X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
אורלי ריינר. מקבילית המוחות [צילום: מכון ויצמן למדע]
שיעור מוחות
מהנדסת תגליות בתלת-ממד
ממבנה מוח דמוי אגוז מלך למבנה מוח מיניאטורי דמוי פיתה. שיטה ישראלית חדשנית לגידול מוחות אדם מיניאטוריים, פותחה במכון ויצמן, כדי לדמות את המנגנונים הפיזיקליים והביולוגיים, אשר גורמים להיווצרות קפלי המוח

מימוש דורש הקרבה
"חקר המוח כיום הוא כר משחקים חדש ואולי אינסופי. אני סבורה שכל אדם צריך לממש בצורה הטובה ביותר את הפוטנציאל שלו. המימוש הזה דורש הקרבה, ולא כל אחד מוכן לוויתורים כאלו. כאימא חשתי לא פעם רגשות אשמה כי לא תמיד הייתי עם הבנות שלי. בסיכומו של דבר הבנות שלי אמרו לי, 'אולי לא היית כל הזמן אבל היית ברגעים החשובים' ואמירה כזאת היא מעודדת"

גישה חדשנית לגידול מוחות אנושיים מיניאטוריים מתאי גזע עובריים, אורגנואידים, פותחה על-ידי מדעני מכון ויצמן למדע בהובלתה של פרופ' אורלי ריינר. באמצעות שיטת קרצבורן העושה שימוש במנגנונים פיסיקליים וביולוגיים, ניתן היה לשנות את מבנה האורגנואיד. המבנה המוחי החדש אפשר למטב את הצפייה והמעקב התלת-ממדים אחר התפתחות קפלי המבנה דמוי מוח בתהליך הצמיחה, וכך להתחקות אחר לקויות התפתחות המעידות על מחלות נדירות. מודל מחקר חדשני זה מהווה אבן יסוד לשאלות מחקריות חדשות הקשורות בהתפתחות לקויה של המוח.
ריינר, נשואה, אם לשתי בנות וסבתא לארבעה נכדים. נולדה ביפו, מצד אמה נמצאת שמונה דורות בארץ, גדלה ברמת גן ומזה שנים מתגוררת ברחובות. לימודיה האקדמאיים כוללים, תואר ראשון בפקולטה לחקלאות בגידולי שדה. תואר שני במיקרו ביולוגיה ותואר שלישי בגנטיקה מולקולרית של האדם במכון ויצמן. בשנת 1990 הגיעה לארה"ב, שם עשתה את הפוסט דוקטורט שלה ב-Baylor College of Medicine Houston Texas, מרכז גדול מאוד לחקר הגנום. במסגרת לימודי המחקר, בודדה ריינר גן שהמוטציות שבו גורמות ל'מוח חלק', לקמטים ולקפלים. בשנת 1993, עם סיום הפוסט דוקטורט שבה לארץ והקימה את מעבדת המחקר לחקר המוח במכון ויצמן, בו היא פועלת עד היום.
ריינר: "מאז ומתמיד הייתי סקרנית והייתה לי נטייה טבעית לחקור ולהבין איך דברים קורים".
כיצד נראה תהליך ההתפתחות של המוח?
ריינר: "באופן כללי, המטרה היא להבין כיצד המוח מתפתח באופן רגיל ומה משתבש כשיש מחלה. הצפייה במה שאנו חוקרים היא חיונית ולכן המחקר מתבצע עם מעקב בתלת-ממד. כך למשל באחד מסרטוני ההדמיה של תהליך התפתחות המוח, ניתן לראות כי האזור הקדמי של מערכת העצבים, שבעצם יהיה המוח, הוא אזור שגדל בצורה משמעותית במהלך ההריון, באופן שהוא בלתי יחסי לאזורים אחרים ששייכים למערכת העצבים. ניתן לדמיין, שהרבה תאים מתחלקים ומתרבים, והם מגדילים את נפח הרקמה, אבל לא זו בלבד. תאי העצב שמהווים את התפקיד המוביל במוח, צריכים לנדוד ולנוע מרחקים ארוכים מאוד כדי להגיע למקום הנכון שלהם, שבו הם צריכים לתפקד. למעשה, רואים שהקמטים או הקפלים האופייניים, נוצרים בשלב מאוחר יותר בהתפתחות המוח. כאשר מסתכלים על מחלות הקשורות להתפתחות המוח, רואים שהן מהוות ספקטרום רחב מאוד. למשל, מוחות שיש בהם בעיה מבנית, כגון, 'מוחות קטנים׳ (מיקרוצפליה), או 'מוחות חלקים' (ליסאנספליה). אבל יש גם מוחות שמבחוץ נראים תקינים ובפנים ניתן לראות שיש בהם פס לבן, שמעיד על בעיה, היינו שלא כל התאים הגיעו החוצה, ליעדם. כאשר תאי העצב אינם מגיעים למקום הנכון, זה עלול לגרום לאפילפסיה, או למוגבלות התפתחותית".
אתגר לא מבוטל שעמד בפני ריינר וצוות המחקר שלה הוא רזולוציית ההדמיה הקיימת שאיננה ברמה תאית ולכן ההדמיה מוגבלת, כך שלא ניתן לראות האם יש עשרה תאים שלא הגיעו למקום הנכון, אלא רק האם יש כמות גדולה של תאים שלא הגיעה למקום הנכון. כך למשל, ישנם חולים הסובלים ממוגבלות שכלית או מאפילפסיה, שלא נמצא במוחם פגם נראה לעין בהדמיה, אך מוגבלותם נובעת מבעיה במהלך התפתחות המוח, בשלב עוברי.
ריינר: "למעשה, למרות שאנו חוקרים מחלות שהן נדירות יחסית, עדיין ניתן להבין דרך המחקר גם תהליכים המעורבים במחלות נפוצות מאוד. בשלב מוקדם של התפתחות מוחית, מרבית התאים שמרכיבים את הרקמה הראשונית הם תאי גזע, שמקיפים חלל פנימי המכיל נוזל. התאים הללו מאוד מסודרים, סמוכים וצמודים זה לזה, והכיווניות של האברונים התוך-תאיים אחידה. בתאים האלה, גרעין התא נע לפי מצבו בזמן מחזור החיים של התא. הגרעין נמצא למטה (ליד החלל) לפני שהתא מתחלק ושם הוא גם יעבור חלוקות. כאשר הגרעין למעלה, הוא מסנתז את החומר הדרוש לצורך מחזור החלוקה הבא - דנ"א, רנ"א, חלבונים וכו'. בשלבים המוקדמים של ההתפתחות, מרבית החלוקות הן אחידות ומכונות חלוקות סימטריות, כאשר כל תא גזע מתחלק לעוד תא גזע. בשלב הראשוני אנחנו צריכים להגדיל את מספר תאי הגזע על-מנת שיהיה לנו מאגר תאים מספק ליצירת המוח. לאחר מכן אנו רוצים ליצור סוגים חדשים של תאים: תאי עצב, וכן תאים שתומכים בתאי העצב. אז מתחילות להיות חלוקות שהן א-סימטריות: תא האם מתחלק לשני תאים ואז תא-בת אחת יהיה תא גזע ותא-הבת השנייה יהיה נוירון או שיהיה סוג של תא גזע חדש. התא החדש מאבד את המבנה שלו והופך למולטי-פולרי ואם הוא תא עצב הוא יתחיל לנדוד על גבי השלוחות של תא-האם ובסופו של דבר יגיע למקום הנכון שלו".
ריינר מסבירה מדוע נדרש מחקר חדשני, שכן הממצאים עד לשלב המחקרי שתיארה הם תוצאה של מחקרים שנעשו בעכברים. העכבר הוא בעל 'מוח חלק', שזהו המבנה התקין שלו ותהליך התפתחות המוח שלו הוא מספר ימים בלבד, לעומת בני אדם. עובדה זו יוצרת הבדלים רבים בין מוח אדם למוח עכבר ולכן ממצאי המחקר בעכברים לא תמיד נמצאים בהלימה למה שקורה בפועל בהתפתחות מוחית של בני אדם. הבדלים אלו עלולים ליצור בעיית מהימנות במסקנות המחקר.

מיטוב המחקר – אורגנואידים

ריינר: "בשלב המחקר הבא, במקביל לתצפית למחקרים בחו"ל, התלהבנו מאוד משיטת המחקר של פרופסור יושיקו סאסאי מיפן ושל פרופסור יורגן קנובליך מאוסטריה, שנעשתה בעשור האחרון. שיטת המחקר שלהם מאפשרת להתחיל את המחקר מתאי גזע אנושיים ולהגיע למבנה מוח שהוא מבנה מוח עוברי - אורגנואידים. מכון ויצמן אימץ את שיטת המחקר הזאת ובמקביל הצטרף למעבדת המחקר, פוסט דוקטורנט, ד"ר אייל קרצברון, שהוכשר בתור פיזיקאי. קרצברון סבר שבשאלת המחקר הזאת יש יסוד וכלים לשאול שאלות רחבות מאוד ולתת מענה באמצעים כלים חישוביים. ד"ר קרצברון התחיל לגדל רקמה דמוית מוח אנושי מוקדם בתרחיף. על-פי שיטת המחקר ותוך כדי תהליך, נצפו בזמן קצר מאוד מספר בעיות: שונות עצומה בגודל האורגנואידים, וכן עובי רחב של הרקמה שאינו מאפשר הדמיה אופטית ומעקב מיקרוסקופי בזמן אמת אחרי תהליכי הצמיחה. בעיה נוספת היא, כי בהיעדר כלי דם ואספקה אחידה של חומרי מזון וחמצן, האורגנואידים מתחילים למות מבפנים, ככל שהם גדלים".

אורגנואיד בצורת פיתה

מדהים לראות כיצד ניתן לבצע מניפולציה על מבנה התא כדי למקסם את איכות המחקר ומהימנות ממצאיו, כפי שעשה קרצברון.
ריינר: "ד"ר קרצברון הגביל את הגידול של האורגנואידים בציר הגובה, וכך התאים יכלו לגדול לגובה מוגבל של 150 מיקרון. התאים גדלים לאורך ולרוחב ומתארגנים במבנה דק ועגלגל העוטף חלל צר - כמו פיתה. בזכות הגובה המוגבל וסימון חלקי התא בצורה פלורסנטית, כל הגרעינים סומנו באדום וכל החלק של השלד התאי סומן בירוק, על-מנת לאפשר הדמיה בזמן אמת. כך היה ניתן לצפות ולעקוב אחר התפתחות קפלי המבנה דמוי מוח, שצמח במהלך ימים מ-100 מיקרון לגדלים של מילימטרים. ביום השישי לאחר ההעברה למתקן, מתחילים להיווצר קפלים והם נראים בולטים יותר ויותר עם התקדמות הצמיחה של המוח".
כיצד בדקתם במחקר את תהליך היווצרות קפלים במוח?
ריינר: "אם ניקח כדור יבש מחומר סופח מים שנקרא אקרילמיד, ונזרוק אותו למים, המים ייכנסו מבחוץ פנימה והחלק הפנימי יישאר בתחילה יבש. לאחר שעה ניתן יהיה לראות המון קפלים, כי יש חלק שמתפשט החוצה וסופח את המים, כאשר החלק הפנימי היבש מגביל את ההתפשטות החיצונית. לאחר זמן רב יותר, מים רבים יותר נכנסים פנימה, הקפלים גדלים, החלק הפנימי היבש קטן והוא מגביל, כאמור, את הגידול. לאחר המתנה ארוכה מאוד, נניח כ-60 שעות, נוצרים כדורים עגולים ללא קפלים, כי החומר הוא אחיד. הקפלים גדלים עד כדי כך שהם הופכים לכדור".

יצירת קפלים עמידים

ריינר: "אם לוקחים שני חומרים שונים, הסופחים כמות שונה של מים, אחד שמתפשט יותר ושני שמתפשט פחות, אזי נוכל לקבל קפלים שלא יהפכו לכדור אלא יישארו קבועים. בסרטון של התפתחות האורגנואיד שד"ר קרצברון הסריט במשך 36 שעות, ניתן להבחין כיצד נוצרים הקפלים. לראות את גרעיני התא שעולים ויורדים, הגרעינים מתחלקים קרוב לתחתית (הדנ"א והכרומוזומים מסומנים באדום), יוצרים בזמן החלוקה מבנה דמוי פלטה ואז מתחלקים לשני גרעינים חדשים שעולים למעלה".

התגלית המחקרית של ריינר

לחוצה בזמן
כשעשיתי את הדוקטורט עבדתי בלחץ זמנים מוגדר מאוד והיום אני פוגשת אנשים שעשו איתי את הדוקטורט ואפילו לא הכרתי אותם, כי הייתי כל כך ממוקדת משימה ומרוכזת מאוד במה שעשיתי

בשנת 1993 בודדה ריינר לראשונה את גן LIS1, שמוטציה שלו גורמת לתסמונת 'המוח החלק'. היה זה הגן הראשון שנמצא קשור לבעיה מוחית מסוג זה. חשיבותו היא בהיותו מודל לכל הגנים האחרים שמצאו וניתן להקיש ממנו כיצד גנים אחרים עובדים.
ריינר: "כחוקרת מוח, עניין אותי לראות מה קורה כשאנחנו משתמשים במודל הזה עם מוטציה של גן LIS1 הגורמת לתסמונת 'המוח החלק'. הנדסנו את התאים כך שתהיה בהם את המוטציה הזאת וד"ר קרצברון גידל אורגנואידים שמכילים את המוטציה. במסגרת המחקר, קרצברון עקב אחרי התפתחות אורגנואיד רגיל מול התפתחות אורגנואיד עם המוטציה, אורגנואיד מוטנטי. ההבדלים הבולטים ביותר ניכרו בצורה והגובה נמצא די דומה. לעומת זאת, באורך הקפלים קיים שוני גדול, כאשר באורגנואיד המוטנטי אורך הקפלים שונה מהאורגנואיד הרגיל. אם מתרגמים את המדידות הללו ובודקים מה קורה באורגנואיד רגיל לעומת המוטנטי, אנחנו רואים שיש לנו שני קווים שונים שאינם באותה זווית. אם בודקים לאורך הקפלים ניתן לראות גל אחד, גל שני וכן הלאה. ד"ר קרצברון השתמש בכלים פיסיקליים על-מנת לבדוק כל נקודה על כל גל. לבדוק את המשיק לנקודה ולבדוק מה הקורלציה בין נקודה א' לנקודה ב'. באורגנואיד רגיל, בנקודות קרובות מאוד הקורלציה היא גבוהה, אבל לעומת זאת כשיש מרחקים גדולים בין נקודות, מאבדים את הקורלציה. אך כאשר עולים שוב לגל הבא שנמצא באזור דומה לנקודה קרובה, הקורלציה חוזרת. לעומת זאת באורגנואיד המוטנטי בגלל שקיימת שונות גדולה באורך הקפלים, כאשר מאבדים את הקורלציה היא אף פעם לא חוזרת. גם בצילום חתכים של מוחות רגילים, ניתן לראות נקודות של קורלציה, לעומת זאת בתמונות חיתוכי מוח של חולים, כאשר מאבדים את הקורלציה היא לעולם לא חוזרת. לכן למרות שבתרבית אין לנו ממש מוח, יש לנו מודל למבנה מוח".

מחקר חדש שטרם פורסם
חקר הגן שיש בו מוטציות הקשורות למחלת האפילפסיה
▪  ▪  ▪

מחקר חדש בחקר המוח של מכון ויצמן, שטרם פורסם, עוסק בגן שמוטציות בו קשורות לאפילפסיה. חוקרי המוח של מכון ויצמן מצאו כי כאשר יוצרים מודל בעכברים, רואים שהגן משנה בצורה מהותית את מבנה המוח.
ריינר: "בהתפתחות המוחית ישנם שלבים רגישים מאוד, בהם התא נמצא בנקודת תפנית והוא צריך להחליט האם להיות פולארי, תא גזע, או נוירון. בשלב הבחירה בין האפשרויות, התא רגיש למוטציות שונות, להבדלים בסביבה, חומרים שהם רעילים וכן הלאה. במצגת התלת-ממדית ניתן לראות דוגמה לתאים שבהתחלה הם בשלב מולטי פולארי ואחר כך הופכים להיות בי פולארים והם נודדים. רואים קבוצות של תאים שיצרנו בהם גנים הקשורים בהתפתחות, כדי לעמוד על ההבדלים בינם לבין קבוצות התאים ללא הגנים. התאים עם המוטציה נשארים בשלב המולטי פולארי, שולחים שלוחות קצרות לכל מיני כיוונים ובתקופת זמן של 12 שעות, הם מתקשים לעבור לשלב הבא. לתאים אלו יש עיכוב בהתקדמות ותהליכים שמתרחשים בזמן לא נכון, משפיעים בסוף על התוצאה".
מודל מחקר המוח החדשני של מכון ויצמן, המשתמש במנגנונים פיסיקליים וביולוגיים, בהובלתה של פרופ' אורלי ריינר מהווה כיום בסיס להרבה שאלות מחקריות חדשות.
ריינר: "אם בדקנו מה קורה במחלה אחת אזי ניתן לנסות לבדוק ולהבין מה קורה במחלות נוספות הקשורות בהתפתחות לקויה של המוח, להביט על סוגים של שונים של מחלות. שאלת המחקר היא, כי אם קיים מודל כללי של התפתחות המוח, האם אנחנו יכולים לראות גנים שהשתנו במהלך אבולוציה והאם הם משנים את מבנה המוח שאנו מקבלים. ניתן להמשיך לפתח את המודל המחקרי ולהסתכל על שלבים מוקדמים יותר. למשל, האם נוכל ליצור מבנה של מוח שהוא ספציפי לאזור מסוים. אם נתייחס לדוגמה, להיפוקמפוס שקשור ללמידה, אולי נוכל ליצור מבנה שהוא דמוי היפוקמפוס. אני לא חושבת שנוכל לעשות מבחני למידה על המוחות, אבל אולי נוכל לראות כיצד מתפתחים אזורים מסוימים. נוכל לשים אורגנואיד אחד מול השני ולראות האם הם יוצרים קשרים ביניהם, האם אחד יכול להשפיע על חברו. כי הרי אנו יודעים שאזורים שונים במוח קשורים זה לזה ומשפיעים האחד על הפעילות של חברו".
כיצד את משלבת בין משפחה וקריירה תובענית של אשת מחקר?
ריינר: "אי-אפשר לתכנן את הזמן מראש. את רוב לימודיי עשיתי כאשר הייתי כבר אם לשתי בנות וכבר אז התמודדתי עם אתגר העמידה בזמנים. היום יש מדעניות רבות שמתחילות בהקמת המשפחה בגיל מבוגר יותר, כאשר אני הקמתי משפחה בגיל צעיר והייתי צריכה לנתב בין הזמנים. כמובן לא הייתי יכולה לעשות זאת בלי תמיכת בן הזוג. ואכן קיבלתי תמיכה גדולה מאוד. כשעשיתי את הדוקטורט עבדתי בלחץ זמנים מוגדר מאוד והיום אני פוגשת אנשים שעשו איתי את הדוקטורט ואפילו לא הכרתי אותם, כי הייתי כל כך ממוקדת משימה ומרוכזת מאוד במה שעשיתי. אלו תהליכים שאכן דורשים המון זמן. במהלך השנים עבדתי עם הרבה סטודנטים, שלכל אחד יש את המשפחה שלו, הסיפור שלו וההתמודדות שלו. כל אדם הוא עולם אחר ואני משתדלת ככל יכולתי לתמוך באנשים ובנשים בפרט שרוצים לעסוק במחקר, תוך כדי ניהול נכון ושפוי של החיים שלהם".
מהו החזון שלך לעתיד המחקר האקדמי? מה היית רוצה לשנות?
ריינר: "באופן כללי הייתי מקווה שתגדל באופן משמעותי התמיכה התקציבית למחקר בסיסי, מחקר שנובע משאלות בסיסיות של איך דברים קורים ומדוע הם מתרחשים. מה עומד מאחורי ממצאי המחקר. אלו הן השאלות החשובות ביותר שיובילו לפריצות דרך במדע. אם מסתכלים על ציר הזמן לאורך השנים מאז הקמת המדינה, ניתן לראות שבשנותיה הראשונות של המדינה, התמיכה במחקר ופיתוח, באופן יחסי לתל"ג, הייתה גבוהה יותר מאשר בימינו. אותה תמיכה שהובילה לפרסי הנובל למדענים ישראלים בארץ, בשנים האחרונות, היא התמיכה שניתנה בשנותיה הראשונות של המדינה, כאשר עדיין הייתה בארץ מדיניות של צנע ומחסור. המחקרים האלו שנתמכו תקציבית באופן מהותי, הובילו, לימים, לפריצות דרך וכאמור לפרסי נובל.
"כיום יש תמיכה במחקר ופיתוח שמתייחס לתוצאות קצרות טווח, למשל בענף הטכנולוגיה העילית. שם מקבלים מוצר בתוך שנה וענף זה מקבל תמיכה מסיבית, כי זמן החיים בו בין רעיון למוצר הוא זמן חיים קצר. במדעי החיים המחקר יכול להימשך עשר ואף עשרים שנה ובסופו של המחקר נדרשות לעיתים עשר שנים נוספות כדי להוביל לתוצאה שהיא באמת מעשית".
פרופ' ריינר שואפת לאמת במסגרת עבודתה כמובילת מעבדת מחקר, יחד עם צוותה המהווה נדבך יסוד בהצלחת המחקר. במסגרת תפקידה היא נדרשת לשפוט אנשים, לשפוט עבודות, להעריך הישגים ולקבל החלטות כבדות משקל. עקשותה לעשות זאת ללא הטיות ופניות, ביושרה וביושר על-מנת לקבל החלטות שתהיינה מיטביות, היא כנראה הערך המוסף, שהוביל אותה להישגים מחקריים מרחיקי לכת בחקר המוח.
ריינר: "הדבר שמוביל אותי הוא שילוב של סקרנות, התלהבות והתרגשות אמיתית מכל דבר שיש בו משמעות, גם מהדברים הקטנים של החיים".

תאריך:  19/08/2018   |   עודכן:  19/08/2018
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מהנדסת תגליות בתלת-ממד
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
מרשים ביותר! פנטסטי! ל"ת
שוחר-שלום  |  20/08/18 16:39
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר רבקה ספק ליסק
כל פלשתיני, בעזה וברחבי פלשתין מסוגל להוכיח את שורשיו הערביים - בין אם מערב הסעודית, מתימן או מכל מקום אחר    יש לנו קשרי דם, אם כן. באופן אישי, חצי ממשפחתי היא מצרית, כולנו כאלה
חנינא פורת
מזיכרונותיו של שלמה תמיר, איש תל-יוסף, על ליווי, הדרכה חקלאית והקמת מבני תעשיה ותרבות בירוחם
פרופ' גדעון גרייף
דליה כרמל, שהייתה מזכירתו של בנימין גיבלי, ממשיכה להפיץ את השקר ולפיו פנחס לבון נתן את ההוראה לעסק הביש במצרים - ולא הבוס שלה, ראש אמ"ן דאז
גלית פרי
פעילות גופנית חשובה בכל גיל, על אחת כמה וכמה בגיל מבוגר    מדוע חשוב להיות פעילים גם בגיל 65 ומעלה    10 כללי זהב לאימון בגיל השלישי
גניה אהרון-חננאל
האם יצא לך לבדוק את רמת הסוכר שלך בזמן האחרון? נתוני משרד הבריאות מדווחים, כי 1 מתוך 3 אנשים בגילאי 65 ומעלה סובל סוכרת    האם הנתונים האלה קשורים גם אלייך? מהם התסמינים וכיצד מתמודדים? ריכזנו את כל התשובות
רשימות נוספות
מחוללת הוראת מדע הכימיה  /  שרון מגנזי
מבט לעבר האופק  /  רונן ליבוביץ
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il