משה כחלון מתהדר באמינותו אבל אין לזה כיסוי. מילה של כחלון לא שווה כלום. כחלון מצטייר כדמות נלעגת של הפוליטיקה הישראלית. במקום עשרה מנדטים שהוא קיבל במערכת הבחירות הקודמת, הוא קיבל במערכת הבחירות הנוכחית לא יותר מארבעה, מה שמעיד שהציבור לא פראייר וכבר גילה מה שווה כחלון האמיתי. הציבור מתחיל להבין מה שוות ההבטחות של כחלון. זוכרים מה הוא אמר במשך שנתיים? הוא התחייב שהוא ואנשיו לא יישבו עם ראש הממשלה, אם וכאשר יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה. צריך להיזכר בכמה אמירות של כחלון, כדי להבין עד כמה הכניסה לממשלה בוערת בעצמותיו. לא כל הפוליטיקאים מצליחים לשמור בפוליטיקה על חוט שידרה ישר וגם יציב. המקרה של כחלון עוד יילמד באוניברסיטאות בחוגים למדעי המדינה, כשיבקשו לדון באמינותם של חברי הכנסת ובשאלה עד כמה הם מוכנים להרחיק לכת כדי לתפוס כיסא. בפוליטיקה שהיא אומנות הבלתי אפשרי, ניתן למצוא גם נעדרי חוט שידרה, אבל כאלה שהתואר "סמרטוט פוליטי" הולם את התנהלותם לא פוגשים כל יום. כמה מהאמירות החד-משמעיות של כחלון מתבררות עכשיו כאמירות ריקות מתוכן, שהאומר אותן לא התכוון כנראה לקיים אותן. הוא בחר לכאורה ליצור מראית עין לפני הבחירות שמערכת המשפט היא עבורו קו אדום, כדי לטפח תדמית של מועמד נקי כפיים, שהחוק משמש מראה עבורו. עכשיו השתנו הדברים. בחודש ינואר 2018 הבטיח כחלון ב"פגוש את העיתונות" ברשת 13 חד-משמעית: "אם היועץ המשפטי לממשלה יכריז על הגשת כתב אישום, אין ספק שנתניהו צריך להתפטר". בראיון ל"אולפן שישי" בחברת החדשות במרס 2018 נשמע עדיין כחלון נחוש בדעתו: "יש אדם אחד ויש חוק אחד - חוק שאומר: היועץ המשפטי לממשלה מחליט אם יוגש כתב אישום. ימצו את התהליכים והיועץ המשפטי לממשלה יודיע שהחליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, ראש הממשלה לא יוכל להמשיך ולכהן כראש הממשלה תחת כתב האישום. זו תשובתי לפני שלושה חודשים והיום אצלך". בחודש אוקטובר האחרון שב משה כחלון וחזר על אותם דברים בחברת החדשות ואמר "ראש ממשלה תחת כתב אישום ואחרי שימוע לא יוכל לתפקד. בשביל זה לא צריך אותי". כחלון, שמבקש להצטייר כנבחר ציבור ששמירה על עצמאות מערכת המשפטית היא נר לרגליו, הופיע שלושה ימים לפני הבחירות במשדר של 'החדשות', שבו השתתפו כל ראשי המפלגות ואמר: "מעולם לא נתתי להעביר חוקים פרסונליים, שום חוק פרסונלי לא יהיה". ומה אומר עכשיו מספר 2 ברשימתו של כחלון, ח"כ רועי פולקמן, שהפך לקולט הברקים של כחלון? בהודעת הבהרה שהוא פרסם כתב: "נוכח הבחירות יש לבחון מחדש את התנהלותנו. לא אמרתי שהחלטתי לשבת ולתמוך בקואליציה בכל מצב. עם כל הכבוד ל'כחול לבן', שלא הציגה בדל קבלה עד כה, אנחנו אלה שעמדנו כחומה נגד חקיקה פרסונלית במשך ארבע השנים". השבוע התנדב פולקמן לייצג שוב את כחלון, ואמר שכחלון הבהיר לראש הממשלה נתניהו, שקואליציה של שישים חברי כנסת אינה מקובלת עליו, וגם הוסיף בכל הרצינות: "מי שסוחט את נתניהו זה סמוטריץ' ולא כולנו. כחלון מראה שאפשר לעשות דברים מתוך המחנה הלאומי מבלי להתלהם". כמה קל לכחלון וסיעתו לגלגל את האחריות על האחר. למה כחלון לא אומר את זה בקולו? ומה עם פניית הפרסה של כחלון בעניין העמדתו של ראש הממשלה לדין אם יוחלט על כך? בעניין הזה מעדיף כחלון לשמור על שתיקה, כדי לא להפסיד את הכיסא, ומעדיף לשלוח את פולקמן שיתמודד עם שאלות העיתונאים. כשהכיסא קרוב מתמיד, כחלון איננו מתכוון לוותר עליו, גם אם הוא ייתפס בציבור כבדאי, וכאיש שמילה אצלו היא לא מילה. כחלון הודיע, אם שכחתם, שאין לו כוונה להצטרף לליכוד. היום הוא מבין שאם הוא לא יעשה את המהלך, הוא עלול להימחק לחלוטין מהמפה הפוליטית בבחירות הבאות, ולכן הוא גם מתבטא עכשיו בשפה שונה. לכחלון חשוב רק הכיסא. אצלו הבטחות הופכות להמלצות שלא חייבים לקבל. מה שבטוח, כיסא ליד שולחן הממשלה אסור להפסיד רק בגלל התחייבות ציבורית. כחלון הוא לא מסוג הפוליטיקאים שנולד עם חוט שידרה פוליטי. כשהברירה היא להיות בפנים או בחוץ, כחלון שמשנה את דעתו על-פי נוחותו הפוליטית, מעדיף לעבוד עלינו בעיניים מאשר להפסיד את התפקיד. מאז הבחירות למדנו להכיר את משה כחלון האמיתי. למדנו לדעת שלמילה או להבטחה שלו אין שום ערך. מה שמעניין את כחלון זה רק כחלון. כשנראה אותו עם החיוך המאולץ, בתמונה המוכרת שמצולמת בבית נשיא המדינה, כשתוקם הממשלה החדשה, נזכור מה שווה נטו כחלון. וגם מה שוות ההבטחות נטו כחלון. אז גם נוכל לשאול את עצמנו מה קיבל הציבור נטו - חוץ מהכיסא של כחלון.

דן חלוץ הרמטכ"ל ה-18 והאיש שבחר במירי רגב לדוברת צה"ל, מתגלה במלוא עליבותו. תשע שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה, התראיין חלוץ בערוץ 13 בתוכנית "המקור", שעסקה במלחמה בלבנון, והתייחס למחדלי האספקה שעלו בחייהם של חיילים שלהם היה חלוץ אחראי ישירות. במהלך הקרבות שילמו מאות חיילים את מחירה הקשה של המלחמה, ואת מחיר המחדלים הלוגיסטיים הקשים שהביאו חיילים רבים לסף התייבשות. כשחלוץ נשאל בשידור על המחדלים שהוא אחראי להם אישית, לא תאמינו מה הוא השיב. חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, בעבר יושבת-ראש מרצ, צפתה במשדר ולא האמינה למה שהיא רואה ושומעת. בנה של גלאון, יפתח, נלחם במלחמה הזאת, כקמ"ן של חטיבת המילואים אלכסנדרוני, במשך שבועות ארוכים בעומק לבנון. בחרתי להביא את עיקרי תשובתה של גלאון לדן חלוץ, בפוסט שהיא פרסמה לאחר השידור. גלאון פותחת את פנייתה לחלוץ במילים: "דן חלוץ, אתה אדם שפל ובזוי". היא מטיחה בחלוץ מילים קשות, כשהיא מתייחסת לאמירתו של חלוץ בשידור, שבוחר להגדיר את האירוע החמור כלא יותר מ"אירוע פוליטי", כלשונו. וכך כותבת גלאון: "פוליטי שואל אותו רביב דרוקר? הקצין המתלונן משיב חלוץ בחיוך זחוח, ומוסיף כממתיק סוד, הוא בן של חברת הכנסת זהבה גלאון, אומר ולא מוסיף בצפייה שנבין את המסר המובלע שהקביעה הזאת מסירה את הנושא מסדר היום". גלאון מסירה את הכפפות ומוסיפה בין השאר: "ראיתי ולא האמנתי כמה נמוך אפשר לרדת. דן חלוץ, זה מה שלקחת הביתה מהמלחמה ומהביקורת? החלטת שבגלל שאחד הלוחמים שהעזו לדרוש תחקיר, הוא בן של פוליטיקאית, סימן שהביקורת שלו ושל חבריו לחטיבה היא פוליטית ופסולה? אין לך בושה? אין לך כבוד לחיילים האלה ולמה שהם עברו?". וגלאון מוסיפה לסיום: "בדברים שאמר הרמטכ"ל הוא הוכיח סופית את מה שמכירת המניות ביום הראשון למלחמה, הדיבור על המכה הקטנה בכנף המטוס, והמחדלים העצומים בלבנון כבר הדגימו מזמן שדן חלוץ לא היה מעולם ראוי לפקד על חיילים ובוודאי לא להוביל אותם לקרב". היהירות והזחיחות של חלוץ הם כרטיס הביקור שלו. לא נתקלתי מזמן בהתנהלות ואמירה כה דוחה. כשהדברים נכתבים על מי שהיה הרמטכ"ל ה-18 של צה"ל, צריך לברור את המילים כדי לנהוג כבוד ברמטכ"ל לשעבר. זה קשה, משום שחלוץ בוחר שלא לכבד את עצמו. ראוי היה שיתנצל ובהקדם.

בצלאל סמוטריץ' מיועד להיות שר בממשלתו החדשה של נתניהו. מה שהוא אומר או כותב מאפשר הצצה קטנה לדרך מחשבתו של השר המיועד, שהתעקש מאוד להיות שר החינוך. מזג האוויר בימים אלה חם ואפילו לוהט. הטמפרטורות גבוהות מהרגיל. במכבי האש נערכים לגל גדול של שריפות ומבקשים שלא להבעיר מדורות. השר המיועד סמוטריץ' לא מתרגש. כמי שהדת והמסורת בראש מעייניו, סמוטריץ' משוכנע ששריפות לא צריכות להטריד אותנו, ואזהרות מכבי האש הן כלשונו סתם "כיסוי תחת". זה מה שציץ השר המיועד: "לא יודע מה מזג אוויר אצלכם, אבל בקדומים שום דבר חריג. כמו תמיד במדורות צריך להיזהר, לדאוג לאמצעי כיבוי זמינים, לוודא שיש מבוגר אחראי באזור ולהקפיד לכבות טוב את המדורה בסוף. אבל חאלס כבר עם הזהירות המוגזמת ובעיקר עם הכסת"ח בהוראה לא להדליק מדורות. ל"ג בעומר הוא מנהג עתיק וצריך לשמר אותו". אתם הבנתם את זה? כבוד השר המיועד חי בסרט. זה האיש שמיועד להיות שר בישראל. זה האיש שאחד ממשרדי הממשלה יופקד בידיו. זה האיש שבמסגרת משרדו הוא אמור לדאוג לנו, ובעת הצורך גם להנחות אותנו. האיש שיישב כנראה בקרוב סביב שולחן הממשלה כותב במסר לקוראיו: "חלאס עם הזהירות המוגזמת, ובעיקר עם הכסת"ח בהוראה שלא להדליק מדורות. ל"ג בעומר הוא מנהג עתיק שצריך לקיימו". בכל פעם שאשמע את סמוטריץ', אני משוכנע שאזכר באמירה שלו שאין טובה ממנה להזכיר לנו שבפוליטיקה הכל אפשרי. עובדה, גם אדם כמו סמוטריץ' עשוי להפוך לשר. מה שמוכיח שהשמיים כבר מזמן לא הגבול ולפוליטיקה חוקים משלה.

אריה עמית הוא מסוג הקצינים שחסר היום מאוד במשטרה. ניצב (בדימוס) עמית היה מפקד מרחב דן, ראש אגף המבצעים ומפקד מחוז ירושלים, שהוא המחוז הבעייתי במשטרה. כאשר הוא פיקד על מחוז ירושלים, הוא זכה לכל השבחים. כנראה בגלל העובדה שניצב עמית הוא קצין עם חוט שידרה, ומוכר כאדם הגון וישר דרך, הוא לא קיבל הצעה להתמודד על תפקיד המפכ"ל, למרות שהוא מנהיג ויש לו את כל הכישורים והניסיון, להבריא את המשטרה. עמית הוא אזרח אכפתי, שזלזול בחוק מעצבן אותו. לאחרונה הוא פרסם בדף הפייסבוק שלו תמונה של רכב בעל לוחית רישוי זרה חונה בחניית נכים. כקצין בכיר לשעבר במשטרה, עמית יודע שלמשטרה אין מה לעשות גם אם תתקשרו להתלונן. המשטרה טוענת שאין הנחיה שלא לתת דוחות לרכב של שגרירות זרה שחונה בניגוד לחוק, אבל היא לא מזדרזת לעשות את זה. אולי אחד מחברי הכנסת החדשים ירים את הכפפה ויבדוק איך ניתן לשנות את החוק, כדי להתמודד עם התופעה שפוגעת בנכים.

לפני כמה שבועות התפרסמה בדף פייסבוק בשם "תצילו את דורין בעלי" פנייה נרגשת של צעירה, שהציגה עצמה בשם צופיה. היא סיפרה על בעלה האהוב שחלה לפני שנתיים בלוקמיה חריפה, ולטענתה הכימותרפיה לא עזרה לו. לכן, היא החליטה להסתייע בגולשים שהם לדבריה הסיכוי האחרון, לשלוח את בעלה לטיפול בחו"ל. בעמוד הפייסבוק נכתב שעד אותה עת נאספו 412,761 שקלים, באדיבותם של 2,825 גולשים. כתבתי שמי שעומד מאחורי מבצע ההתרמה היא עמותה בשם "רפואה ומשען", שמממנת בין השאר ניתוחים והשתלות בארץ ובחו"ל ומסייעת לחולים. ציינתי שאתר "גיידסטאר", שהוא אתר רשמי של העמותות בישראל, מגלה שמדובר בעמותה שמשרדיה נמצאים ברוב הברוש בנתיבות. הצעתי בטור שפרסמתי כאן, ואני מציע גם היום לתורמים, לתרום לעמותות שיש להן אישור ניהול תקין מרשם העמותות והן מציגות אותו בפומבי. מנכ"ל העמותה דוד קאקון, העביר לי אישור על כך שהעמותה שבניהולו מתנהלת בתקינות, בחתימת רשם העמותות ואני שמח שהוא עשה זאת. כתבתי אז, שכשעמותה מסודרת בעלת אישור של ניהול תקין מבקשת מאתנו לפתוח את הלב ואת הכיס, היא נדרשת לפרסם ברבים אישור המעיד על כך שהתנהלותה תקינה ומתבצעת על-פי חוק. אני עומד מאחורי דבריי גם עכשיו. אני שמח לשמוע שלעמותת "רפואה ומשען" יש אישור ניהול תקין. ראוי שתציג את האישור בהבלטה בדף הפייסבוק שלה כשהיא פועלת לגיוס כספים.