הדתל"שים ומיקומם בחברה הישראלית

בסדרה של כתבות מצוינות שהחל בפרסומן ובשידורן - השבוע - ערוץ 10, במסגרת שידורי חדשות הערב שלו, חושף כתב "חדשות ערוץ 10", עקיבא נוביק, פניהם הנוכחים של מי שניהלו אורח חיים דתי-אורתודכסי של ממש, בעבר וחדלו - כמעט לחלוטין - לקיים אורח חיים זה, בחייהם כיום. מן הראוי להדגיש ולציין, כי מדובר על מי שנמנו על מה שנהוג לכנות ולקרוא בשם: "הציונות הדתית", מי שהתחנכו בישיבות התיכוניות ובאולפנות, שראשיתם בתנועת "בני עקיבא" ובתנועת המפד"ל דאז. מסדרת כתבות מוצלחת זו, כמו-גם ממאמר שפרסם לאחרונה פרופ' קימי קפלן, ראש המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, באוניברסיטת בר-אילן, בכתב העת האקדמי, "מגמות", עולה כי מה שנהוג לכלול ולהכליל, במונח "ציונות דתית", מהווה הכללה שאינה במקומה. פרופ' קפלן טוען ובצדק כפי שעולה מסדרת הכתבות שערך ומגיש, עקיבא נוביק, בחדשות ערוץ 10, כי "הציונות הדתית" הייתה ואינה קיימת עוד. תחת זאת התארגנו קבוצות חברתיות שונות שרב הוא המפריד ביניהן, על פני מה שניתן לקשור ולחבר ביניהן, כדי ליצור מכנה משותף לכלל קבוצות אלה. חוד החנית ונושאי נס הדגל, במהפכה שעברה על מה שהיה קרוי בעבר "הציונות הדתית" היו הישיבות התיכוניות והאולפנות, שהוקמו מרביתן בידי בוגרי תנועת הנוער "בני עקיבא" ותנועת המפד"ל של אז. מן הראוי להיות הוגנים לאמת ולעובדות ההיסטוריות ולציין, כי הישיבות התיכוניות הראשונות לא הוקמו בארץ, דווקא, על-ידי בוגרי תנועת הנוער "בני עקיבא" ויוצאי תנועת המפד"ל דאז. עם זאת "הציונות הדתית" של אז, הקימה עשרות ישיבות תיכוניות, שהיו שייכות לתנועת "בני עקיבא" והן פזורות - עד היום - בכל רחבי הארץ. הרב, משה צבי נריה הקים - בשעתו - מרכז ישיבות "בני עקיבא" והוא קרוי:"אבי דור הכיפות הסרוגות", בשל השפעתו הרבה על עיצוב פניה של החברה הדתית-לאומית, הדוגלת בשילוב של תורה, עבודה ומדינה. כדי להיות צמודים לאמת העובדתית וההיסטורית, הרי ראוי לציין ולהדגיש, כי הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה בארץ ישראלוהייתה ישיבת "אלמה", שנוסדה בירושלים בשנת 1936. ישיבה תיכונית זו לא זוהתה עם מה שהיה קרוי, אז, "הציונות הדתית".כעבור שנה, בשנת 1937הוקמהנוסדה בתל אביבישיבת "היישוב החדש", על-ידי הרבמשה אביגדור עמיאל. בשנת 1939 יסד והקים הרב, משה צבי נריה, ישיבת כפר הרא"ה, ביישוב כפר הרא"ה. בשנת 1945הקימו הרב, יהושע יגל וישראל סדן מה שנודעה לימים, בשם: מדרשיית "נעם", בפרדס-חנה. בשנת 1958 היו קיימות בישראל עשר ישיבות תיכוניות בהן למדו כ-1000 תלמידים.נוסף להן היו קיימות גם ארבע ישיבות מקצועיות: ישיבות תורה ומלאכה בתל אביב, כפר אברהם וכפר סיטריןוהישיבה החקלאית בכפר הרא"ה. השימוש הרווח במושג "ישיבות תיכוניות" החל להיות נפוץ, אך ורק משנת 1955 ואילך. מתברר, כי חלק ניכר מבוגרי "הישיבות התיכוניות" והאולפנות, הסירו הכיפה מראשם, אבל הם מתנגדים ובתוקף רב להגדרתם, כ"חוזרים בשאלה". הם מגדירים עצמם כ"דתל"שים", רוצה לומר דתיים לשעבר. הם אינם מוכנים להניח ולהרפות מהדת, כגורם שעיצב תפיסת עולמם ואורח חייהם, בעבר, הגם שכיום אין הדת תופסת עוד, כל חלק בחייהם, הרי הם מתעקשים על היותם חלק מהשיח האמוני. יודגש, כי מרביתם - אינם מקיימים, מצוות ולא ניתן להגדירם עוד, כמי המקיימים אורח חיים דתי-אורתודכסי, במובן בית העיצוב ומקור הליבה, בה חונכו הם, בעבר. ממחקרו של פרופ' קימי קפלן עולה, כי הגדרת מה שהיה קרוי, בעבר, כ"ציונות דתית", כמי המשתייכות - כולה - לימין, מהווה טעות גסה. פרופ' קפלן מגדיר הזרמים האידיאולוגיים הקיימים, כיום, בשברי "הציונות הדתית", במונח: "פיצולים". לטענתו, אין כל מכנה משותף מאחד ומחבר עוד, למה שהיה קרוי - בעבר - "הציונות הדתית". מי שצפה - אתמול - בכתבה השנייה, מסדרת הכתבות "הדתל"שים" של עקיבא נוביק, בחדשות ערוץ 10, לא יכול היה שלא לתת הדעת על הופעתו המרשימה של זאביק אבינר, בנו של הרב, שלמה אבינר. זאביק אבינר דיבר - בתוכנית טלוויזיה זו - על יהדות בעלת ערכים הומאניים אוניברסאליים ולמי שהקשיב טוב לדברים, יכול היה ל"גלות" בין המלים, תפישת העולם המשויכת, בדרך כלל, למחנה הפוליטי, המוגדר במדינת ישראל הקוטבית - כמחנה השמאל ר"ל. בנו של הרב, שלמה אבינר, אינו מקיים עוד אורח חיים המוגדר כאורח חיים דתי והוא נכלל בגדר חמישה מתשעת ילדי הרב, המקיימים אורח חיים שאינו אורח חיים דתי. למי שאינו יודע נציין, כי הרב שלמה אבינר, הוארבהיישובבית אל, וראש ישיבתעטרת ירושלים בירושלים, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית והוא מי שערך לדפוס שיחותיו של הרב יהודה צבי הכהן קוק. בשנת 1980 פרסם הרב, שלמה אבינר, ספר שבו בירר חובתם של חניכי תנועת הנוערשל "בני עקיבא"להפריד בין בנים לבנות בפעילות ולפעול לפי גדרי צניעות מחמירים יותר מכפי שהיה מקובל עד אז, בלבוש ובהתנהגות. בסופו של דבר ספרו זה של הרב, שלמה אבינר, גרם - בין היתר - להקמת מה שמוכר, כיום, בציבוריות הישראלית, כציבורהחרדי לאומי. בעקבות זאת החלה הפרדה בין בנים ובנות בתנועת הנוער "בני עקיבא".לאחר מכן הוקמה גם תנועת הנוער החרד"לית - "אריאל". למי שאינו יודע, הרי נזכיר ונציין, כי השר לביטחון פנים, ח"כ גלעד ארדן, חבר מפלגת "הליכוד", הינו בוגר הישיבה התיכונית הירושלמית, "נתיב מאיר" ואילו יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, חבר מפלגת "העבודה", הינו בוגר הישיבה התיכונית, מדרשיית "נעם". הנה כי כן, עינינו הרואות כי מה שנקרא הציונות הדתית או בוגריה אינה בבחינת גוש מוקשה של ימין. בציונות דתית זו או ספיחיה, קיימות דעות שונות וזרמים שונים ולמעשה - כטענת פרופ' קפלן - אין היא קיימת, כישות חיה ופעילה.