|
לחץ על עבדאללה מלך עבר הירדן להתערב במלחמה בארץ ישראל
|
|
|
לקראת פינוי משטרת גשר הייתה למג"ד 12 של חטיבת "גולני" ברושי ולחברי הקיבוץ בעיה נוספת, שהם לא היו ערים אליה: ה מלך עבדאללה והלגיון הירדני היו זקוקים להישג קרבי כדי להוכיח את נאמנותם ומחויבותם למלחמתם של ערביי ארץ ישראל. משטרת גשר הייתה בשטח המנדט הבריטי, לכן תיפקד הלגיון רק ככוח עזר של הצבא הבריטי ולא התערב במלחמה עד סוף אפריל. כמה קצינים וחיילים של הלגיון אומנם סייעו ללוחמים הערבים, אבל אלה היו יוזמות של יחידים, איש לא ציפה שבגשר יפעיל עבדאללה את הלגיון בגלוי. אמנם, שליטי מדינות ערב והמפקדים הבכירים של צבאותיהם כבד הבינו ש״צבא ההצלה" אינו מסוגל לשמור על המאחזים הערבים בארץ ישראל ושהיהודים משתלטים עליה. מנהיגים ומפקדים ערבים לחצו על עבדאללה להתערב במלחמה, וב-15 באפריל דיווח הציר הבריטי אלן קרקבדייד מרבת עמון למשרד החוץ בלונדון שעבדאללה רוצה להציב יחידות של הלגיון בכפרים הערביים שבארץ ישראל, ושהוא, קרקברייד, הסביר לו שלא יוכל לעשות זאת כל זמן שהמנדט הבריטי בתוקף, ושניהם סיכמו: מפקד הלגיון, הקצין הבריטי גלאב פחה, יבקש ממפקדי הצבא הבריטי בארץ ישראל להרשות ליחידות הלגיון "לשפר את ביטחונם של 53 הכפרים הערביים." קרקברייד דיווח: "הנוסחה סיפקה את המלך." 1
בדו״ח ששלח קרקבדייד ללונדון למחרת, ב-16 באפריל, כתוב שעבדאללה הציע לליגה הערבית שהוא יציל את פלשתין בעזרת הלגיון, ושגנראל העירקי איסמעיל ספות, איש הוועדה הצבאית של הליגה הערבית, בא לרבת-עמון עם מכתב לעבדאללה ממזכיר הליגה המצרי עזאם פחה. "לערבים אין משאבים מספיקים להביס את היהודים,״ העריך קרקבדייד. "בנסיבות אלה הברירה היחידה של עזאם היא לפנות למלך עבדאללה שלא יקבל את חלוקת פלשתין." 2
ב־21 באפריל התפרסמה בעיתון היפואי א-דיפאע" ידיעה של סופר העיתון בלונדון: הלגיון העבר ירדני יתערב בארץ ישראל לפני סיום המנדט. 3 ב-25 באפריל דיווח קרקברייד שלחצים מופעלים על המלך עבדאללה ועל עוצר עירק להתערב בפלשתין בכוח צבאי, 4 ולמחרת דיווח שעוצר עירק, ראש ממשלת לבנון ואיסמעיל ספות, באו לרבת עמון כדי לדון עם המלך על מעורבותה הצבאית של ירדן בארץ-ישראל. 5
|
|
מדינות ערב חוששות ממהלכיו של עבדאללה
|
|
|
המדוד הערבי במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית קיבל מידע שוטף על המתרחש בירדן וראש המדוד אליהו ששון סיכם אותו במסמכים ששלח למנהיגי הישוב ולמפקדי ה"הגנה" הבכירים. במסמך, מהשבוע האחרון של אפריל, ללא תאריך מדויק, כתב ששון: "כפי שהסברנו בגיליונותינו הקודמים, גרמה מפלת קאוקג'י על יד משמר העמק משבר צבאי רציני במחנה הערבי. העולם הערבי ראה במסיבה זו אות מבשר רעות ופנה אל שליט עמאן כי יחיש עזרה. ה מלך עבדאללה מזדרז לנצל את המבוכה והכריז כי הוא ממהר לחוש לעזרת ארץ-ישראל. יוזמת עבר-הירדן, שבאה מתוך הרגשת הכוח הצבאי הערבי הרציני ביותר שלרשותה, הביאה את שתי המדינות ההאשמיות 6 לידי צעד עצמאי משותף. מובן כי נכונות יתר מצד ההאשמים להתערב בארץ ישראל עלולה הייתה לעורר חששות מסוימים בקרב שאר המדינות הערביות, אם אין הן משתתפות בהתערבות זו. כדי לקדם חששות אלה נהג עבדאללה במדיניות ברורה האומרת כי מנוי וגמור עמו לפלוש לארץ ישראל בראש צבאותיו, אם כי הגוש ההאשמי לא יתנגד להשתתפות שאר המדינות הערביות בפעולה זו, אולם תוך הדגשת המציאות הצבאית, כי עמאן היא מרכז הפעולות הערביות וכי עבדאללה הוא המפקד עליהן, וכי כל הרוצה לשתף פעולה צריף לבוא לעמאן.
|
|
בהודעה שמסר לעיתונות ב-26 באפריל, לאחר החלטת 'הפרלמנט' של עבר הירדן על התערבות בארץ ישראל ועל גיוס הצבאות, מיהר עבדאללה להכריז מלחמה ביהודים, כ' מלך ערב' וכ׳גואל' לערביותה של ארץ ישראל. בצעדו זה של המלך תמכה גם אסיפת שבטים, המהווים את מרבית תושבי עבר הירדן. הנקודה החשובה ביותר בהצהרת עבדאללה היא זו המדגישה את היעדר הברירה שבידי המדינות הערביות, מטעמים פנימיים, הגוררים אותן אל המלחמה. כדי להראות כי פני עבדאללה להתערבות מידית באו אקטים דחופים של מלחמה, כגון תפיסת העמדות משני עברי גשר אלנבי, וכיבוש יריחו, עמדות שהלגיון הערבי מחזיק בהן מזמן. אופיינית גם לזריזותו האגרסיבית של עבדאללה הייתה הדגשת העובדה שאין ארצו חברה באו״ם ותגובתו המהירה לקריאת ועדת ההפוגה של הקונסולים בירושלים, שפנו אליו בקריאה להימנע מהתערבות בארץ ישראל." 7
בדבר אחד טעה הערביסט הבכיר של הסוכנות היהודית: עבדאללה אכן היה זקוק להישג ממשי, מפני ששליטי המדינות הערביות ידעו, כמו ששון, ש״כיבוש יריחו" אינו צעד מלחמתי נגד היהודים שכן יריחו הוקצתה על-ידי האו"ם למדינה הפלשתינית. משטרת גשר נראתה לו מתאימה להישג כזה, בגלל קרבתה לגבול ממלכתו ולמחנות של הלגיון, וריחוקה מריכוז של ישובים יהודים, ומפני שהעריך כנראה שאם ישתלט על משטרת גשר לא ינסו היהודים לקחת אותה ממנו, עקב ההסכם ששני הצדדים שמרו עליו מיום שפרצה המלחמה. קרוב לוודאי שהוא לא ניסה לתאם את המהלך הזה עם בן-גוריון באמצעות אנשי הקשר שלהם. הוא הימר, וכך נקלע הלגיון העבר ירדני לקרבות עם ה"הגנה" שבועיים לפני הכרזת עצמאות ישראל.
|
|
הטעות של עבדאללה כמו הטעות של קאוקג'י לפניו הייתה שהוא לא העריך את עקרון "אף שעל" של היהודים שהתקבע אחרי פרשת תל חי ב-1920. השניים העריכו כי לא תהיה בעיה לבן גוריון וליהודים להקריב יישוב יהודי מסיבות אסטרטגיות. עקרון "אף שעל" הנחה את האסטרטגיה של ישראל עד מלחמת יום הכיפורים ב-1973 ולכן לדוגמה לא פינה צה"ל את המעוזים לאורך תעלת סואץ בפרוץ המלחמה. כתוצאה מן המכה שספג צה"ל במלחמה ובעיקר הקורבנות הרבים נשבר העיקרון מנחם בגין פינה את יישובי פתחת רפיח ואריק שרון את יישובי גוש-קטיף. מסתבר שבן גוריון "השמאלן" נקט ב-1948 עמדה דומה לגוש אמני ולנוער הגבעות ב-2019, ביחס לנטישת יישובים.
______________________
בשבוע הבא: הבריטים פינו את משטרת גשר, השתלטות אנשי קיבוץ גשר על המשטרה; קיבוץ גשר לא מוכן למלחמה; קרב יריות מול ערביי הסביבה והלגיון הירדני; הירדנים תקפו את המשטרה ונהדפו; הלגיון הירדני הפגיז את הקיבוץ ותקף אותו אך נבלם.
|
|
1. FO/371/68851/5087 15 באפריל 1948.
2. שם, שם.
3. ארכיון יורם נמרוד.
4. FO 371/68370.
5. FO 68370/5159.
6. ירדן ועירק, ששליטיהן היו בני המשפחה ההאשמית.
7. ארכיון מורשת בן-גוריון.
|
|
