דויד אבידן
התערוכה מתרכזת באבידן, יליד 1934, כאמן חזותי, כקולנוען וכאקספרימנטליסט של סאונד. כלומר, בכל מה שאנחנו לא יודעים עליו. אנחנו יודעים שהטקסטים הכתובים במכונת כתיבה של אבידן הונחו על הדף בתצורות ייחודיות ואופייניות. אנחנו יודעים על תרומתו לשפה העברית ועל חוש ההמצאה הלשוני שלו. אנחנו יודעים הרבה פחות על הרישומים, הקולאז׳ים, הצילומים ועבודות הזירוקס שלו, שגם להם המציא שמות, כמו "תקרינים" או "אנרגיה משורבטת", ועל כך שהם ייחודיים ועקביים בסגנונם, בהמשך לטקסטים שלו ובמקביל אליהם.
תערוכה המתחקה אחר תהליכי החקירה הפנימית של המשורר והאמן הרב-תחומי
דוד אבידן (1934-1995), כפי שבאו לידי ביטוי ביצירותיו הוויזואליות והווקאליות, והשפעת מדיות וטכנולוגיות חדישות שבאמצעותן בחר ליצור. התבוננות בעבודותיו מגלה עיסוק אובססיבי בדימוי, בטקסט ובאשליה אופטית, ובווריאנטים של רישומים, אסמבלז', סרטים, הקלטה, עיבוד תודעה לקול, הרחבת גבולות התודעה, מכונות עתידניות, ויציאה מכדור-הארץ אל מרחבי החלל, עד כדי הפיכת המטבח האישי בדירתו למעבדת ניסויים עתידנית. אוצר אורח: אורי דרומר.
ארץ חדשה
תערוכה נוספת מעניינת נמצאת בביתן הלנה רובינשטיין. האומנית המוכשרת הרב-תחומית, תמר הירשפלד, מציירת, מפסלת, כותבת, מכיירת, מצלמת, הכל מכל. שחזורים בלי סוף, הנוגעים לחיי הארץ. כאילו אומרת תיגר על החלל המודרני של מוזאון הלנה רובינשטיין. כאילו החליטה לשים קץ לסדרי עולם, ולהפוך כל הידוע והמוכר למעין תערוכת כאוס אחת גדולה. ואכן מי שמכיר את הביוגרפיה הפרטית שלה, לא יתפלא, שכן שני הוריה הם ארכיאולוגים במקצועם. הופכים כל אבן ומגלים עולם וחיים שהיו פעם. בעבר. כך רומזת לנו תמר שבעוד שנים רבות, כל מה שקיים כעת בעולמנו, יהיה לנחלת עבר לדורות הבאים.
מרשים ביותר הווידאו שלה עם השלד. היא למעשה מצטלמת, עושה אהבה עם שלד. איש לא קיים אלא בעבר. אולי בדמיון. בפועל היא מנשקת אותו ושניהם מתחבקים. האומנית גם רוחצת אותו ומנסה להחיותו בעזרת תוספות של בשר חי על גופו.
הסרט התיעודי על הצייר דויד הוקני
לאוהבי אמנות, סרט נפלא על פועלו של האמן בן ה-90 דויד הוקני, בסינמטק תל אביב. אחד מאמני המאה ה-20 שהחזירו את השפעת הריאליזם האימפרסיוניסטי של המאה ה-19 לגדולתו. על-פי הוקני אוהב האור, והציור בחוץ, יש שלושה נושאים לציור: הנוף הדיוקן והדומם. ואת אלה הוא מיטיב לעשות. כידוע הוקני התנגד מאוד לאבסטרקט, שהיה נפוץ מאוד במאה ה-20, בכך הוא מתחבר לציירים אנגליים גדולים כמוהו, טרנר וקונסטבל.
ברוב תערוכותיו שהתקיימו ברויאל אקדמי OF ART הוצגו נושאיו של הוקני בכל המתחם. הוקני חי רוב שנותיו בלוס אנג'לס, והיה מגיע אחת לשנה למשך שבועיים, בעיקר לרשום, נופים בהם גדל, בצפון אנגליה, יורקשייר. הוא אוהב צבע מאוד, ומשלים את רישומיו בחזרתו לארצות הברית.
