האם ניתן לקבל פיצוי על נזק שגרמה שביתה - דוגמת זו שהוכרזה בתמיכה בעובדי טבע? שביתה והשבתה לא יוצרות עילת תביעה במקרה שגרמו להפרת חוזה, ובמקרים מסוימים עובד שובת לא ייחשב כמפר חוזה כלפי המעסיק. עם זאת, במקרים מסוימים, רשאי ניזוק משביתה לתבוע את נזקיו מהשובתים ולעיתים גם ממעסיקיהם.
העיקרון הוא, ששביתה היא זכות חוקתית מהמעלה הראשונה, אבל גם לשביתה יש סייגים מחייבים. שביתה תהיה לגיטימית רק כל עוד היא ממלאת את החוקים וההגבלות שנקבעו. כאשר השביתה חורגת מזכות ההתארגנות והגנה על עובדים, ומקבלת אופי של פעולה בריונית זורעת הרס - נסללה הדרך להגשת תביעה נזיקית.
המקרה הקל הוא כאשר השביתה מוכרזת כבלתי חוקית בידי בית הדין, אם בשל העדר הכרזה על סכסוך עבודה ואם בשל הפרת הוראות של בית הדין לעבודה. אולם גם במקרים בהם השביתה חוקית לכאורה - ייתכן להטיל אחריות נזיקית כלפי מי שנפגע ממנה. זאת, בעיקר כאשר מוכח העדר פרופורציה בין הנזק והפגיעה להם טוענים העובדים השובתים, לבין הנזק שנגרם למשק או לצדדים שלישיים בשל השביתה.
הרעיון הוא, שכשם שלעובד קנויה חרות לשבות, כך גם לאחרים קנויה החרות לעסוק במקצועם (
חופש העיסוק), לעשות שימוש במתקנים שרשויות המדינה מעמידות לרשותם ולקבל את השירותים הלגיטימיים בהם. כאשר קיימת התנגשות בין זכויות שונות, יחליט בית המשפט מה עדיף ומי גובר.
בפסק הדין מרכזי שניתן בסוגיה זו (ע"א 593/81) קבע בית המשפט העליון, שלחרות השביתה יש מגבלות ולשובתים יש חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים (שאינם המעביד) העלולים להיפגע מהשביתה. באותו מקרה נדונה שביתה של קציני הים בצי הסוחר, על-רקע דירוגם ותנאי שכרם. השובתים מנעו מאוניות מכולה לפרוק את מטענן, וגרמה לחברות שונות נזק ניכר. בית המשפט העליון קבע, כי השובתים יכלו לנקוט בצעדים שונים שיצמצמו את הפגיעה בצדדים שלישיים, מבלי לצמצם את השביתה. למרות זאת, בחרו השובתים לנצל עמדה של שליטה על משאבי ציבור - ולכן חויבו לשלם פיצויים על הנזקים שגרמו לחברות.
דוגמאות נוספות למקרים היכולים להכשיר תביעת נזיקין: רופא שמצטרף לשביתה ומשאיר חולה על שולחן הניתוחים, והחולה נפטר. חסימת צומת מרכזית במהלך שביתה, למשך זמן קיצוני, שגורם לצד שלישי לאבד עסקה רבת ערך. אם ביתו של אדם עולה באש, והכבאים אינם נענים לקריאתו לעזרה, בשל שביתה שהוכרזה על-ידי איגוד כבאי האש.
במהלך חופשה הוכרזה שביתת מצילים ותלמיד טבע בים. בית המשפט קבע, שהיה על ההסתדרות לערוך איזון מידתי בין אינטרס השביתה לבין חיי אדם ושלמות הגוף, ולהימנע מגרימת נזק בר צפייה לצד שלישי שאינו מעורב בסכסוך.
מקרה נוסף: נהגי אוטובוס הציבו את האוטובוסים בחניון ההסתדרות ונעלו אותם מבלי לאפשר למעסיק להוציאם משם במשך שתי יממות. בכך מנעו הנהגים מהמעסיק לממש את זכותו היסודית והקניינית על האוטובוסים. בית המשפט חייב את הנהגים בתשלום פיצויים למעסיק.
במקרים כאלו ניתן לתבוע נזק פיצוי על פיזי ישיר (למשל נזק שנגרם למטען שעוכב בנמל בשל השביתה). עוד ניתן לתבוע נזק כלכלי אחר לשביתה (למשל: הפסד שנגרם עקב ייקורה של ההובלה והוצאות נוספות בהן נאלץ לשאת צד שלישי בשל השביתה). בנוסף, ניתן לתבוע בשל נזקים עקיפים: במקרה של השביתה בנמל - יכולים לתבוע בעלי המכולות שנחסמה מהם הכניסה לנמל, יכולים לתבוע מי שהתקשרו בחוזה עם בעלי המטענים וכן הלאה.