ידידי וחברי מזה עשרות שנים
אמנון אברמוביץ' פרסם מאמר על "השמאל הרים ידיים" וסיים את התזה שלו על-כניעת השמאל במאבק למען שלום במילות השיר "כתה אלמונית", והוא מדגיש כי "הגבול הוא בלב כל חייל" ושם דגש על המילה גבול. אמנון צודק חלקית, כי צריך להפנים שהמילה החשובה במשפט היא החייל ולא הגבול. בלבו של כל חייל יש גבול אבל קיימת גם הדאגה לאפשרות למצוא " גג מעל הראש" כמילות שיר אחר, ויכולת להקים משפחה ולגדל ילדים במשכורת סבירה. בליבו של כל חייל קיימת גם הדאגה להורים פנסיונרים ומתנגן בליבו השיר:" אל תשליכוני לעת זקנה", ובליבו תקווה כמוסה שהבחירה הקשה בין תרופה לפרוסה תיעלם מעולמנו.
כן נכון, כדברי אברמוביץ' שתחושת הביטחון הוא המרכיב העיקרי בהחלטה האלקטוראלית של הבוחר. אבל מלבד ביטחון אישי יש גם ביטחון חברתי הכולל: ביטחון חינוכי, כלומר זה של הילדים בגן הילדים, ביטחון בריאותי, שמשמעותו קבלת שירות רפואי זמין ומעולה בשירות הציבורי, ביטחון פרנסתי, ביטחון בקבלת שכר ותנאים בלי להיות נתון לשרירות לבו של המעסיק בחברת כוח אדם ובשכר מינימום עלוב לשעת עבודה, וביטחון פנסיוני, כלומר פנסיית מינימום להורים ולסבים ולסבתות. קצבת אזרח ותיק היום היא לעג לרש - 2,300 שקל לחודש במקרה טוב בעוד הפנסיה של מיליוני ותיקים אינה מגיעה אפילו לסכום זה.
עיקר ביקורתו של אברמוביץ' היא על "העבודה גשר" כאילו זו זנחה את הדגל המדיני של שלום. אז ראשית הגדרה בסיסית: רצון ומאמץ להשיג שלום אינו שמאל אלא פטריוטיזם ישראלי. מי שמתאמץ להשיג שלום אינו סמולן אלא פטריוט אוהב אדם ו
עמיר פרץ, פטריוט ישראלי חוזר ומדגיש את מחויבותו לשלום ולסיום הכיבוש בדרך של שתי מדינות לשני עמים . לא דגל לבן מניפה העבודה אלא תרועת קרב לצד מאבקו להעניק לאזרחי ישראל תקווה של ביטחון חברתי מכל הסוגים.
רק תיקון קל לדברי אברמוביץ' על היעדר התייחסות ל
מתנחלים בתוכנית החברתית-כלכלית החדשה של "העבודה גשר", ובכן, מופיע בסעיף 4 מקור ברור של הפסקת תקציבים מיוחדים להתנחלויות בודדות מחוץ לגושים. כמו אברמוביץ' אצטט גם אני את
יצחק רבין לגבי תחושותיו האנושיות של כל אדם: "האדם אינו פלדה. הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם".
צבא אומנם צריך להגן על הגבול אך אם אין ברירה גם להציב כיפת ברזל להגן על תושבי הצפון מול החיזבאללה, שלהם ולכיבוש אין דבר וחצי דבר וחצי דבר. במלחמה המודרנית הגבול נמצא בכל מקום, חברה בריאה חייבת להגן על צעיריה ועל ותיקיה.
כשפרשני השמאל ידעו לצטט את עמדות המפלגות הנחשבות כשמאל לגופם של עניינים ולא יעסקו רק בדברי שבח והלל לציוצים לגופם של אישים בטוויטר.
