X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
מודל איבר על שבב

חוקר רב תחומי

"מטרת הדגל שלנו היא להביא למדע מודל או מערכת שהכי דומים למערכת האנושית שהיא לא בן אדם", מכריז הד"ר בן מאיר מעוז מהמחלקה להנדסה ביו רפואית ובי"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת ת"א. תגליתו פורצת הדרך, גידול רקמה אנושית מתרומת רקמות ומתאי גזע שהומרו לתאי איברים, כך שניתן לדמות את פעילות האיבר בצורה מבוקרת ולחבר בין החלקים השונים של המוח, אפשרה יצירת מערכת שלמה המדמה את האינטראקציות של המוח אנושי, רקמת מוח על-שבב
▪  ▪  ▪
מעוז. מודל מדעי שהכי קרוב למערכת האנושית
לא לבני אדם
"הסטטיסטיקה כיום מראה ש-90-60 אחוז מהתרופות שעוברות בהצלחה את הניסויים בבעלי חיים, נכשלות בבני אדם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שישנם הבדלים משמעותיים בין הפיזיולוגיה של בעלי החיים לבין זאת של בני אדם"

>
>
>
>
הד"ר בן מאיר מעוז מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית ובית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, עוסק במחקר שקשור לחקר הפיזיולוגיה של האדם. את הדוקטורט שלו בכימיה עשה באוניברסיטת תל אביב, בבניין הרב תחומי, בו הוא ממשיך במחקרו גם היום. לתקופת הפוסט דוקטורט בהנדסה ביו רפואית ומדעי המוח באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, המשיך יחד עם אשתו, הד"ר יסמין מרוז, חברת סגל בפקולטה לביולוגיה בבית הספר למדעי הצמח באוניברסיטת תל אביב.
מתי הצטרפת לאוניברסיטת תל אביב כחוקר מן המניין?
מעוז: "לפני כשנה וחצי הצטרפתי לאוניברסיטת תל אביב ממספר סיבות, כגון המצוינות האקדמית, השילוב בין המחלקה להנדסה ביו רפואית ובית ספר סגול למדעי המוח, המחקר הרב-תחומי וחשוב לא פחות, העובדה שאשתי יסמין מרוז, אף היא חוקרת באוניברסיטה. אפשר לומר שאני שמח ומרוצה מאוד שבחרתי להגיע לפה".
על אילו בעיות אתם מנסים לתת מענה במחקר במעבדה שלך?
מעוז: "אנו מנסים לטפל בבעיה של פיתוח תרופות, ומדוע אני מגדיר זאת כבעיה? כיוון שתהליך פיתוח תרופות הוא תהליך ארוך מאוד, 15-10 שנה, וגם יקר מאוד - כמעט 2 מיליארד דולר. כדי להבין מה בעצם הבעיה בפיתוח תרופות צריך להבין איך מפתחים תרופות. התהליך הוא תהליך ארוך שבו מתחילים לבדוק את החומרים השונים על תרביות (תאים). לאחר בדיקה מקיפה ומוצלחת, עוברים לבדוק את החומרים על בעלי חיים, ולאחר מכן בוחנים את התרופה על בני אדם. הסטטיסטיקה כיום מראה ש-90-60 אחוז מהתרופות שעוברות בהצלחה את הניסויים בבעלי חיים, נכשלות בבני אדם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שישנם הבדלים משמעותיים בין הפיזיולוגיה של בעלי החיים לבין זאת של בני אדם.
"כדי לקצר ולייעל את התהליך הארוך והמפרך הזה, היינו מעוניינים לבחון תרופות באופן ישיר על בני אדם, אך בפועל זה כמובן לא אפשרי, ולכן התהליך כה ארוך ודורש מספר רב של מנגנוני ביטחון אלו. ברוב המקרים, מנגנוני הביטחון הללו, לא משקפים את הפיזיולוגיה של האדם ובנוסף הם בעלי יכולת ניבוי נמוכה למידת ההשפעה של התרופה על בני אדם".

טיול צוות המעבדה בירושלים

תהליך מורכב
ניתן להעביר בתעלה אחת תאי דם לבנים שהם מערכת החיסון של הגוף, ובצד שני בקטריות, וללמוד איך הגוף מזהה את המזהמים שחודרים

בן אדם קטן בצלחת

מעוז וצוות המחקר שלו מנסים לבנות במעבדה את מה שהוא מכנה 'בן אדם קטן בצלחת'. מעוז מדגיש שאין זה נעשה על-ידי שיטות של הנדסה גנטית, כפי שאנשים שאינם מכירים את התהליך נוטים לשער, אלא באמצעות קונספט שנקרא 'איבר על שבב' (Organ on a Chip) כשהרעיון הוא לחקות את הפעילות של איבר מסוים באמצעות הנדסת רקמות ותאים של בני אדם בתוך 'מחסנית מפלסטיק'.
מה המשמעות של לבנות 'איבר על שבב'?
מעוז: "ניקח לדוגמה את איבר הכליה, שתפקידה לסנן את הדם. תחשבי שיכולתי לקחת תאי כליה של בן אדם, ובעזרת הנדסת רקמות לבנות מהתאים הללו מסננת ולשים בתוך מחסנית מפלסטיק. זה נקרא 'כליה על שבב'. או למשל, אילו יכולתי לקחת תאי לב של בן אדם, לבנות מהם משאבה קטנה ולשים אותה במחסנית מפלסטיק וליצור 'לב על שבב'. בסרטון ההדמיה של 'לב על שבב', ניתן לראות גלים רכים שעל גבם ישנם תאי לב של בן אדם שמתכווצים. המערכת מאפשרת בדיקה של תרופות. לדוגמה, לראות כיצד היא משפיעה על התכווצות רקמות הלב וכן לראות עוד פעילויות ביולוגיות של הרקמה".
מתי פותח ה'איבר על שבב' הראשון?
מעוז: "האיבר על שבב הראשון שפותח על-ידי דאן הו ודון אינגבר מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, היה ריאה על שבב. הריאה, למשל, מורכבת משתי תעלות המופרדות על-ידי ממברנה, כאשר בכל צד של הממברנה אנחנו שמים תאים, בין אם זה תאי ריאה או תאי כלי דם. למרות שהתהליך נשמע פשוט, הוא למעשה די מורכב, והתוצר מאפשר ללמוד דברים מורכבים על הפיזיולוגיה האנושית. לדוגמה, ניתן להעביר בתעלה אחת תאי דם לבנים שהם מערכת החיסון של הגוף, ובצד שני בקטריות, וללמוד איך הגוף מזהה את המזהמים שחודרים".
כיצד משיגים תאים לטובת תהליך יצירת 'איבר על שבב'?
מעוז: "ישנן מספר דרכים שבהם ניתן להשיג תאים הומאניים (של בני אדם), כמו למשל, אנשים שתורמים את גופם למדע, אך ישנן גם שיטות אחרו שאחת מהן היא pluripotent stem cell Induced. בשיטה הזאת, שפותחה בשנת 2008 על-ידי חוקר בשם יאמנקה (שקיבל על תגליתו זו פרס נובל), ניתן לקחת תא מהעור ובעזרת שיטות ביולוגיות להפוך אותו לתא גזע ומשם להפוך אותו כמעט לכל תא של הגוף. כלומר למעשה הוא מצא שיטה שבה, באופן עקרוני, ניתן לקחת כל תא ולהפוך אותו לכל תא שנרצה. כך נוכל לקחת תא עור מאדם מסוים ובעזרתו ליצר מגוון איברים על שבב שמקורם מאותו אדם. החוזק של הכלי הוא בכך שאם יש אדם שחולה במחלות גנטיות, נוכל (בעתיד) לייצר מספר איברים 'שלו' על שבב, ולבדוק עליהם איזה תרופות יעילות יותר מאחרות, כך שנקבל מערכת מותאמת אישית".

סיפור המחקר
בהרצאה בכנס באוניברסיטת ת"א

השפעה ישירה על תאי עצב במוח
"גילינו שכלי הדם של המוח הם לא רק צינור שמוביל דם, אלא יש להם חלק חשוב ומשמעותי בפעילות של תאי המוח וכן השפעה ישירה על פעילות תאי העצב במוח, באופן שכלי הדם מעכלים חלק מהחומרים שבדם לפני שהם מגיעים לתאי העצב"

מעוז הגיע לתחום באורח מקרה, ללא הכרות מוקדמת עמו. במהלך ביקורו בבוסטון לקראת הפוסט דוקטורט, הוא דילג בין מספר מעבדות, ביניהן המעבדה של הפרופסור קיט פרקר והפרופסור דון אינגבר באוניברסיטת הרווארד בארה"ב. כאשר ראה את הדברים המדהימים שניתן לעשות באמצעות הנדסה ביו רפואית, הבין שזה תחום המחקר בו הוא רוצה לעסוק.
מה היה עיקר המחקר בפוסט דוקטורט?
מעוז: "במהלך המחקר שלי במעבדתם של הפרופסור פרקר והפרופסור אינגבר בהרווארד, בנינו מערכת של איבר על שבב שמחקה את הפעילות של המערכת הנירו-וסקולרית, שהיא בעצם המערכת שמקשרת בין כלי הדם של המוח והתאים של המוח. המערכת הזאת קשה מאוד ללמידה בגלל המורכבות שלה, כמו גם, כי אנו רוצים שזה יהיה רלוונטי למוח האנושי, מה שמגביל אותנו באפשרות ללמוד עליו. ניסויים על בעלי חיים לא בהכרח מדמים את המוח האנושי, ולעומת זאת גידול של תאים בצלחת לא מחקה את התקשורת הבין תאים.
"בעזרת הטכנולוגיה של איבר על שבב, לקחנו את המערכת הנירו-וסקולרית ובנינו אותה על-ידי מספר איברים על שבב, על-ידי כך שיצרנו מוח על שבב שמחובר לכלי דם על שבב. המערכת הייחודית הזאת, אפשרה לנו לשמור על תקשורת בין כלי הדם והעצבים וגם להצליח לשמור על הייחודיות של כל יחידה פיזיולוגית עם רקמות אנושיות. באמצעות מערכת זו גם גילינו שכלי הדם של המוח הם לא רק צינור שמוביל דם, אלא יש להם חלק חשוב ומשמעותי בפעילות של תאי המוח וכן השפעה ישירה על פעילות תאי העצב במוח, באופן שכלי הדם מעכלים חלק מהחומרים שבדם לפני שהם מגיעים לתאי העצב. בנוסף, השתמשנו במערכת לבדוק כיצד סמים (קריסטל מת') משפיעים על המוח, וראינו שהתגובה של התאים במערכת שלנו, הייתה זהה לזאת שרואים במוח של מכורים לסמים".
תגליתו של הד"ר מעוז, גידול רקמה אנושית מתרומת רקמות ומתאי גזע שהומרו לתאי איברים, כך שניתן לדמות את פעילות האיבר בצורה מבוקרת ולחבר בין החלקים השונים של המוח, פורסמה בכתב העת Nature Biotechnology. תגלית זו אפשרה יצירת מערכת שלמה, המדמה את האינטראקציות של המוח אנושי - רקמת מוח על-שבב המחוברת לשתי רקמות כלי דם ותאי עצב המדמות את מחסום הדם-מוח. איבר על שבב זאת טכנולוגיה שהומצאה כבר ב-2008, מסביר מעוז, אבל היישום שלה בהבנת תהליכים ביולוגים בסיסיים במוח היה מוגבל מאוד. הסיבה לכך הייתה שבחנו את רקמת המוח במנותק ממחסום הדם.
מהי מטרת המחקר מבחינה יישומית?
מעוז: "מטרת הדגל שלנו היא להביא למדע מודל או מערכת שהכי דומים למערכת האנושית שהיא לא בן אדם. מערכת כזאת תעניק לנו אפשרויות רבות, כגון לנסות עליה תרופות וללמוד על הפיזיולוגיה של האדם. התגלית שלי ב-2018, למשל, הייתה ללמוד משהו על המערכת הפיזיולוגית של המוח שלא ידעו לפני כן. יעד נוסף חשוב הוא רפואה מותאמת אישית, כמו במערכת 'Mini me on a chip', שכולה נוצרת מתאים של אותו אדם כדי לבדוק אם תרופה מסוימת עובדת על אדם שיש לו מחלה מסוימת. החזון הוא שהמערכת שאנחנו מפתחים, תוכל להיות מערכת זמינה, פשוטה וקלה לתפעול בכל מעבדה שתרצה להשתמש בה. חשוב לנו מאוד לשתף את הטכנולוגיה, ואנו עובדים בשיתופי פעולה אדירים עם בתי חולים ברחבי הארץ ועם חוקרים רבים מהארץ ומכל העולם.
מה מקורות המימון לפיתוח המחקר?
מעוז: "לצערנו מחקר עולה הרבה מאוד כסף, אך למזלנו ישנם גופים שמוכנים לממן מיזמי מחקר. ישנם כל מיני אפיקים (קרנות מחקר, תרומות, משרד המדע, חברות ועוד), שמפרסמים את התחומים שהם מעוניינים לממן אותם. חיפוש אחרי מקורות מימון היא חלק ניכר מעבודתנו כחוקרים, ולשמחתי בישראל יש תמיכה במחקר. ישנן עוד מספר מעבדות בארץ ובעולם שעובדות בתחום ולכל מעבדה יש את הייחודיות שלה. תחום ה'איבר על שבב' הוא תחום שהתפתח משמעותית בשנים האחרונות. מאז המאמר הראשון שהתפרסם ב-2008 וכיום כעשר שנים אחר כך, יש כבר חברות שקמו והתעניינות רבה של ה-FDA. 'איבר על שבב' הפך לכלי עם פוטנציאל גדול, גם בגלל היכולת שלו לחבר בין איברים, גם בגלל יכולת חיקוי פונקציונליות של איברים על-ידי תאים אנושיים, וכמובן הדברים העתידיים שיתגלו בהמשך עבודת המחקר על המערכת הזאת".

משפחה וקריירה
בבילוי עם צוות המעבדה

לא עובדים בסופי-שבוע
"יסמין ואני משתדלים לאכול ארוחת ערב ביחד כל המשפחה ואנחנו לא עובדים בסופי-שבוע. בשהות בבוסטון, סופי-השבוע היו זמן משפחה והיינו נוסעים עם הילדים לטייל, כל פעם במקום אחר. עם זאת אנחנו כן עובדים בלילות, כדי להספיק את כל המשימות"

מהי תפישתך לגבי שילוב משפחה וקריירה מנקודת מבט של חוקר?
מעוז: "הנושא של משפחה וקריירה קרוב ללבי. אשתי, הד"ר יסמין מרוז, היא חברת סגל בפקולטה לביולוגיה בבית ספר למדעי הצמח באוניברסיטת תל אביב, וגם הייתה מדריכת מעבדה שלי כשעשיתי את התואר הראשון בכימיה. הייתי מודע לסטטיסטיקה שמראה שבדוקטורט יש שיעור גבוה של נשים ואז במעבר לפוסט דוקטורט, שיעור הנשים קטן משמעותית וישנו שיעור נמוך עוד יותר של נשים כחברות סגל. במהלך המסע האקדמי שלי, נתקלתי בעובדות מעניינות שעזרו לי להבין את הסיבות לנתונים אלו.
"במוסדות אקדמיים בחו"ל מנסים מאוד לקדם נשים ועוזרים למדעניות שמגיעות מהארץ, גם במציאת משרה לבן הזוג שלהן, בין אם משרה אקדמית ובין אם לא. בארץ התמיכה הזאת פחות בולטת כי ישראל היא קטנה. אם, נניח, הציעו ליסמין משרה בקליפורניה ואנחנו גרים בניו-יורק, אז מדובר במרחק של שש שעות טיסה. בארץ, אם הציעו לי משרה בתל אביב וליסמין בחיפה אז מדובר במרחק של שעה וחצי נסיעה, לכן המוסדות האקדמיים בישראל לא כל כך צריכים להתמודד עם בעיות מסוג זה, אבל זאת עדיין בעיה".
מדוע לדעתך המעבר לפוסט דוקטורט מאתגר יותר עבור נשים?
מעוז: "נוכחתי שהרבה נשים מוכשרות וחזקות שאני מעריך מאוד, התקשו במעבר לפוסט דוקטורט, בגלל שלבן זוגן הייתה קריירה בארץ. הופתעתי מכך שהתופעה הזאת כל כך נפוצה. זה מובן מאליו שאם בן הזוג יוצא לפוסט דוקטורט אז בת זוגו תצטרף אליו בלי שאלה כמעט, לעומת המצב ההפוך שבו אישה רוצה לצאת לפוסט דוקטורט. זה נובע גם מכל מיני אילוצים בחיים, נניח שהאישה נמצאת בדיוק בחופשת לידה, או שבני הזוג רוצים באותה עת להוליד ילד נוסף. כך שיש פה שילוב של שני הדברים, גם של המשפחה וגם של הקריירה של הבעל. יש כל מיני מלגות בארץ שמנסות לתמוך בקידום נשים במדע לתקופת הפוסט דוקטורט. זה חשוב מאוד בעיני, אך לצערי זה לא מספיק. למשל, במקרה ששני בני הזוג עם קריירה אקדמית, כמו יסמין וכמותי, שאין אימא או אבא שנשארים בבית עם הילדים וצריך או עזרה או הקרבה. במקרה שלנו זאת הייתה הקרבה".
איך התמודדתם בת זוגך ואתה עם אתגרי הפוסט דוקטורט, כשני מדענים עם משפחה?
מעוז: "יסמין התחילה פוסט דוקטורט במכון ויצמן עד שאסיים את הדוקטורט שלי ואז חיפשנו מקום לעשות בו ביחד את הפוסט דוקטורט. החיפוש הוא תהליך ארוך ומתיש, ואתה אומנם צריך להיות בעיקר חכם ומוכשר, אבל בעיקר צריך מזל. הציעו לי פוסט דוקטורט באוניברסיטת ניו-יורק NYU, וליסמין הציעו בהרווארד בבוסטון. שלחתי אולי מאה 'מיילים' כדי למצוא פוסט דוקטורט בהרווארד, אני מאמין שאתה לא חייב להיות ממוקד רק בנישת המחקר שלך, וזאת גם הסיבה שעשיתי את המעבר מכימיה להנדסה ביו רפואית, זה גם פתח לי עולם חדש שלא הכרתי. קיבלתי מספר הצעות מהרווארד ונסענו יחדיו לפוסט דוקטורט, התמזל מזלנו והיינו בניין מול בניין. הגענו לשם כבר הורים לילד בן שנה וחצי (הילד השני נולד שם) ושנינו היינו צריכים להוכיח את עצמנו במעבדה חדשה. כדי שתהיה לנו אפשרות לעבוד, החלטנו שמחצית מהשבוע יסמין אוספת את הילד ואני חוזר מהמעבדה כשאני מסיים לא משנה באיזו שעה ובמחצית השנייה, הופכים תפקידים. מבחינה זוגית זה נהדר וזה שומר על מערכת יחסים נהדרת כי אין זמן לריב".
האם תקופת הפוסט דוקטורט חדדה את נקודת מבטך בנושא?
מעוז: "יש לי איזה סיפור מכונן שמבטא את ההתמודדות בשילוב בין משפחה וקריירה והוא יצר את השינוי בהתנהלות שלנו כמדענים עם משפחה. די בתחילת תקופת הפוסט דוקטורט, יסמין התקשרה אליי למעבדה בסביבות חמש וחצי - שש, ושאלה אותי מתי אני חוזר ואז שמעתי את הבן הקטן שלנו צועק 'איפה אבא? אני רוצה את אבא'. באותו הרגע הנחתי לניסוי והלכתי הביתה. אמרתי לעצמי, אני לא מגדל ילד בלי אבא. מאז יסמין ואני משתדלים לאכול ארוחת ערב ביחד כל המשפחה ואנחנו לא עובדים בסופי-שבוע. בשהות בבוסטון, סופי-השבוע היו זמן משפחה והיינו נוסעים עם הילדים לטייל, כל פעם במקום אחר. עם זאת אנחנו כן עובדים בלילות, כדי להספיק את כל המשימות".

בהרצאה בכינוס באוניברסיטת ת"א

חוששת לקרירת הבעל
"אישה באקדמיה שבן זוגה הוא בעל קריירה מצליחה בהייטק ועם הכנסה גבוהה מאוד ושאמורה לצאת לפוסט דוקטורט - שוקלת האם כדאי לה לצאת לפוסט דוקטורט שיימשך כארבע שנים ללא הכנסה כמעט. לפיכך, היא לא תרצה שבן זוגה, שלו קריירה מבטיחה ורווחית מאוד, יפסיד אותה, כדי לנסוע איתה לפוסט דוקטורט"

תובנות של איש מדע

התובנה העיקרית של מעוז מסיפורו האישי והמקצועי במסעו האקדמי, היא שלנשים במדע ההתמודדות אינה פשוטה. לא רק בגלל המערכת, לדבריו, אלא לא מעט פעמים בגלל התפישות החברתיות, גם מנקודת המבט של הנשים עצמן שרואות בקריירה של בן הזוג כחשובה יותר מהקריירה שלהן. לדוגמה, כך הוא מספר, אישה באקדמיה שבן זוגה הוא בעל קריירה מצליחה בהייטק ועם הכנסה גבוהה מאוד ושאמורה לצאת לפוסט דוקטורט - שוקלת האם כדאי לה לצאת לפוסט דוקטורט שיימשך כארבע שנים ללא הכנסה כמעט. לפיכך, היא לא תרצה שבן זוגה, שלו קריירה מבטיחה ורווחית מאוד יפסיד אותה, כדי לנסוע איתה לפוסט דוקטורט. זאת הסתכלות שקיימת, אף שאיננה ההסתכלות הנכונה בהכרח, מדגיש מעוז, גם אם הוא מבין מאין היא מגיעה.
מעוז: "נשים גם לא מודעות לעובדה שזה אפשרי עבורן להגיע לעמדות בכירות באקדמיה, והעובדה שמדעניות שהצליחו להגיע לעמדות בכירות משמשות מודל ומראות את המוטיבציה היא חשובה ועוזרת מאוד כדי לשנות זאת. אני רואה זאת דרך יסמין ודרך כל מיני עמיתות שלי, שמדברות עם סטודנטיות ומספרות להן על ההצלחה שלהן למרות הקשיים שהן חוו. זה מסייע לסטודנטיות להרגיש שהן לא לבד בהתמודדות שלהן. יש פה שילוב של דברים, תפישת החברה, תפישת האישה את עצמה וגם את הבית שצריך לתת את התמיכה".
מה דעתך על השיעור הנמוך יחסית, עדיין, של מדעניות בעמדות בכירות באקדמיה?
מעוז: "אם את מסתכלת על המספרים כפי שהם, ברור שאת רואה יותר גברים באקדמיה כי יש לכך היסטוריה, השינוי החל רק לא מזמן ושיעור הנשים שנכנסות לעמדות בכירות באקדמיה רק עולה משנה לשנה. למשל, המחלקה להנדסה ביו רפואית של אוניברסיטת תל אביב קלטה לא מזמן חברי סגל, שני גברים ושתי נשים וזה היה נטו על-פי פרמטרים של מצוינות. בקבוצת המחקר שלי יש 95% נשים. נוצר גרעין של סטודנטיות מצוינות שהביאו עמן עוד סטודנטיות מצוינות וכל פעם שאני רואה אותן הן גורמות לי לאושר בזכות המעבדה שנוצרה פה.
"העובדה שהצלחתי להבין טוב יותר את הדילמות שנשים מתמודדות איתן, תלויה בחוויה האישית שלי בגידול משפחה עם זוג הורים מדענים, גם באופי שלי וגם ברצון שלי להיות מעורב מאוד בגידול ילדיי. יש דילמות שהן משותפות גם לגברים מדענים שהם אבות, וכשסטודנטית שלי במעבדה אומרת לי שהיא צריכה לצאת לעזור עם הילדים, אני מבין זאת לגמרי".

הרמת כוסית לסיום הרצאתו של סטודנט לתואר שני במעבדה
תאריך:  11/08/2019   |   עודכן:  11/08/2019
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
חוקר רב תחומי
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: כתבות פרופיל
+
קראתי בעיון את כל הרעיון
אביהו  |  7/09/19 17:15
+
מעניין מאוד
האזרח838  |  24/07/19 13:26
+
כתבה מצוינת-אשה וחוקרת מדהימה ל"ת
פנחס  |  3/04/19 10:20
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
איתמר לוין
מה שהרשו הביזנטים והמוסלמים כאשר שלטו בארץ ישראל, לא מרשה הממשלה היהודית. זוהי כניעה מבישה לטרור המוסלמי - המשך ישיר של רפיסות מדינית ותוצאה ישירה של משטרה העסוקה ביחסי ציבור במקום במילוי תפקידה
איתמר לוין
תשעה באב אינו יום אבל דתי אלא לאומי, והוא מחייב הפקת לקחים במישור של הציבוריות הישראלית והיהודית. העבירות שהובילו לחורבן עדיין איתנו, והדרך לגאולה חייבת לעבור במחייתן
זכי הלר
כבכל שנה, מפרסם מגן דוד אדום את ההנחיות לצום תשעה באב עבור הקהל הרחב    במד"א מטפלים מדי שנה במקרים רבים ביום הצום, הידוע כאחד הצומות הקשים בשנה בשל החום הכבד
איציק וולף
חשיפה ב-News1: ש"י מוחזק מזה 20 ימים בבית המעצר קישון, למרות חוות דעת לפיה אינו יכול לשאת באחריות פלילית ושיש לשלוח אותו בהקדם למוסד ייעודי
איתמר לוין
הגישה של מבקר המדינה החדש למערכת בראשה הוא עומד, מזכירה את זו של חלק מאנשי הימין למערכת בתי המשפט: לא לתקן אלא להרוס. הרפורמה מרחיקת הלכת שלו מעוררת בעיקר את השאלה, כיצד הוא הצליח להגיע אליה כל כך מהר - בלי שום ידע וניסיון בתחום
רשימות נוספות
אשפית הבינה המלאכותית  /  שרון מגנזי
הדס של הסביבה  /  שרון מגנזי
חולמת בסוציולוגית  /  שרון מגנזי
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il