"ליבו של מדינאי צריך להיות תמיד בראשו". (נפוליון בונפרטה)
"קל להחטיא את המטרה אולם קשה לקלוע אליה". (אריסטו)
"לעולם אינה חלה אשמת המלחמה, אלא על מעטים בלבד, והרוב ידידים הם". (אפלטון)
האופציות האפשריות
המצב כפי שהוא כיום, במיוחד לתושבי העוטף עזה, אינו יכול להמשך וחייב שינוי דרמטי.
האפשרויות הן:
1. תגובה חריפה חזקה מאוויר, מהים, מהיבשה בהפתעה, על תשתיות ערכיות, על גופי ממשל, על גופי אדם שעומדים בראש הארגונים משך מספר ימים עד שבוע - כדי לרמוז בצורה בלתי מתפשרת שהמצב הנוכחי לא יכול להמשך.
2. כתגובה החמאס - ימטיר גשם של רקטות שפירושם נזק גופני, נזק כלכלי, הרוגים ופצועים.
3. אופציה נוספת - כניסה קרקעית מוגבלת, כלומר: רק לחלקים של הרצועה כדי ליצור חוף סטרילי או רצועת שטח מפורזת. האופציה הזאת, גם היא תהיה כרוכה בפצועים, הרוגים ואולי חטופים, כולל תגובה קשה מהחמאס.
אופציה אופטימלית אבל גרועה עם השלכות כיבוש כל הרצועה לתקופה ארוכה, כדי לחסל את חמאס, את התשתיות שלו, את המנהיגות ואת יכולותיו הצבאיות.
ההשלכות:
מאחר שהחמאס התארגן והתמקם בתוך האוכלוסייה האזרחית, פירושה עשרות רבות של נפגעים אזרחים חפים מפשע, עם תצלומי תקריב שירוצו בכל העולם. כמו-כן, יש חשש לתגובה של אירן - דרך חיזבאללה מהצפון או מדינות נוספות באזור, מדינות ערב מתונות ובראשן מצריים.
השלכות בין לאומיות וערביות
המצב של ישראל בעולם, מבחינת תדמית היא של גולית מול עזה הכלואה ואוכלוסייה סובלת וענייה.
תקיפה צבאית תגרור - הד ותגובה חריפה, אולי נידוי, חרם מדיני וכלכלי ונקיטת אמצעים בכל המישורים.
ישראל - היא לא מעצמת על - היא לא רוסיה ולא סין, שיכולות להרשות לעצמן מהלך צבאי כזה, ולכן צריך לחשוב בזהירות ובחוכמה. כמו-כן, ארצות ערב המתונות - שכרגע מתקרבות לישראל, ינתקו מגע ומצבנו באזור יורע שבעתיים. חמאס, כמו תנועות אנרכיסטיות בעולם יוצאות מהנחה ועקרון: "כי ככל שיהיה יותר גרוע ורע, מצבם יהיה יותר טוב". לכן מבצע גדול של ישראל עם הרבה הרוגים אזרחיים, טוב לחמאס, לאידאולוגיה שלהם ובעיקר ליחצנות ופרסום בעולם כגוף החלש המסכן הסובל.
מסקנות למחשבה
אנחנו במצב של מעגל קסם פוליטי ביטחוני מסובך, אין פתרונות של זבנג וגמרנו - אין הצעת קסם. אז רבותיי המומחים, החכמים וידענים - נא לבחור את האופציה או המהלך המנצח.
