אורח לרגע רואה כל פגע? לא בהכרח. כשערכנו ביום ה' שעבר סיבוב רגלי קצר בליבה הפועם של פריז, לאורך שדרת השאנז אליזה היוקרתית, לא ניכר כלל המשבר החברתי החמור הפוקד בימים אלה את צרפת, שמתבטא בהפגנות ומהומות אלימות שמחוללים בעריה המרכזיות מפגיני האפודים הצהובים.
רק יומיים לאחר מכן, התחוללו שוב מהומות בשאנז אליזה. אבל 48 שעות לפני, הייתה השדרה היוקרתית זוהרת וחגיגית מתמיד. כאילו אין משבר: עצי הערמון המיתולוגיים שלאורך השדרה הוארו בנטפי אורות אדמדמים חגיגיים, ומגדל אייפל זהר כולו באורות מוזהבים. עוברים ושבים מילאו את המידרכות הרחבות כבכל ערב חג, נכנסו ויצאו בפתחי החנויות היוקרתיות. פריז, במלוא השיק הפריזאי, נערכת לחג המולד. בלתי אפשרי היה לדמיין, שכאן בדיוק מצויה זירת קרבות הרחוב האלימים, בין האפודים הצהובים לאנשי הביטחון.
רק חדי עין הבחינו שבקרנות הרחובות המסתעפים מן השאנז אליזה, ממתינים מיקבצים של גדרות ביטחון ניידות, מוכנות לפריסה מול האפודים הצהובים. פה ושם גם נראו דבוקות של שוטרים חמושים, שהשתדלו לא להתבלט.
פרשנים רבים ניסו להסביר את שורשי המשבר החברתי בצרפת, שהופך מידי סופ"ש להפגנות אלימות, שכוללות התנגשויות עם המשטרה, ביזת חנויות, קריאות גנאי חריפות נגד הנשיא מקרון ועוד. יש שהסבירו אותן בפער האדיר שקורע את הציבור הצרפתי, בין יושבי הערים הנהנים מרווחה יחסית, למיליוני תושבי הפריפריה שמדשדשים עדיין בימי הביניים מבחינת איכות החיים.
נער השעשועים
יש הטוענים כי זוהי תגובה לפתיחת שערי צרפת לרווחה בפני מהגרים למיניהם, ובכללם 6 מיליון מוסלמים, המנשלים את הצרפתים מפרנסתם ומעוותים את צביונה של הרפובליקה. פרשנות אחרת גורסת כי ההפגנות מבטאות שאט נפש מנער השעשועים מקרון, שנתגלה יהיר, שחצן וקשקשן, ומוביל גזירות כלכליות חריפות במיוחד: מניעת קביעות בעבודה, מחיקת החוזים הקיבוציים, ועוד.
לתוך כל האנדרלמוסיה החברתית כלכלית הזו, נקלעת למרבה הצער קהילת יהודי צרפת, המונה כחצי מיליון נפש והיא הגדולה באירופה. שוב קורה, כמו בכל משבר חברתי ו/או כלכלי לאורך ההיסטוריה ובכל העולם, שהיהודים נתפסים כנאשמים ראשונים לכל משבר, ברוח משנתו של הצאר ימ"ש: 'הכה ביהודים והצל את רוסיה'. יהודי צרפת סובלים קשות מאנטישמיות שבאה לידי ביטוי חריף בעליית כוחה של מפלגת של לה-פן הימנית קיצונית, ובהתפרצויות אנטישמיות חדשים לבקרים: רק בשבוע שעבר צויירו 37 צלבי קרס על מצבות בית העלמין היהודי בשטרסבורג, לצד כתובות נאצה נגד מקרון; ובשנים האחרונות נוספו על שונאינו מיליוני המוסלמים רוויי המשטמה המתרבים ברפובליקה.
לכל אלה מצטרף עכשיו התיעוב הגובר ברחוב הצרפתי מאישיותו של הנשיא מקרון, שהידרדר בסקרים לתמיכה של 18% בלבד, מה שאומר שכ-80% מהציבור נגדו. הצרפתים מואסים בשחצנותו של האיש שמשווה עצמו לאל הרומאי יופיטר. ומי אחראי לעצם כניסתו לארמון האליזה, אם לא היהודים? זאת גם בגלל עברו כבכיר בבנק רוטשילד היהודי; וגם בשל תמיכתם המסיבית במקרון מול לה-פן.
גם באחריות לגזירות הכלכליות שמבקש מקרון להשית על הצרפתים, מאשימים את היהודים. הצרפתים עדיין מאמינים בקשר היהודי העולמי של השליטה המוחלטת בכסף העולמי, בבתי ההשקעה ובבנקים, ומשוכנעים שהיהודים תחת שלטון מקרון מתעשרים על חשבון כיסם הם.
וכך מוצאים עצמם יהודי צרפת נתונים בצבת המלכודת: הימין מתעב אותם בשל היותם, לטענתו, ממליכי מקרון ושותפי אליטת הכסף העולמית, והשמאל שוטם אותם בגלל העניין הפלשתיני ותמיכתו בקהילה האיסלאמית בצרפת.
הרפובליקה החמישית בניהולו של
עמנואל מקרון, מפגינה סימני מחלה קשה, שרוחשת מתחת למעטה החגיגי האופף את השאנז אליזה ושאר רחובותיה המרכזיים של צרפת. מולה נאלצים יהודי צרפת לשקול ברצינות הגירה מסיבית דווקא מן המדינה, שהכירה ביהדות, עוד מימי נפוליאון, כדת רשמית (לצד הקתולים, הלותרנים והרפורמיסטים), וסיסמתה (הלא ממומשת) היא: Libert?, ?galit?, Fraternit? - חרות, שוויון, אחווה.
