שר המשפטים
אמיר אוחנה הוא הוכחה ניצחת לכך שאסור למנות שר משפטים שהוא בגיל פחות משבעים. כי אמיר אוחנה לא מבין שמערכת משפט בנויה על שקרים מוסכמים, ובלשון חכמים היא בנויה על פיקציות.
למשל הפיקציה ששופטים, בדומה לאפיפיור או למלך אנגליה, לעולם אינם טועים. עד כדי כך הם אינם טועים עד שאפילו במקרה שפסק דין מתקבל ברוב מקרי של שופטים מול מיעוט - גם אז שופטי הרוב ושופטי המיעוט כאחד אינם טועים. כי יש שופטים שקובעים מה צודק על-פי "האמת לשעתה" (כמו במקרה
אילנה דיין) ויש שופטים שקובעים מה לא צודק אם הכלב שלהם עיצבן אותם בטיול הבוקר. כי פיקציה, מר אוחנה, איננה צביעות. היא החומר החיוני המקשר בין החיים לבין המשפט.
אתה חייב, מר אוחנה, ללמוד לזרום עם השקרים המוסכמים והפיקציות האלה ולא לנסות לחנך אותנו ולגלות לנו את הסוד הנורא, שגם שופטים הם בני אדם עם שיגעונות ושיגיונות, עם אגו ועם אהבות ושנאות והעדפות, וכן - לפעמים בורח להם פסק דין שלא הייתי מעז להראות אותו לחתולה שלי. כי שופטים, מר אוחנה, אינם מופקדים על הצדק. הם מופקדים על מה שהוא יותר חשוב מהצדק. הם אחראים שיהיה כאן סדר.
ואם ישנם חסרי מזל שנרמסו תחת גלגליו של הסדר הזה - תפקידך, מר אוחנה, הוא להסביר להם שזו תרומתם הצנועה לשלטון החוק והברדק. ואם מתרגש עליך פסק דין שנראה לך בלתי צודק בעליל - עליך לקוד קידה עמוקה ונכנעת, ולהתחייב כל בוקר מחדש לבצעו.
תפנים זאת היטב מר אוחנה: בלי פיקציה אין דמוקרטיה.