכה מלחצים כלכליים ואחרים העלולים לפגוע ביכולתה להסדיר כיאות את המקצוע. האמצעי המונופוליסטי קשור בקשר רציונלי להשגת המטרה הראויה.
על פסק דין זה נמתחה ועדיין נמתחת ביקורת קשה, מצד פרופסורים, בשיעורי האתיקה, הנלמדים בהקשרו של תקדים זה, בפקולטות למשפטים ובמכללות השונות. מפעם לפעם, מוזמן אנטי ליתן הרצאות בעניין זה והתרשמותי שלי הינה, כי כיום לו הייתה מוגשת עתירה, זהה לחלוטין, לעתירה לבג"ץ שהגשתי לפני 15 שנה, הרי טובים היו סיכוייה להתקבל בידי בג"ץ, בהרכבו הנוכחי. עד כאן, לעניין חובת הגילוי הנאות ומכאן לעניינו אנו.
כפי שאמרתי אתמול לשדר הרדיו, בני טוקר, מ"ערוץ 7" ואחזור על הדברים והפעם, בכתובים. "הבחירה" הצפויה בשני מועמדי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, בידי המועצה הארצית של הלשכה, כאשר אין כל מתמודדים אחרים לאיוש שני מקומות אלה, בוועדה לבחירת שופטים, הינה אולי חוקית, אבל נודף ממנה, בכל חוסר הכבוד הבלתי הראוי, ריח עז של סרחון. ונזכרתי בעניינה של הרבנית שבאה לרב שיפסוק הלכה בשאלה, מה דין כשרותו של העוף שהכינה לשבת, שאבוי נשמט מידיה ונפל עמוק, עמוק אל תוך עביט השופכין, המכיל מי רגלים, לרוב. "ובכן", אמר הרב לרבנית, תוך גירוד זקנו העבות, כשהוא תפוס הרהורים, "ובכן, העוף הינו עוף כשר לחלוטין, אבל הוא מסריח, מאוד מאד".
בהרהור שני, איני מוכן להתחייב עוד לכשרותה של "הבחירה" בשני נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, הצפויה להתקיים, במועצה הארצית של הלשכה, בעוד 11 יום. הדברים נובעים מכך, שאחד המועמדים ל"בחירה" שבמצב הדברים הקיים, ייבחר, קרוב לוודאי עם המועמדת השנייה הוא ראש הלשכה, עו"ד אפרים נווה. לפי חוק לשכת עורכי הדין, עו"ד אפרים נווה הינו חבר הגוף הבוחר במועמדי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, קרי, אפרים נווה הינו חבר המועצה הארצית, מכותח תפקידו ומעמדו כראש הלשכה.
גם אם יימנע אפרים נווה מהצבעה עבור עצמו במועצה הארצית, דומה עלינו, כי מעורבותו ופעילותו השוטפת במועצה העסקנית, כעסקן רב פעלים, מונעת ממנו האפשרות להציג מועמדות ולהיבחר לתפקיד בגוף בו הינו חבר מן המניין. אולי רצוי להעביר בחירת נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים מהמועצה הארצית הנהנית מאימון מזערי של רבע מכלל חברי הלשכה, לבחירות פתוחות לכלל חברי הלשכה. כך יתברר, כי פתע פתאום בבחירות כלליות,ישירות וחשאיות שכאלה יהיו עוד מועמדים מקרב חברי הלשכה, שאינם בהכרח חברי המועצה הארצית, לתפקיד נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים.

הכותב הוא השותף המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמוג ם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, הלבנת הון, פירוקים ופשיטות רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים משפחתיים ודיני משפחה, כמו גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
תאריך:  05/09/2017   |   עודכן:  05/09/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לשכת הקומבינות של עורכי הדין
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
אפרים נוה, פקיד דלפק בבנק הדוא
כי ימלוך  |  5/09/17 18:27
2
התרנגולת והביצה, מי קדם למי?
ב_שמואל  |  5/09/17 19:55
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוסי דר
תחת למיטה של שרה כבר חיפשתם? כי יש שם מתחת למיטה ערימה של חמגשיות עם שרידי עצמות שקאיה לא הספיקה לכרסם. ואם כך, למה לבנות על עדותו של מני נפתלי כאשר יש לנו כלבה מהימנה שגם יודעת לצוד מלפפונים במעופם?
עו"ד עדנה שקל
סמכויות האשפוז הכפוי נתונות בידי הפסיכיאטר המחוזי והוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות    הגיעה העת להעביר חלק מהסמכויות אל בתי המשפט
עמי דור-און
פיצוץ מימני "קטן" בעוצמה של מגה-טון אחד, בגובה 100 ק"מ מעל קוריאה הצפונית, הקרוי "פעימה אלקטרומגנטית", מסוגל לייצר מכת חשמל עזה ביותר המשבשת את השדה המגנטי של הארץ. התוצאה: התמוטטות כל מערכות התקשורת של התחבורה היבשתית, הימית והאווירית, האזרחית והצבאית, יחד עם כל השירותים מבוססי תקשורת מחשבים. מרחב ההשפעה: שטח של 4 מיליון קמ"ר
ציפי לידר
בשולי הכותרות: מנהלי בית הספר מציגים - אביר שלטון החוק    הריטלין למי?    אחד בספטמבר כמשל    וּמי הם סמלי השחיתות? וּלקינוח פסוקו
ד"ר גד פניני
מס ריבוי דירות - בו דבק כחלון באובססיביות - נוגד את ההיגיון ואת תפיסות היסוד של חקיקה מתוקנת. אם ועדת הכספים מתכוונת בכל זאת לאשררו מחדש, הנה כמה רעיונות לשיפור
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il