סקרי מנדטים הנערכים כמעט מדי יום במפלגות השונות ובכלי התקשורת מנסים להעריך את תוצאות ההצבעה ובעיקר לחזות את המגמות השונות בדפוסי הצבעה. אולם יש פער מובנה בין הסקרים לבין הבחירות עצמן. לפי סקר של
ישראל היום, רק 57% בטוחים שיבואו להצביע. קשה לגייס מצביעים חדשים, אבל לא פחות קשה לשמור על תומכים. היום בקרב המפלגות הגדלות קיים שוויון מוחלט: 69% ממצביעי הליכוד וכחול לבן אמרו כי בטוח שיבואו להצביע ביום הבחירות. שינוי קטן באחוזי הצבע יכול לגרום לכמה מפלגות לא לעבור את אחוז החסימה. שינוי קטן של 4 מנדטים ישנה את המאבק הבין גושי.
שיעור ההצבעה בבחירות הוא אחד המדדים למעורבות הציבור בחיים הפוליטיים ונחשב מַבחן חשוב של מידת האמון במערכת הפוליטית בישראל. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאז ראשית שנות האלפיים חלה ירידה בשיעורי ההצבעה בקרב צעירים, עולי ברית המועצות לשעבר ובעלי מעמד כלכלי-חברתי נמוך. נתון זה משקף את אי-האמון שלהן במפלגות הקיימות בישראל. מי שיצליח להביא אוכלוסיות אלה לקלפי ינצח בבחירות.
עובדי קבלן
מדובר בלמעלה מ-600 אלף עובדות ועובדים. התופעה הלכה והתרחבה בעשורים האחרונים כתוצאה מהפרטה של שירותים חברתיים, קיצוצים במגזר הציבורי וירידת כוחה של העבודה המאורגנת במשק הישראלי בשנות ה-90.
הם סובלים מתנאי העבודה הנחותים בחברה ישראלית: 89% מעובדי הניקיון, 42% מעובדי האבטחה ו-32% מעובדי סיעוד לא מקבלים את שכרם לפי חוק. בחברות הממשלתיות 73% מעובדי הקבלן מקבלים שכר נמוך משכר המינימום.
בדצמבר 2017, שכרם של 90 אלף מאבטחים היה אמור לעלות ב-1.5 שקל לשעה, אך שר העבודה
חיים כץ לא חתם על כך, כי שר האוצר
משה כחלון לא העביר את הכסף ויו"ר הסתדרות
אבי ניסנקורן "שכח" להכריז על סכסוך עבודה.
בכל מערכת בחירות הבטיחו לעובדי קבלן דברים, ואחרי הבחירות התייחסו אליהם כשקופים. קל להבטיח וקשה לקיים. לכל האוכלוסיות בחברה הישראלית יהיו נציגים בכנסת חוץ מעובדי קבלן.
המגזר הרוסי
שלושים שנה חלפו מאז העלייה הגדולה של יוצאי ברית המועצות לשעבר, ומאז ועד היום בכל מערכת בחירות ניכרת טביעת האצבע של המגזר. לפי ההערכות, הוא יכול להגיע לכ-20 מנדטים. כל המפלגות נזכרות בקול הרוסי רק לפני הבחירות. מעולם לא טיפלו בקהילה הזאת ולא התעסקו איתה בין בחירות לבחירות, תמיד לפני הבחירות. אבל לא רק מפלגות מפגינות זלזול כלפיהם, גם שרים לא השכילו לקיים הסכמים קואליציוניים.
הפופולריות של הליכוד ושל
ישראל ביתנו בבחירות האחרונות לא נבעה מהצלחתן להיטיב עם מצבם של דוברי הרוסית בארץ, אלא הייתה תוצר של ריבוי נציגים מקרב עולי בריה"מ בכנסת ובממשלה, וגם נבעה מהכישלון של המפלגות המתחרות. אומנם ישראל ביתנו מציגה את עצמה כנציגה יחידה של יוצאי בריה"מ, אך אי-קיום הבטחותיה בתחום הפנסיות והדיור פגע בה קשות. כדי לצמצם נזקים, עשה
אביגדור ליברמן לא רק שינויים גדולים ברשימת מפלגתו לכנסת אלא גם הרים דגל נגד החרדים.
האכזבה מהממשלה, והתמיכה הגורפת של מפלגות חרדיות בנתניהו, דוחפות חלק מיוצאי בריה"מ לזרועותיו של
בני גנץ. המועמדים של מפלגת כחול לבן יתקשו להסביר מה הם עשו למען אוכלוסיית דוברי הרוסית, ולמה ברשימתם לכנסת יש רק מועמד אחד מהמגזר הרוסי.
אנשים שעדיין לא החליטו למי יצביעו אינם נמצאים בכיס של אף מפלגה. הם יכולים בקלות לשנות את המאזן הבין-הגושי. הם מרגישים שממשלת הימין "דפקה" אותם ושמפלגות המרכז-שמאל התעלמו מהם. אני יושב על הגדר, ואומר לפונים אלי: תנו לפוליטיקאים להזיע, אולי זה ילמד אותם שאנחנו לא שקופים.
