א. מחרימים
השמאל ההזוי, שחוד-חניתו הם מרצים בקמפוסים האוניברסיטאיים, המתפרנסים בשפע מתקיציבים ממשלתיים, ממשיך להשתולל, כנראה, כי אין תגובה הולמת למעשיו.
לקראת ההצבעה בפרלמנט הגרמני על הצעות לגנות את תנועת החרם (BDS) על ישראל, מיהרו אנשי אקדמיה ישראלים לחתום על עצומה, כדי למנוע את הגינוי לתנועת החרם. זה נעשה ללא שום קשר להיותם מוזנים בתקציבים ממשלתיים ובפגיעה הצפויה במוסדותיהם. בין המרצים כמה דמויות ותיקות בייזום עצומות אנטי-ישראליות (ל
רשימת המרצים, לפי תנועת 'אם תרצו').
ובאותו העניין התברר, כי גם לרקדן
אוהד נהרין, חתן פרס ישראל, יש מה להגיד, והוא תומך בתנועת החרם, כיוון שהיא נגד הכיבוש. לדבריו, יתמוך בחרם גם אם יוחרמו הופעותיו. לכן, כדאי שנחרים את הופעותיו, למרות שהבהיר, "אני לא מזדהה עם כל הכוונות של ה-BDS, אלא רק עם הרצון לסיים את הכיבוש".
ב. מהומה
תנועת המושבים סוערת עקב החלטת הנהגת תנועת הנוער שלה, בני המושבים, לחזור לחיק תנועת הנוער העובד, ולדחות את ההצעה להמשיך להיות עצמאיים ולקיים שיתוף פעולה עם 'השומר החדש'. שירי ארדיטי, מנכ"לית התנועה, התפטרה בתגובה, וסניפי התנועה סוערים במחאה על ההחלטה.
בני המושבים נוסדה בשנת 1959 כחטיבה בנוער העובד, ובסוף שנת 2018 יצאה לעצמאות עקב חילוקי דעות עמוקים עם הנוער העובד. התנועה מקיימת פעילות ביותר מ-420 יישובים - במושבים, בקיבוצים, ביישובים קהִלתיים, בצורן, באליכין ובמושבה מטולה.
יש המבקרים את ההחלטה לשתף פעולה עם 'השומר החדש', ואחרים טוענים, ש'השומר החדש' הנו "החיבור הישיר אל הקרקע", כתנועה, שחרתה על דגלה להחזיר את הביטחון לחקלאים ולמתיישבים במגזר הכפרי.
'השומר החדש' מאמינים באיחודי כוחות, אומר יואל זילברמן, מנכ"ל התנועה, ועל כן נעתרנו לבקשתה של תנועת המושבים ושל תנועת הנוער בני המושבים ... שני הארגונים מזהים ערכים משותפים רבים והזדמנות להחזיר את בני המושבים להיות תנועה מובילה ומשפיעה על עתיד המדינה אל מול האתגרים הרבים הניצבים בפניה. מעבר לכך, קיים חיבור טבעי מעצם כך שרבים ממייסדי וממובילי 'השומר החדש' צמחו והתעצבו בבני המושבים. הניסיון להדביק ל'שומר החדש' שייכות פוליטית היא פעולה שקרית, צינית וחסרת כל בסיס".
בעקבות העזיבה, נותרה תנועת בני המושבים מנותקת ממשאבים, המגיעים לה ממשרד החינוך. האפשרות לקבל תקציב כתנועה עצמאית חסומה בפניהם כעת, כיוון שנוהלי המשרד אינם מכירים באפשרות של פיצול תנועות נוער. כדי לקבל תקציבים כתנועה עצמאית, על בני המושבים לעבור תהליך ארוך של הכרה כתנועת נוער חדשה.
ג. ימי ציון
השבוע נחגוג את ראש חודש סיוון, ומיד אחריו, ב-ה' בסיוון, שמונה ביוני, את חג השבועות, חג הקציר. נקווה, שהחקלאים ייהנו מפרי עמלם, ובני העוולה לא יספיקו להציתו. השבוע נפתח ביום ציון שחרור ירושלים, כ"ח באייר, שהפך, לצערי, ליום של מחלוקת. ושכחנו לציין בל"ג בעומר את יום נפילת הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, במלחמת הקוממיות.
בין לבין - יום השנה למלחמת ששת הימים, חמישה ביוני, שגם הוא הפך ליום של מחלוקת.
ולא נשכח את שישה ביוני, יום השנה ה-75 לנחיתה בנורמנדיה (D-Day), שהחלה את תבוסת הגרמנים במלחמת העולם השנייה.
ד. טרם נבחר
עברה כבר חצי שנה מאז שפרש אלוף (מיל')
יצחק בריק מתפקידו כנציב קבילות החיילים (נקח"ל), וטרם נבחר לו מחליף, אלא רק ממלא-מקום.
כנראה, לאור הסערות שעורר בריק במהלך ער שנות כהונתו, נזהרים במשרד הביטחון ובצה"ל, ומחפשים מועמד עייף, חסר שיניים וקצת חירש, שלא יסעיר ולא יפריע לשקט לכרסם במוכנות צה"ל למלחמה. "הנכווה ברותחין", אמרו חז"ל, "נזהר בצוננין".
ה. מתגמלים את שוקן
כשהייתי דובר אוניברסיטת תל אביב תמהתי על הפניית כל מודעות האוניברסיטה, בעיקר, ל
עיתון 'הארץ'. הסבירו לי, שקהל קוראיו מתאים לפעילות האינטלקטואלית באוניברסיטה, וחייכתי. ידעתי, שהעיתון לאנשים החושבים את עצמם מאוד, והנו יומון דל-תפוצה, תואם לעמדות הפוליטיות של ראשי האוניברסיטה, והם מתעלמים משיקולי תפוצה, כדי לממנו.
עתה מפרסם אמיר לוי באתר 'מידה', כי לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) מזרימה סכומי עתק מדי שנה ל’הארץ’, ביחס הפוך לשיעור תפוצתו ולעומת עיתונים אחרים. לוי מצא מנתוני השנים 2017-2011, כי "משרד הביטחון מזרים מיליוני שקלים לעיתון ‘הארץ’ עבור מודעות פרסומיות על חשבון עיתונים נפוצים יותר, בראשם ‘
ידיעות אחרונות’ ו’
ישראל היום’". כך, גילה לוי, העביר משרד הביטחון בשנים 2017-2014 ל’הארץ-
דה מרקר’ יותר מ-2.4 מיליון שקלים - סכום גדול ממה שהועבר ל’ידיעות אחרונות’. למרות שתפוצת ‘ידיעות’ גדולה פי שניים, לפחות, מתפוצת 'הארץ', פרסם משרד הביטחון ב’הארץ’ בסכום של 592 אלף שקלים, לעומת 451 אלף שקלים ב’ידיעות'. גם את 'ישראל היום’ ואת ’מעריב’ קיפחה לפ"ם לעומת ‘הארץ’.
"ההוצאה חסרת הפרופורציות על פרסומים ממשלתיים ב‘הארץ’ אינה ייחודית למשרד הביטחון", מעיר לוי. "כפי שחשפו
זיו מאור ו
יוסי בן-ברוך ב’מידה’ לפני כשנתיים, ממשלת ישראל רוכשת מדי שנה פרסום ב'הארץ' במיליוני שקלים, סכומים הגבוהים בהרבה משיעור חשיפתו היחסי". הסכומים הגדולים, שמזרים משרד הביטחון ל’הארץ’, חשובים גם בהקשר למצבו הכלכלי הרעוע של העיתון, שחווה בשנים האחרונות ירידה בתפוצתו ובכמות מנוייו.
ארגון ‘לביא’, הפועל למען מינהל תקין בישראל, מסר בתגובה, "כספי משרד הביטחון אינם צריכים להיות החמצן וההנשמה המלאכותית של עיתון ‘הארץ’. אנו מאמינים שהממשלה הבאה תעצור את הזרמת הכספים השערורייתית ל'הארץ'".
