כך קרה ל
דנה ויס. ויס, נזכיר, מצאה לנכון לשאול את הנשיא טראמפ, דווקא במעמד החגיגי של המפגש עם נתניהו, לדעתו על חקירות רה"מ... היא לא הראשונה. לפניה היה שם יאיר וינרב (נסביר להלן). היא נכשלה, כישלון שאסור היה לה להיכשל בו (גם אם תפרסם אלף התנצלויות), משום שמדובר לא רק בפן המקצועי של עבודתה, אלא גם בזה הציבורי.
אבל התנהלותם הבזויה של מנהלי המדיה, הן בפרינט והן בזו האלקטרונית, היא זו שמסבירה שוב ושוב את נכונותם המופלאה של שלוחיהם הכתבים, להקיא את כל זוהמת-השנאה לנתניהו, לימין, דווקא בעת יציאתם אל קו החזית הראשון. דווקא בחו"ל. שלוחים אלה, זוכים כמובן בשובם הביתה, בצ'פחה המיוחלת במסדרון, אבל כמוצר לוואי הם יבאישו את ריחנו ואת ריחם הם.
כל העומד מולם, החוזה בתופעה הנאלחת, בין אם מדובר בנשיא ארה"ב, ובין אם מדובר בנשיא רוסיה, יכול רק להשתאות ליכולתו של קורבנה של שפיכות הדמים הקבועה הזו, קרי נתניהו, ראש ממשלתנו, להתנער מהמומטר עליו, לומר, 'ירד גשם', ולרדת מהבמה. דא עקא, שהמקיאים עושים זאת גם עלינו. שהרי אנו הצופים, אנו הם אלה העומדים בפועל מולם. כל זאת נעשה, בל נשכח, בכוח העובדה שהכתב/ת מחזיק/ה באותו רגע במיקרופון שאנחנו הפקדנו בידיו.
הסיטואציה מבחילה ובלתי הוגנת גם משום שלנפגע לא ניתנת אפשרות הוגנת להתגונן, ולהשיב לעניין. אם בכל זאת המרואיין ינסה להשיב, היא/הוא יקטעו אותו באופן גס ובוטה, יפרצו לדבריו שוב ושוב. תשובתו לא תישמע ובדיעבד גם לא תגיע לאוזני הצופים... אכן תקשורת למופת. גם הצ'פחה.
ומאותו עניין לאותו עניין. בחודש יוני 2016, נפגש רה"מ עם הנשיא פוטין. הייתה זאת, כידוע, סדרת דיונים בנושאים רגישים במיוחד, ערב השתלטותה של מעצמה זו על סוריה. לנתניהו הייתה משימה מרכזית בביקור זה, לעצור את השתלטותה במקביל של אירן על חלקים מסוריה. אנו לא נדע מה בדיוק נאמר בשיחות הסגורות בין שני האישים, אנו רק יודעים על הערכה הרבה שרוחש פוטין לנתניהו.
בסיום השיחות יוצאים השניים ומתורגמניהם אל ציבור העתונאים הממתין בחוץ, והנה הפתעה: בחוץ ממתין גם יאיר וינרב, (ערוץ 1), הוא שואל בעברית צחה את נתניהו "האם אתה מוכן להסביר את פרשת ידידותך עם מימרן, הפושע שנשפט והורשע בצרפת"? המתרגם של פוטין נראה רוכן מיד על אזנו של המארח... על פניו של נשיא רוסיה עולה, איך לא, גיחוך קל.
שאלתי אז את וינרב (בכתב), מדוע עשית תרגיל כה נמוך? האם הלבנת פניו של רה"מ בחו"ל, הייתה הכרחית? האם לא יכולת להמתין לכשיסתיים הטקס? האם לא יכולת לקיים את השיחה הזו במטוס, בשיחה עם רה"מ? תשובה לא זכיתי לקבל עד היום. הסיבה להתעלמות מובנת. אין לי כל ספק שלא הייתה זו יוזמתו האישית של וינרב. הממונים עליו הם הם אלה ששלחו אותו לבצע את התרגיל המלוכלך.
והעתונאי, אותו שליח לדבר עבירה, המשוסה, זוכה שוב ושוב לצ'פחה במסדרון...
חנין זועבי וג'מאל זחאלקה, נחקרים אבל לא נשפטים. התקשורת נאלמה דום
ביום 10.10.16 (שני), לפני שנתיים ומחצה (1), מתפוצצת "פרשת
בל"ד". החכי"ם
חנין זועבי ו
ג'מאל זחאלקה, נחקרו באזהרה במשרדי להב 433, במסגרת חשד לאי-סדרים כספיים במפלגה ועבירה על חוק מימון הבחירות. חשדות פליליים למהדרין. לחקירה קדם גל מעצרים נרחב. "בכל מפלגה יש בעיות של אי-סדרים כספיים. שבדרך כלל אירועים אלה נבדקים ומטופלים", אמר/ניסה להסביר, לעגל פינה חדה, ח"כ ברכֶּה. מסתבר כי במשטרה חקרו/חוקרים/יחקרו, חשד ולפיו בכירים בבל"ד העבירו מיליוני שקלים לקופת המפלגה שלא כחוק, תוך ביצוע שורת עבירות מרמה.
פעילים ובכירים בבל"ד, שנעצרו במסגרת הפרשה, שוחררו לבתיהם, חלקם בתנאים מגבילים, בהם נשיא המפלגה והמזכ"ל לשעבר עואד עבד אל-פתאח וכן שורה של חברים בלשכה המדינית ובוועד המרכזי. אבל אל דאגה. הסיפור חמק מהתקשורת. רק בינואר 2018 המליצה המשטרה להעמיד לדין שלושה ח"כים ובהם זועבי וזחאלקה. ליועמ"ש טווח הזמן האמור לא הספיק. זה לא דחוף. ענו לנו. החלטתו של היועמ"ש האם להעמיד את הנחקרים לדין, ואם לאו, טרם ניתנה. הוא גם לא מנמק מדוע. ואולי, רק אולי, היועמ"ש בדרך להחלטה לסגור את התיק בשל חוסר עניין לציבור?...
ורק זבוב טורד מזזזזמזם אל מול פנינו, מפר את מנוחתנו. האם הדבר קשור בהודעתם של זועבי וזאחלקה, שלא להתמודד שוב בבחירות הללו לכנסת?
התקשורת לא אוהבת את "פוליטיקאים עם פטיש עץ" של עמית סגל.
ומעניין לעניין באותו עניין:
עמית סגל, בעל טור בידיעות אחרונות, פרשן מדיני בטלוויזיה, כתב בידיעות אחרונות מאמר נוקב כנגד ביה"מ העליון תחת הכותרת "פוליטיקאים עם פטיש עץ", בגין הפסילה שהאחרון "העניק" למיכאל בן ארי, כאשר מנע/אסר על התמודדותו ברשימת עוצמה יהודית בכנסת. העילה? דעותיו, ביניהן קשריו הרעיוניים עם כהנא (שנרצח בניו-יורק לפני 30 שנה...)
אמירותיו של בן ארי הן אכן ימניות קיצוניות אבל בהחלט מתכנסות תחת החקיקה המגנה על
חופש הביטוי. לעומת זאת ביהמ"ש "התיר בהכנעה", התבטאויות ארסיות בהרבה של פוליטיקאים ערביים, וביניהן של חנין זועבי. המאמר הזה לא זכה בהתייחסות תקשורתית הולמת. לא זכה לדיון הולם במדיה האלקטרונית. מיד כשהופיע המאמר של הפובליציסט הנחשב, נחתה עליהם שנת המרמיטה... הי! חברים יקרים! החורף כבר חלף, האביב בפתח, ומתי יופיעו סופסוף ניצני התקשורת החופשית? פריחת התקשורת המשוחררת מאימת הבוסים האלופים בשנאתם?