משהו מוזר מאוד מתחולל ב
ידיעות אחרונות. אולי זה רק חילופי דורות בעקבות הודעת הפרישה של
נחום ברנע אחרי 31 שנים בשרות משפחת מוזס, או אולי החליטו עורכי העיתון החדשים, סוף-סוף, לראות את המציאות המתפתחת בישראל והתחזקות כוחו של הימין ולהפוך את העיתון לביטאון מובהק של השיח הימני.
עובדה: במקום ברנע לא הוצב עיתונאי שמאלני אחר אלא דווקא עיתונאי משורות הימין -
עמית סגל. ולא שתגידו שהוא סתם מוטה ימין. עמית הינו עיתונאי צעיר ונמרץ חובש כיפה שקיבל לא מעט פרסים על עבודתו, ושאי-אפשר לטעות בדעותיו ובנטיית לבו. הוא ימין כשר למהדרין.
עכשיו, כשעמית מגיע לידיעות אחרונות, שהיה פעם "העיתון של המדינה" ובין כל כותביו היו מיטב מביעי דעות השמאל, נראה כי עתידה להתחיל בקרוב מלחמת עולמות בין השמאלנים לימנים. קרי: בין
סימה קדמון, הרואה את עצמה יורשתו של האב הרוחני השמאלני נחום ברנע לבין עמית סגל הקיצוני ימני. בקרב הזה כנראה ינצח עמית וזו אולי הסיבה שבגללה הביאו אותו ל"ידיעות". סימה אינה ותרנית מטיבה ולכן היא תיאבק בכל דרך על מעמדה וזכויותיה שנרכשו במשך שנים. היא תתחנף לממונים עליה, היא תאיים על כל מי שרק אפשר.
מנקודת ראות אחת יש לעמית יתרון מובהק על סימה. הגיל. וזה לא תרגיל. סימה בת 65 והיא כבר לא ילדה ותרמיל הצד שלה מלא בשגיאות עבר, בפרשנויות מוטעות, בשונאים שאינם שוכחים. גם בתוך "ידיעות". בהודעה על השינויים הפרסונליים במעמדו של ברנע שנדפסה בעמוד הראשון של "ידיעות" נכתב כי סיפוריה של סימה יופיעו בעמוד התוכן הראשון. אינני יודע מי הוא זה שניסח את הטקסט, ברנע, סימה או העורך הראשי. כך או כך זה מגוחך. אם לעורכי ידיעות יש הבנה שהובילה אותם לקלוט שמשהו חדש צומח בישראל ולכן הביאו את עמית, אולי יעדיפו קוראי העיתון את עמית הצעיר על פני סימה שעכשיו דרוש לה הרבה יותר זמן להיראות רק מבוגרת ולאו-דווקא צעירה. על כך אפשר לומר - "השמאל, זמנך עבר".
