ראיתי את הסרט הצרפתי "המלים הפשוטות" בקולנוע בתל אביב והוא מצא חן בעיני, למרות שזכה לתגובות בינוניות מן המבקרים. אולי איננו מן הגדולים בסרטים, וגם עלילתו, מסתבר, איננה חדשה, ובכל זאת הוא משעשע, עשוי היטב ובעיני זכה ליחס מיוחד מכיוון שהוא מזכיר לי את המצב בישראל.
גיבורת הסרט, ניילה סאלח (קמליה ג'ורדנה), גדלה בפרברים של פריז, בשכונה שרוב תושביה מהגרים ערבים כמוה. תמיד חלמה להיות עורכת דין והצליחה להתקבל לאוניברסיטה למשפטים המובילה בפריז. היא מאחרת לשיעור הראשון ונתקלת בפייר מזארד (דניאל אוטיי), פרופסור חד לשון ופרובוקטיבי שמעליב אותה בגלל מוצאה, המראה המוזנח שלה והאיחור לשיעור. הוא עולב בשפתה, בשמה ובמראה שלה. עלבון גזעני.
בעקבות תלונות של סטודנטים אל נשיא האוניברסיטה, נאלץ הפרופסור לקחת את ניילה וללמד אותה בשיעורים פרטיים את הדיבור, הנימוסים ותרבות הוויכוח הצרפתית. זאת, על-מנת שלא יגורש מן האוניברסיטה. בעקבות ההדרכה האישית, היא זוכה הסטודנטית המרושלת בתחרויות ויכוח ארציות ומגיעה למקום הראשון. הפרופסור, עם זאת, אינו מחזיק עוד בדעתו הגזענית.
הוא מלמד את ניילה על החשיבות של ההופעה ושל הדיבור המרשים, לעומת האמת, שעלולה להיות שונה לחלוטין. ניילה לומדת להציג את המלים והנאום, בלי קשר וחשיבות אם זה נכון ומדויק. בקיצור, פיגמליון. זאת דמות אגדית מן המיתולוגיה היוונית. פּסַל, שהתייאש מנשים, החליט לא לשאת אישה. מדמותה של אפרודיטה יצר פסל יפהפה משנהב של גלתיאה. בשלב מסוים, התעורר הפסל לחיים והוא משל לנבואה שמגשימה את עצמה. ברנרד שאו כתב את המחזה הנודע הזה. הפרופסור בסרט לימד את הסטודנטית שלו לצאת מן השכונה אל ההשכלה.
מכיוון שהסרט עשוי היטב - נהניתי. ובכל זאת, מדוע אני מלביש עליו את המצב בישראל? כאן נכנסים דבריו של הנשיא, ראובן ריבלין, שיש לי הערכה רבה אליו. באחרונה אמר הנשיא כי בישראל ארבעה שבטים והעוינות ביניהם גוברת. ישראל מורכבת מדתיים, חילונים, חרדים וערבים - ארבעה שבטים שחיים בפחד וללא שפה משותפת. אני מרגיש היטב את הכעסים בין המגזרים השונים בארץ, שמגיעים עד כדי פחד מצד אחד ושנאה מצד שני. בסרט ראיתי בעליל את שנאתו של הפרופסור המורם מעם אל הערביה מן הפרברים. כן, זאת פשוט שנאה. מוכר לי. בסרט, הוא מתגבר על שנאתו ועל פחדו ומגיע ליחס אנושי חם לסטודנטית.
ספר שני בחינם
עמדתי בחנות ספרים ולקחתי את הספר "הטנק" מאת
אסף ענברי. קבלתי עליו המלצה חמה, וידעתי שאם לא אקרא אותו, בפגישת הבוקלאב הבאה לא יהיה לי מה לומר. אחרי שבחרתי את הספר (98 ש"ח "בלבד"), אמרה לי המוכרת שאני יכול לבחור ספר נוסף. חינם. יש להם מבצע "אחד פלוס אחד". עמדתי תוהה לפני דוכן הספרים ולא ידעתי מה לקחת. ראתה אותי לקוחה אחרת, שגם בידה היה כבר ספר והיא הציעה: מה דעתך, שניקח את שני הספרים במבצע? קפצתי על המציאה וכל אחד מאיתנו שילם חצי מחיר. היה כדאי.
