מותו של העיתונאי ועורך "
העולם הזה"
אורי אבנרי, זכה לסיקור תקשורתי נרחב ברוב כלי התקשורת בארץ. אלפי מילים נכתבו ושודרו אודות תולדות חייו, פעליו, אישיותו, רעיונותיו ועוד. הוזכר גם (לא בהרחבה) כי הותקף באלימות מספר פעמים על-רקע פעילותו הפוליטית והעיתונאית ואף נעשתה התנקשות בחייו. מבקש אני בכתבה זו להרחיב מעט בנושא זה.
ביום ראשון 29 בנובמבר 1953 בשעה 11:30, יצא עורך עיתון "העולם הזה", אורי אבנרי ממשרד מערכת העיתון ברחוב גליקסון 8 בתל אביב וניסה להתניע את הג'יפ שלו אך לא הצליח להתניעו. חברו למערכת,
שלום כהן, בא לסייע לו וניסה לדחוף את הגיפ' כדי להתניעו. לפתע מאי שם הגיח ג'יפ וממנו קפצו ארבעה אלמונים מצוידים במקלות, התנפלו תחילה על אבנרי ואחר כך על שלום כהן. קבוצת חיילי צנחנים שנקלעה למקום הבחינה בהתרחשות וחשה לעזרת המותקפים. משראו התוקפים כי הצנחנים מתגברים עליהם, חזרו לג'יפ שלהם ונמלטו. אחד הצנחנים לא ויתר, רדף אחר הג'יפ וניסה לעצור את הנהג אך הותקף במקל, ונוסעי הג'יפ הצליחו להימלט.
אורי אבנרי ושלום כהן הועברו על-ידי הצנחנים בג'יפ למד"א. אבנרי נפגע בידו הימנית ואילו שלום כהן נפצע בראשו. לאחר שאורי אבנרי קיבל טיפול רפואי שוחרר לביתו, ואילו שלום כהן הועבר לבית חולים הדסה ברחוב בלפור בתל אביב להמשך טיפול, ועל-פי הדיווח בעיתונות אף אושפז. שלום כהן אמר לעיתונאים, "איני יכול להבין את הרקע להתקפה עלינו".
שני המותקפים, אבנרי ושלום כהן אמרו לעיתונאים כי יוכלו לזהות את אחד המתקיפים. "הוא תימני צעיר, נמוך קומה ושחרחר". עד היום לא ברור או לפחות לא התפרסם בציבור, מי ביצע התקפה זו על אבנרי וכהן ועל איזה רקע. יצוין כי שנה לפני אירוע זה, בנובמבר 1952 הושלכה-הונחה פצצה בשעות הלילה למרתף מערכת "העולם הזה" ברחוב גליקסון 8 בתל אביב. בעיתונות דווח כי אדם אחד נפצע קל ושמו שארלו גרדוש. הועלו השערות וספקולציות לגבי זהות הגורמים שהניחו את מטען חומר הנפץ, אולם לא ברור עד כמה הן מבוססות.
ההתנקשות בחייו של אבנרי
ביום שלישי 19 במרץ 1974, בסביבות השעה 11 לפני הצהריים התפרץ למערכת עיתון "העולם הזה", צעיר בשנות ה-20 לחייו. על-פי עדויות, הוא ניגש לאורי אבנרי שישב בחדרו במערכת, והחל לתקוף אותו. אבנרי נפצע קל בפניו. המשטרה שהוזעקה למקום עצרה את איש. אבנרי נשאר במערכת והמשיך בעבודתו.
בחקירת המשטרה מסר אבנרי לחוקרים כי אותו צעיר ארב לו, מספר ימים לפני כן (ביום שישי 15.3.74) בצאתו ממשרדו, התנפל עליו והאשים אותו כי "שתל לו מיקרופון בראש". בחקירה התברר כי הצעיר אושפז וטופל עד לפני מספר שבועות בבית חולים לחולי נפש. אבנרי מסר בשיחה עם עיתונאים כי אינו מכיר את תוקפו ולא היה לו כל קשר עימו, "אולם מעניין מי שכנע אותו לתקוף אותי". הצעיר הוחזר לאשפוז וטיפול בבית חולים לחולי רוח (נפש) גהה. כעבור זמן מה שוחרר הצעיר מבית חולים זה.
ביום חמישי 18.12.1975 בשעות הצהריים ארב אותו צעיר לאורי אבנרי בפתח ביתו של אבנרי בצפון תל אביב, כשהוא מצויד בסכין מטבח אותו רכש בחנות בתחנה המרכזית בתל אביב. הדלת הראשית הייתה דלת מסוג "אינטרקום" שניתן לפתחה רק על-ידי דיירי הבניין. הצעיר כנראה המתין שמישהו יכנס או יצא מהדלת הראשית של הבניין כדי להיכנס אליו, והצליח לבסוף להיכנס לבניין. הוא עלה במעלית עד הקומה השביעית שם התגורר אבנרי. כאשר יצא אבנרי מפתח ביתו, הסתער עליו הצעיר ודקר אותו בסכין בבטנו בחזהו ובפניו. אבנרי הדף בשארית כוחותיו את תוקפו והצליח לרדת במעלית לקומה תחתונה יותר, וקיבל עזרה ראשונה מדיירת ורופא הגר במקום. אבנרי הפצוע והמדמם הועבר לבית חולים איכילוב ואושפז שם. פציעתו הוגדרה כבינונית.
אחת השכנות הבחינה בצעיר החשוד בדקירה, כשהוא בדרכו להימלט מהבניין ושני שכנים פתחו במרדף אחריו. השכנים הצליחו ללכוד אותו בעת שניסה לעלות על מונית שירות ברחוב בן יהודה תל אביב.
מספרת לי טלי צוקר זולוטוב, בתו של האדריכל נחום זולטוב, "אבא שלי תפס את האדם שניסה להתנקש בחייו של אורי אבנרי לפני כ-50 שנים. וזה הסיפור: אבא שלי, האדריכל נחום זולוטוב, בנה את בית הקומות הגבוה הראשון בתל אביב ברחוב בן יהודה 79, כשמתחתיו הסופרסל הראשון שנפתח בארץ. המשרד שלו היה על הגג. בבית הקומות הזה גרו עוד "ידוענים" דאז. גם אורי אבנרי ורחל אשתו שהייתה מורה בבית הספר תל נורדאו. יום אחד חזרתי עם אמא שלי, מירה, מתצוגת אופנה של ג׳רי מליץ למשרד של אבי. מתחת לעמודי הבניין, עמד בחור שנראה לי חשוד. אמא שלי כרגיל: "אצלך כולם חשודים, בואי נכנס" ואכן פתחנו את הדלת לבניין וישר נכנסנו למעלית. ה"חשוד" כנראה נכנס ישר אחרינו ומיד כשעלינו למשרד שמענו צרחות מקומה למטה. אבא שלי וכל עובדי המשרד רצו מהר. הדלת של הדירה של אורי אבנרי הייתה פתוחה לרווחה והוא עמד וצרח וכולו נוטף דם מהיד. עובדי המשרד נשארו לטפל בו ואבא שלי רץ מהר במדרגת אחרי ה"חשוד". איתו רצה גם השכנה גב׳ לבנטון. הם רצו בעקבותיו והוא נתפס בתוך מונית שירות כשהתכוון לברוח ולא לפני שניסה לדקור גם את אבא שלי".
חקירת החשוד
הצעיר החשוד בדקירה, הועבר לחקירה במטה משטרת מרחב הירקון שם התברר כי מדובר באותו צעיר שתקף את אבנרי בפעמים קודמות במרץ 1974. למחרת מעצרו הובא הצעיר בפני שופט שלום בתל אביב שהורה על-פי בקשת המשטרה לשלוח את החשוד להסתכלות פסיכיאטרית בתנאי מעצר למשך 10 ימים. נציג המשטרה החוקר רס"ל גבריאל חביב ממשטרת מרחב הירקון, הצהיר בבית המשפט, כי החשוד הודה באשמה לכל פרטיה. השופט הורה על איסור פרסום שמו ותמונתו של החשוד.
אורי אבנרי באמצעות פרקליטו פנה לשופט המחוזי התורן יעקב חלימה בדרישה לבטל צו איסור הפרסום שהטיל בית המשפט על פרסום שם החשוד בניסיון להתנקש בחייו. פרקליטו של אבנרי טען כי "פרסום שמו ותמונתו של החשוד יש בה כדי לסייע לחקירה ויאפשר לאנשים למסור מידע העשוי לשפוך אור על הפרשה". אבנרי טען באמצעות פרקליטו כי יש יסוד להאמין שהחשוד שימש בידי גורמים מסוימים מכשיר לביצוע המעשה מתוך מניעים פוליטיים.
כעבור זמן מה הותר על-ידי בית המשפט לפרסם את שמו של הצעיר החשוד בדקירתו של אורי אבנרי. שמו, אליהו (אלי) גלילי בן 28 מתל אביב. גלילי התגורר עם הוריו ואחותו בתל אביב, למד בבית ספר תיכון בתל אביב, ושירת בצה"ל. בשנת 1971 נסע לארצות הברית ומקץ שנתיים חזר לארץ. שכניו העידו כי היה אדם נורמטיבי לחלוטין עד שנסע לארצות הברית. ולדבריהם כפי שהובאו בעיתונות, כנראה חווה שם אירוע טראומתי כלשהוא דבר שפגע בנפשו.
ב-25.12.75. הכריזה מערכת "העולם הזה" פרס בסך 5,000 ל"י "למי שיספק מידע על תנועותיו ופגישותיו של אלי גלילי החשוד בדקירת אורי אבנרי אשר יביא לאיתור האדם או האנשים שהפעילו אותו והביאו אותו לניסיון הרצח". את המידע יש למסור למערכת העולם הזה טלפון 243386.
במקביל להכרזת הפרס פנה אורי אבנרי לשר הבריאות דאז, ויקטור שם טוב לאפשר לו או לפרקליטו לעיין בתיקים הרפואיים של אלי גלילי השמורים במוסד לחולי נפש בו אושפז. במיוחד מבקש אבנרי לברר מי החליט וכיצד לשחרר את האיש מבית החולים שבו אושפז אחרי שתקף את אורי אבנרי בפעמים קודמות כן ביקש לדעת, אם הייתה התערבות חיצונית למען שיחררו של גלילי מבית החולים לחולי נפש ומדוע לא ננקטו אמצעי זהירות ופיקוח רפואי בקשר לגלילי לאחר ששוחרר מהאשפוז.
"לא כשיר לעמוד לדין"
נגד החשוד אלי גלילי הוגש כתב אישום בניסיון לרצח עורך "העולם הזה" אורי אבנרי, אולם זמן קצר לאחר פתיחת דיוני המשפט, לאור קבלת תסקיר של רופא פסיכיאטר קבע והכריז (15.1.76) הרכב של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב ובניהם
שולמית ולנשטיין, ומרדכי בן- דרור, כי הנאשם אלי גלילי איננו מסוגל לעמוד בדין, ולכן יאושפז בבית חולים לחולי נפש. את גלילי יצג עו"ד יגאל חקק. נציג התביעה מטעם היה עו"ד סברין שראטר.