סיפורה של האנדרטה
בשנת 1988 במלאת 50 שנה לנפילתו של צבי לוין תושב כפר ג'דה (כיום - רמת ישי) בימי המנדט הבריטי, וסגן מפקד המקום, שנפל ערב שבועות שנת תרצ"ח בקרב נגד פורעים ערבים (5.6.1938) הוקמה בשיתוף עם המועצה המקומית רמת ישי אנדרטה לזכרו ולהנצחתו במקום בו נפל.
האנדרטה ממוקמת בחזית החאן העתיק בצפון-מזרח רמת ישי, סמוך לכביש 75, על רחבת אבן, לצד שני עצי זית. מדרגות רחבות מובילות אל המקום. במרכז הרחבה מוצב סלע בזלת עגלגל ועליו נחקק בזו הלשון: "צבי לוין ז"ל נולד כ' באלול תרע"ב נפל בהגנת ג'דה בליל שבועות תרצ"ח, הארץ הזאת שאת אדמתה הרוית בזעת אפך ודמך לנו היא ולנו תהיה כולה".
ביקרתי בימים אלה באנדרטת צבי לוין ברמת ישי. המקום באופן כללי די דהוי, לא מטופח ומלוכלך. שלט ההנצחה שעל סלע הבזלת דהוי, חצי מחוק וקיימת עשביה וקוצים במתחם רחבת האנדרטה. פניתי לפני כמה ימים לעוזי פריד מנכ"ל המועצה המקומית רמת ישי בעניין זה והוא הבטיח לבדוק הנושא ולטפל בעניין, ואכן אתמול (30.7.19) דיווח לי תושב האזור כי הוחל בליטוש וחידוש הכיתוב על שלט האנדרטה. ראוי גם לנקות ולטפח את המקום ולהציב ספסלים ואולי שולחנות לטובת מבקרים במקום.
צבי לוין תולדות חייו
צבי לוין נולד ב-2.9.1912 בעיר ליפנו שבפולין לציפורה ויעקב יוסף לוין. משפחתו הייתה ציונית שחלמה על שיבת ציון, ותחיית השפה העברית. האב היה חובב-ציון ונמנה עם ראשוני חסידיו של תיאודור הרצל בפולין. בעירו ליפנו בפולין יסד האב יעקב יוסף לוין בית ספר עברי. צבי למד עברית כבר בילדותו והיה בקיא בשפה העברית ובספרותה. בעל כשרון כתיבה היה. משחר נעוריו, כך מספרים באתר יזכור לחללי מערכות ישראל, "היה צבי לוין ער ועקב אחר המתרחש בתנועת התחיה הלאומית, השתתף במפעליה וגם הקים חוגים מיוחדים לדוברי עברית. לימים הצטרף לתנועת הנוער בית"ר, גם פרסם מפרי עטו בעיתונות התנועה".
בשנת 1933 והוא בן 21 עולה צבי לארץ ישראל, ומתגייס לפלוגת העבודה של בית"ר ברמת-טיומקין (כיום נתניה). אחר כך עבר לחיפה ושם היה פעיל בבית"ר, בסניף הארגון הצבאי הלאומי (האצ"ל) בחיפה ובהסתדרות העובדים הלאומית. גם שני אחיו של צבי, יצחק וזאב לוין היו חברי אצ"ל ועלו לארץ.
צבי עבד בבניין, בסלילת כבישים, בנמל, בחרושת ובחקלאות. כשנשאל מדוע איש בעל יכולת כתיבה מסוגו שמפרסם מאמרים פובליציסטיים בעיתונות בוחר לעסוק דווקא בעבודות גופניות השיב: "לכך זקוקה הארץ יותר". בשנת 1935 עלו הוריו של צבי, ציפורה ויעקב-יוסף לוין ארצה וכעבור שנתיים בשנת 1937 השתקעו בכפר ג'דה (כיום רמת ישי). הימים ימי המאורעות וצבי, שרצה להיות בקרבת הוריו, עבר גם כן לג'דה, הצטרף למגינים על האזור ושירת כנוטר, נטל חלק באימונים, בשמירה ובסיורים ונתמנה לסגן מפקד המקום.
במהלך מאורעות "המרד הערבי הגדול" במוצאי שבת בליל שבועות 5 ביוני 1938 תקפו פורעים ערבים את הישוב במטרה למחותו מעל פני האדמה. בשעה 24:30 לאחר חצות תקפה כנופית ערבים את הצריף בו התגורר חנוך גלובינסקי תושב ג'דה. הוא נפצע ולעזרתו חש נוטר המקום צבי לוין. בינתיים התקיפה כנופיית ערבים מכל הצדדים את הבניין בו ישנו אנשי ג'דה. הנוטרים השיבו ביריות. הנוטר צבי לוין נפגע בכדור בליבו ומת במקום.
הפצוע חנוך גלובינסקי (40), שעבר לג'דה מתל אביב חודשים ספורים לפני האירוע, ואשתו ובניו עבדו במקום במפעל האריגים, הובא על-ידי מגן דוד אדום לבית החולים הדסה בחיפה. בעיתונות דאז דווח כי שם נאלצו הרופאים לכרות את רגלו השמאלית כמעט מעל הברך.
צבי לוין היה בן 26 במותו. זמן קצר לפני מותו התקבל לעבודה למפעל האריגים ברמת ישי שבו עבד באותה עת אביו. גופתו עטופה דגל תכלת לבן הובאה מחיפה. מסע ההלוויה יצא מ"בית האבן" בג'דה. חבריו אנשי בית"ר לבושי מדי ביתר עמדו לצד מיטת גופתו ומאחוריהם נוטרי המקום והסביבה כשרוביהם מורדים מטה לאות אבל. מסע ההלוויה עבר דרך בית הכנסת שם נישאו הספדים. ליד הקבר הפתוח נשאו דברי הספד ש.שטרנברג מבית שערים, י.אורי מנהלל, י.קרינסקי מג'דה, צבי בן שחר מוועד גוש נהלל וחבריו של המנוח שטרן ואחרים. אביו של המנוח אמר קדיש עם סתימת הגולל.
צבי לוין הובא לקבורה בבית הקברות שבמושב בית שערים הנמצא במרחק 2 ק"מ מג'דה ונקבר ליד אהרון גלוברזון שנרצח בדרך לנהלל בדצמבר 1937. קברי גלוברזון וצבי לוין הם מהקברים הראשונים בבית הקברות בית שערים. על מצבתו של צבי לוין נחקק: "הארץ הזאת שאת אדמתה הרוית בזעת אפך ודמך לנו היא ולנו תהיה כולה". כתובת זו מופיעה גם ליד האנדרטה לזכרו ליד חאן רמת ישי.
