סוד כמוס בתעשיית הטלוויזיה הוא כמה כסף גובים "הכוכבים" השונים עבור הסכמתם להשתתף בשעשועונים ולפי איזה קנה מידה. למשל: כמה ממון נכנס לקופתם של אייל גולן ושל
אביב גפן וכמה גובה "הבוררת"
מירי מסיקה, כמה משלמים לכוכב אברי גלעד, כמה עולים השפים
יוסי שטרית, השף
חיים כהן, השף המזוקן אסף גרניט, שף המידות הגדולות מושיק רוט והשפית
מיכל אנסקי. וגם: כמה זוזים זורמים לארנקיהם של המשתתפים הקבועים בתוכנית הסאטירית "גב האומה" כמו
אורנה בנאי ו
עינב גלילי, "המוביל בראש"
ליאור שליין או המקועקע
עידו רוזנבלום. בקיצור: לא להידחף. איש איש ותשלומו. וכנראה שיש מקום וממון לכולם.
אני מניח שרבים וטובים מאמינים שהכוכבים מגיעים להופעות הטלוויזיוניות כדי לחשוף את עצמם לעיני הציבור הרחב על-מנת שרבים יגיעו אל שולחנם והפדיון יגדל בהתאם. אבל לא זה המצב. כל אחד מהכוכבים האלה, ולא רק בתחום המזון, נוהג להסדיר את הופעותיו באמצעות סוכן. כך ש"שרשרת המזון" מתארכת והציבור הרחב המבקש לחזות בכוכבים נאלץ לשלם כדי לגשר על הפערים.
כמה באמת עולים הכוכבים, את זה אפשר לגלות לקראת ימי חג ומועד כאשר מתפרסמות בציבור מודעות המספרות כמה דורשים עבור הופעה קצרה. מסתבר שהמדובר ברבבות שקלים. אם לוקחים בחשבון את עובדה שהכוכב-אמן יכול להופיע 3-4 פעמים בערב. מסתבר כי הממון הזורם לכיסו מגיע למאות אלפי שקלים בערב אחד. לא לחינם אנו רואים את החברים האלה נוסעים במכוניות פאר חדישות אוספים מכוניות ענתיקות וגם נשים מדגם חדיש, מתוצרת הארץ או מחו"ל, ומתגוררים בווילות מהודרות. ואם הם מופיעים בקיסריה מספר פעמים בשבוע מגיעות ההכנסות למיליונים. נכון שהמדובר בזמרים, קומיקאים ואומני במה אחרים. השפים מרוויחים לא פחות אך בדרך שונה. הם פותחים מסעדות בחו"ל שעלות הארוחה בהן נמדדת כמעט כמשקלה בזהב.
בקיצור: כדאי להיות שף מצליח בעיקר כזה שמסוגל לגבור על יצרו ולא לזלול עד התפקעות. כך או כך מדבר אחד יש להיזהר: לא ליפול למלכודת של מס הכנסה.