בית "בני ברית" ברחוב קפלן תוכנן על-ידי האדריכל והמהנדס יצחק יהושע גוירצמן תושב תל אביב (1991-1920), מי שתכנן מספר פרויקטים נוספים ברחבי הארץ. בשנות ה-50 נענתה עיריית תל אביב לבקשת ארגון "בני ברית" להקצות לו שטח ליד "הקריה" להקמת בניין שישמש "מרכז אזורי של הארגון" בתל אביב. בשנת 1959 אישרה ועידת "בני ברית" העולמית שנערכה בניו-יורק את התוכנית להקמת הבניין, והקציבה להקמתו, 250,000 דולר מכספי הארגון. "בני ברית" למי שאינו יודע, הוא ארגון חברתי יהודי שנוסד בניו-יורק ב-1843 ומונה כיום עשרות אלפי חברים ב-60 מדינות והוא אחד הארגונים היהודיים הגדולים בעולם. טקס הנחת אבן הפינה לבניין נערך ביום רביעי 20 בינואר 1960 בנוכחות ראש העיר מרדכי נמיר. לרגל הנחת אבן הפינה לבית בני ברית ברחוב קפלן נערכה באותו יום בערב, בהיכל התרבות בתל אביב, עצרת חגיגית של "בני ברית" במעמד השר בלי תיק אבא אבן ושגריר ארצות הברית בישראל אוגדן ריד. עמיקם גורביץ קרא את מגילת היסוד ובחלק האמנותי הופיעו הפסנתרן מנדי רודן, השחקן שמעון פינקל, מקהלת רינת ועוד. הבנייה נמשכה למעלה משלוש שנים. ביום שלישי 17 בדצמבר 1963 בשעות אחר-הצהריים, במלאת 120 שנה להקמת ארגון בני ברית העולמי, נחנך הבניין במעמד חבר הכנסת דוד בן-גוריון (ראש הממשלה היה אז לוי אשכול) מרדכי נמיר ראש עיריית תל אביב, הרב הראשי לתל אביב הרב איסר יהודה אונטרמן, הנשיא העולמי של מסדר בני ברית לייבל כץ, חברי כנסת ראשי רשויות מקומיות וכ-1,500 חברי בני ברית מוזמנים. בנאומו בטקס קרא בן-גוריון למסדר "בני ברית" לחייב כל אחד מחבריו לאמץ משפחת עולים כדי לסייע להם בפתרון בעיותיה ולקרבה לחיי היצירה במדינה וכן לחייב כל אחד מהחברים בעלי היכולת להעניק מלגה אחת כדי לאפשר חינוך תיכון גבוה לילדים העניים". בנין בית בני ברית ברחוב קפלן השתרע על שטח של 15,000 מ"ר ובו שלוש קומות - קומת קרקע, ומעלייה שתי קומות שכללו אולם מרכזי גדול בין קרוב ל-1,000 מקומות ישיבה, 6 אולמות קטנים יותר לחדרי ישיבות ואירועים קטנים יותר, ספריה, ובין המפלסים חיבר גרם מדרגות מרשים שהיו בחלק הצפוני מזרחי של הבניין. הכניסה הראשית לאולם הייתה דרך רחוב קפלן אולם בהמשך נסגר שער הכניסה ברחוב קפלן והכניסה הראשית לבניין הייתה דרך רחוב חיים לסקוב. על קיר חזיתו המערבית של הבניין הודבק-הוצמד תבליט של מנורת שבעת קנים. שהיא הסמל של ארגון בני ברית.

אירועים ציבוריים ופרטיים

במשך השנים שימש הבניין לאירועים ציבורים ופרטיים, אירועים חברתיים, אירועי צדקה, חוגים והרצאות, תערוכות, כינוסים ימי עיון, כינוסי מפלגות מסיבות חתונה ובר מצוה ועוד. הנה כמה דוגמאות לאירועים שנערכו במקום: בינואר 1964 זמן קצר לאחר חנוכת הבניין נערכה במקום בחסות משרד החוץ תערוכת "אפריקה אמנות ופולקלור" בה הוצגו מוצגים שנאספו מ-20 מדינות באפריקה. מחירי הכרטיסים לתערוכה היו: 2 לירות לבודדים, 1.25 לירות לסטודנטים וחיילים ו-75 אג' לקבוצות בני נוער. התערוכה הייתה פתוחה גם בשבת אולם בשל בקשת חוגים דתיים. נמכרו כרטיסים בימי חול בלבד בכניסה לאולם. ב-2 במאי 1965 נערך בבית "בני ברית" "ערב יובל מוקדש למשורר אברהם ברוידס במלאת 40 שנה לעבודתו הספרותית". בינואר 1965 נערך בבניין תערוכת "לנו ולבנינו" שאורגנה על-ידי ועד ההורים המרכזי בתל אביב בחסות ראש העיר מרדכי נמיר וסגן שר החינוך אהרון ידלין. בנוסף לאירועים ציבורים נערכו במקום גם מסיבות פרטיות ומשפחתיות, כך למשל מופיע בעיתונות דאז דיווח כי ב-1965 נערך באולם בני ברית טקס בר מצוה של "אברהם בנם של צילה ומנחם פלדי בהשתתפות יו"ר התנועה מנחם בגין וראשי סיעת תכלת לבן בהסתדרות העובדים הלאומית". באולם בני ברית נערכו חוגים והרצאות רבים. כך למשל ב-27 באפריל 1965 נפתח ב"בית בני ברית" קורס לעיתונאי ספורט ש"מטרתו להקנות הכשרה עיונית ומעשית" הרשמה לקורס התבצעה "במשרדי בית הספר בבני ברית רחוב קפלן טל. 222830". ב-20 בנובמבר 1967 נערכה בבניין תערוכת עיצוב המוצר בחסות משרד המסחר והתעשיה ואילו במאי 1968 נערך במקום מפגש קבוצת מחנכים מטעם מחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי עם ד"ר עדה אברהם. אולם בני ברית ברחוב קפלן בתל אביב שימש גם לעריכת מופעי תרבות ובידור וכן להצגות ילדים.

סערת הרפורמים ב"בית בני ברית"

בינואר 1966 השכיר מנהל בית "בני ברית" את אחד האולמות בבניין לחוג ליהדות מתקדמת (רפורמים) ואלה קיימו באולם תפילה והודיעו כי בכוונתם לקיים במקום מניין תפילה קבוע. בעקבות כך פרצה סערה ציבורית. חוגים דתיים פנו ל"בני ברית" למנוע השכרת המקום לחוג היהדות המתקדמת, אנשי בני ברית הודיעו כי לא ידעו על כוונת הרפורמים לקיים במקום תפילה ומנין קבוע וכי השכרת האולם היא חד-פעמית וכי להבא יסרבו להשכירו לאנשי החוג ליהדות מתקדמת. הנושא הועלה בדיון בישיבת הממשלה וזו הוציאה הודעה הקוראת לאפשר חופש דת וקיום תפילות בלי הפרעה לכל זרמי היהדות.

סופו של הבניין

מזה שנים לא מעטות עמד בית בני ברית שומם ברובו (פעלו בו כמה משרדים של בני ברית) והפך יעד לציירי גרפיטי שעיטרו את קירותיו החיצוניים בציורי גרפיטי. בשנת 2008, נאלצו אנשי "בני ברית", בעקבות חובות ארנונה שהצטברו, להעביר את הנכס לידי עיריית תל אביב. לאחר הליכים משפטיים שהסתיימו בפשרה, נתנה עיריית תל אביב לארגון משרדים במתחם שרונה הסמוך. בינואר 2018 הוחל בהריסת המבנה. ועל חורבותיו שוכן כיום חניון .אולם נראה כי המגמה בשלב מאוחר יותר להקים במקום עוד מגדל לתפארת כאילו אין די במגדלים באזור. הריסת המבנה היפהפה והאיכותי הזה שמצבו הפיזי היה יחסית טוב, והיה ניתן לנצלו למקום אירועי תרבות עבר לסדר היום ולא עוררה מחאה ציבורית משמעותית. פניתי לדוברות עיריית תל אביב-יפו ושאלתי מה צפוי להיבנות במקום וזו תגובת העירייה: "מגרש בני ברית הינו בבעלות עיריית תל אביב-יפו והקרקע הינה בייעוד בעל אופי ציבורי. העירייה בוחנת חלופות רלוונטיות לשימוש במקום, כאשר בינתיים לאחר ההריסה יוכשר במקום חניון עירוני ציבורי שיכלול עשרות מקומות חניה ויופעל על-ידי אחוזות חוף".