X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  תחקירים
תושבי העיירה הערבית צמח לא קיבלו עזרה מהמפקדה הערבית בדמשק; טבח כיתה תל אביבית שהופקרה בהתקפה על העיירה צמח; משא-ומתן עם הבריטים על גורל משטרת צמח; ידידות בריטים ליהודים שלא נוצלה; כיבוש משטרת צמח ובריחת התושבים מן העיירה
▪  ▪  ▪
יוסף פיין

תושבי צמח מבקשים עזרה

באמצע מארס ביקשו תושבי צמח ממפקדי "צבא ההצלה" תגבורת בלוחמים ובנשק,1 וב-10 באפריל דיווח שליח מצמח לאנשי הוועדה הצבאית של הליגה הערבית בדמשק שהבריטים עומדים להתפנות מעמק הירדן, וביקש מהם לשלוח פלוגה לעיירה. חבר הוועדה טהא אל-האשמי הבטיח לו לשלוח מחלקה.2 כשהשתלטו היהודים על טבריה (ב-18 באפריל) הבינו תושבי צמח שתורם הגיע. קריאותיהם לעזרה כמעט ולא נענו. הוועדה הצבאית של "צבא ההצלה" שלחה אליהם עשרים וחמישה רובים מיושנים. אחרי כיבוש טבריה דיווח קצין המודיעין של חטיבת "גולני": ב"קרנטינה"3 ובבסיס בריטי שפונה ליד צמח מתבצרים שמונים חיילי "צבא ההצלה" וכן תושבי צמח. בסך הכל ארבעת אלפים ומאתיים איש. המורל שלהם אינו איתן. חמישים צנחנים בריטים חונים במשטרה הסמוכה לעיירה ובטבריה, ויחידה של הלגיון העבר ירדני חונה בנהריים. באל־חמה חונים לוחמים של "צבא ההצלה".4
סגן המושל הבריטי, סינקלר, קרא לפגישה בצמח את מוכתר עמק הירדן, שלמה כהן, את המוכתר של צמח ואת מפקד "צבא ההצלה" באיזור, וניסה להשפיע עליהם להגיע להסכם, כדי שהמלחמה לא תפריע לקציר. הניסיון נכשל.5 ב-22 באפריל בלילה תקפה פלוגת עמק הירדן בפיקוד עמנואל ירדני את צמח. בדו״ח של המג״ד יצחק ברושי כתוב שהתוקפים התכוונו לפוצץ תשעה בתים, כרי ללחוץ על תושבי צמח לגרש את אנשי "צבא ההצלה", לפרוק את נשקם ולמסור ל"הגנה" את הקרנטינה ואת הבסיס הבריטי שבו התבצרו.6

התל אביבים הופקרו למות

שש מחלקות תקפו את צמח. אחת מהן הייתה מורכבת ממגויסים חדשים מתל אביב, בפיקודו של אליהו אמסלם מטבריה. אמסלם התמנה למפקד מחלקת התל אביבים רק באותו בוקר, ולא הכיר את פקודיו.7 דוד בן (ברונטמן) מאפיקים סיפר כי הבריטים שחנו במשטרת צמח הבחינו בהכנות של היהודים, וביקשו מהם, באמצעות אנשי הקשר, לדחות את ההתקפה עד אחרי הפינוי הבריטי, אבל המג״ד ברושי לא נענה לבקשתם.8
לפי הדו״ח שמסר ברושי למח"ט, משה מן, חדרו המחלקות לעיירה ללא קשיים ופוצצו את תשעה הבתים. הערבים כמעט לא התגוננו.9 "זעקות אימה נשמעו מצמח: 'אגיא ג'יש אל יהוד' (הגיע הצבא היהודי)!" סיפר שמואל יזרעאלי מהמושבה כינרת, "הבריטים ניסו להגן על תושבי צמח וירו על התוקפים במכונת ירייה אך לא פגעו באיש".10 במכשיר הקשר פקד ירדני על התוקפים לסגת. שלוש מחלקות קלטו את הפקודה במכשירי הקשר שלהן; למחלקה התל אביבית לא היה מכשיר קשר. איש לא הודיע לאמסלם ולפקודיו על פקודת הנסיגה. איש המחלקה נפתלי ארליך כתב שאמסלם לא העלה בדעתו לסגת בלי פקודה, ורק כשעלה השחר פקד לסגת. הערבים כיתרו כיתה אחת. אמסלם פקד על הכיתות האחרות לסגת ונשאר עם הכיתה המכותרת. לפי עדותו של עד ראיה יוסף נצר, רצחו נשים ערביות את שבעת אנשי הכיתה בגרזנים וכרתו את ראשיהם. הגוויות נמצאו כרותות ראשים. מפקד המחלקה אמסלם היה אחד ההרוגים.11 ששת ההרוגים האחרים היו אברהם וייס משכונת יד אליהו בתל אביב, זכריה מנחם משוכנת התקווה בתל אביב, דוד אושרוב משכונת מוגרבי בתל אביב, שלמה מעודד מבת ים ויוסף מאיר דוד מחולון.12
אחרי ההתקפה ברחו רבים מתושבי צמח לעיירה אל-חמה,13 וצמח תוגברה בשלוש מאות לוחמים סורים. מח"ט ״גולני" משה מן העריך: "אין לחשוש מהתקפה ואין צורך להוסיף כוחות". המג״ד ברושי ביקש מהפיקוד העליון רשות לתקוף את צמח, עם מאתיים איש, וביקש נשק ותחמושת. בן-גוריון שהנושא הובא לידיעתו, לא השתכנע מעמדתו של ברושי . עקב תוצאות ההתקפה הראשונה כתב ביומנו: "יש צורך להביא פלוגה מאומנת לצמח".14

הקרב על צמח

גם בעמק הירדן נודע לאנשי הש"י והמודיעין על פינוי משטרות ובסיסים בריטיים במחצית השנייה של אפריל. שלוש משטרות היו בעמק: בטבריה, בצמח ובגשר. משטרת טבריה הייתה מובטחת ליהודים, יחד עם כל העיר מאז השתלטו עליה היהודים והערבים נטשו אותה ב-18 באפריל. באותו יום ברחו רבים מתושבי צמח מבתיהם.15 כוונות הבריטים לגבי משטרות צמח וגשר לא היו ידועות מראש.
משטרת צמח חלשה על הדרך שבין עמק הירדן לטבריה והייתה סמוכה לשתי הדגניות. ב-18 באפריל אמר מח"ט "גולני" משה מן למפקד גדוד 12, יצחק ברושי, בטלפון: "ייתכן שהצבא והמשטרה יפנו בימים אלה את משטרת צמח, ערוך כוחותיך".16 שלמה כהן שהחליף אז תפקיד ממוכתר הגוש לקמ"ן גדוד 12, סיפר: "מושל המחוז אוונס אמר לחברי ועד הגוש שאם תוקם מועצה אזורית רשמית הוא ימסור לה את המשטרות ואת הבסיסים שבאזור.17 ניסינו להקים מועצה והשגנו את הסכמתם של איכרי מנחמיה, אבל לא הספקנו להשלים את כל ההליכים הרשמיים. אמרנו לאוונס, 'זה לא הולך,' והוא אמר, 'נתייחס אליכם כאילו אתם מועצה אזורית.'"18
עמנואל ירדני סיפר שאיש הש״י, יוסף פיין, חבר דגניה א', שילם למפקד הצנחנים במשטרת צמח סכום גבוה כדי שיודיע ל"הגנה" על מועד הפינוי ויסייע לה לתפוס אח המשטרה.19 לדברי ברושי הרוכש היה יעקב זקצר מאשדות יעקב.20 ואולי היה זה מבצע משותף של שניהם?
ב-27 באפריל זימן מפקד כל הכוחות הבריטים במרחב, בדרגת בריגדיר, את נציגי הערבים והיהודים. קמ״ן הגדוד, שלמה כהן, דוד בן מאפיקים, וישראל להב מאשדות יעקב, באו לפגישה במשטרת צמח. נציגי הערבים לא באו, ולא הרחק משם נראו לוחמים ערבים חבושים בקובעי-פלדה ומוכנים לקרב. הבריגדיר הבריטי שאל: "מדוע אתם רוצים להשתלט על צמח?" שלמה כהן ענה: "היא בשטח המדינה היהודית. אם תושבי צמח יכירו בריבונותנו, לא יאונה להם כל רע. אם נקבל את המשטרה הם יראו שאין להם כוח להחזיק מעמד נגדנו ויכירו בשלטון המדינה היהודית העתידה לקום."
הבריגדיר: "לי יש השקפה אחרת בעניין. משטרת גשר, שהיא על יד ישוב יהודי, תימסר ליהודים, ומשטרת צמח, שהיא ליד עיירה ערבית, תימסר לערבים."
כהן: "נעשה הכל כדי שמשטרת צמח תהיה בידנו."
זה היה לפני הצהריים. אחרי הפגישה נסעו השלושה לקבוצת כינרת, למפקדת הגדוד, ומפקד הצנחנים נסע אחריהם, השיג אותם לפני שער הקבוצה ואמר: "היום אנחנו מפנים את המשטרה, בשעה 5.30 לפנות ערב." המפקד הבריטי הבטיח להם להציב טנק מדגם צנטוריון בכניסה למשטרה, לכיוון צמח, ובכך למנוע את כניסת הערבים למשטרה ולרמוז ליהודים לבוא ולהשתלט עליה.
דוד בן סיפר שהמג״ד ברושי אמר: "אין לי אנשים לתפוס את המשטרה. אמרו לבריטים שאתן להם אלף לא״י אם ימסרו אותה לנו." עם זאת פקד ברושי על סגנו להכין בדגניה א' מחלקה בפיקודו של מרדכי פלונסקי ממנחמיה, לקראת תפיסת המשטרה. בן הציע את הכסף למפקדים הבריטים באמצעות ידידו ג׳ימס אליוט, בריטי ששירת ביחידת הצנחנים. הבריטים השיבו שאינם רוצים כסף, ושהם יסייעו ליהודים בגלל הידידות. בן סיפר שהבריטים דחו את הפינוי בשעה, כדי לתת ליהודים שהות להתכונן. בשש וחצי לפנות ערב ראו שיהודים אינם באים, על כן התייצבו במסדר יציאה והסתלקו. "לפני הפינוי", סיפר בן, "נתן לי אליוט חמש מאות לא״י ואמר: 'קח, דוד, קנו בכסף הזה נשק, תחמושת ומזון.' בכסף הזה קנינו רובים בריטיים ותחמושת."21
יוסף נצר עמד על מגדל המים של דגניה ב' וצפה על משטרת צמח. "הבריטים מילאו את הבטחתם בדיוק", סיפר נצר. "טנק שלהם חסם את הכניסה למשטרה מצמח, והטנקים האחרים יצאו משטח המשטרה לכביש. דיווחתי למטה.״22
יורם רם מכיתת דגניה ב' היה במחלקה בפיקודו של מרדכי פלונסקי. "כשיצאה השיירה הבריטית מהמשטרה לא היה נשק לכיתה שלנו. יום קודם לקחו מאתנו את הנשק לביקורת", סיפר רם. "רצנו לדגניה א' ואספנו שם נשק."23 כיתות דגניה א' ודגניה ב' לא הגיעו למשטרה עד שש וחצי. כשעזבו אותה הבריטים נכנסו הערבים. ברושי לא היה במטהו. בשעה שש אחרי הצהריים נודע לו שהבריטים פינו אח משטרת גשר, והוא נסע לשם עם שתי מחלקות.
מפקד כיתת החבלנים בפלוגה של ירדני, דן פרומקין כתב: "עבר זמן מה עד שהספיקה המחלקה להתארגן ולצאת לשטח, ובינתיים נתפס בניין המשטרה על-ידי הערבים... כשהייתה המחלקה לפני הקרנטינה הישנה, כארבע מאות מטר צפונית-מערבית למשטרה, נפתחה עליה אש מן הבניין. המחלקה נפרסה והמשיכה להתקדם. בהסתערות זריזה הצליחו האנשים לתפוס את בניין בית-הספר הסמוך למשטרה. כל הניסיונות להמשיך ולהתקדם לעבר המשטרה נכשלו מחמת אש שנורתה מן הבניין, אש שהלכה וגברה, וכנראה שהגיעו לאויב תגבורות נוספות. אותה שעה נפתחה אש גם מכיוון צמח. המחלקה התבססה בבית הספר הסמוך. מדגניה יצאו שתי כיתות של פלוגות משמר (פל״ם) אשר תפסו את טחנת הקמח ההרוסה שמשמאל לכביש. מעמדה חדשה זו אפשר היה לכסות באש את הכניסה למשטרה ולמנוע מן האויב את הכניסה והיציאה מהבניין."24
עמנואל ירדני היה אז בדגניה א'. לדבריו התייעץ בטלפון עם ברושי בגשר, והם החליטו לכבוש את המשטרה בלילה.25 מאשדות יעקב הובאו ארבעה תרמילים מלאים חומר נפץ. בלילה התגנבו אנשי מחלקתו של פלונסקי יחד עם החבלנים של פרומקין, למשטרה, פוצצו את הגדר ואחר-כך את הקיר האחורי, לכיוון דגניה א'. ארבעים לוחמים ערבים שאיישו את המשטרה ניסו בתחילה להתגונן, ושניים מהתוקפים נהרגו מיריותיהם. אחרי הפיצוץ ברחו הערבים, ופלונסקי, פרומקין ופקודיהם, השתלטו על הבניין הריק.26 כשנודע לערביי צמח שהמשטרה בידי היהודים, ברחו מזרחה. למחרת סרקו פקודיו של פרומקין את העיירה. הוא כתב: "לא נמצא איש, עד הקרנטינה הישנה."27
____________
בשבוע הבא: חברי הקיבוצים בעמק הירדן בזזו את העיירה הערבית צמח; התחלת המלחמה בקבוץ גשר שעל גבול עמק הירדן ועמק בית שאן; הלגיון הירדני מתכנן לכבוש את משטרת גשר; ניסיון מג"ד 12 של "גולני" יצחק ברושי לקנות את משטרת גשר מהבריטים; לחטיבת "גולני" חסרו קצינים ובקיבוצים היו הרבה קצינים שלא גויסו.

הערות

1. יומנו של טהא אל-האשמי, 15 במארס 1948.
2. שם, שם 10 באפריל 1948.
3. מחנה הסגר לבהמות המגיעות מעבר לגבול, כדי שלא יעבירו מחלות.
4. א"צ, דווח פעולה צמח, 23 באפריל 1948.
5. ראיון עם של שלמה.
6. א"צ, תיקי גולני.
7. א"צ, תיקי גולני; נפתלי ארליך, "הפריצה האשונה לעיירה" ב"אילן ושלח", עמ' 122-119.
8. ראיון עם דוד בן ב-28 בספטמבר 1970.
9. א"צ, תיק גולני.
10. ראיון עם שמואל יזרעאלי ב-5 בפברואר 1986
11. חיים לבקוב, עמ' 321.
12. א"צ 50.128/51 שיחת טלפון 208 מגולני אל הכנסת 26 באפריל 1948.
13. ארליך, שם.
14. יומן דב"ג, 27 באפריל 1948.
15. עבאסי, שם.
16. א"צ, מאת גולני אל ברק, 18 באפריל 1948.
17. ועד הגוש היה גוף לא רשמי. מועצה אזורית הייתה גוף רשמי, חלק ממערכת השלטון המקומי בתקופת המנדט.
18. הראיון הנ"ל עם שלמה כהן.
19. הראיון הנ"ל עם עמנואל ירדני.
20. ברושי, שם.
21. הראיונות הנ"ל עם שלמה כהן, יצחק ברושי, ודוד בן. כשראיינתי את בן בקיבוץ אפיקים התארח אצלו ג'ימס אליוט שאישר את הסיפור.
22. הראיון הנ"ל עם יוסף נצר.
23. ראיון עם יורם רם ב-25 בפברואר 1980.
24. דן פרומקין, "כיבוש המשטרה בצמח" ב"אילן והשלח", עמ' 123.
25. הראיון הנ"ל עם עמנואל ירדני.
26. א"צ, חטיבת גולני סיכום שבועי 1 במאי 1948; דן פרומנקין "כיבוש המשטרה בצמח", שם.
27. שם, שם.

תאריך:  03/05/2019   |   עודכן:  03/05/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המערכה בעמק הירדן (ג') טבח התל אביבים
תגובות  [ 10 ] מוצגות  [ 10 ]  כתוב תגובה 
1
{{{השמאלנים הקימו התישבות.....
סוציאליסטית בעמק  |  3/05/19 08:59
 
- {{{במקום דתיים ערבים וחרדים...
ליבא סינים והודים  |  3/05/19 15:10
 
- אתה עוד כאן משתמט ? גרמניה
חבר קיבוץ יגור  |  3/05/19 15:57
 
- מעניין שאצל הגרמנים היו בני
חבר קיבוץ יגור  |  4/05/19 02:40
 
- {{{ שנתניהו יתייעץ עם האסטרטג
מאוניברסיטת לטביה  |  5/05/19 10:08
 
- עושה לך טוב תגובות כאלה משתמט ל"ת
חבר קיבוץ יגור  |  5/05/19 15:56
2
הבריטים - כך או כך.
ראומה  |  3/05/19 13:39
3
לסוציאליסטית: לא הייתי רוצה
כנרת  |  3/05/19 13:46
 
- בעיקר טפשות! ל"ת
מתבונן מהצד  |  3/05/19 19:14
4
טנק צנטוריון ב 48 ??? ל"ת
חיים ומשה  |  3/05/19 15:59
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות האמת על מלחמת העצמאות: פרוץ המלחמה
אורי מילשטיין
פיגועים ראשונים בעמק הירדן; כישלון הפשיטה של פלוגת פלמ"ח ופלוגת חי"ש עמק הירדן בפיקוד אסף שמחוני ועמנואל ירדני, על המפקדה של מנהיג הכנופיות הערביות, אבו איברהים, בכפר הערבי ירכא שבגליל התחתון; דיווחי שקר ותירוצים של שמחוני שהיה מבוני צה"ל; התפתחות תרבות ביטחונית הרת אסון.
אורי מילשטיין
פרק ראשון ממחקר חדש, שלא התפרסם מעולם, על המערכה בעמק הירדן בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות. הפרק הזה ידון בהיסטוריה הצבאית של האזור; בראשית התנועה הקיבוצית; בתשתית התרבותית-ערכית של היישוב והמדינה שנוצרה שם; בסיבות לשקט היחסי בתחום הלאומי ששרר שם עד פרוץ מלחמת העצמאות ובתפקוד האזור בתחילת המלחמה
אורי מילשטיין
ההוראה לגבי הכפרים שהיו סמוכים לקו ההגנה של ירושלים הייתה "לבער ולהשמיד, לפי שיקול דעתך." חטיבת "עציוני" הייתה אמורה להטיל מצור על בית-לחם, בית-ג׳אלה וחברון, בסיוע הפלמ"ח, ולשתק את התחבורה בין ירושלים ליריחו ובין ירושלים לרמאללה
אורי מילשטיין
אווירה קודרת בהנהלת הסוכנות אחרי אסון הל"ה; "תוכנית ש'" לתפיסת הנכסים הבריטים שיישארו בארץ לקראת סוף המנדט הבריטי; חשש שהבריטים מתכוונים לסייע לערבים; "תוכנית ד'" להשתלטות על כל השטחים שהוקצו למדינה היהודית הגנה על גבולותיה והגנה על ישובים מחוץ למדינה היהודית; הכרח להגדיל את קצב הגיוס; מלחמה בקווים פנימיים; תוכנית מבצעים נגד ערבים מחוץ לגבולות המדינה היהודית
אורי מילשטיין
הגייסות של ארגון "ההגנה" במלחמת העצמאות היו בלתי מקצועיים ופעלו בניגוד לתוכניות האסטרטגיות; "תוכנית זרזיר" לחיסול ממוקד של מפקדים ומפקדים ערבים בכירים שעליה פיקד משה דיין; על מפקד יחידת המסתערבים של הפלמ"ח, דני אגמון, הוטל לחסל עשרים ושנים מנהיגים ומפקדים ערבים בכירים; תכנון החיסולים; לא חוסל אף מפקד ערבי אחד; משה דיין תפקד בזלזול ובהתנשאות; "תוכנית צפנת" לחיסולים של מפקדים ערבים בגליל שנכשלה גם כן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il