התופעה המסואבת של הלשנה של יהודים על בני עמם בפני הגויים, חוזרת (היום בסגנון שונה אך אותו העקרון של הלשנה), כשהמניע הוא ברור: רצונם של היהודים (אז, בשנות ה-40) להיפטר מהחומר האנושי הלאומי, שהתעקש לגרש את האנגלים מהארץ, ולהביא לביסוס מעמדם בעיני השליט הזר, ובהמשך להקמת מימסד נקי מכאלה.
מאיר פעיל היה מסתובב אז ברחובות ירושלים עם נבוט/אלה לירכו, עימה היה מכה באלימות את אלה שתפס בטרם הסגירם, ומתגאה במעמדו כראש היחידה להסגרת יהודים לבריטים.
טדי קולק לא הסתפק בהלשנה על פרטים בודדים. יום אחד הוא שלח ל
וינסטון צ'רצ'יל רשימה של שמות 1,000 חברי אצ"ל ולח"י, ביניהם הסטודנט למשפטים, ולימים נשיא בית המשפט העליון
מאיר שמגר, שכולם נשלחו לכמה שנים מאסר בכלא גילגיל בקניה שבאפריקה. צ'רצ'יל היה כה המום מ"ההישג" הזה, שטרח לצאת באמצע ישיבת קבינט המלחמה על-מנת לשלוח מברק תודה במילים "THANK YOU FOR THE LOVELY GIFT".
פלוגות המחץ לתפיסת אנשי המחתרות (שבזכות פועלן עזבו הבריטים את הארץ, כמו פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים וכך הוכרזה עצמאות ישראל), עמלו ללא הרף כדי ליצור ארץ ישראל נקיה מחומר אנושי שלא תאם את הקונספציה שלהם. וכעת, בזמנים הקשים ביותר לישראל מבחינה ביטחונית, כשלימינה עומדת בעיקר רק ידידתה האמיתית - ארה"ב, עמלים קשות (בעזרת כספים המגיעים מאיחוד מדינות אירופה שונאות ישראל), ארגונים יהודים ישראלים הטורחים לקעקע את זכותה של ישראל לעמוד על חייה, להילחם בטרור ולאפשר לאזרחי ישראל להמשיך לשכון בביטחון במולדתם.
ארגוני "יש דין", "רופאים לזכויות אדם", "שוברים שתיקה", עושים יד אחת כל שביכולתם על-מנת לשבש כל פעילות ביטחונית לסיכול הטרור. הסקופ של אריאל כהנא ב
ישראל היום חושף לראשונה קבל עם ועדה, מה שרבים ידעו אך על זה לא דיברו: השטינקרים חותרים נגד קיום המדינה. לטענת ארגונים אלה, "מערכת המשפט של ישראל אינה מסוגלת לחקור כראוי פגיעות בלתי חוקיות של חיילים בתושבים פלשתינים". בכך, הם מעניקים לבית הדין הבינ"ל בהאג את הזכות להתערב בחקירות בנעשה באדמיניסטרציה הצה"לית. מה שמצלצל כה מוכר מסיפור מימי בית שני. זוכרים את ריב האחים הורקנוס ואריסטובלוס, ששניהם רצו להיות המלך של יהודה, ולכן פנו לקיסר הרומי שיפשר ביניהם? וכיצד הסתיים הריב? הוא בחר בחלש ביניהם, העמיד נציב מטעמו, ובכך סלל את הדרך לכיבוש רומא את יהודה ובהמשך - את חיסולה.
המלשנות כנראה קיימת בכל הדורות. טיפוסים נאלחים שונאי עמם, ארצם, שורשיהם ואמונתם - תמיד יהיו. אך הפעם הגדילו עשות חוגי השמאל, שדעתם נטרפת עליהם מהעובדה שרוב העם הוא יהודי לאומי, שממשיך את המסורת של ארבעת אלפים שנה מאז הוקם הקשר בין בורא עולם לאברהם, כשהבטיח לו את הארץ המובטחת, בתנאי שיהיו ראויים לכך. לכן נוצרו סיסמאותיהם לדרישה לדמוקרטיה (מבחינתם - להחליף את שלטון הרוב הימני ולהחזיר את המיעוט השמאלני לשלטון ממנו ינק 70 שנה).
האנטישמיות לא תמות
לשם ביצוע משימתם, הם מציעים לנשים פלשתיניות לצלם כל אירוע ביטחוני בישוביהם, כך שחיילים וקצינים שיעמדו בפני חקירות שתיסגרנה יצטרכו לעמוד בשנית בפני ערעורים לבג"ץ, מגן הערבים. כמו-כן, הם מציעים להכשיר באופן שוטף אנשי צוות ומתנדבים לצורך ביצוע המשימות. כך הם מבקשים על-ידי פרויקט זה, ליצור לחץ מדיני על ישראל, מה שמהווה למעשה לוחמה משפטית כנגד ישראל מצד
האיחוד האירופי והממשלות הממנות את הפרויקט.
בה בעת, מקווים אנשי השמאל, שלאחר שכל המסתננים יקבלו זכויות אזרחיות כאן, וקרוב לוודאי שהם יהיו אלה שיבחרו בקלפי עבור מיטיביהם, יפי הנפש, יוכלו לשנות את המצב הפוליטי. הודות ליבוא האפריקנים המאסיבי שכבר ממלאים שכונות שלמות בערים רבות, מקווה השמאל להרחיב את מספר מצביעיו, ולהגיע לשלטון מחדש, גם תמורת שינוי זהותה של ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. הם פועלים חזק מכל הכיוונים למען ערעור כוחו של צה"ל, מה שעלול לקרב את התמסמסות ישראל בין הישויות הערביות השונות מימין, מדרום-מערב ומהצפון. עם זאת, הם מדמיינים לעצמם שהערבים אי-פעם יסכימו לאפשר ליהודים להישאר עצמאים במדינונת קטנטונת שברחוב שיינקין ומסביב לתל אביב. אשליות.
האנטישמיות כנראה לעולם לא תמות. עצם קיומנו כאן הוא לצנינים בעיני הגויים, בדיוק כפי שהיהודים היו לצנינים ולמושא לפוגרומים וטבח במשך מאות שנים ברחבי אירופה. דווקא משום כך, על המדינה לאזור את כוחותיה ולהוציא מחוץ לחוק את כל הארגונים החותרים תחת קיומה. האופי הרחום של היהודי באשר הוא, הבא לידי ביטוי בעודף הומניות, הוא שעלול להביא עלינו את הקץ.
