X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  נאומים
אסתר חיות שופטת, נשיאה בית המשפט העליון
בלוג/אתר רשימות מעקב
דברי פתיחה של נשיאת בית המשפט העליון בערב "לזכרו של מישאל חשין: שופט, קולגה, חבר", אודיטוריום בית המשפט העליון [כ"ב בחשון תשע"ט, 31.10.2018]
▪  ▪  ▪
אסתר חיות [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
חזיון אור קולי
פסקי הדין שלו הם חזיון אור קולי, צבעוני ומרהיב מלא בדימויים השאובים מעולם האסוציאציות העשיר שבו התברך. עולם קסום זה הוא פרי של למדנות והעמקת חקר שבזכותם אסף ידע וצבר דעת משחר נעוריו, לא רק במשפט על מגוון תחומיו אלא גם בתחומים רבים נוספים.

ב-16 בפברואר 2006, ביום הולדתו השבעים, פרש מישה מכס השיפוט כמשנה לנשיא דאז אהרן ברק, ובנאום הפרידה שלו מבית המשפט העליון אמר: "פסק-דין כמסיכה הוא על-פנים, ופניו של שופט לא ייראו. ואולם מבעד לסדקי-העיניים יבקעו נבכי-הנפש. קראת פסק-דין וידעת מי השופט ומה אורחו."
אמירה זו נכונה ויפה היא לגבי רוב השופטים. היא לא כל כך מתאימה למישה ולפסקי הדין שלו. כי ככל שמדובר במישה, נבכי נפשו נבקעו מפסקי הדין שכתב לא רק מבעד לסדקי העיניים של "מסיכה על הפנים" - כדימוי שבו השתמש.
נבכי נפשו של מישה נבקעו אלינו מכל מילה ומכל שורה שכתב, וכל הקורא בהם יכול לזהות מיד את סגנון הכתיבה הייחודי שלו ולחוש בבירור כי חצב אותם מליבו ולעיתים אף מתוך חיבוטי נפש עזים שנלוו להכרעות שקיבל. אכן, כולנו מתלבטים ומתייסרים לא אחת בייחוד בעת גזירת הדין בפלילים או בתיקי אימוץ וכן בעניינים אחרים שבהם אנו נדרשים להכריע בסוגיות הרות גורל לחייהם של האנשים המתדיינים בפנינו.
אך לא כל השופטים בוחרים לשתף את הקורא ואת בעל הדין בלבטים ולתאר בפניהם את תהליך הכתיבה ואת שלביה עד לקבלת ההכרעה.
מישה - שתמיד ענד את ליבו על דש בגדו - שיתף.
כך למשל בפרשת ירוס-חקק בה נדונה שאלת כשירותן על-פי דין של בנות זוג מאותו המין לאמץ, הדדית, האחת את צאצאי רעותה כתב: "אודה על אמת, אודה ולא אבוש: זו הפעם ניטלטלה דעתי - ומקצה-אל-קצה ניטלטלה - כשם שלא ניטלטלה זמן רב. ואין פלא בדבר. החוק שעל פירושו עמלים אנו - חוק קצר-מילים - כלי קיבול קטן ודל הוא מהכיל את העומס הרגשי ואת הרוחות הסוערות המנשבות בענייננו."
ובפרשה אחרת, פרשת בן ארי בה הורשע המערער, בדעת רוב, ברציחתו של חלפן כספים והתקיים דיון נוסף בשל סוגיות משפטיות עקרוניות שהתעוררו בה, כתב השופט חשין בשלב הדיון הנוסף:
"קראתי והפכתי והיפכתי. שקלתי ואיזנתי ואיפסתי. עשיתי כל אלה - ומדעתי לא שיניתי. על עומדי אני עומד ורגליי יציבות. אין ולו ספק קל בדעתי כי העותר הוא האדם שרצח - לבדו או בצוותא-חדא עם אחרים - את ישראל דז'ילובסקי ז"ל."
יש להודות על האמת, קיימות השקפות ותפיסות עולם שונות באשר למידה שבה על השופט לשתף את בעלי הדין ואת הקוראים בלבטיו ובתהליך המחשבתי והנפשי המלווה את כתיבתו.
יש כאלה הסבורים כי שיתוף כזה עלול למקד את תשומת הלב בשופט תחת שזו תמוקד בסוגיות העומדות להכרעה.
כמו-כן יש הסבורים כי חשיפת הלבטים שליוו את השופט עד שהכריע בדין, עלולה להחליש את תוקפה ואת סופיותה של ההכרעה.
איש איש והשקפתו בעניין זה וכבר אמר השופט זילברג בהשאלה מהתלמוד כי כשם ששני נביאים אינם מתנבאים בסגנון אחד, אין גם שני שופטים מתנבאים בסגנון אחד.
אך דומני כי על דבר אחד לא יהיה מי שיחלוק והוא כי כאשר השופט או השופטת בוחרים, כפי שנהג השופט חשין, לשתף את הקורא ואת בעל הדין בלבטים ובתהליך החשיבה וההכרעה, יש בכך כדי לשכנע בייחוד את בעל הדין שעמדתו לא התקבלה כי ההכרעה לא נעשתה כלאחר יד אלא לאחר בחינה יסודית ומעמיקה וכן יש בכך כדי לשכנע כי ההכרעה, כלשונו של חשין "משוכה מליבו וממצפונו" של השופט או השופטת ולא רק מן הידע וההשכלה המשפטית שלהם.
בנוסף לרגישות האנושית שכה מאפיינת את פסיקותיו ואת סגנון כתיבתו של מישה, ניתן להצביע על מאפיין מובהק נוסף אשר בזכותו מזהים מיד את פסקי הדין שלו והוא - רוחב היריעה ועושר הדימויים וההיקשים הלקוחים מעולמות לבר-משפטיים. כשפרש מישה מכס השיפוט ערכה המשפחה ספר לכבודו.
חבריו נתבקשו לכתוב בו מילים אחדות, וכך כתבתי שם:
בהשאלה מעולם הארכיטקטורה ניתן לומר כי השופט מישאל חשין הוא הגאודי של מערכת המשפט הישראלית. פסקי הדין שלו לא רק בנויים לתלפיות הם גם ייחודיים, צבעוניים, מרתקים ושונים מאוד מן התבניות המקובלות של הכתיבה המשפטית המוכרת. בדרך כלל, טקסט משפטי, בשונה מטקסט ספרותי, אינו מיועד לרגש. בתבניתו המקובלת הטקסט המשפטי הוא נטול לחלוחית, אינו משופע בדימויים ונוטה להתמקד בניתוח הסוגיה שבה הוא עוסק.
דבר מכל אלה אינו מאפיין את הטקסט המשפטי מבית היוצר של מישה.
פסקי הדין שלו הם חזיון אור קולי, צבעוני ומרהיב מלא בדימויים השאובים מעולם האסוציאציות העשיר שבו התברך.
עולם קסום זה הוא פרי של למדנות והעמקת חקר שבזכותם אסף ידע וצבר דעת משחר נעוריו, לא רק במשפט על מגוון תחומיו אלא גם בתחומים רבים נוספים.
בקיאותו המופלגת בתנ"ך ואהבתו הרבה לשפה העברית הן שתי דוגמאות טובות לכך.
התבנית הלא קונבנציונלית המאפיינת את כתיבתו של מישה הופכת את הקריאה בפסקי הדין שלו לחוויה מרתקת ומפעילת חושים, במהלכה מקיים הקורא דיאלוג של ממש עם הטקסט והוא נותר משתאה ונפעם בתום המסע, בין אם הוא מסכים לתוצאה המשפטית שאליה מוליכה חוות הדעת ובין אם לאו."
הערב הזה, שאנו שמחים לארח, פותח כנס בן יומיים המתקיים לכבודו של מישה, היום כאן בבית המשפט העליון ומחר במרכז הבינתחומי בהרצליה. הכנס יעסוק בפסיקותיו הקאנוניות של מישה בשלל תחומי המשפט, בתפקידים שמילא כפרקליט וכמשפטן וכן במישה האדם.
הדיונים שנקיים כאן הערב נושאים את הכותרת "מישאל חשין: שופט, קולגה וחבר" ואני סמוכה ובטוחה שהדוברים הערב יאירו את דמותו של מישה בכל אחת מן הזוויות הללו.
פרק הזמן שבו זכיתי אני לעבוד במחיצתו של מישה היה קצר יחסית, כשלוש שנים ולא יותר, אך בפרק הזמן הזה נפלה בחלקי זכות גדולה להשקיף על עבודתו וללמוד מעט מחוכמתו של משפטן ענק ואדם מרתק שהטביע חותם ייחודי במשפט הישראלי.
לכן, מישה מבחינתי היה גם מורה וזאת לצד היותו קולגה וחבר. החברות האמיצה שנרקמה בינינו במהלך שלוש השנים הללו, נמשכה עימו ועם רותי אהובת ליבו גם לאחר פרישתו מכס השיפוט ונשמרה בימים של שמחה ובימים של עצב עד לכתו מאיתנו לפני כשלוש שנים.
באחד מפסקי הדין אשר לא פורסמו כתב מישה: "לעצמי אבקש כי נכדיי יחונכו במורשת אבותיי ובמורשתי, כי יידעו מהי שירת הים, מי הייתה דבורה הנביאה ומהי קינת דוד על שאול ויהונתן; כי ידעו מי היו הלל הזקן והרמב"ם; כי ישירו בדבקות "לי כל גל נושא מזכרת" ואת "סימן טוב ומזל טוב"; כי יידעו מי היה דיקי ומי הוא יבכה של יהודה עמיחי; כי יחיו את מגש הכסף; כי ידעו על מה נכתבה "מגילת האש" וכי יידעו מי היה ביאליק ומי הוא חיים גורי; כי ילמדו על השואה ויידעו כי שנית מסדה לא תיפול "
מורשת חינוכית זו, המשלבת תרבות יהודית ומקראית ואהבה גדולה לתנ"ך עם תרבות וספרות ישראלית, ציונית וכלל-עולמית, יש בה כדי לסכם את עושר דמותו של מישה כשופט וכאדם.
פרופ' אביעד הכהן שנמנה עם תלמידיו הרבים ואף ערך את הספר "פרש בודד בערבות החק והמשפט", המקבץ אמרות ממשנתו של חשין, אמר באחד הראיונות כי [ציטוט]: "השופט חשין היה שופט יהודי בכל רמ"ח ושס"ה וכך גם שופט ציוני בכל רמ"ח ושס"ה. יהודי ולאו-דווקא דתי."
בכנס השופטים הארצי שקיימנו בתחילת חודש ספטמבר בסימן שבעים שנות עצמאותה של מדינת ישראל, אמרתי לשופטי ישראל שהתקבצו ובאו לאותו הכנס כי על-מנת שניטיב לראות לאן מועדות פנינו, ראוי כי נזכור שאנו עומדים על כתפיהם של האבות המייסדים של המשפט הישראלי ושל ענקי המשפט שהוסיפו ובאו בעקבותיהם.
יפה לכאן אמירה אשר יש המייחסים אותה לסר אייזיק ניוטון אך יש לה עקבות גם במשפט העברי בשאלות ותשובות של הרי"ד (רבי ישעיה דיטראני) וכך כתב:
"שמעתי מחכמי הפילוסופים, שָאָלו לגדול שבהם ואמרו לו: הלא אנחנו מודים שהראשונים חכמו והשכילו יותר ממנו, והלא אנחנו מודים שאנו מדברים עליהם וסותרים דבריהם בהרבה מקומות והאמת אתנו, היאך יכון הדבר הזה?
השיבם ואמר להם: מי צופה למרחוק הננס או הענק? הוי אומר הענק, שעיניו עומדות במקום גבוה יותר מן הננס. ואם תרכיב הננס על צוארי הענק מי צופה יותר למרחוק? הוי אומר הננס, שעיניו גבוהות עכשיו יותר מעיני הענק.
כך אנחנו ננסים רכובים על צוארי הענקים מפני שראינו חכמתם ואנו מעניקים עליה ומכח חכמתם חכמנו לומר כל מה שאנו אומרים..."
השופט חשין נמנה ללא ספק עם ענקי המשפט הללו ועל כתפיו אנו עומדים ומחכימים.
לסיום - אני מבקשת להודות מקרב לב לשופט עוזי פוגלמן על שנרתם ותרם להצלחתו של ערב זה וכן אני מבקשת לאחל לכולנו ערב מעניין ומרתק בצלמו ובדמותו של מישה והמשך כנס מוצלח גם מחר במרכז הבינתחומי.

תאריך:  01/11/2018   |   עודכן:  01/11/2018
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הגאודי של מערכת המשפט הישראלית
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
אכן ננסים, אבוי לנו ל"ת
משפטן קטן  |  1/11/18 16:01
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איילת שקד
נאום שרת המשפטים בכינוס במשכן הנשיא לציון "70 שנות עצמאות למערכת המשפט" [י"ד בחשון תשע"ט, 23.10.2018]
אסתר חיות
דוברות בהמ"ש: דברי ברכה של נשיאת בית המשפט העליון, בכינוס "שבעים שנות עצמאות למערכת המשפט" [י"ז בחשון תשע"ט, 23.10.2018]
שאול מרידור
דברי הממונה על התקציבים ביום העיון השנתי של אגף תקציבים המוקדש לזכרם של עובדי האגף שנפלו במלחמת יום הכיפורים [י"ג חשוון תשע"ט, 22.10.2018]
אסתר חיות
דברי נשיאת בית המשפט העליון בעצרת השנתית של יהודי בוקובינה לדורותיהם לציון 77 שנה לגירוש לטרנסניסטריה [ח' בחשוון התשע"ט, 17.10.2018]
אסתר חיות
דברי נשיאת בית המשפט העליון בכנס 70 שנות מורשת פרקליטות [ז' בחשוון התשע"ט, 16.10.2018]
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il