X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  נאומים
נאום ראש הממשלה הלשעבר בכינוס מיכא"ל [כ"א בשבט התשע"ט, 27.1.2019]
▪  ▪  ▪
אהוד ברק [צילום: פלאש 90]
לחזור למסלול השפוי
הבחירות הקרובות הן גורליות לעתידנו. חיוני ש׳מחנה האחריות הלאומית׳ ינצח בהן. אזרחי ישראל כולם יוחזרו כך מהמסלול ההזוי אל המסלול השפוי.

אפתח בסיפור. לפני כמעט 52 שנה, ב15 מאי 67, בעיצומו של מצעד יום העצמאות ה 19, הגיעה אל במת הכבוד של המצעד הידיעה על כוחות מצריים הזורמים אל סיני. הייתי סטודנט שנה שנייה בירושלים, מתמטיקה ופיזיקה. וסרן במיל. בסיירת מטכל. בו בלילה גויסתי . החלנו בהכנות לפשיטות על שדות התעופה של המצרים בסיני.
תוך מספר ימים, הודיע נאצר על סגירת המיצרים בשארם-א-שייך, מזכ"ל האום לא הגיב, רוסיה,שהייתה לאחר דיווח שקרי למצרים על כוונת ישראל לתקוף בסוריה- שתקה כמובן. אמריקה, ניסתה לארגן שייטת בינלאומית לפתיחת המיצרים, נקלעה לקשיים וויתרה. ישראל אל נוכח האיום המתגבש, גייסה את כלל המילואים. המשק שותק, המתח גבר, הברית הסורית- מצרית הופעלה וברמת הגולן הוכרזה כוננות סורית עליונה.
התנגשות כוללת הפכה כמעט בלתי נמנעת משום שלא ניתן היה לשחרר את המילואים כשהאיום קרוב ומיידי. ולא ניתן היה להפעיל את המשק ולחזור לשגרה מבלי לשחררם. צרפת הייתה אז ספקית הנשק המתקדם שלנו, כולל חיל האויר. והנשיא דה גול הזהיר מפריז, שאחראי למלחמה יהיה מי שיירה את היריה הראשונה.מילכוד מושלם. מילכוד 67.
תחושת מועקה כבדה ירדה על הארץ. הרגשה של עניבת חנק שהונחה על צווארנו. הערכות מומחים דיברו על עשרת אלפים, אולי עשרות אלפי הרוגים. את גן מאיר׳ בתל אביב החלו להכשיר כבית קברות המוני לאלפים. בעיצומו של המתח הגובר ירד הרמטכל, יצחק רבין, אל ב.ג.,קברניט מלחמת העצמאות- לשאוב עידוד. ׳הזקן׳ המטיר עליו מקלחת קרה - ולמעשה הטיח ברבין העמוס - ׳אתה האחראי׳.
הרמטכל התמוטט תחת העומס. ראש הממשלה שהקריא הודעה ברדיו, גמגם. הפאניקה הגיעה לשיא. אשכול נאלץ לוותר על תפקיד שהב"ט לדיין. רבין חזר לתפקד, מאיר עמית דיווח שמוושינגטון אין ׳אור אדום׳. הדרך נסללה להכרעה. ב 4 יוני בשש בערב ידענו שמחר מתחילה המלחמה. ההמתנה, שזכתה אז לביקורת ארסית הסתברה כברכה גדולה. צהל כולו, נערך והתארגן. הקפיץ האדיר נדרך לפעולה. והשתחרר לפקודה.
ב 8 בבוקר ניגשנו עוזי יאירי ואנוכי אל בונקר התחמושת והעמסנו על טנדר הגלדיאטור רקטות לניטרול מסלולים של ח"א שהוסבו באילתור של יחידת הפיתוח של חיל ההנדסה למטענים ליצירת מכתשים במסלולי שדות התעופה שעמדנו לתקוף בלילה. חמישים מטר אל תוך נסיעתנו, פיצוץ אדיר מאחור ורקטה שעברה בינינו בתוך הקבינה והתפוצצה על המסלול לפנינו. הבטנו המומים משהו אחד בשני. אך בלחצי אותו יום המשכנו כאילו לא ארע דבר.
תוך שעתיים נתבשרנו שהפשיטות מבוטלות. במבצע מזהיר, מופת של תכנון, איסוף מודיעין, הכנות לאורך שנים וביצוע- הושלמה תוך שלוש שעות השמדת חילות האויר של השכנים. עוד באותו לילה מצאתי עצמי נצמד בצוות סיור אל אוגדת טליק בשייח זואייד. תוך יומיים נוספים קרוב לתעלה, באחד מהמרים בקרבות המלחמה. משם לרמה"ג. קרבות הטיפוס לרמת הגולן וסיום המלחמה בתל אבו נידה, מעל קוניטרה.
רבים מאוד מחברינו נהרגו שם בגדול שבנצחונותינו. לא ידענו אז עדיין כמה מאיתנו עוד יילכו מאיתנו בהתשה ובמלחמת יום הכיפורים. היו אלה השנים המעצבות של חיי הדור שלי. אבל גילינו אז אמת אחת שמלווה אותי מאז: מול אתגרים מהותיים ואף קיומיים, צומח מתוכנו גיוס עמוק של כוחות גנוזים: ביחיד, בחברה ובעם. ועם השילוב הישראלי הכל כך ייחודי, של תכנון מדויק כשאפשר; ואלתור חצוף כשצריך- אנחנו, כשאנחנו יחד- מנצחים.
ומהימים ההם- לזמן הזה. שתי בעיות עקרוניות ניצבות מולנו בזמן הזה. שתיהן העמיקו והגיעו לקצה שלהן, בממשלת נתניהו האחרונה. שתיהן מהותיות ואם לא תטופלנה בטיפול שורש- גם קיומיות.
הבעיה האחת - אזרחים רבים מאוד שבים ואומרים משפט אחד שהוא בבסיס תיסכולם ממה שקורה מסביב: ׳הפוליטיקאים דואגים רק לעצמם׳. המשפט הזה-כועס וכמעט מיואש- מושמע בעיקר, לא רק - אבל בעיקר, מול נתניהו, ומקופלת בו אמת עמוקה.
כי מהו הבסיס של האיום על כולנו, המגולם בשחיתות השלטונית ובאגואיזם החריף, שהגיעו להקצנה בימי שלטון נתניהו בשנים האחרונות? הבסיס הוא שלטובתו האישית, שהיא בניגוד לטובת האזרחים והעם, מוכן נתניהו עתה לעשות הכל. והכל בניגוד למה שדרוש לציבור.
במקום לשמור על המשטרה ושלטון החוק הוא מסית, ושב, שוב ושוב, לרמוס את המשטרה, להסית נגד מפכ"ל טוב, שהוא עצמו מינה; נגד הפרקליטות ונגד היועץ המשפטי, שהוא עצמו מינה; ונגד כל מוסד שאחראי לחיינו - וזאת, רק כדי להציל את עצמו.
התנהגות מעוותת ומסוכנת זו, מתחברת למה שאזרחים רבים חשים- שמשטר נתניהו לא דואג להם. שהמדינה מתעשרת בזכות כשרונם,חוכמתם ועבודתם הקשה של מיליוני אזרחים. ובמקום שהפירות יגיעו לאזרחים ולעם, הם משמשים רק לטובתם האישית של השלטון וקיצוניו.
אלו פנים שונות של שחיתות יסודית, בה אלו המתקראים ׳מנהיגים׳ דואגים רק לעצמם. ואת המחיר משלמים העם והאזרחים. כך למשל, וכנושא מרכזי - נמצא הצורך היסודי של כל אדם ב׳בית׳, בית - על שני מובניו. ׳בית׳ של זהות ושייכות. ובית פיזי מבלוקים ובטון.
והנה בישראל של ראשית המדינה, של מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים׳, למרות שהיו אלה ימי בראשית בלי כסף למדינה, הצליחה הנהגה מלוכדת ליצור מדינת רווחה. ולכל אדם, לכל אזרח, גם פועל בעבודה קשה הייתה דירה במחיר זול,כמעט מחיר בנייתה. עם משכנתה מלאה בתמיכת המדינה. כך שבלי לירה אחת מההורים, יכלו אנשים שעבדו לקנות דירה. כי כל הקרקע כמעט הייתה ציבורית- כלומר של האזרחים, של העם. ולא נגבה עבורה מחיר.
והיום, אחרי עשור של משטר נתניהו, עשור של פערים והזנחה, אם אין להורים לתת לפחות חצי מיליון שקל לילדיהם, אף בנק לא ייתן להם משכנתא, ודירה לא תהיה להם לעולם.
וכך זה בכל תחום. בפקקים וברכבת,בחדרי המיון ובבתי החולים,בלשכות הרווחה ובאתרי הבנייה,בעוטף עזה ובחינוך, כן, החינוך שהיה תמיד העיקר בעם היהודי. בכל נושא זה אותו הדבר. המנהיגים לא דואגים לאזרחים. משטר נתניהו דואג רק לעצמו.
ולבעיה השנייה - בישראל מתפתחת כבר שנים תפיסה קיצונית, משיחית, אפלה,גזענית וחסרת אחריות, שמאיימת לסכן את המפעל הציוני. זו אומנם תפיסה של מיעוט, אולם מיעוט נחוש, שמנצל את דאגתו של נתניהו רק לעצמו ומשתמשת בו לקידום התפיסה. והתפיסה הזאת מאיימת על עצם עתיד המדינה.
כבר פעמיים בעבר קרה ששילוב של קיצוניות משיחית יחד עם שחיתות שלטונית ופערים עצומים בעם,הביאו לחורבן הריבונות היהודית. זה קרה בבית ראשון וזה קרה בבבית שני. גם בדורנו הביאה קיצוניות כזו לרצח יצחק רבין ולפילוג עמוק בעם שנמשך עד היום. והקיצוניות הזאת ממשיכה לסכן אותנו.
נכון שמבטאיה של התפיסה הזו, מסמוטריץ' ויוגב לרבנים ליאור, אליהו, וגינצבורג - הם לכאורה לא רבים. אבל גם זה הרי כבר קרה בעבר - כשמיעוט נחוש וקיצוני, דרך שליטתו באגואיסטים שבשלטון ובחצי קיצוניים, בימינו - אלו בנט, שקד ונתניהו - הם משליטים את חזונם הקיצוני משיחי על העם כולו ודוחקים בו אל התהום.
נתניהו כששיתף פעולה איתם, כשתיזמר בתאום איתם את הפגנות ׳בדם ואש את רבין נגרש׳, ההפגנות שהובילו לרצח יצחק רבין; כשיומיים לפני הבחירות האחרונות אירגן את העצרת המרכזית שלו - בכיכר הרצח - עם דניאלה וייס כמנחה. אותה דניאלה וייס ששבה והורשעה בתקיפת חיילי צה"ל בשירות רעיוניותיה המשיחיים ההזויים. הרי הוא משתף פעולה של הקנאים המשיחיים. כך עשה אז וכך הוא עושה גם היום.
יש קשר עמוק ובסיסי בין שתי הבעיות שמניתי: וזאת כיוון שהקיצונים המשיחיים רוצים לרסק את מערכת המשפט, את יסודות הכרזת העצמאות, את ערכי צה"ל ואת הנורמות הבסיסיות של ישראל, ובהן השוויון של כל האזרחים, כדי שיוכלו להמשיל על המציאות את רצונם במדינה אחת מהירדן ועד הים- שבהכרח יהיה בה רוב מוסלמי. וזאת כאשר הדרך היחידה להגיע ליעדם -היא בהפיכת ישראל למדינה חשוכה וגזענית, שמעוותת הן את היהדות והן את הציונות. הם רוצים ישראל ללא יסודות של חרות,שוויון, דמוקרטיה וצדק במשפט.
כמוהם גם המושחתים והאופורטוניסטים, שדואגים רק לעצמם. הם רוצים לרסק את יסודות השוויון והצדק למען עצמם. ומוכנים להיכנע לקיצוניים, ואם יהיה כורח גם לחמאס תחת אש, (כבר קורה), או לחיזבאללה (נקווה שלא יקרה), והעיקר להישאר בשלטון ולהמשיך לדאוג רק לעצמם, לקיצונים, למקורבים, לחנפנים ולמתקרנפים.
אנחנו יכולים לראות את הקשר בין שתי הבעיות בפרשת אפי נווה ואיילת שקד. שקד עם ממשלת נתניהו, מביאים לשינוי מסוכן ועמוק במערכת המשפט, והם מנסים למנות שופטים שילכו עימם לפסיקות מהסוג של זו שנישלה אישה, שניהלה רומן מחוץ לנישואין, מביתה ומרכושה. בשביל ליצור רוב בוועדה למינוי שופטים, שקד, כנציגת החזון של סמוטריץ' והרב ליאור, יצרה ברית עם אופורטוניסט חסר מעצורים, מוסר ונורמות - מסוגו של נווה. עירנות שומרי החוק עצרה את ההפקרות, בשלב מאוחר יחסית, עמוק בתוך המדרון.
אבל זו תבנית חוזרת בהיסטוריה. אם הרוב שדורש אחריות לאומית, לא משלב ידיים על-מנת לעצור את ההידרדרות, יכולים קיצונים לחבור לאופרטוניסטים כדי להרוס את יסודות המדינה הנורמלית שדואגת לאזרחים, איכות חייהם ובטחונם.
מה נדרש לעשות?
נדרשת לישראל תוכנית פעולה שתאפשר לצאת מהמצוקה של שחיתות שלטונית, מציאות שבה השלטון דואג רק לעצמו, ומאפשר השתלטות קיצוני הקיצונים. לטובת המראה מחדש אל ׳מדינת הכרזת העצמאות׳, מדינה שיש בה שוויון וכבוד לכל אדם,בלי הבדל דת, גזע ומין. לנשים, ללהט"בים, ללוחמים דרוזים, לערבים, לחילונים לדתיים - לכווולם.
מדינה שמבינה שטרם הגענו למנוחה ולנחלה, שאין לזלזל באף איום חיצוני ושחרבנו בנדנה, חייבת להיות נכונה לפעולה בכל עת. ככל שיידרש. אבל מדינה שעוצמתה והישגיה בתום 70 שנה, מאפשרים לה לפעול מעמדת כוח וביטחון עצמי, ליטול את גורלה בידיה ובעודה מבטיחה את הביטחון - לשנות מן היסוד את מציאות חייהם של האזרחים, דרך שינוי עמוק בסדר העדיפויות. למצב חדש, שבו: ביתו, חינוך ילדיו, בריאותו, והזכות לפירות ההצלחה של המדינה - הם של האזרח - והם העיקר; ומושחתים, וקיצוניים ומקורבים לא מקבלים דבר; ולא בוזזים את פירות הצלחת העם והאזרחים הנהדרים שלנו.
מדינה שמאפשרת לכל זוג צעיר שעובד, גם אם אין לו הון של שקל אחד, את זכותו הבסיסית לבית משלו; ולהוריו, שעבדו ותרמו למדינה כל חייהם- את הזכות לבריאות וחיים של כבוד גם לעת זיקנה. מדינה שמשיבה את הכתר -למה שהיה תמיד העיקר ליהודים, חינוך מעולה לכולם. גם ללא עשירים. מדינה שתוודא בהתערבות פעילה, גם אם יקרה, שלילד לאם חד הורית בעיר ענייה בפריפריה תיפתחנה אותן הזדמנויות לחינוך ולחיים שיש לנכדים שלי, ברמת השרון.
מדינה שמכבדת את עצמה, אזרחיה ומוסדותיה. שתוחמת כהונת פוליטיקאים לשתי קדנציות בלבד, ומגבילה את סמכותם לעשות במדינה כרצונם האגואיסטי על-פי גחמות הזויות שלהם, של בני משפחתם, מקורביהם או מלחכי פינכתם;
האם זה אפשרי? כמובן זה אפשרי. עיצמו את עיניכם ושאלו את עצמכם: לו יתואר, שבעקבות הבחירות בעוד 72 ימים, קמה ממשלה ובראשה אדם מעורר אמון, שעוד במהלך מסע הבחירות הבהיר, שכל מה שהוא רוצה זה לשרת נאמנה את האזרחים, אלה שבחרו בו ואלה שלא בחרו בו. אדם ישר שהתחייב במפורש, שאם ייבחר, הוא לא רוצה מטוס ולא רוצה ארמון, הוא לא רוצה שהמדינה תחליף לו מיים בבריכה ולא שתשלח לו רהיטי גן, או חשמלאי ביום כיפור, הוא לא צריך ארוחות שף ואם ירצה, יזמין וישלם מכיסו.
שהוא רוצה כמו כל איש ציבור, כיסוי אוהד בתקשורת, אבל לא יבקש ולא יקבל שוחד כדי להבטיח כיסוי כזה. אולי הוא אפילו יתחייב שלא להיכנס לממשלה עם אדם שהמשטרה (של מדינת ישראל) והפרקליטות והיועץ המשפטי (של מדינת ישראל) חקרו, בדקו והחליטו להעמידו לדין באשמת שוחד. במילים אחרות, ראש ממשלה שמאמין שהוא משרת שלנו, האזרחים. ולא שאנחנו משרתים שלו. מה פה בלתי אפשרי?
ולו יתואר לרגע שעוד במהלך מסע הבחירות המועמד שנבחר העז והעלה, אפילו אם בניגוד לעצת יועצי אחיתופל שהיו לו, כפי שיש לכל מועמד, קבוצת עקרונות מנחים לפעולת ממשלתו, ושש או שבע התחייבויות, שממשלתו תבצע, אם ייבחר, במהלך השנתיים הראשונות לכהונתה. מה פה בלתי אפשרי? אני למשל, עשיתי זאת, בבחירות מול אותו נתניהו. התחייבתי. נבחרתי. וביצעתי את ההתחיבויות.האם אנחנו האזרחים לא היינו אמורים לדרוש את המינימום הזה מכל המועמדים? כולל ראש הממשלה המכהן?
והבה נמשיך במסע הלא כל כך דמיוני הזה. לו יתואר שמועמד המבקש מהציבור לבחור בו על פני נתניהו, יאמר כדברים האלה: ארבעת העקרונות המנחים לפעולת ׳ממשלת האחריות הלאומית׳ שאקים יהיו כדלהלן-(א) הביטחון - לפני ומעל לכל שיקול אחר. משום שהוא התנאי ההכרחי לחיינו כאן ולעצם היתכנותם של כל היעדים האחרים.
(ב) ׳שלמות העם׳ קודמת ל׳שלמות הארץ׳.
(ג) עקרונות ׳הכרזת העצמאות׳ הם הבסיס לחוקה לישראל.
(ד) הישגי המדינה הם של האזרחים-והם זכאים לפירותיהם.
לעניות דעתי ארבעה מכל חמישה אזרחים, מכל קצות החברה וגווניה יסכימו על העקרונות הללו. נותר רק לחשוף לאזרחים כולם שמשטר נתניהו פועל מזה שנים בהיפוך גמור לעקרונות האלה, כשהוא נכנע שוב ושוב ללחצים, של הקיצוניים, של החמאס, ושל מי לא? תוך זריית שקרים,כזב ואחיזת העיניים, שנועדו לעוור את כולנו מלזהות את התרמית.
ןלן יתואר שהמועמד, מי שלא יהא, מאלה שמבינים שאנחנו במצב חרום ויש לשנות דיסקט, כיוון וסדר עדיפות-יאמר לציבור את האמת, הכואבת משהו,שלפני שנתפנה ל׳שיח חדש׳ ל׳איחוי הקרעים׳ או ל׳קירוב הלבבות׳ יש לקבל כמה הכרעות שיקבעו לאיזה כיוון אנחנו הולכים.שההכרעות נועדו להבטיח שלא נידרדר יחד אל סיכון המפעל הציוני כולו. אז לו יתואר, שהמועמד יעיז ויתחייב לפעול תוך שנתיים,בכל כוחו ובכל הסמכויות שבידי ׳ממשלת האחריות הלאומית׳ להשגת היעדים הבאים:
נקודה ראשונה: חקיקת עקרונות ׳הכרזת העצמאות׳ כחוק יסוד ובסיס לחוקה לישראל.
נקודה שניה: שינויים בשיטת המשטר. ובהם למשל: הגבלת כהונה בכל תפקיד פוליטי נבחר לשתי קדנציות. חיזוק הייצוג האזורי על חשבון הרשימות הארציות. אפשרות לבוחר לדרג בקלפי, את חכ"י המפלגה עבורה הוא מצביע (במקום הפריימריז המושחתים או הדירוג ע"י ׳מנהיג׳ המפלגה לבדו). יצירת פלטפורמה דיגיטלית שתאפשר לאזרחים הבעת עמדה ב׳זמן אמת׳ בנושאים שעל סדר היום הלאומי.
נקודה שלישית: שוויון הזדמנויות בחינוך לכל ילד בישראל. אין בחברה שלנו דבר חשוב יותר.כמה שזה יעלה.
נקודה רביעית: אפשרות להגיע לדירה, לכל משפחה צעירה ועובדת.
נקודה חמישית: תנאים של בריאות וחיים בכבוד לגמלאים שבנו את ישראל ולנכים שהגורל התאכזר אליהם.
נקודה שישית: בתחום המדיני - פעולה נחרצת לכינון ׳הסדר אזורי׳ עם המפרציות, סעודיה מצרים וירדן, בגיבוי אמריקני ובתאום עם תוכנית טראמפ- ע"מ לבלום את האיום האירני ולהתמודד עם הטרור האיסלאמי לסוגיו. ׳גרושין׳ מן הפלשתינים. בלימת הגלישה ל׳מדינה אחת׳ שתהיה בהכרח עם רוב מוסלמי, לא דמוקרטית ובמלחמת אזרחים תמידית.היעד ארוך הטווח-׳שתי מדינות׳.פתרון רדיקלי בעזה והעדפת ה׳רשות׳ על ה׳חמאס׳. לא להפך, כפי שנוהג בפועל משטר נתניהו.
מה לא אפשרי כאן? מי בדיוק למעט הקיצוניים שמכשכשים כזנב בכלב, לא מסכים לכל, או רוב היעדים הללו. ואיך בדיוק נגדיר אנחנו האזרחים, שוחרי האחריות הלאומית, את אותם מנהיגים, במרכאות או בלעדיהן, שאפילו את המובן מאליו הזה אינם מסוגלים לאמר- ותהי הסיבה אשר תהי. ושימו לב, בחלק מההתחיבויות הללו, למשל שתי הראשונות וחלקים מהאחרונה- ניתן להתקדם דרמטית גם תוך שנה אחת. לא דרושות אפילו שנתיים.
ואם כך פני הדברים, מדוע אנחנו האזרחים ואיתנו התקשורת, עדיין תקשורת חופשית, איננו מאותתים בכל האמצעים שברשותנו לכל המועמדים המבקשים את תמיכתנו - כי זהו בדיוק מבחנם. אולי לא מילה במילה, אבל כן במהות, כתנאי לתמיכתנו- לשמוע מהם דברים ברורים. מהסוג הזה. גם אם לא כאלה בדיוק. ולא נבחר במי שלא נדע לאן פניו. זהו מבחן הבגרות הפוליטית. לנו האזרחים. ולכל מי שיבקש להנהיגנו.
אבל מכאן, חזרה אל האתגר של החלפת השלטון של מושחתים וקיצוניים. מול הקיצוניות המשיחית המשתלטת ראוי להזכיר את שירו של יהודה עמיחי ׳גם אגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות׳ ולומר, שבחיים הציבוריים ניתן לעשות, כשצריך, גם את המהלך ההפוך, בו אצבעות שונות של יד פתוחה הופכות לאגרוף.
זה היה סוד ההצלחה שלנו בגדולים שברגעינו. בששת הימים, שכבר הזכרתי. אבל גם במלחמת השחרור ובמלחמת יום כיפור. זה סוד כוחו של צה"ל. וזהו גם המעשה הפוליטי הנדרש כיום. שחבורה של אנשים, מבוגרים, וצעירים יותר. רעננים וטריים לצד בעלי ניסיון, תהפוך עצמה למען האזרחים, לאגרוף שפועל יחד. אגרוף שמביס גם את השחיתות השלטונית וגם את קיצוני הקיצונים ומעלה את ישראל מחדש אל הפסים הנכונים.
סודם של היהודים היה תמיד ב׳מניין׳ וב׳חברותא׳. בהבנה שבקיום דתי ובלימוד לעומק, כמו בכל פעולה קבוצתית - מקורה של ההצלחה הוא החרות לחשוב אחרת, לצד הפעולה ביחד. מובן שבכול ׳מניין׳ או ׳חברותא׳, יש רצונות אישיים ונקודות מבט שונות, אבל היכולת לייצר מניין או חברותא שפועלים יחד היה סוד היהדות.
אני משוכנע שלפנינו היום מבחן דומה. הבחירות הקרובות הן גורליות לעתידנו. חיוני ש׳מחנה האחריות הלאומית׳ ינצח בהן. אזרחי ישראל כולם יוחזרו כך מהמסלול ההזוי אל המסלול השפוי. התנאי הטכני לניצחון הוא קיומם בתוצאות יום הבחירות של: (א) גוש שחוסם ימין וקיצוניים ובו 61 חכ"ים ומעלה. וכן (ב) מפלגה במרכז-שמאל שעולה או דומה בגודלה למפלגתו של נתניהו.
זה איננו המצב כרגע. והוא לא ייווצר מעצמו. עשרות מחקרי עומק, סקרים וקבוצות מיקוד שנערכו בחודשים האחרונים מעלים מכנה משותף אחד. המשך המצב והמפה הקיימים ייצר שלוש מפלגות בינוניות במרכז-שמאל, בלי גוש חוסם. כל הצירופים הנידונים כרגע באויר משנים את הגודל היחסי של שלוש המפלגות הבינוניות, אבל אינן יוצרות גוש חוסם.
רק אפשרות אחת, יחידה, מובילה שוב ושוב בבדיקות של שלושת החדשים האחרונים למהפך בשלטון. קרי: גוש של מעל 61, לצד מפלגה גדולה יותר או דומה בגודלה למפלגתו של נתניהו. האפשרות היחידה הזאת היא: היווצרותה טרם הגשת הרשימות, של חבורה רחבה, שמכילה את הצרוף של חידוש ושל נסיון. שמרכזת כחבורה אחת, ולא כ׳טפטוף׳ של מחפשי מקלט יחידים, אנשים עם נסיון חיים שלטוני, מדיני, כלכלי וביטחוני לצד דמויות חדשות, מבטיחות ומושכות בוחרים, מהמחנה ואף מעבר לגבולותיו, בני גנץ למשל.
יתרה מזו, ה׳חבורה׳ היא שעושה את ההבדל. מרגע שעומדת חבורה כ׳אגרוף שהיה פעם יד פתוחה ואצבעות׳ כמעט כל אחד מחבריה, אם יעמוד בראש, מביא על-פי הבדיקות את המהפך ואת המפלגה הגדולה. השכל הישר מכתיב שיעמוד בראש מי שסיכוייו להביא את התוצאה הטובה יותר.
כדי לנצח הכרחי להניח את האגו בצד, כפי שכבר הכריזו ציפי לבני ובוגי יעלון שיעשו; וכפי שאני יכול לאשר לגבי עצמי, ומידיעתי גם לגבי אחרים שמקומם הנכון בחבורה כזאת; כוחה וסמכותה של חבורה כזאת לתבוע מהציבור השפוי והאחראי במדינה להתיצב בהמוניו מאחוריה, ינבע אך ורק מיכולתם של כל אחד מחבריה, להניח הצידה כל שיקול אישי, להתחייב לפעול יחד, ולהגיע להסכמות על ההובלה וכל נושא אחר, מתוך הפעלה ביחד של שכל ישר ונחישות לנצח. זוהי הדרך ואין לצערנו, בלתה. מי מהמועמדים שלא ייענה לצורך הזה לשנות שלטון וכיוון, לוקח על עצמו אחריות כבדה להמשך ההידרדרות. ואנו, אזרחי המדינה, נידרש לאמר אם הוא אכן ראוי לעמוד בראשנו.
יש עוד 25 ימים להצליח. לכונן חבורה של מנהיגים שתבין יחד את מה שמאיים על ישראל ותבוא יחד לתקן. בימים הללו אמשיך לפעול כמידת יכלתי כדי שחבורה כזאת אכן תקום. אם לא תקום חבורה כזו, יהיה עדיין נכון לתמוך באחד מתומכי השינוי שאיננו מתכוון לשבת בממשלה שנתניהו בראשה. אך הסיכוים נמוכים בהרבה שהשינוי הגדול, הנדרש, אכן יקרה.
אם תקום חבורה כזו, שלכינונה אני כאמור פועל, גם המקום העשירי למניין, או מקום במניין העשירי, כל אחד מהם יספיק לי. ובלבד שהחבורה תקום - ובעבור כולנו, גם תנצח. מכל אחד מאיתנו יידרש, כפי שעשינו פעמים הרבה במבצעים וקרבות למען המדינה, להיות נכון להטיל עצמך למערכה, כלוחם של השינוי ההכרחי. לאו-דווקא כמפקד. כמי שבא להשלים מניין. מניין של חבורה מנצחת. יש לנו 25 ימים להצליח. אם לא נצליח נצטרך כנראה לחכות לבחירות הבאות. זה עלול להיות מאוחר מדי.
אסור לנו להכשל בלי לעשות הכל. כל מה שניתן, על-מנת להביא שינוי ותיקון לישראל. רוב גדול של האזרחים רוצים בזאת. אם נשכיל להיות שוב כמו בימי ראשית המדינה, כמו בשירות הצבאי המשותף ; אם נשכיל להפוך את עצמנו, לצורך השגת המטרה של שגשוג ישראל והחזרתה אל הפסים - מ׳יד פתוחה ואצבעות׳ לאגרוף שפועל יחד בנחישות-אז ננצח. ישראל תפרח. ואנו נהיה ראויים אולי לקרבנם וחלומם של חברינו, שמהקרבות שהם הטילו עצמם אליהם, לא שבו. מעולם.

תאריך:  28/01/2019   |   עודכן:  28/01/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לכונן חבורה של מנהיגים
תגובות  [ 21 ] מוצגות  [ 21 ]  כתוב תגובה 
1
ברק צודק, הבחירות גורליות בין
קורןנאוה טבריה  |  28/01/19 17:45
2
אהוד ברח ההזויים היחידים
צורי  |  28/01/19 18:11
 
- מי – אהוד ברח?
לאן ברח  |  29/01/19 01:27
3
קרן ווקסנר
א.ל. רמת-גן  |  28/01/19 18:23
4
למי ששכח
יאיר ל  |  28/01/19 18:57
 
- יאיר שכחת משהו
זוכר  |  28/01/19 20:07
5
מר ברק, אנא חשוף ענייני הכספים
ה.א  |  28/01/19 19:14
6
איך הגלובליסט אהוד ברק אינו
בושה  |  28/01/19 19:57
7
האלתור המחוצף של ברק
ישראל ד ר  |  28/01/19 22:21
8
אהוד ברק, ראש הממשלה הכושל
ישראל בר-ניר  |  28/01/19 22:55
9
לא כבשה ולא רש
אלון הבשן  |  28/01/19 23:32
10
על גלי השנאה שלו
ברק שב לחיים  |  28/01/19 23:50
11
אהוד ברק,לא נמאס לך ?=====
ה מ ת מ י ד 202  |  29/01/19 00:03
 
- נכון כתב המתמיד 2: אין לו את
הכבוד העצמי  |  29/01/19 05:18
12
מטורלל
ג'נטלמן  |  29/01/19 00:23
13
רפה שכל עלוב..
אמנון111  |  29/01/19 02:51
14
":וקסנר"
זיקו  |  29/01/19 09:10
15
תראו מי שמדבר על דאגה לעצמם
תקוה ב  |  29/01/19 09:49
16
אם אהוד ברק כבר
באום  |  29/01/19 09:49
17
עוד מנהיג כמוך ואבדנו. ל"ת
לאהוד הלא אהוד  |  29/01/19 10:55
18
במקרה הטוב הוא פשוט לא מכיר את
נתין מדמנת ישראל  |  31/01/19 07:34
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות בחירות 2019 (א)
מחלקה ראשונה
מירב ארד
כתב: "במקום למשוך עוד בוחרים אבי העדיף הססנות ושיתוק"    העבודה בתגובה: "עמירם דרש שיריון במפלגה וסורב"
מירב ארד
הירש ישיק את המפלגה "מגן" שהקים בבית מורשת יהדות תימן בראש העין    תיק חקירה אחד עדיין תלוי ועומד נגדו
רפי לאופרט
בחירות אלה אינן על ה"ראש" אלא על ה"לב"; וליתר דיוק על הליבה: שלימות - מול חלוקה, לאומיות - מול גלובליזציה, יהדות - מול אוניברסליזציה מתבוללת, צדק - מול עוולה, אגוצנטריות - מול לכידות חברתית
איציק וולף
הצהירה כי תפעל לקידום חוק מימון מוגבר למפלגות שישלבו נשים ברשימות שלהן    "בישראל של 2019 נשים מובילות בשני פרמטרים: השכלה אקדמית ועוני"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il