דומה שמעולם לא הייתה חזקה כל כך תחושת המיאוס אותה חשים רבים כלפי העולם הפוליטי והשחקנים הנוטלים חלק בקרקס הזה, שאיננו מצחיק כלל ועיקר. בין אם יתרצו הניצים ובין אם ניאלץ כולנו להתייצב שוב בקלפי, הנזק המצטבר מזה שנים הרבה קבל תוספת משמעותית בימים האחרונים וספק אם ניתן לתקן את המעוות.
התייצבותן של למעלה מארבעים מפלגות לפתחו של הבוחר במערכה האחרונה הייתה יכולה להיות משעשעת אלא שמחיר כבד בצידה ואינני מכוון רק לעלות הכספית. ראינו כולנו כיצד אנשים רציניים עושים מעצמם צחוק ובהיותם חסרי כל סיכוי "רצים עד הסוף" לעבר הכישלון הידוע מראש.
בצד הקצוות ההזויים שהתעקשו להתאבד פוליטית וציבורית לעין כל בלטה קבוצה של אנשים טובים שלמרות היותם גבוליים במאזן הסיכויים גמרו אומר לא לוותר. נחישותם זו עלתה למחנה אליו הם משתייכים באובדן מנדטים יקרים מפז שבאם לא היו נשרפים וכלים באש האשליה יכולים היו להציבנו כיום במצב דברים הרבה יותר שפוי, כזה שאינו מאפשר לבריון התורן לשחק בחייה הפוליטיים של האומה משל היו אלה ז'יטונים בקזינו של
מרטין שלאף...
מתבונן האזרח המצוי במערכות השלטון וברשויות המעצבות את אורח חייו כאן, מתבונן ומשתומם נוכח מראה עיניו. מערכת המשפט מתנהלת לה כחונטה סגורה, מאפיה של "המשפחה" העושה את מלאכת אכיפת החוק בשוויוניות לרמייה תוך סימון מטרות, תפירת תיקים, אכיפה בררנית וקידום סדר יום עם משנה סדורה של אידאולוגיה צרופה.
מערכות רבות משוועות לתיקון, חיזוק או טלטלה מן היסוד. בתי החולים עמוסים והמערכת זועקת לכוח אדם ומשאבים, החינוך אינו במקום בו הוא אמור להיות, כך גם התשתיות, הדיור והביטחון. אני פורט רק מקצת החוליים, הבעיות בכללותן ידועות. במצב דברים זה נשואות העיניים אל ההנהגה של המדינה, אל הממשלה ואל הכנסת.
ירידה באחוזי ההצבעה
ושם אנו נתקלים בחבורה גדולה מאוד של אנשים שככל הנראה מנותקים מתלאות הציבור הרחב, ממאווייו, מצרכיו ומשאיפותיו. שימו נא לבכם לביטויים הלשוניים ולמלל הנישא בימים אלה בפי כול: "אגו", "מאבקים אישיים", "רצון בהפלת נתניהו", "מערכת יחסים עכורה", "קונספירציה פוליטית", "לכופף", "להיכנע", "עקשנות", "יהירות", "שכרון כוח", "הישרדות פוליטית"... ועוד הרשימה ארוכה.
לא אתיימר לדעת סופו של דבר ולא אסתכן בנבואה. כך או אחרת בתוך ימים או חודשים נמצא עצמנו שוב מונהגים על-ידי אותם אנשים פחות או יותר. הטילים יתפוצצו על ערינו, הבלונים ישרפו את שדותינו, עשן הצמיגים הבוערים ימשיך להרעיל את חיילינו. מערכת המשפט החולה תמשיך להתעלל בצדק ולהכות במי שאינו בצד "הנכון", בעלי ההון יוסיפו לשמן את השלטון במקומות הנכונים ולטפח את הבועה הפרטית שלהם, המאבקים הערכיים על מהות המשפחה ועל צביון המדינה לא ירדו מעל סדר היום והגיס החמישי הערבי ימשיך ככל הנראה לעודד טרור מתוך הכנסת פנימה.
אני כן מוכן להסתכן ולומר שבאם אכן נידרש להתייצב לבחירות שוב, בתוך חודשים ספורים, כי אז תחול ירידה ניכרת באחוזי ההצבעה, מהטעם המובע בכותרת.
ובשוך להבות הקרבות הפוליטיים העכשוויים ניוותר אנחנו עם אותם מנהיגים שעל-פי רוב רואים רק את עצמם ואשר תוך כדי עשייה שבלונית ומשמימה של "עוד מאותו הדבר" כבר צופים את המאבק הפוליטי הבא, את מערכת הבחירות הבאה. ואלה, יותר מהרבה מאוד דברים חשובים אחרים, הם שינחו אותם בפעילותם, יעצבו את עולם "הערכים" שלהם ויקבעו את סדר העדיפויות בפעילותם.
ובחלוף פרק זמן (שלעולם הוא חידה סתומה ואין איש היודע אותו) ייפתח אותו טקס ארוך ומייגע בסופו נתייצב אנו בקלפיות.
וחוזר חלילה...
