לאחר דיונים מתמשכים ודחיה של שנה, ועדת באזל לפיקוח על הבנקים אישרה סופית את סט ההוראות החדשות בנושאים: דרישות הון בגין סיכון אשראי, קביעת רצפה (output floor) לתוצאות הגישות המתקדמות (IRB) ודרישות הון בגין הסיכון התפעולי.
הוראות חדשות אלו ישפיעו על המערכות, הנתונים, תהליכי העבודה ועל יחסי ההון של בנקים רבים. השפעת יישום הדרישות תרוכך על-ידי הוראות המעבר הארוכות והדרגתיות שנקבעו, כך שהיישום יחל מיום 1.1.2022 ועד ליישום המלא ב-1.1.2027.
מה ההשפעות הצפויות על דרישות ההון בבנקים באירופה?
מומחי KPMG בחנו את ההשפעה באמצעות KPMG Peer Bank tool תוצאות הבחינה מצביעות על כך ש-
- בנקים אירופיים צפויים להיפגע ביחס הון עצמי רובד 1 (CET1) ב-90 נקודות בסיס בממוצע, אולם טווח ההשפעה רחב וכ-10% מהבנקים צפויים לרדת ביחס הון עצמי רובד 1 ב-4% לפחות.
- במרבית המקרים, הבנקים שיושפעו חזק יותר, הם אלו שיישמו מודלים פנימיים (IRB) לחישוב דרישות הון בגין סיכון אשראי.
- את ההשפעות החזקות ביותר (ירידה של 2.5%-3% בממוצע ביחס הון עצמי רובד 1) יחוו בנקים בשוודיה ודנמרק וצמודים מאוד אחריהם צפויים להיות הבנקים בהולנד ונורבגיה (עם ירידה של כ-1.5% בממוצע).
- בנקים בעלי מודלים עסקיים ממוקדים יושפעו באופן משמעותי יותר מהכללים החדשים, עם ירידה בהון עצמי רובד 1 של כ-2.8% בממוצע עבור בנקים מנהלי נכסים וקאסטודיאנים ו-1.6% עבור בנקים ממוקדי ענפים ספציפיים (לרוב בנקים המלווים לענף הנדל"ן).
- בנקים גלובליים באירופה (European G-SIBs) צפויים לרדת בכ-0.7% ביחס הון עצמי רובד 1.
- בנקים המיישמים את הגישה הסטנדרטית כיום, יידרשו לעבור לגישה הסטנדרטית החדשה, אשר עשויה להביא לדרישות הון גבוהות יותר עבור סוגים מסוימים של הלוואות, לרבות הלוואות למימון נכסים בהם הפירעון מתבסס בעיקר על ההכנסה שמניב הנכס. עם זאת, עבור בנקים מסוימים ההוראות החדשות עשויות להניב הקלות בהון בגין אשראי באיכות גבוהה.
- הגישה הסטנדרטית לסיכון תפעולי עשויה לייצר דרישות הון גבוהות יותר עבור הבנקים שלאחרונה הכירו בעלויות גבוהות בגין קנסות (misconduct costs) או כאלה שיישמו את הגישה המתקדמת.
בנקים עשויים ליהנות גם מהקלות במסגרת הנדבך השני (PILLAR 2) של דרישות ההון וזאת בהתחשב בדרישות ההון הגבוהות שהוטלו בנדבך הראשון, (PILLAR1) ככל שהרגולטור המקומי יחליט שזה מתאים.
עם זאת, יש לזכור שירידות ביחסי ההון כתוצאה מיישום באזל 4 יצטרפו לפגיעה הצפויה ביחסי ההון כתוצאה מיישום כללי החשבונאות החדשים להפסדי האשראי, IFRS 9 - אשר צפויים בממוצע להפחית את יחס הון עצמי רובד 1 של הבנקים באירופה בכ-0.5% (בבנקים בארה"ב היישום של הכללים המקבילים, CECL - צפוי רק החל ב-1.1.2020 כך שעדיין קשה להעריך את ההשפעה הצפויה).
מהן ההשפעות הנוספות על הבנקים?
הבנקים צפויים להשפעות רבות אשר עשויות לשנות אופן התנהלותם, בין היתר בהיבטים הבאים:
- מודלים עסקיים - הבנקים יידרשו לבצע עידכונים מסוימים במודלים העסקיים שלהם כתוצאה מהשינויים בדרישות ההון עבור סוגי החשיפות והצדדים הנגדיים השונים. תחומי עסקים שמקבלים דרישות הון נמוכות יותר עשויים להיות אטרקטיביים יותר, ולהפך. כתוצאה מכך עשויים לחול שינויים בתמחור העלויות של המוצרים השונים.
- מערכות ונתונים - הבנקים יידרשו לבחון כי קיימת תמיכה במערכות האחראיות לחישובים לדרישות החדשות וההתאמות הנדרשות לתהליכים ולמידע. האמור נדרש כדי שהבנקים יהיו מסוגלים לאסוף, לנתח ולדווח את המידע הדרוש לגבי הלווים והחשיפות לצדדים נגדיים אחרים ברמה הנדרשת לחישוב דרישות ההון החדשות. היכן שרלוונטי, בנקים יידרשו לבחון את דיוק הדירוגים החיצוניים והערכות פנימיות לאיכות האשראי, לבצע הערכות לגבי האם החשיפה תלויה באופן בלעדי בהכנסה שמניב הנכס הממומן ועוד. לגבי הסיכון התפעולי, בנקים שכיום אינם מיישמים את הגישה המתקדמת, יידרשו להיערך לקיום מערכת ותהליכים פנימיים שיאפשרו איסוף, ניתוח ודיווח הנתונים אשר נדרשים לכימות האינדיקטורים העסקיים והניסיון הפנימי הנצבר בבנק לגבי אירועי ההפסד. גם הבנקים שיש להם מודל מתקדם לסיכון תפעולי עשויים להידרש להתאמות לאופן החישוב החדש. כמו-כן, הבנקים יידרשו לעמוד בדרישות הגילוי החדשות במסגרת נדבך 3 (PILLAR 3).
- שיקול דעת ויישום מקומי - עדיין קיימת אי-הבהירות בנוגע לאופן היישום של ההוראות החדשות על-ידי רגולטורים במדינות השונות (זאת בדומה לתהליך האימוץ שהתקיים בזמנו בנוגע להוראות באזל III והכללים בנוגע לדרישות נזילות NSFR שלא ייושמו באופן אחיד). ככל הנראה תהיה שונות מסוימת בנוגע לעיתוי, אופן היישום בכל תחום שיפוט והשימוש של הסמכויות שנכללו בנוגע לשיקול דעת מקומי (national discretion).
