X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים

אפתח בהתנצלות: מאמר זה נועד אך ורק לפשיסטים ימניים, אוהדי מתנחלים וזוללי שמאלנים. הציבור הנאור והשפוי לא ימצא בדברים אלה מאומה אלא צער ועוגמת נפש, וחבל שיבזבז זמנו בקריאתם.
מאחר שלא הכרתי את יגאל עמיר, את אבישי רביב ואת חבריהם; ומאחר שלא נכחתי בעצרת שבה נרצח רבין – אין לי שום מידע התומך בחשדות בדבר קונספירציה בפרשה קשה זו. לכאורה, אין סיבה שלא לקבל את קביעתה של ועדת שמגר, כי עמיר היה מתנקש בודד, ללא ארגון מאחוריו, וכי הכדורים שירה הם שהרגו את יצחק רבין.
ויותר מכל, אני משתוקק שלא להאמין כי היתה קונספירציה, שבה כנטען – בגרסאות שונות – נטלו חלק שב"כ, שמעון פרס, חברי הממשלה, יועצי תדמית של רבין או אפילו רבין עצמו. ומהי טענת קונספירציה? זוהי טענה כי בפרשה מסוימת התקיימה מערכת-עובדות, שונה מזו המוצגת בציבור כאמת, וכי מישהו לא רק רקח ובישל את מעשה הפשע אלא גם דאג להוליך שולל את הציבור ולהניח לו להאמין בעובדות שאינן אמת. הציבור הנאור, הליברלי והחותר לשלום – כלומר כל אלה שאינם ימניים-מתנחלים-דתיים-פשיסטים-כהניסטים - מתקשה להאמין כי העובדות שקבעה ועדת החקירה אינן האמת, שכן ההשערות האחרות נשמעות לו כסיפור-בדים פנטסטי.
ואולם, מאידך-גיסא, אדם נבון יודע כי יצר לב האדם רע מנעוריו, וכי הכל אפשרי כל עוד אינו סותר את חוקי הטבע. במיוחד חשודים - מראש המשטרה והשירותים החשאיים, בכל מדינה. המשרתים בשירותים אלה בישראל הם, רובם ככולם, אנשים טובים והגונים, אזרחים נאמנים ומסורים ופטריוטים מובהקים. אך המשטרה והשירותים החשאיים בישראל, שמעצם טיבם עוסקים יום ולילה בקושרי-קשר ובפושעים למיניהם, ולצורך חשיפתם של אלה עוסקים בעצמם בתחבולות ובמעשי הטעיה והערמה למכביר, כבר הטעימו אותנו במעשי נוכלות שאיש לא היה מאמין כי יתכנו. הצעירים מאוד שבינינו אינם זוכרים פרשיות אחדות, שללא הכרתן נותר האזרח בבתוליו ובתמימותו, בכל הקשור להכרת יכולתם של אנשי השלטון להפליג במעשי שחיתות והונאה. נזכיר איפוא פרשיות אחדות, על קצה המזלג, ונציין שבכל אחת מהפרשיות הללו התקשה הציבור להאמין כי דברים כאלה יתכנו. תמיד היה מדובר ב"בחורינו המצוינים", שכמובן אין בראשם אלא טובת הכלל.
הפרשה הראשונה, שנודעה כפרשת "עסק הביש", החלה בשנת 1954. צעירים ציוניים בקהיר הונחו ע"י שליח צה"ל לביים פיגועים במוסדות תרבות מצריים הקשורים למדינות המערב, כדי לסכסך בין מצרים ובין מדינות אלו. הצעירים נתפסו ונדונו לשנות-מאסר רבות, ושניים מהם אף הוצאו להורג. שר הביטחון לבון וראש אמ"ן ג'יבלי האשימו זה את זה במתן ההוראה, והסתירה שבין עדויותיהם חוללה משבר פוליטי עצום. זה שנים אחדות טוענת מזכירתו-דאז של ראש אמ"ן, כיום אישה קשישה, כי הונחתה לזייף מסמכים צבאיים סודיים-ביותר וחשובים מאוד, לפני הגשתם לפיקוד הצבא ולממשלה.
פרשה זו אינה ראיה, כמובן, לכך שתיתכן קונספירציה בישראל.
הפרשה השניה התרחשה לפני כ-25 שנה, ובה הואשם קצין צה"ל, עיזאת נאפסו, במעשי פשע שכללו סחר בסמים ואפילו בבגידה. חוקרו היה בכיר בשב"כ, יוסי גינוסר, שהחתימו על הודאה מלאה בכל הפשעים והביא להרשעתו. בית המשפט דחה את טענתו של נאפסו, כי הודאתו הוצאה ממנו בלחץ, והוא נדון למאסר ממושך. חלפו שנים רבות עד שהתברר, כי טענתו היתה אמת וכי יוסי גינוסר "בישל" עבורו - ביודעין ובמתכוון - הודאה במעשים שכלל לא עשה.
כמובן, גם פרשה זו אינה ראיה לכך שתיתכן קונספירציה בישראל.
אותו יוסי גינוסר היה דמות מפתח בפרשה נוספת, שנודעה בכינוי "פרשת קו 300". באותה פרשה התגלה כי מחבלים שנתפסו חיים ושלמים בפיגוע באוטובוס, ואף צולמו כך ע"י צלמי עיתונות, נמצאו לאחר-מכן מתים, כתוצאה מריסוק גולגלותיהם במכות בחפץ קהה, בעודם כפותים. מאחר שחיילים ראו כיצד השניים הוכו בידי תא"ל יצחק מרדכי, קצין צנחנים וחי"ר ראשי באותם ימים, הואשם מרדכי בהריגתם. הוא הודה בהכאתם בראשיהם באקדחו, כדי לחלץ מפיהם מידע בדבר "פצצה מתקתקת" באוטובוס, אך טען כי לא יתכן שהשניים מתו ממכות אלו, וכי מסרם בעודם בחיים לידי אנשי שב"כ. האחרונים הכחישו את דבריו ועמדו על כך שתא"ל מרדכי היה האיש שהרג את המחבלים הכפותים. הגרסאות ההפוכות חייבו הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, שבראשה עמד האלוף במילואים מאיר זורע, אדם שלא היה ספק ביושרו ובהגינותו, ואשר עם חבריה נמנה נציג שב"כ, אותו יוסי גינוסר.
הוועדה שמעה עדויותיהם של חיילים, קצינים ואנשי שב"כ, וקבעה כי אכן תא"ל מרדכי היה האיש שהרג את המחבלים במכות אקדח בראשיהם. תא"ל מרדכי הועמד לדין משמעתי, אך הרמטכ"ל זיכהו. למעשה נעשה עימו חסד ונהגו בו בהקלה רבה, שכן על-פי העובדות שקבעה הוועדה היה מקום להעמידו לדין באשמת הריגה, או לכל הפחות גרימת מוות ברשלנות, דבר שהיה מביא בהכרח לפיטוריו משירות הקבע.
לימים התבררה האמת, שנשמעה בתחילה כעלילת-דם ואיש לא היה מוכן להאמין בה: שני המחבלים מתו כתוצאה מריסוק גולגלותיהם במכות-אבן, בידי אנשי שב"כ שבראשם עמד אהוד יתום, כיום חבר הכנסת. עוד התברר, כי ראש שב"כ ובכירים באותו ארגון רקחו פרשה שלימה של הונאה והעלמה. יוסי גינוסר, שבשעות היום ישב כחבר בוועדת החקירה והשתתף בחקירת העדים, עסק בשעות הערב בהכנת אנשי שב"כ לקראת עדותם, הסביר להם מה אמרו העדים שקדמו להם והדריכם כיצד להעיד למחרת בפני הוועדה שבה היה חבר. הפרשה נחשפה כעבור זמן ע"י שלושה בכירי שב"כ, שמצפונם ייסרם על השחתת הארגון הממלכתי החשוב הזה. שמונת אנשי שב"כ ובהם יוסי גינוסר, שהועמדו לדין בעבירות חמורות, נחונו עוד בטרם הועמדו לצשפט ע"י הנשיא חיים הרצוג שטען כי העמדתם לדין תפגע קשות בשב"כ.
כמובן, גם פרשה זו אינה ראיה לכך שתיתכן קונספירציה בישראל.
ראוי לציין כי מעלליו של יוסי גינוסר לא מנעו העסקתו ע"י ראש הממשלה, אהוד ברק, כיועצו וכשליחו בעניינים פלשתינים, חרף העובדה שגינוסר ניהל עסקים מסועפים ואף היה שותף עם ערפאת ועם הרשות הפלשתינית, בעסקות בהיקף של מאות מיליוני דולרים שבהן גרף רווחים עצומים. נוסף לכך, ידוע כיום מפי שותפו-לשעבר כי גינוסר שימש לערפאת יועץ ומתווך לענייני מטבע וכספים. היועץ המשפטי לממשלה אסר העסקת גינוסר בשירות המדינה, במיוחד בשיחות קמפ-דייוויד עם הרשות הפלשתינית, בשל האינטרס שלו בערפאת ושות', אך גינוסר ואהוד ברק מצאו לבסוף דרך להערים גם על איסור זה: גינוסר הוכנס לשיחות קמפ דייוויד באיצטלה של "חבר המשלחת האמריקנית"...
הקורא כבר יודע את ההמשך: גם פרשה זו אינה ראיה, כמובן, לכך שתיתכן קונספירציה בישראל.
נעבור לפרשה אחרת: הארץ כולה הזדעזעה מגילויה של חבורה שכונתה ע"י המשטרה "כנופיית מעצ", ואנשיה הוצגו כעבריינים מסוכנים שעסקו במעשי פשע למכביר ולמעשה היוו ארגון פשע. הם הורשעו ונדונו לתקופות מאסר ממושכות, על-פי הודאותיהם. חלפו כעשרים שנה שבהן בילו במאסר, ואחד מחוקריהם, שמצפונו ייסרו, גילה לציבור כי ההודאות הוצאו מהמורשעים במכות, בעינויים, בהשפלה קשה ובלחץ, וכי החוקרים ידעו שלא היתה בהן אמת. גילוי זה הביא לעריכת משפט חוזר, שבו הודיעה התביעה כי אין בידיה ראיות, הנאשמים זוכו ואף שולמו להם פיצויים על שנות המאסר שריצו בהיותם חפים מפשע.
אם הפרשיות הביטחוניות שסקרנו לעיל אינן מהוות ראיה לכך שתיתכן קונספירציה בישראל, ברור כי הדבר נכון שבעתיים בפרשה "פלילית" זו.
בימים אלה התברר כי ועדת שמגר, ואפילו התובעת במשפטו של יגאל עמיר, לא ידעו כי בחולצתו של רבין – שעל-פי כתב האישום נפגע בגבו בשני כדורים שנורו מאקדחו של עמיר – נמצאו שלושה חורים. ועדת שמגר קבעה כי עמיר ירה שלושה כדורים, אך אחד מהם פגע במאבטח יורם רובין. אומנם יתכן שצודק הפתולוג ד"ר יהודה היס, הטוען כיום כי החור השלישי בחולצה נגרם ע"י סיגריה בוערת או בדרך אחרת שאינה ידועה לו; ואומנם יתכן כי אפילו ראש הממשלה היה עשוי ללבוש בציבור חולצה שיש בה חור, עקב דלות שכרו ומאחר שידו אינה משגת קניית חולצות, או מאחר שהוא ואשתו לא הקפידו בלבושו. ואולם, תמוה מאוד מדוע החור השלישי המסתורי הזה לא הובא לידיעתה של ועדת החקירה בראשותו של השופט שמגר, שכנראה לא טרחה לבדוק את הראיות החפציות, מה גם ששר הבריאות אפרים סנה, רופא-מומחה במקצועו, שנכח בבית החולים ואפילו בניתוח שלאחר המוות – בניתוח כזה נבדקים תחילה בגדי המת ונרשם כל דבר חריג הנראה בהם – הודיע לציבור כי רבין נרצח בשלושה כדורים.
אך, כמובן, כל אלה אינם משכנעים כי בחורינו ופוליטיקאינו המצויינים מסוגלים לקונספירציה.
ספקות קשים, שעד היום לא פוזרו ואשר לא נמצא להם הסבר, התעוררו בקשר לרואה החשבון רוני קמפלר, אשר צילם את ראשית הרצח במסרטת וידאו. דבריו בתקשורת העלו תהיות קשות, והתייחסותה של ועדת שמגר אל עדותו ממש לא-תיאמן. לדבריו, הוא היה חסר ניסיון בהסרטה ושאל את המסרטה מידידו - אך לא הסביר, ולא נשאל ע"י הוועדה, מה טעם מצא דווקא בצילום אותו אירוע. עד רגע הרצח כילה חלק ניכר מהסרט, בהנעת המסרטה הלוך ושוב ללא תכלית, מגרם המדרגות אל יגאל עמיר, שעמד בפינה חשוכה ליד העציץ הגדול ולכאורה היה אלמוני בעיניו. אם קמפלר היה צלם תמים, מה עניין היה לו באותה עת במדרגות הריקות ובאלמוני?. באותה שעה היה זה המקום המשעמם ביותר בעולם, שהרי לכאורה לא יכול לשער כי בתוך דקות אחדות ירצחו שם את ראש הממשלה, והפעילות המעניינת התרחשה דווקא בעברו האחר של בניין העיריה: ההמון, הנאומים והשירה. תחושתו הרעה, לדבריו, בדבר כוונותיו של האלמוני, לא בוטאה במעשה כלשהו, לכל הפחות פניה לשוטר, וקמפלר אינו נבער-מדעת אלא רואה חשבון.
קמפלר המשיך בצילום גם בתחילת הירי, אך לפתע "צלל" אל מאחורי המעקה והצילום נקטע. הסברו, כי הסתתר לשמע היריות, אינו מתקבל על הדעת: קשה להאמין שהבחין בקולות של יריות-אקדח שנורו ע"י עמיר, שעמד וגבו אל קמפלר, בהמולה הרבה ששררה במקום וממרחק של עשרות מטרים, והירי נשמע באוזניו - אם בכלל - כירי "קפצונים" קלוש ולא כאיום על חייו. יתר על כן, קמפלר החביא את הסרט במשך כחודש וחצי, ללא הסבר סביר, מה גם שהכחיש כי העלים עדות כה מרעישה בשל שיקול מסחרי. חרף התמיהות הללו, לא נחקר שתי-וערב ע"י הוועדה ולא הועמד לדין על העלמת ראיה חשובה, אלא זכה בשבחי הוועדה ודבריו התקבלו על-ידה כעובדות מוצקות.
גם פרשת קמפלר אינה הוכחה להיתכנות קונספירציה. מה, נפלנו על הראש?.
נסיים באזכור פרשיה רחוקה, שהתרחשה בגרמניה של היטלר. לא היה לכך כל קשר אל רדיפות היהודים, והדברים אירעו שנים לפני השואה. היטלר עלה לשלטון ב-30 בינואר 1933, אך מפלגתו ובני בריתה לא זכו ברוב מוחלט ברייכסטאג (הפרלמנט הגרמני), ולכן נזקקו לשיתוף מפלגת המרכז בקואליציה. הקומוניסטים היו לא רק שנואי נפשו של היטלר, אלא גם מתחריו על השלטון בגרמניה והוא ראה הכרח במיגורם. הוכרזו בחירות נוספות, שנועדו להיערך בתחילת חודש מרס. בסוף פברואר גילו הנאצים קומוניסט הולנדי מטורף למחצה, מרינוס ואן דר לובה, שהכריז בבית מרזח כי בכוונתו לשרוף את הרייכסטאג. מתנקש מוצהר זה היה עבורם מציאה גדולה, ובפקודת גבלס וגרינג עודדוהו לבצע את זממו. בשעת ערב, כאשר ואן דר לובה השוטה בא אל בניין הרייכסטאג ללא חומרי הצתה וניסה להדליק אש, באו לשם בחשאי גם אנשי ה-ס.א. בהנהגת מפקדם בברלין והציתו דליקות רבות בבניין, שעלה באש בשריפה עצומה. ההולנדי נתפס כמובן, הודה בשריפת הרייכסטאג, הועמד לדין והוצא להורג. נשיא גרמניה המזועזע, הפילדמרשל הינדנבורג, שלא ידע על אודות הקונספירציה, עשה את שהנאצים ציפו כי יעשה: הוא חתם על צו שביטל חלקים חשובים של החוקה ובעיקר את זכויות הפרט, את חופש העיתונות ואת זכות ההתאגדות והאסיפה. אלפי קומוניסטים נאסרו, ומיליוני גרמנים שוכנעו כי נרקם קשר קומוניסטי לביצוע פעולות טרור ולמלחמת אזרחים. איש לא היה מאמין בעובדות שתוארו כאן, אשר נחשפו רק לאחר מפלת גרמניה וחשיפת מסמכיה ברבים. בבחירות, שנערכו שבוע ימים לאחר שריפת הרייכסטאג, גדל כמובן כוחם של הנאצים - אם כי לא במידה שהללו ציפו לה.
אזכור פרשה זו לא נועד להשוות חלילה מישהו בישראל להיטלר או למי מכנופייתו, וכמובן לא נועד להשוות את שב"כ שלנו ל-ס.א. כאשר מתעלמים מההקשר הנאצי המכביד והמטעה, שאינו רלוונטי כאן, אין זה אלא סיפור על פוליטיקאים מושחתים ועל עושי-רצונם מקרב השירותים החשאיים, שהרחיקו לכת ברמיסת האמת והדמוקרטיה לצורך קידום אינטרסים פוליטיים. בעשותם זאת, היו מוכנים לראות בהרשעתו ובהוצאתו להורג של עבריין זעיר שכלל לא היה אשם בתוצאה הקשה, ובכך היו "צנועים" לעומת יוסי גינוסר וחבריו, שהיו מוכנים לראות בהרשעת תת-אלוף בצה"ל לשווא בהריגה, ובסילוקו משורות הצבא.
כדרכנו, אנו משוכנעים כי גם אלה אינם ראיה לכך שהיתה קונספירציה בפרשת רצח רבין, וייתכן שוועדת שמגר צדקה לחלוטין במסקנותיה (טענותיו של הח"מ בדבר כשלים חמורים שהתגלו במינוי חברי הוועדה, באופן פעולתם ובמסקנותיהם, נוסף לתמיהות שהוזכרו כאן, הן עניין למאמר נפרד). העדויות המוזרות המתפרסמות בתקשורת, מפי רופאים שונים שטפלו ברבין, היודעים לספר גרסאות שונות על אודות הטיפול הנאות או השגוי; הראיות על כך שרבין הגיע לבית החולים בניידת טיפול נמרץ ולא במכונית השרד שאליה הוכנס במקום הירי, וכי הגיע אל "איכילוב" 21 דקות לאחר שנורה במרחק של דקת נסיעה משם; טענתה של דליה רבין, כי אנשי שב"כ שהסיעו את אמה לאה אל מטה שב"כ לא התקשרו עם איש במהלך הנסיעה, דבר שהחשידם בידיעה כי מדובר בתעלול מבוים גרידא; העדויות הברורות על צעקות "סרק, סרק", שעליהן העידו בוועדה רבים ובהם גם לאה רבין, ואשר לא נמצא להן הסבר בדוח הוועדה; והידיעה שפורסמה זה-עתה, בדבר דרישתו של מי שכיהן באותם ימים כראש המחלקה לאבטחת אישים בשב"כ, לחקור את המידע שפורסם – כל אלה מחייבים כי יסולקו הצידה דווקא המתנגדים לחקירה נוספת.
יש הטוענים כי גם כבודו של ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין, מחייב גילוי האמת המלאה והמדויקת בפרשת מותו ונסיבותיה. אך כאמור, ידוע ונחרץ מראש ע"י השפויים שבינינו כי לא תיתכן קונספירציה בפרשת רצח רבין, וכי כל הטוען אחרת זקוק לאשפוז כפוי ודחוף. תום שגב ב"הארץ" אף כתב מאמר בנוסח "יאללה, לכו לחקור כדי לסתום את פיותיהם של המטומטמים הטוענים קונספירציה", ואט-אט מתגלים בעיתונות שפויים נוספים כמוהו, נדיבי-לב שכמותם כלפי הציבור המוכה שגעון קונספירציה.
כאמור, אלו הן רק מחשבותיו של פשיסט ימני, אוהד מתנחלים וזולל שמאלנים, ותמיד אפשר להסיח את הדעת בצעקות כי הוא משווה את רבין ואת פרס לנאצים. כמובן, אין צורך לבזבז את הזמן על מבלבלי-מוח שכמותו, ועלינו לדהור הלאה. נמשיך בהנהגתו של שר ביטחוננו, שאמר אתמול כי תמיד התנגד להסכם בדבר ציר פילדלפי, חודשים ספורים לאחר שנאם בכנסת והפליג בשבחו של ההסכם. הרי גם ציון עובדות אלו מהווה ראיה לאי-שפיות מסויימת.

תאריך:  04/11/2005   |   עודכן:  04/11/2005
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלעזר לוין
מאות מבטחי משנה מתכנסים מדי שנה בעיר הגרמנית השלווה, כדי לקבוע את גובה פרמיות ביטוחי הרכוש לכל העולם
ד"ר יוסף מריומה
את התשובה המשפטית, החוקית, והמוסמכת לכך נתנה כב' השופטת צילה צפת, מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, ממש בימים אלו
מנשה ברק
שלא כמו מלכים ורוזנים בחו"ל, מנהיגי ישראל, ובראשם בן-גוריון, לא הזדקקו מעולם לארמונות פאר וכיכרות כדי להוכיח לעם כי הם השליטים ומקבלי ההחלטות    אל לנו להתפעל מארמונות ווידזור ובקינגהם. הפאר שבהם מצביע על עובדה אחת - חולשה ופחד של היושבים בהם
נרי אבנרי
סביב רצח רבין עומדות יותר מדי שאלות קשות ומטרידות    הספקות מכרסמים ולא יעזור הטיוח    הגיעה העת להוציא את האמת העירומה לאור ולקבוע אחת ולתמיד מה באמת קרה שם בכיכר
עו"ד יראון פסטינגר
עו"ד הארייט מיירס לא זכתה להגיע לבית המשפט העליון בארה"ב משום שלא היתה אנטי אקטיביסטית דיה. כאן בישראל לא תגיע פרופ' רות גביזון הנערצת לבית המשפט העליון משום שאינה אקטיביסטית דיה בעיני אנשי בית המשפט העליון    זה ההבדל: בישראל די בווטו של נשיא בית המשפט העליון כדי לפסול מועמד שבעיניו אינו אקטיביסט דיו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il