לכאורה, הדברים שייאמרו להלן אינם צריכים לעניין 99.9% מקוראי טור זה. ראשית מפני שטור זה אינו עוסק (תו"ל) בביקורת טלוויזיה; ושנית, מפני שמדובר באירוע שהחל והסתיים בליל שבת, על מירקע הטלוויזיה, שמושבת בבתיהם של שומרי שבת וקוראי עונג. אלה שמעדיפים את 'שלום עליכם מלאכי השרת' על פני מהדורת החדשות, ואת 'אשת חיל מי ימצא' על פני 'אופירה וברקוביץ' של שידורי 'קשת'.
ואף על-פי כן ראוי בהחלט להתייחס לשתי התוכניות הללו. יש בהן להוכיח, עד כמה התישקורת השמאלנית-להחריד מתכופפת בפני אנשי משטרת המחשבות של השמאל, ומעלה על בסיס יומיומי למולך השמאל, מנחה תקשורתית בזויה, לא מוסרית ומושחתת.
במה דברים אמורים? בליל שבת, מסתבר, משודרת ב'קשת' תוכנית קבועה ושמה 'אופירה וברקוביץ' – בה מככבים
אופירה אסייג ואייל ברקוביץ (שהגיעו שניהם למירקע מעולם הכדורגל).
אופירה וברקוביץ, כשאר אזרחי ישראל, חיים בתוך המציאות הישראלית, והיו עדים להתנגדותם החצופה של הערבים והדרוזים (כן, צריך לומר את האמת: מישהו אצל הדרוזים נפל על הראש והוליך אחריו, כמו החלילן מהמלין, עדה שלימה, נאמנה, לעברי פי תהום), כלפי חוק הלאום, שאין צודק ממנו, הקובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, הדגל הכחול לבן הוא דגלה ו'התקווה' היא המנונה. מה לא בסדר עם זה?
אבל הערבים, כדרכם ההרסנית להתנגד לכל מה שהמדינה היהודית אמורה לייצג, השתלחו בעידוד השמאל הסהרורי בחוק הלאום. ברקוביץ, פטריוט ישראלי נאמן, לא חסך מהצופים את מה שעבר לו בראש לנוכח התנגדות הערבים. הוא גינה את נציגיהם בכנסת וכינה אותם 'מחבלים שיושבים בכנסת' (סליחה, זו אינה האמת?), והזכיר למאזינים שהם 'מרגלים', 'סוסים טרויאניים' ו'שונאי ישראל'. הוא הוסיף ואמר בגלוי לב ראוי לשבח, שכיהודי וישראלי גאה, הוא לעולם לא יסכים לראיין אותם בתוכניותיו בתקשורת.
תומך טרור
אין לכחד: כל התארים שהדביק ברקוביץ לגייס החמישי היושב בכנסת, המש"תפים של הנאלחים שבאויבי ישראל, הם, כאמור, אמת לאמיתה. אין בהם משום הפרזה. אין כאן שום הגזמה. רק עובדות המייצגות את עולם המציאות היומיומית.
כפי שהתבטא השבוע ידידי הח"כ לשעבר פרופ'
אריה אלדד (שמבין דבר או שניים בדיאגנוזה פוליטית): "מי שמביע בפומבי תמיכה ב'התנגדות', הוא תומך טרור. ולא יועילו מכבסות המלים. מי שמהלל שהידים, הוא תומך טרור ולא יועילו כל גילגולי העיניים וההתפלפלויות. מי שקורא למיליון שהידים לצעוד לירושלים, הוא תומך טרור ומייחל להשמדת ישראל. מי שעלה על המרמרה הטורקית, נטל חלק במעשה טרור, גם אם היועהמ"ש נמנע מלהעמיד את זועבי לדין.
עזמי בשארה הוא מרגל, מחבל ותומך טרור.
באסל גטאס נכלא על סיוע למחבלים. כשמישהו קורא להם 'מחבלים', 'מרגלים' ו'שונאי ישראל', הוא קובע עובדה".
ואף שברקוביץ אמר את האמת, כל האמת ושום דבר שמחוץ לאמת – החליטה הנהלת 'קשת' לדרוש ממנו להתנצל (והוא עשה זאת; וכי הייתה לו ברירה?) והשעתה את תוכניתו לשבוע אחד. אבל אף אחת מזכייניות הטלוויזיה, שהצביעות היא לחם חוקן, מעולם לא העיזה אפילו לחלום, על השעיית כתבים ופרשנים המכנים את המתנחלים 'מתנחבלים'. אף אחת לא הודיעה על החלטתה להשעות ראיונות עם
עמוס עוז שכינה את גוש אמונים: 'כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחו... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על-מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף".
לא מפתיע כלל, שבאותם לילות שבת של 'אופירה וברקוביץ', מככב גם, על תקן של הפרשן-של-המדינה (עאלק), איש השמאל הנודע אמנון אברמוביץ, שהציב לעצמו מטרת-על אנטי דמוקרטית: להוריד מהשלטון את
בנימין נתניהו לטובת מישהו אחר, כמובן מן השמאל. שלא תהיה טעות: כותב השורות הללו אינו מעריץ גדול של נתניהו, שמידרדר לעיתים למצב של קבלן הביצוע של השמאל (בהקפאה המתמשכת, למשל, ויש עוד), אבל עם זאת אני מאמין ששלטון מחליפים בקלפי, לא בהבל פה של פרשנים מתלהמים על תקן של ליצני מירקע.
אותו ליל שבת ישב אברמוביץ' באולפן כאילו היה האורקל מדלפי, שאין להרהר אחר אמירותיו, וצבע 'פרשנותו' בשנאה תהומית כלפי נתניהו שנוא נפשו. האיש שהמציא את תובנת איתרוגו של שרון ערב ההינתקות, הפך את האולפן למופע אימים של 'דֶאוּס אקס מַכּינָה', נביא הזעם, שזורע סביבו סם המוות, רוש ולענה, כלפי כל מה שלא נראה לו.
רעל מזוקק
כך למשל טען החודש בעקבות חקיקת חוק הלאום כי "נתניהו מוכן לרסק את אבני היסוד של קיומנו כדי להביא עוד כמה פירורים בבחירות", והציג את נתניהו כאויב האומה בכך שבהיותו בחו"ל רצה לטענתו לרדת מן הארץ. רעל מזוקק עם תווית מתחסדת וצדקנית של תועמלן השמאל הקיצוני, באיצטלה של שומר סף הגון.
לא צפיתי כמובן בהשתלחותו התורנית הארסית של אברמוביץ' בליל שבת האחרונה, אבל מדיווחו של עמיתי גדעון אלון ('
ישראל היום') למדתי כי "בליל שבת האחרון הגיעה השנאה היוקדת שלו נגד רה"מ לממדים מחרידים, כשדיבר בלעג על כתבי האישום הצפויים לנתניהו והוסיף בזילזול: 'נתניהו כותב את ההודעות לתקשורת לפני החקירה; הוא מתווכח עם עצמו'. הוא בז לדבריו שהתיק נגדו קורס ואמר ש'מרוב דיבורים על קריסת התיק, הוא רק גדל'".
באייטם הבא, כשיעלון טען ששרה נתניהו מראיינת את המועמדים לתפקיד המזכיר הצבאי, הידרדר הפרשן הבכיר לדיוטה התחתונה: "אברמוביץ' ביקש מיעלון בהתלהבות תוך ציקצוק שפתיים לחזור על הדברים שוב ('תגיד עוד פעם, עוד פעם; אני קולט לאט')", עד שיקלוט את המסר אחרון הצופים.
'אופירה וברקוביץ' אמרו את האמת, רק פעם אחת – ועל אף זאת סולקו מהמירקע. אבל אברמוביץ' שמלכלך על בסיס קבוע, מפיץ ריחות באשה מסביב, מקבל את הפריים טיים, בתוספת הילה של נביא, ואיש לא חולם להפסיק או לאזן את הפארסה המבחילה הזו. שוב מסתבר שאין גבול לחוצפה.
ברקוביץ ואברמוביץ' – מיצאו את ההבדלים.
