X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  תחקירים
אסף שמחוני
האמת על מלחמת העצמאות: ניצול הצלחה – פרק 45
המערכה בעמק הירדן (ב') בזיון בכפר כנא
פיגועים ראשונים בעמק הירדן; כישלון הפשיטה של פלוגת פלמ"ח ופלוגת חי"ש עמק הירדן בפיקוד אסף שמחוני ועמנואל ירדני, על המפקדה של מנהיג הכנופיות הערביות, אבו איברהים, בכפר הערבי ירכא שבגליל התחתון; דיווחי שקר ותירוצים של שמחוני שהיה מבוני צה"ל; התפתחות תרבות ביטחונית הרת אסון.

פיגועים ראשונים

ב־2 בינואר 1948 ירו ערבים על שומרי שדות ליד קיבוץ גינוסר. חבר הקיבוץ, דוד בס, נהרג, ושני חבריו נפצעו. למחרת תקפו אנשי הגדוד השלישי של הפלמ״ח וגדוד "אביגדור" את הכפר רוע׳ר אבו-שושה שליד המושבה מגדל. בקרב הזה נהרג אביגדור איליוב ממגדל.1 ב־8 בפברואר התנפלו ערבים מהכפר סמרה על טרקטוריסטים שעבדו בשדות עין גב הסמוכים לכפרם, פצעו אחר מהם ושדדו רובה.2 ב-20 בפברואר נורה מן המארב יצחק ברושי, סגן מפקד גדוד "אביגדור", כשנסע במכוניתו ליד שער־ הגולן. בו בלילה נכנסו ירדני ופקודיו לעיירה צמח ופוצצו בית.3 ב-11 במארס עבר ליד צמח טנדר עם שלושה מאנשי הגדור השלישי של הפלמ״ח, ונתקל במחסום – גזע עץ שהניחו ערבים לרוחב הכביש. הטנדר התהפך. הערבים חטפו את משה נפחא ויוסף זיידנברג ורצחו אותם. דן מקלר ברח לדגניה ב'.4 ב¬ 12 במארס ירו ערבים מצמח על טנדר של קיבוץ גשר והרגו שניים מנוסעיו.5 ב-4 באפריל נהרגו שני יהודים בשדות גשר שליד הקיבוץ. ב-9 באפריל ירו חיילי הלגיון העבר ירדני על פועלים שעבדו בדגניה א', והרגו את יצחק חמאווי.6 תקריות אלה לא הוציאו את אנשי עמק הירדן משאננותם. הם ראו באירועים אלה לא חלק מהמלחמה, אלא "מאורעות" בלבד. אנשי פלוגת עמק הירדן לקח חלק בפשיטה על כפר כנא הגליל התחתון ושם התגלתה רמתם הנמוכה.

אין מכירים את הדרך ואת היעד

בכפרים הערביים בגליל התחתון פעלו קבוצות ערבים חמושות בפיקודם של אבו אברהים וקצין גרמני נאצי בשם מקס. המפקדה של אבו אברהים שכנה בשני מבנים בכפר כנא,7 הערבי נוצרי, ובהם היו ממוקמים כשישים לוחמים. סביר להניח שאבו אברהים ומקס העריכו כי היהודים לא יעזו לתקוף כפר קדוש לנוצרים. סביר גם להניח שמקבלי ההחלטות בארגון ה"הגנה" לא היו מודעים לקדושתו.
על מפקד פלוגה א' מהגדוד הראשון של הפלמ"ח אסף שמחוני8 הטיל המג"ד דן לנר לפשוט עם כל פלוגתו על הכפר ולפוצץ את המבנים על יושביהם. המבנים היו ממוקמים בקצה הצפון מזרחי של הכפר, אך שמחוני לא דאג לסיור מכין ולא היה איש הבקי בדרכי הגישה. הסיכוי שהמשימה תושג היה נמוך. על פלוגה א' של גדוד 12 של "גולני" בפיקוד עמנואל ירדני בתוספת כיתת סיירים גדודית, הוטל לבצע חסימה על כביש כפר כנא-נצרת ולהכין את הגשר מול הכפר משהד9 לפיצוץ כדי למנוע החשת תגבורת. שמחוני וירדני נפגשנו לתיאום בעפולה. ירדני העיד שהציע לשמחוני "שאנשים המכירים את השטח יצורפו אליו כסיירים מובילים.
שמחוני לא רצה בזה מנימוקים שלו" זאת אחת הסיבות לביזיון הגדול.10 (כך נהג מח"ט 55 של הצנחנים מוטה גור במלחמת ששת הימים בירושלים והצנחנים שלמו על כך מחיר כבד).
זאת הייתה הפשיטה הראשונה במלחמת העצמאות של שתי פלוגות אורגניות ותמוה שפיקדו עליהן בנפרד שני מפקדי פלוגות ולא מג"ד או סמג"ד. פלוגת הפלמ"ח יצאה מבסיסה על אוטובוסים ברבע לשמונה בערב, אספה בדרך את פלוגת עמק הירדן ומסביבות קיבוץ דוברת כל הכוח יצא במסע רגלי באורך שנים עשר ק"מ אל היעד. כקילומטר וחצי לפני כפר כנא הכוחות התפצלו. בדרך פלט הלוחמים כדור ובכך אבד יתרון ההפתעה".11

הפלמ"ח בורח מכפר כנא

לפי הפלמ"חניק אברהם אביגדורוב12 "נסענו באוטובוסים מקיבוץ בית קשת לסביבות קיבוץ דוברת ומשם המשכנו ברגל. הגענו עד כשישים מטר מהיעד והתגלנו."13 מסתבר, כאמור, שאחד הלוחמים פלט כדור שנתן התרעה לערבים. על אנשי הפלמ"ח נפתחה אש חזקה ורבים נפגעו. לפי טוביה (טיבי שפירא)14
"שמחוני פקד פעמים אחדות להסתער אך איש חוץ ממנו לא קם".15 מפקד המחלקה הקדמית דיווח לשמחוני שאין הוא מזהה את המבנים שנועדו לפיצוץ למרות שהם נורתה עליו אש. שמחוני פקד עליו לסגת.16
לפי זאב ותהילה עופר בספרם על הגדוד הראשון,17 פרצה תגבורת ערבית את חסימת אנשים "גולני" ופלוגת שמחוני הותקפה מלפנים ומאחור. שמחוני דיווח למג"ד דן לנר וקיבל אישור לסגת.18 בניגוד לכך העיד ירדני: "אצלנו שום דבר לא התרחש כי תגבורות לא באו. ברגע שהוא הודיע לי שהוא מוכן לנסיגה (היו לו מספר אבידות והוא ארגן את אנשיו על הגבעה למעלה) התחלתי גם אני להתקפל... את הגשר לא פוצצנו מאחר שההוראה הייתה לפוצצו רק אם תבאנה תגבורות. לקחנו את חומר הנפץ בחזרה. למעשה לא ירינו אף יריה בכל הפעולה".19 למה שכתבו תהילה וזאב עופר בנקודה זאת לא צורף שום מקור אמין. לכן אמינה יותר עדותו של ירדני ואילו כוונת הזוג עופר להפחית את הביזיון של פלוגת הפלמ"ח אביגדורוב: "שמענו פקודות בגרמנית והרבה צעקות. ירו מעלינו פצצות תאורה. כל השטח הואר באור יום ומכל הצדדים הייתה אש תופת. חשבנו שגולנו יהיה כגורל הל"ה בדרך לגוש-עציון. בזמן הנסיגה נתקלנו בכל סיבוב בכוח אויב שירו עלינו ופגעו בעוד לוחמים. לבסוף מצאנו פתח בוואדי והתחמקנו מהם". הקשר של שמחוני, עמוס הרפז, העריך: "אם לא הינו נסוגים היינו ללא ספק נקטלים כולנו!"20 מפקד המחלקה פנחס זוסמן:21 "הם רדפו אחרינו איזה עשרה ק"מ".22 שמחוני: "הכוח העיקרי סביב לפצועים התפורר ונותק קשר עין בתוך שירת הפצועים... כל עת הנסיגה הותקפנו משני אגפינו ומאחור. אש רובים חלשה נורתה עלינו גם ממזרח, (גבול העמק), לכיוון הנסיגה, המשכנו בתנועה עד גבול העמק ושם חדשנו את הקשר בין כל הכוח"23 אביגדורוב: "היה קרוב לבוקר. היו לנו נפגעים רבים. האמבולנסים חנו בין סג'רה ובית קשת. הוטל עלי לרוץ לאמבולנסים ולהורות להם להגיע אל החניון שלנו. רצתי כמה קילומטרים עד שהגעתי סמוך אליהם. ראיתי אמבולנסים צבאיים בריטיים. לא הייתי בטוח אם הם שלנו או של הבריטים. כשהתקרבתי אליהם הבחנתי במישהו שהכרתי והובלתי אותם קרוב לבית קשת. העמסנו את הפצועים ונסוגונו לבית קשת".24 לכוחותינו היה הרוג אחד, אבנר גרוזימינסקי, וארבעה פצועים. בדווח שכתב שמחוני הוא הדגיש לאויב היה כמה הרוגים ופצועים.25 להדגשה זאת לא היה בסיס והיא הייתה משאת נפש ולא דיווח מבוסס.

תרבות ביטחונית הרת אסון

לימים תרץ אסף שמחוני את הביזיון: "באיסור חמור נאסר לפגוע בתושבים הנוצרים של הכפר. הוראה זאת הייתה בעוכרי המבצעים... הוברר כי קשה להבדיל בין בתי הנוצרים לבין הבתים ששימשו בסיסים לאנשי הכנופייה. השהייה שנגרמה על-ידי הוראה זו גרמה לגילוי הכוח הפורץ ולערביי הכפר ניתנה שהות להזעיק כוחות מהסביבה. התפתח קרב מכל הכיוונים . קרב קשה ואכזרי, ממושך שארך כשעה וחצי. האנשים גילו אומץ רב כושר ותושייה"26 לחברו מהפלמ"ח פרופ' גבי כהן הסביר שמחוני בזמן "מבצע קדש" ש"המפקדים... במלחמת העצמאות לא נבחנו בקרבות התקפה אלא דווקא במבצעים שהיו בהם הגנה או נסיגה".27
מסתבר שגם כשהיה אלוף פיקוד הוא לא שמע או התעלם מההתקפה בפיקוד אריה טפר-עמית על כוח בפיקוד עבד אל קאדר אל חוסייני בגוש-עציון ב-14 בינואר 1948. תירוצים אלה של שמחוני שנמנה על הקצינים שבנו את צה"ל אחרי מלחמת העצמאות, נועדו להסתיר את תפקודו הלקוי. לא מיותר לציין שהוא היה חבר קיבוץ תל יוסף וחבר מפא"י ואף נבחר לכנסת הראשונה אחרי המלחמה. גם אמו יהודית נבחרה לכנסת מטעם מפא"י והייתה מקורבת מאוד לבן גוריון. חותנו זאב און היה עסקן בכיר באותה מפלגה. הוא התפטר מן הכנסת התגייס לשרות קבע ומונה למח"ט 11, לסגן מפקד בית ספר למפקדי גדודים בפיקודו של יצחק רבין, למח"ט "גולני" לממלא-מקום אלוף פיקוד הצפון ולאלוף פיקוד הדרום בדרגת אלוף משנה. בתפקיד זה הוא פיקד על "מבצע קדש".
גם לשמחוני, גם לפלמ"ח גם לבן גוריון וגם למפא"י היה אינטרס אישי וקולקטיבי להסתיר את בזיון פשיטת כפר כנא. אם הביזיון היה נחשף ייתכן שהקריירה של שמחוני הייתה נחשפת, יוקרת הפלמ"ח הייתה נפגמת; היה מתברר כי בן-גוריון ומפא"י לא הכינו כראוי את היישוב למלחמה. מכיוון שלכל הנוגעים הד'בר היה אינטרס להסתיר – הביזיון הוסתר.
הסתרת הליקויים בפשיטת כנא והפיכת פחדנות בשדה הקרב ל"אומץ רב כושר ותושייה" לא רק מנעה הפקת לקחים מידיים אלא גם הפכה חלק מהתפתחות של תרבות ביטחונית הרת אסון למדינת ישראל שגבתה מחיר כבד בחיי לוחמים גם במלחמת העצמאות וגם במלחמות הבאות.
__________
בשבוע הבא: תושבי העיירה הערבית צמח לא קיבלו עזרה מהמפקדה הערבית בדמשק; טבח כיתה תל אביבית שהופקרה בהתקפה על העיירה צמח; משא-ומתן עם הבריטים על גורל משטרת צמח; ידידות בריטים ליהודים שלא נוצלה; כיבוש משטרת צמח ובריחת התושבים מן העיירה.

הערות

1. "משמר", 2 ו-4 בינואר 1948; ראיון עם שלמה פלוטקין ב-5 בפברואר 1986; ספר "יזכור" על מלחמת העצמאות, עמ' 46.
2. כרמון, "עין גב" עמ' 22; א. דפני, "עין גב
3. ירדני וברושי שם.
4. ראיונות עם דן מקלר ב-1970 וב-2016.
5. "כינרת בימי מבחן, עמ' 163.
6. הארץ, 10 באפריל 1948
7. בכפר כנא ביצע ישו את הנס הראשון שלו: הפך בחתונה כדי מיים ליין נתנאל (ברתולומאו) מכפר כנא זיהה את ישו כבן אלוהים (יוחנן פרק ב', 1-12). את הכפר הזה מזכירים בכל חתונה נוצרית.
8. לימים אלוף בצה"ל ומפקד החזית "במבצע קדש".
9. כפר ערבי סמוך לשפרעם במקום שבו שכנה העיר המקראית גת חפר שבה התגורר יונה הנביא ובו מצוי קברו.
10. דווח של אסף שמחוני, ספר הפלמ"ח, ב', זרובבל אראל, הקיבוץ המאוחד 1953, עמ' 141; עדות שמסר עמנואל ירדני לענף היסטוריה של צה"ל; ראיון עם עמנואל ירדני.
11.דווח שמחוני; משה כרמל, אלוף הניצחון, ידיעות אחרונות 2009, עמ' 164-160.
12. אחד משנים עשר הלוחמים שקיבלו את אות גיבור ישראל אחרי מלחמת העצמאות.
13. ראיון עם אברהם אביגדורוב.
14. מוותיקי הצנחנים בצה"ל שחוללו את מהפכת 890-101 במחצית שנות החמישי של המאה שעבר. פיקד על גדוד 50 של הנח"ל המוצנח במלחמת ששת הימים. לח בראשו בקרבות רפיח ונפצע. במלחמת יום הכיפורים פיקד על חטיבה 12 במרחב שלמה ש בצעה מרדפים מוצלחים רבים נגד חוליות קומנדו מצריות.
15. ראיון עם טוביה שפירא
16. שמחוני, דווח הפעולה.
17. זאב ותהילה עופר, "הגדוד הראשון", הוצאת קבוצת חברי הגדוד הראשון, 2008
18. זאב ותהילה עופר, עמ' 111.
19. עמנואל ירדני; גדעון, "בגליל התחתון" בספר, אילן ושלח – דרך הקרבות של חטיבת גולני, מערכות עמ' 89-88.
20. עמוס כרמל, שם.
21. פרופ' פנחס זוסמן היה לימים מנכ"ל משרד הביטחון.
22. זאב ותהילה עופר, שם.
23. שמחוני, דווח הפעולה.
24. אביגדורוב.
25.דווח הפעולה; זאב ותהילה עופר, עמ' 111
26. זאב ותהילה עופר, עמ' 112.
27. כרמל, שם.

תאריך:  26/04/2019   |   עודכן:  26/04/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המערכה בעמק הירדן (ב') בזיון בכפר כנא
תגובות  [ 11 ] מוצגות  [ 11 ]  כתוב תגובה 
1
{{{המרצה מאוניברסיטת ליטה....
גאון מבוזבז  |  26/04/19 21:36
 
- אתה והשטויות שלך עדיין כאן ?
חבר קיבוץ יגור  |  27/04/19 05:14
 
- {{{מעניין מה טהר לב היה כותב..
על המתחזה מיגור?  |  27/04/19 14:45
2
באותם הימים הפיקוד היה פוליטי
א-ת  |  27/04/19 04:47
 
- {{{באותם הימים לא היתה מדינה
והם יצרו אותה.  |  27/04/19 06:17
 
- עתידך בגרמניה,יחד עם הנאורים
חבר קיבוץ יגור  |  27/04/19 07:56
 
- בן גוריון וחבריו שטפו את המוח
אורי מילשטיין  |  27/04/19 08:38
 
- {{{פרס ישראל למרצה מלטביה.....
אפשר הדלקת משואה  |  27/04/19 15:09
 
- נראה שאתה צריך להיות בגרמניה
חבר קיבוץ יגור  |  27/04/19 16:37
 
- {{{מי אתה שתגיד לי איפה להיות?
הארץ שלי לא שלך.  |  27/04/19 18:21
 
- נלחמת ? וזה בכלל לא בטוח
חבר קיבוץ יגור  |  28/04/19 04:15
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה
אורי מילשטיין
פרק ראשון ממחקר חדש, שלא התפרסם מעולם, על המערכה בעמק הירדן בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות. הפרק הזה ידון בהיסטוריה הצבאית של האזור; בראשית התנועה הקיבוצית; בתשתית התרבותית-ערכית של היישוב והמדינה שנוצרה שם; בסיבות לשקט היחסי בתחום הלאומי ששרר שם עד פרוץ מלחמת העצמאות ובתפקוד האזור בתחילת המלחמה
אורי מילשטיין
ההוראה לגבי הכפרים שהיו סמוכים לקו ההגנה של ירושלים הייתה "לבער ולהשמיד, לפי שיקול דעתך." חטיבת "עציוני" הייתה אמורה להטיל מצור על בית-לחם, בית-ג׳אלה וחברון, בסיוע הפלמ"ח, ולשתק את התחבורה בין ירושלים ליריחו ובין ירושלים לרמאללה
אורי מילשטיין
אווירה קודרת בהנהלת הסוכנות אחרי אסון הל"ה; "תוכנית ש'" לתפיסת הנכסים הבריטים שיישארו בארץ לקראת סוף המנדט הבריטי; חשש שהבריטים מתכוונים לסייע לערבים; "תוכנית ד'" להשתלטות על כל השטחים שהוקצו למדינה היהודית הגנה על גבולותיה והגנה על ישובים מחוץ למדינה היהודית; הכרח להגדיל את קצב הגיוס; מלחמה בקווים פנימיים; תוכנית מבצעים נגד ערבים מחוץ לגבולות המדינה היהודית
אורי מילשטיין
הגייסות של ארגון "ההגנה" במלחמת העצמאות היו בלתי מקצועיים ופעלו בניגוד לתוכניות האסטרטגיות; "תוכנית זרזיר" לחיסול ממוקד של מפקדים ומפקדים ערבים בכירים שעליה פיקד משה דיין; על מפקד יחידת המסתערבים של הפלמ"ח, דני אגמון, הוטל לחסל עשרים ושנים מנהיגים ומפקדים ערבים בכירים; תכנון החיסולים; לא חוסל אף מפקד ערבי אחד; משה דיין תפקד בזלזול ובהתנשאות; "תוכנית צפנת" לחיסולים של מפקדים ערבים בגליל שנכשלה גם כן
אורי מילשטיין
נראה שאחדים מן המפקדים הבכירים של ה"הגנה" אומנם לא התאמו לתפקידיהם, אך רובם לא הוחלפו, ומעטים הוחלפו רק אחרי שגרמו נזקים חמורים. (ישראל עמיר בירושלים, חודש וחצי לפני מיבצע "נחשון"), או אחרי כישלון שלא היה אפשר לעבור עליו לסדר-היום (אלדד אוארבוך). מפקדים שהוחלפו, לא הודחו, אלא קיבלו תפקידים מקבילים לתפקידיהם הקודמים, או אף גבוהים מהם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il