אני פועל בתחום ההשקעות מאז 1992. במבט לאחור זה לא מעט שנים. מתוכם מעל 10 שנים כיועץ השקעות פרטי. כמו כולם, מתחילים בלי ידע וככל שחולפות השנים צוברים אותו.
קילומטראז' בשוק ההון שווה המון.
במהלך השנים חוויתי את מפולת השווקים בשנת 1994, 1996, 2001, 2008 וגם התעתוע בשנת 2012. מנגד, חוויתי את תקופות הגאות בשנת 1992, 1996, 1998, 2003, 2009 ועד ימים אלו (ויסלחו לי אלו שימצאו טעות בשנתוני הגאות והשפל שהזכרתי כאן).
אחד הכללים המרכזיים שאימצתי לעצמי עם השנים בא לידי ביטוי במשפט פשוט וברור גם לאלו שאינם בקיאים ברזי שוק ההון:
"אם יש לך חבר שיודע מה יקרה מחר, אני רוצה להיות חבר שלו". לאחר שמאמצים את זה, ניתן לאמץ כלל נוסף: "חכם סיני אמר: עדיף מילימטר מזל מקילומטר שכל".
אוטוטו ניתן יהיה לפתוח את ההתייחסות לשנת 2018.
השווקים הפיננסים בסך-הכל חיוביים מאז המשבר הגדול של שנת 2008. אומנם היו שנים שליליות באמצע אך במבט של 10 שנים לאחור השווקים הפיננסים היטיבו עם המשקיעים.
אני נתקל בלא מעט פעילים בשוק שטוענים ששנת 2018 תביא איתה מפנה שלילי ולו רק בגלל שהשנים שלפניה היו חיוביות. כתבתי וקראתי לא מעט לאורך השנים על אלו שטענו טענה זהה על מחירי אגרות החוב. הן הקונצרניות והן הממשלתיות. הטענה הרווחת הייתה שמחירי אגרות החוב מלאים ונקודת המפנה נמצאת ממש מעבר לפינה והתשואות יחלו לעלות (הווה אומר – שהמחירים ירדו). שנה לאחר שנה "מומחי האג"ח" טעו ומחירי האג"ח עלו והתשואות ירדו. אז מי שאימץ את המומחים הללו כחבר השקעות שיודע מה יקרה מחר קיבל לצערו את השכל אך ללא מילימטר של מזל.
אז מה יהיה בשווקים הפיננסים ב–2018? אני באמת לא יודע את התשובה המוחלטת. אני כן יודע שכמו בכל מפנה שלילי שהיה בשווקים בעבר לא באמת ניתן להתכונן אליו. עם זאת, יכולים לבוא סימני דרך אליהם יש להתייחס. כמו-כן, מחירי מניות מנופחים תמיד יהיו כר פורה להתפוצצות בועה. לטעמי, מחירי המניות כיום אינם במקום הזה.
יש דבר אחד מטריד בתקופה הנוכחית והוא אינו קשור למחירי המניות או לתנועת המדדים בשנים האחרונות: כמעט כולם טוענים את אותו הדבר – הריבית נמוכה ולכן יש מקום לחשיפה מנייתית גבוה. כשכולם צועדים לאותו הכיוון יש מקום לתהיות.
עם זאת, חייבים לזכור – יש מונח שנקרא 'ברבור שחור'. מדובר באירוע שהשפעתו שלילית על השווקים אך לא ניתן בשום פנים ואופן להתכונן אליו או לזהות אותו.
