בינואר 2017 פרסם היועמ"ש ד"ר
אביחי מנדלבליט תוצאות חקירה לגבי שורה של תיקים הקשורים לראש ה
ממשלה בנימין נתניהו. אופן הפתיחה של התיקים הללו, כפי שמבוטא בדוח הנ"ל, ו"דיווחי התרועה" שכיכבו ימים רבים בערוצי התקשורת ובנאומי האופוזיציה הם דוגמה אחת לקלות הבלתי נסבלת לפיה הדביקו תווית של מושחת לראש הממשלה. ניתן לראות שזו שיטה, ניתן לראות שהכוונה היא פוליטית וניתן לראות ש"מערכת אכיפת החוק" לקחה בכך חלק.
התיקים הללו שתוצאות חקירתם פורסמו, נפתחו בגין: "טענה לקבלת מימון אסור בשנת 2009 לצורך הבחירות"; "טענה להטיית תוצאות הפריימריז של שנת 2009 במפלגת
הליכוד"; "טענה לקבלת טובות הנאה בחו"ל ומימון טיסות על-ידי בעלי הון"; "טענה למימון כפול של טיסות לחו"ל."
בכולם לא נמצא בסיס סביר המצדיק חקירה פלילית.
כל החקירות שלעיל נפתחו בעקבות כך ש"למשטרה הגיע מידע" שאותו
הציג "ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, עליהן המליץ "פרקליט המדינה והיועמ"ש קיבל את ההמלצה. האם "המידע שהגיע למשטרה" הגיע במקרה?! הגיע
בתום לב?! מי שמאמין בזה שיקום!!
התיקים הללו הם חלק מתעשיית החקירות כנגד נתניהו או רעייתו
שרה נתניהו, מרגע שהתחיל לכהן כראש ממשלה. כ-20 חקירות!!. האם זה סביר?! האם מדובר בעבריין סידרתי?! מעולם לא היה כאן ראש ממשלה שמערכת אכיפת החוק עשתה מאמץ כה גדול להפלילו! בכל כך הרבה תיקים! בנושאים כל כך מגוחכים!
עד כה.
כל התיקים נסתיימו ללא ראיות לעבירות שנטענו. מה זה אומר? זה אומר דבר פשוט, נתניהו לא מושחת. אם היה, היו מוצאים. ועוד זה אומר שנתניהו נמצא על הכוונת. המטרה היא להפלילו ולהפילו. ואם זה לא מצליח לפחות להכתימו. להציגו כמושחת ולשכנע אזרחים רבים ככל האפשר לא להצביע עבורו. להעדיף אפילו טירונים פוליטיים, העיקר לא עבור "המושחת".
התוצאה היא שפעם אחר פעם עולה כוכב תורן אחר, פעם זה היה לפיד, אח"כ זה כחלון, לאחרונה חשבנו שזו אורלי לוי שלפתע פתאום צפו לה 8 מנדטים, שנעלמו כלא היו כשהגיע גנץ. כוכב חדש וזוהר יותר. חלק מהמחיר שכולנו משלמים עבור ההשחתה הזו היא מנדטים שנודדים כל פעם ל"בחור חדש שהגיע לשכונה". אשר פוגעים באפשרות לכונן ממשלה יציבה ולא סחיטה. זה עולה בדמים תרתי משמע.
עכשיו אנחנו בשלב הפרשיות שלא הסתיימו. ה"פרשיות החמורות ביותר". כאלה שהתחילו למספר אותן באלפים. מספרים עגולים: 1000, 2000, 3000, 4000. שיהיה ברור לציבור! "סדרת נתניהו!" וגם כיום פרשנים מלאי חשיבות עצמית יושבים ערב ערב ומנתחים את "פרשת השבוע".
אחד התיקים הללו, תיק 3000, "פרשת הצוללות" מאפשרת לומר בוודאות שלא מדובר בפרשיות שחיתות שחקירתן הובילה לחשוד שהוא נתניהו, אלא קביעת נתניהו כחשוד והדבקת הפרשיות אליו. ויותר מכך: הפיכתו לחשוד העיקרי.
הפרשה נחשפה לציבור כ"אחת הפרשיות הביטחוניות החמורות ביותר אם לא החמורה שבהן". היא הוצגה כאילו צוללות נרכשו לא בגלל הצורך, אלא כדי שראש הממשלה יגזור קופון! כך הציג אותה
רביב דרוקר: "השורה האחרונה, אי-אפשר להציג את זה אחרת, מאוד מטרידה!
התערבויות של ראש הממשלה נותנות הרבה עבודה למספנה גרמנית שנציגה מיוצג ע"י עורך דינו של ראש הממשלה ואחד האנשים הכי מקורבים אליו!". בעקבות זאת הארץ סערה וגעשה.
במועד פרסום מאמר זה הפרשה עוד לא הסתיימה ולא כל פרטיה נחשפו אבל בעקבות החקירה הודיע היועמ"ש שנתניהו לא חשוד. עוד פורסם/הודלף שהמעורב העיקרי,
מיקי גנור הוא עד מדינה. הקשר של נתניהו לזה הוא שעוה"ד של מיקי גנור, עו"ד שימרון, הוא גם עורך דינו של ביבי וגם בן דודו בדרגה שנייה.
הדרך ההגיונית להתקדם בתיק, לאחר שנתקבל המידע על החשד לעבירה, היא למצוא קודם את האשמים או החשודים העיקריים בה. ורק אם עו"ד
דוד שמרון עבר עבירה ורק אם נתניהו קשור לכך היה מקום למספר את התיק בהתאם ל"סדרת נתניהו". אבל כאן הסדר היה הפוך. כשנתגלה הקשר בין שמרון לגנור, מיהרו לקשור את נתניהו לזה. לקבוע אותו כחשוד עיקרי, ולמספר את התיק כ-3000, ולחתום הסכם עד מדינה עם מי שהוא כנראה העבריין העיקרי (ע"פ הפרסומים). במקביל פורצים "דיווחי תרועה" בעקבות הדלפות מגמתיות, בכל ערוצי התקשורת שהכתיבו את סדר היום הציבורי, והכתימו את נתניהו כ"מושחת שהפקיר את ביטחון המדינה תמורת רווח כספי".
חוק יסוד הממשלה (סעיף 25 (א)) אומר בפירוש ש"לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה, אלא בהוראת היועמ"ש". זאת מן הסתם, עקב ההשלכות שיש להאשמת ראש הממשלה בכלל והאשמת שווא בפרט. נראה שכאן מישהו עקף את כוונת החוק בדרך מתוחכמת. הוא קבע שראש הממשלה יותר ממעורב, הוא החשוד העיקרי!! והוא עשה זאת באמצעות מספור התיק וחשיפתו לציבור.
ההדלפה נועדה לקבע את זה בתודעת הציבור. לאמור: "זהו תיק מסדרת השחיתות של ראש הממשלה". לפיכך ברור:
- לא החקירות העלו שנתניהו חשוד אלא שנתניהו היה חשוד מראש.
- מישהו בעל השפעה במערכת אכיפת החוק מחפש את ראשו.
- מישהו הלך רחוק עד כדי לפגוע בכוונת המחוקק בכך ששם תווית על ראש הממשלה כמושחת לפני אישור היועמ"ש על חקירת ראש הממשלה.
בתיק 3000 לא נמצא, כאמור שנתניהו חשוד. אבל בתיקים שנותרו: 1000, 2000, 4000, תיקים שבהם הוא נחשד בהאשמות, תקדימיות, שעל פניו נראית בהם פרשנות מוזרה להתנהלות הגיונית וסבירה, המשטרה המליצה להגיש כתב אישום. המלצות שלוו בהדלפות מגמתיות לכתבים "נבחרים". הדלפות שנועדו כאמור להטביע אות קין ולהשפיע על מעמדו הפוליטי. התנהלות שערורייתית ופלילית שעליה איש לא נקרא לתת את הדין.
על-כך נתניהו מגיב, ובצדק. הוא ותומכיו מגיבים הזו מתקוממים כנגד מה שנראה כמסע רדיפה וניסיון של פקידים ואנשי שררה ב"מערכת אכיפת החוק" לנצל את כוחם כדי לבצע כאן הפיכה שלטונית. מאז "המהפיכה החוקתית" של
אהרן ברק, המערכת המשפטית ביצרה את מעמדה עד כדי כך, שאין צורך בגנרלים שיעלו על הכנסת. פוטש אפשר לעשות גם בעזרת פרקליטים ויועצים משפטיים הנתמכים ע"י תקשורת מושחתת. זו בתגובה לנתניהו, יורה מיד "אש" בחזרה בדמות זרם האשמות מיתממות על: "חוסר ממלכתיות", "פגיעה במערכת אכיפת החוק", "הסתה", "ערעור אמון הציבור".
בין השאלות המיתממות שנשאלות בין מראיין למרואיין "נבחר" ניתן לשמוע גם שאלות כגון: "הייתכן שמערכת אכיפת החוק תופרת תיקים נגד ראש הממשלה?!, כולם נגדו?! הרי את חלקם הוא מינה! חלקם חובשי כיפה ומצביעי ימין!".
השאלות הללו אינן רלוונטיות, אם התופעה מוכחת. והיא הוכחה בדוגמות שלעיל, והיא הוכחה בתעשיית החקירות שהייתה נגדו, והיא הוכחה במספר אישומים שגרמו לאי מינוי שרי ממשלה שלימים זוכו תוך ביקורת חריפה על הגשת האישום. השאלות אינן רלוונטיות בדיוק כשם שאי הבנת הסיבה לזריחת השמש ממזרח אינה רלוונטית לעובדה שהיא עדיין זורחת משם.
אבל מאחר שבכל זאת השאלה מעניינת ומאחר שיש ציבור שבתום לב חושב שהיא מפריכה את טענות נתניהו ומוכיחות דווקא שהוא "מסית ומדיח". ראוי לנסות למצוא לה הסבר.
בהקשר לזה ראוי לשים לב לפסק דין מעניין בעניינו של
אלון חסן, יו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד. לפני כשנה הוא זוכה מכל אשמה בבית המשפט, תוך שהשופט,
יואל עדן, מותח ביקורת קשה בנוגע לאופן ניהול התיק על-ידי הפרקליטות, וכך הוא כותב בפסה"ד: "מצאתי בטענות שהועלו בהליך זה
שוב ושוב פרשנות יתר למעשים שניתן לפרשם גם כנטולי אפיון פלילי. שוב ושוב היה צורך לכייל את התהליך הפרשני, לבחון את הדברים בהקשרם, ורק אז להסיק מה משמעותם, ולתת לדברים את מובנם הרגיל, ואת הפרשנות הטבעית וההגיונית לביצועם"
מילים כדורבנות. פרשנות יתר כמו זו היא רעה חולה. זה מה שקורה במקרים רבים שבהם המשטרה או וגם הפרקליטות מפרשים התנהגות סבירה כאילו היא מונעת מכוונת זדון ונגועה בשחיתות.
קציני משטרה, פרקליטים ושופטים. לכולם תפיסת עולם, עמדות פוליטיות, תפיסות חברתיות דתיות וכדומה. כשהם מטפלים בפרשה על יריב, ופוליטיקאי שנוא הוא גם כזה, הם עלולים לבחון אותה בפרשנות יתר, מהסוג שעליו כתב השופט .
אבל לא רק טיפול ביריבים עלולה להוביל לפרשנות יתר. גם ייצר ההצלחה עלולה לגרום לכך. שם גם שיקולי אגו, קריירה וכו'. לעיתים דווקא "מקורבים", גם מקורבים אידיאולוגית ופוליטית, ברצותם להרחיק מהם החשד למשוא פנים עשויים להיות "צדיקים מהאפיפיור" ולאמץ פרשנות יתר.
שלא תהיה טעות. יש שיקולים פוליטיים במערכות אכיפת החוק. בעבר ובהווה. כך בפרשת הצוללות וכך מדי פעם מקבלים לזה חיזוק. כמו זה שנתנה לפני מספר ימים, בכירה בעבר בפרקליטות, שאמרה: "אם נתניהו ייבחר שוב העבירה תהיה שוחד, אם לא, הכל יכול להיות"
לפיכך אין שום סתירה בין "דתיותם" או "ימניותם" לכאורה, של אלשיך, או מנדלבליט לאפשרות שהם קידמו חקירות בגין חשדות לא מבוססים על נושאים שנויים במחלוקת, כנגד ראש הממשלה הימני. על אחת כמה וכמה כשמעורבים בחקירות גם גורמים בעלי עמדות שונות ובהם כאלה העוינים או בעלי שיקולים פוליטיים המביאים את המידע ומוסיפים את המלצתם.
למרות כל ההצהרות היפות, ואולי גם הכוונות הטובות של היועמ"ש, המערכת לא משאירה לו הרבה ברירה. אם לא יורה לפתוח בחקירה יפתחו עליו שערי הגיהינום ושמו הטוב נמצא בסיכון. התקשורת תעוט עליו עם ראיונות של "בכירים" "ומומחים מטעם" ועם הפגנות לפני ביתו בכל מוצ"ש שיסוקרו ב"דיווחי תרועה" בשאר ימי השבוע.
לפיכך, לא הביקורת על מערכת אכיפת החוק היא הגורמת לאבדן האמון בה. אלא התנהלותה כמערכת עקיפת חוק.
